עוד רק ילדה

אני לא יודעת איך להתחיל ומה לכתוב פה.

איך אחרי שהוא בגד בי בצורה הכי מכוערת וכואבת אני עדין מחסירה פעימה כשהוא לידי?

באמת שבהתחלה הכל היה בסדר,הייתי במין אופוריה מדהימה וחזרתי ושיננתי לעצמי שהוא הזבל ואני הנסיכה ושהוא הפסיד פה ולא אני ואיך שאני גם ככה לא רוצה אותו כי במילא אני לא אאמין לאף מילה שיוצאת לו  יותר.

ואיך שבאמת לא אהבתי את המשפחה שלו כי אחותו אובססיבית ומתובסכת ואבא שלו סתם עוד חולה נפש חולה שליטה.ואני לא באמת צריכה את זה כי אני חיה בעולם של טוב ויופי ואצלו הכל מכוער ועגום.

אז לאן כל זה נעלם אחרי שבועיים?