http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533heCopyright 2019 סתם אחד. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/33/95/09/99533/misc/9152603.GIFhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&blogcode=14216217<div align="right" dir="rtl">זה לא המחיר של המילקי. זה לא מצוקת הדיור. זה לא המלחמה וזה לא השחיתות. לא, זה לא כל אלה. הדבר האחד שבגללו עוזבים הוא שאבדה התקווה. אני גר בניו יורק למעלה משבע שנים. ב-2007 הוצע לי ע"י חברת התוכנה בה עבדתי לנסוע לעבוד שנתיים בניו יורק. עזבתי בדמעות.כל אלה שמאשימים את העוזבים את הארץ בבריחה, בבחירת "הפתרון הקל" לא מבינים עד כמה קשה ההגירה אפילו אם אתה מפונק היי-טק שהחברה ששלחה דואגת לך לכל צרכיך, ויש לך עבודה מהרגע הראשון, ואפילו אם אתה דובר אנגלית "חמש יחידות" ועובר לניו יורק. בקולנוע אין כיסאות שמורים. אתה לא מכיר את המותגים בסופרמקרט. את המערכת הבנקאית אתה לא מבין (והיא לא מתעניינת בך, מהגר בלי היסטוריה, בלי תלושי משכורת). שלא לדבר על ביקור אצל רופא. לך תדע איך אומרים בדיקת צואה, שלשול, רופא עור או דלקת ריאות. הרופא מדבר ואתה לא מבין. האוכל, הנהיגה, היחסים עם חברים לעבודה, הדייטינג. בכל תחום ובכל רגע, אתה מתמודד עם דברים שאתה לא מכיר. אתה כל הזמן דרוך. בשנה הראשונה קיללתי כל יום את החיים פה. וכל זה בלי להזכיר את המשפחה והחברים שעזבת. עם כל הקשיים האלה אתה מתמודד לבד. אין סביבך מעגל תו</div>Mon, 13 Oct 2014 03:13:00 +0200lelo.shem@gmail.com (סתם אחד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&blogcode=14216217http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=99533&blog=14216217http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&blogcode=12660297<div align="right" dir="rtl">בפעם הבאה שמישהו חוסם אתכם בחניה כפולה, דרשו צדק חברתי!בפעם הבאה שמישהו רוכב על קטנוע על המדרכה או מקצר באין כניסה, דרשו צדק חברתי!בפעם הבאה שמישהו נדחף בתור, או כשצורת התור היא "משפך" ולא קו, דרשו צדק חברתי!בפעם הבאה שמישהו מנסה לעלות במדרגות עם עגלת תינוק והעוברים ושבים לא מציעים לו עזרה, דרשו צדק חברתי!בפעם הבאה שמישהו צופר ברמזור, דרשו צדק חברתי!בפעם הבאה שמישהו חונה על המדרכה כי אין חניה קרוב לבית, דרשו צדק חברתי!ודרשו זאת גם מעצמכם. כי כדי שיהיה צדק חברתי צריכה קודם כל להיות חברה. ובחברה מתחשבים בזולת. וגם שחרור גלעד שליט הוא צדק חברתי. כי שכחנו מה זה להיות ערבים זה לזה. ושחרורו מצריך מאיתנו לשלם מחיר. והצדק החברתי אומר שאנחנו מוכנים לשלם את המחיר כי אנחנו יחד.וגם מתן מדינה לפלשתינים והסרת מחסומים זו ערבות הדדית. כי גם הם בני אדם. ואם לא אכפת לנו מהאחר אז אין לנו חברה. ואם אין לנו חברה, אז בואו לא נדבר על צדק. כל ניסיון להפריד בין הבקשה לצדק חברתי לבין הפוליטיקה נדון לכישלון. מי שלא אכפת לו מהזולת, גם אם הזולת הוא פלשתיני, וסוגר אותו במחסומים ובונה לו על האדמות, מי שחושב ככה לא י</div>Wed, 03 Aug 2011 01:54:00 +0200lelo.shem@gmail.com (סתם אחד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&blogcode=12660297http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=99533&blog=12660297http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&blogcode=11918414<div align="right" dir="rtl">הייתי בוואשינגטון קומונס. פאב.באה קלי, נעמדה לידי והתבוננה בתפריט הבירות.שאלה: "מה אתה שותה?"אז נתתי לה את הנאום שלי על איך שנשבר הזין מכל הבירות המתוחכמות ממיקרו מבשלות ונשבר הזין שכבר אי אפשר להיכנס לפאב ולבקש בירה. עכשיו זה תמיד לטעום ולנסות כי אתה לא מכיר כלום. ואז אמרתי לה מה אני שותה.אני: IPAאמרה: אני אוהבת IPAאמרתי: תטעמיהמשיכה להתלבט. ותוך שאנחנו משוחחים, שלחה יד לכוס.(כוס בחולם, לא בשורוק).לקחה לגימה.ואז מישל באה.</div>Sat, 17 Jul 2010 00:34:00 +0200lelo.shem@gmail.com (סתם אחד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&blogcode=11918414http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=99533&blog=11918414http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&blogcode=11406179<div align="right" dir="rtl">אני אוהב אותה. היא נעימה, מסבירת פנים. אני אוהב את השלווה, את החיוניות שבה, את הצבע. היא יפה, היא נאורה. אני אוהב את השדרה השביעית ביום סתיו שמשי, צריחי הכנסיות מזדקרים לאורך הרחוב עד האופק. בכל יום כשאני חוצה את הכביש אני נפעם ממנה מחדש. אני אוהב את השדרה החמישית עם חנויות הבוטיק שלה. אני אוהב את שוק האיכרים ואת דוכני הרחוב בסוף השבוע. אני אוהב שיש לי מוזיאון, גן בוטני וספריה במרחק פסיעה, אקדמיה למוסיקה במרחק נגיעה, גם אם אני לא מבקר בהם. אני אוהב את הבתים הנמוכים. אני אוהב להסתובב ברחובות הקטנים ולגלות עוד כנסייה שלא ראיתי לפני-כן. אני אוהב את מכירות החיסול שאנשים מקיימים על גרם המדרגות המוביל לביתם. אני אוהב את הסנאי שמבקר בחלוני. אני אוהב את פארק פרוספקט בראשון בבוקר קיצי. על המדשאה בחורות משתזפות, זוגות משחקים בצלחת מעופפת, ילדים חוגגים יום-הולדת. אני אוהב לצפות בקבוצות הילדים משחקים כדור-בסיס ובילדות משחקות כדורגל. אני אוהב ללכת לאיבוד בין השבילים ביער שבפארק ולמצוא את עצמי לשפת האגם. אני אוהב לראות את הסבתות הרוסיות מאכילות את הברבורים, הברווזים והיונים. אני אוהב לראות את הדייגי</div>Sun, 22 Nov 2009 00:57:00 +0200lelo.shem@gmail.com (סתם אחד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&blogcode=11406179http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=99533&blog=11406179http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&blogcode=10973079<div align="right" dir="rtl">הסתבר לי שהרשימה שפירסמתי לא הופיעה בדפדפני אינטרנט אקספלורר. אני מתנצל בפני שאר הגולשים על הפרסום החוזר. לקריאת הרשימה המקורית לחצו על הקישור הבא:http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&amp;blogcode=10969885</div>Thu, 18 Jun 2009 01:52:00 +0200lelo.shem@gmail.com (סתם אחד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&blogcode=10973079http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=99533&blog=10973079http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&blogcode=10969885<div align="right" dir="rtl">שלושה חוקי גזע הועלו באחרונה להצבעה, לא ע"י סיעה סהרורית כי אם ע"י חברים בממשלת ישראל. חוקים המגבילים את חופש הפולחן, חוקים האונסים אנשים להישבע בניגוד למצפונם.ביהודה ושומרון ממשלת ישראל "מפנה" מאחזים "בלתי חוקיים". בתגובה, היהודים שבים ומקימים את המאחז ובנוסף גובים "תג מחיר": פוגרום בפסלטינים. על כל מאחז שמפונה שורפים היהודים שדות פלסטינים. הממשלה מפנה, הפלסטינים משלמים.יהודי שצולם באופן חד וברור יורה בערבים לא מועמד לדין. הסיבה שמורה במערכת. כבישים נפרדים ליהודים ולערבים. רכבת ישראל מתקינה תקנה: עובדים ערבים לא יוכלו עוד להחזיק במשרה בה החזיקו עד כה. השר לביטחון פנים מדבר על ערבושים מלוכלכים (לא פעם ראשונה במשטרת ישראל).לכל מקרה ומקרה יש תירוץ. השר התלוצץ, העובדות המלאות סודיות, ישנה מורכבות משפטית. לכל האשמה תמצא במוסדות הממשלה ובציבור הישראלי תשובה שאולי אפילו תישמע הגיונית. אל תתבלבלו. פוגרומים, חוקי גזע, גזענות משפטית מבוצעים ע"י העם שסבל מהם יותר מכל עם אחר בהיסטוריה. הגזענות לובשת פנים חדשות, שונות ומשונות אבל היא כאן, עמוק בתוכנו.הרשימה הקודמת שפירסמתי כאן היתה ציטוט מ"שואה של</div>Wed, 17 Jun 2009 04:12:00 +0200lelo.shem@gmail.com (סתם אחד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&blogcode=10969885http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=99533&blog=10969885http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&blogcode=10788316<div align="right" dir="rtl">מאז הגעתי לגיל ומותר לי לדעת, שאלתי את אבא על שנת 39'. קצת לפני שהתחיל הכל, כשרק פינקלשטיין ידע. השנה הזו מפחידה יותר מכל מה שיוכל אבא לספר לי על ה'אחר-כך'. כי שנת 39' דומה לשנים שאני חי בהן. בשנת 39' היו ליהודים מיושבי דעת דעות מתונות, היו להם דאגות שבכוח התבונה לסלקן. אנשים נבונים סברו סברות, חששו, מצאו פתרונות. בעיתונים יהודיים פרחו דעות שנונות, יסודיות. הכל היה כה תבוני, 'פרוגרסיבי', 'מודרני'. בבתי הקברות הובלו יהודים נפטרים למנוחת עולמם. נאמר 'קדיש' בלחש. קצת לפני ספטמבר 39' עוד אמרו 'העושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל'. הקהל ענה 'אמן'. שנת 39' היא השנה שייתכן שאני חי בה, מדי שנה. כל שנה אפשר שהיא 39'. הכל סביבי כה דמוקרטי, תבוני. עולם של 'גילויי דעת', 'עצומות', 'מחאות חריפות'. הכל בן רגע יכול להתהפך - לפעמים אני יודע, לו היה קם כאן משטר טוטליטרי, משמיד מיעוטים, רק הזמן ומעט פירכוסי מוסר היו מעכבים את גלגולו היהודי של הרייך. זה היה קם גם כאן, כן. היו מתנגדים, כן, גם מהזרם השולט. גם הם היו אובדים. לא מיד, אבל כולם. אני מזהה סביבי את הטיפוסים שיבנו את השלטון החדש.</div>Sun, 26 Apr 2009 21:38:00 +0200lelo.shem@gmail.com (סתם אחד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&blogcode=10788316http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=99533&blog=10788316http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&blogcode=10502091<div align="right" dir="rtl">קראתי היום את הסקר האחרון של גלובס שמראה שבכנסת הבאה ליברמן יעמוד בראש המפלגה השנייה בגודלה, ובאופן כללי בכנסת הבאה יהיו 27 ח"כים בשמאל, כולל מפלגת העבודה, אם אפשר לקרוא לזה שמאל, וכולל המפלגות הערביות. עם ישראל חתך חזק ימינה כי נתניהו צדק, ועפו טילים על אשקלון. עם ישראל חתך חזק ימינה כי נתניהו הביא לשגשוג כלכלי. לעם ישראל הטיפש קשה לראות שהשמאל צדק וכל התקפה רק גידלה את הדור הבא של הטרוריסטים. לעם ישראל הטיפש קשה לראות שהשגשוג הכלכלי היה חלק משגשוג עולמי ולא קשור לנתניהו. לעם ישראל קשה לראות דברים מעט יותר מופשטים מטילים וכסף. תנו לנו פשטות! תנו לנו תשובות של משפט אחד!הטוקבקיסט הישראלי הממוצע יצעק שאין לי זכות להביע את דעתי על הפוליטיקה בארץ כי אני לא גר שם כעת. על כן, לא אביע את דעתי ורק אאחל לכם עם ישראל את איחולי מהניכר ליום שאחרי הבחירות. אם לשפוט עפ"י הסקרים, אני מאחל לכם את כל מה שאתם מבקשים.אני מאחל לכם שיהיו לכם עוד הרבה מלחמות, שתשלחו את ילדיכם, ובעזרת השם את נכדיכם, למבצעים צודקים מול הצורר הערבי. מאחל לכם שתיכנסו לערים שלהם, תשטחו את הבתים, תהרגו ילדים ותמגרו את הטרור. אני</div>Fri, 06 Feb 2009 03:33:00 +0200lelo.shem@gmail.com (סתם אחד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&blogcode=10502091http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=99533&blog=10502091http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&blogcode=10444548<div align="right" dir="rtl"> בפעם הראשונה בחיי פיטרתי מישהו השבוע. התייסרתי במשך סוף שבוע שלם. הוא אב יחיד לשני נערים. הוא במצב כלכלי רעוע. הוא בחור נחמד. הוא העובד הכי ותיק בחברה. עובד נאמן. מה אתה אומר לו? איך מנסחים כזו בשורה? מה אומרים לבנאדם? ההחלטה הראשונה שלי היתה לעשות את זה כמו פלסטר - מהר וכואב. אין דרך לרכך כזו הודעה. אח"כ התלבטתי על הנוסח. "You're fired" נשמע יותר מדי בוטה. "We decided to lay you off" זה אותו דבר רק במילים קצת אחרות. במשך סופ"ש שלם גילגלתי ניסוחים בראש. בדקות האחרונות לפני הפיטורין החלטתי לומר "Fernando, I'm afraid I bring unpleasant news today. Unfortunately we will have to terminate your employment". לא בטוח שעדיף אבל אולי מראה קצת יותר רגישות. טסתי ללוס-אנג'לס לבשר לפרננדו את הבשורה פנים מול פנים. כמו פרידה מבחורה, הרגשתי כל כך רע שאני לא יודע באיזה נוסח בדיוק השתמשתי. זה היה דומה למ</div>Thu, 22 Jan 2009 07:45:00 +0200lelo.shem@gmail.com (סתם אחד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&blogcode=10444548http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=99533&blog=10444548http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&blogcode=10437540<div align="right" dir="rtl">יש דברים שקורים רק בניו-יורק. או לפחות, קורים לי רק בניו-יורק. בסדרת הרשימות הזו אספר על לילות ניו-יורק.כבכל יום ראשון ישבתי עם ערן ב-Black Door. הפאב ריק, כרגיל, פרט לכמה חברים של וינס, המוזג. ברחוב עוברות שתי בחורות, עוצרות ומביטות פנימה, מתלבטות האם להיכנס. אני כבר אחרי משקה או שניים, מנופף להן להיכנס. הבלונדינית עושה פרצוף. חברתה דוחקת בה. הן נכנסות. כיוון שהייתי זה שביקש שתיכנסנה, החלפנו כמה מילים. אבל אני ביישן, וגם ערן המנוסה בשיחות חולין מתקשה ליצור קשר. ממשיכים לשתות. וינס הוא החוליה המקשרת. הן שואלות מה לשתות. וינס מסתכל עלי ומציע קוניאק, כמוני. הבלונדינית דבקה בבירה. השנייה הולכת על קוניאק. וינס עושה דאווין, מפלרטט ומדליק את הקוניאק עם מצית. מתחילה שיחה סביב האפקט של שריפת הקוניאק. החומות עם הבנות מתחילות ליפול.הפרצוף של הבלונדינית לא מוצא חן בעיני, אבל ערן דווקא מתלהב. ג'נטלמנים מעדיפים בלונדיניות. אני מתחיל לדבר עם דיאן. דבר ראשון אני מתלהב מהשם, מזכיר לה את המזכירה של הסוכן קופר ב-Twin Peaks. את מכירה את הסדרה? יצא לך לראות? והנה השיחה מתגלגלת לנוסטלגיה. מתחילים לדבר על ה</div>Tue, 20 Jan 2009 01:57:00 +0200lelo.shem@gmail.com (סתם אחד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=99533&blogcode=10437540http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=99533&blog=10437540