עוד רק ילדה

יש לי נטייה בילתי נסבלת של ללכת עם הראש בקיר,בימיוחד במקרה שלו.

ראיתי את החלום,ראיתי את הפנטזיה ומעבר לכך לא הייתי מסוגלת להסתכל.אולי זו הסיבה שקיבלתי כאפה בסופו של דבר.

אז אחרי שנפרדנו הוא אמר שהוא רוצה להשאר 'בקשר' ולהמשיך לבלות ביחד,צחקתי לו בפנים ואמרתי נו וואי.

עכשיו הוא בטח זה שצוחק,שבועיים ברציפות אני נמצאת אצלו בדירה כבר.

אני רוצה להגיד שלמדתי מטעויות,קרוב לשנה הייתי 'בקשר' עם בחור שהודיע לי בכנות ונחרצות שלא תיהיה בינינו מערכת יחסים רצינית.אבל בכל זאת המשכתי.

אז בפעם הזו שהאדון אמר שהוא רוצה להיות איתי 'בקשר' ידעתי שאני לא מכניסה את עצמי שוב למערבולת הזו.חה חה וחה!

אני חושבת שמה ששונה הפעם הוא שהבנתי א נ י שאין פה עתיד,שעם בן אדם כזה אני לא אוכל להסתדר.

בנתיים אני זורמת,כי מה נישאר?

מצבי רוח קיצונים מהצד שלו,מפעם לפעם אני מבינה יותר ויותר עד כמה באמת אני לא אסתדר איתו.

ויותר מזה-מפעם לפעם אני מרגישה יותר ויותר ושאני לא ארצה להסתדר איתו.

אז מה אני עושה איתו?

סקס,אינטימיות.

ימי שישי ושבת מתמאלים לי בכאילו זוגויות.

אני בת 21,וכן,מותר לי.