אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

צעיר בן 22 מטירה, המוכר למשטרה, נורה בידי רעול פנים באזור התעשייה הצפוני של העיר. תושבים בעיר: "הוא מגיע ממשפחה טובה, אבל הוא רצה להיות עבריין גדול"

וזה כמובן כבר הרצח ה-13 החודש, ואיזו מדינה אלימה נהייתה פה, בלה בלה בלה.

מעניין שאף רוצח הוא לא איזה מייקל דאגלאס שבוקר אחד נמאס לו מהפקקים אז הוא משיג עוזי (ומשיג מישהו שילמד אותו איך משתמשים בדבר הזה, ובמאי סרטים שנראה לו הגיוני שעוזי יכול לירות כל כך הרבה בלי אף מעצור) ויורה בעובד מקדונלדס שלא אומר לו have a nice day.

עבריינים יורים בעבריינים ויש לי אינטרס לעצור את זה לא כי אכפת לי מעוד סוחר סמים שמחזיר נשימתו לבורא, אלא כי עבריינים - מטבעם - יורים גם בחפים מפשע, כלומר באנשים כמוני.

העניין הוא שיש הפרדה ברוה וקשיחה: הרוצחים הם תמיד "עבריינים", "מוכרים למשטרה", או סתם אנשים עם אמביציות, בואו נגיד, שלא נחשבות מגניבות בקרב אנשים נורמליים. הייתי מציע לעשות ניסוי קטן: לבטל את דמי האבטלה, קיצבת הילדים והבטחת הכנסה לסוגיהם, ולהיווכח כיצד כל האנשים האלה, שטבעי עבורם לרצוח אנשים, פשוט נכחדים.