http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243החיים שלי - דרך העיניים שלי :]heCopyright 2026 Gozali. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243http://f.nanafiles.co.il/upload/92005/IsraBlog/98243/misc/3686945.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243&blogcode=10231822<div align="right" dir="rtl"> אהוב יקרלא עצרתי אפילו לראותכמה זה עולה ליאהוב יקרלא השארת גם לא זיכרוןשיהיה ליבלילה קרהכל ידוע מראשאבל נשכח מהלבשלאהוב אותךזה לשלם בכאבאהוב יקר זה לא אתה שמשתנה ליאהוב יקרלא עצרתי אפילו לראות כמה זה עולה ליאהוב יקרלא השארת גם לא זיכרוןשיהיה לי בלילה קרהכל ידוע מראש אבל נשכח מהלבשלאהב אותך זה לשלם בכאבאהוב יקראתה רואה את השלכתזה זמן ללכת, זמן ללכת, זמן ללכת, זמן ללכת.הכל ידוע מראש אבל נשכח מהלב שלאהב אותך זה לשלם בכאב אהוב יקראתה רואה את השלכתזה זמן ללכת, זמן ללכת,זמן ללכת.אהוב יקרהכל ידוע מראש אבל נשכח מהלבאהוב יקר אז סופ"ש שעבר התקשרת בחמישי בערב. "יש לי חדשות רעות" אמרת לי. "אתה סוגר שבת?" שאלתי, צביטה בלב. "כן" ושוב נשברתי. ובכיתי המון. ושמעתי אותך, שבור, כועס, עצוב, מתגעגע. הבטחתי להיות חזקה - בשבילך. וחיכיתי. חיכינו יחד. לסופ"ש הזה, להיות יחד. והיה מדהים. <SPAN c</div>Sat, 29 Nov 2008 18:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (Gozali)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243&blogcode=10231822http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=98243&blog=10231822http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243&blogcode=10121836<div align="right" dir="rtl">זהו זה סופי. הוא מדהים. אין על זה עירעורים. הוא כל כך מדהים. לא אתיימר לומר שהוא מושלם, כי אף אחד לא מושלם, אבל הוא מנסה להיות, בשבילי, וזה הופך אותו להכי מדהים שיש. יום שישי בבוקר, הוא החליט שהגיע הזמן לתת לי את מתנת היומולדת שלי. "רק תביאי בגד ים, כל השאר לא משנה" הוא אמר לי. בגד ים? אבל חורף כבר. לאן אנחנו הולכים. עולים על כביש 4, נוסעים נוסעים נוסעים. יורדים באשדוד. נוסעים נוסעים נוסעים. מגיעים למעין מרכז מסחרי קטן, מרכז אלמוג. אני מחפשת רמזים, מוצאת שלט - "מרכז הילינג וספא" "לקחת אותי לספא??" אני צועקת, והוא רק מחייך. עולים במדרגות, נכנסים, הוא מדבר עם הבחורה בקבלה, בשקט - שאני לא אשמע. "טוב חבר'ה, תיכנסו לשירותים פה, מחכים לכם חלוקים וכפכפים, תחליפו לבגדי ים, אני מחכה לכם פה" היא אומרת לנו. מתרגשת!!! מחליפים בגדים, יוצאים. היא לוקחת אותנו לחדר קטן, מלא נרות, עם מוזיקה שקטה וריח טוב, ובמרכז - ג'קוזי ענק:] חצי שעה מענגת ישבנו יחד במים החמים מחובקים, מתנשקים, אוהבים. אפילו יין היה לנו. ואחרי זה - הפינוק האולטימטיבי - 50 דקות של עיסוי גוף מלא ומפנק,</div>Sun, 02 Nov 2008 12:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (Gozali)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243&blogcode=10121836http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=98243&blog=10121836http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243&blogcode=10071165<div align="right" dir="rtl">שנה חדשה נפתחה. כל כך הרבה השתנה מהשנה הקודמת. וגם כל כך מעט. אנשים שוב התחלפו, ואנשים עדיין נשארו. אני השתניתי, אבל נשארתי אותה אני. התרחקנו ממש, אבל אנחנו קרובים מתמיד. אז מה בעצם קורה עכשיו? במישור האישי, וול, השחרור מתקרב בצעדי ענק, 4 חודשים רצים מהר לדעתי, ואין לי מושג מה יקרה. יש לי מיליון כיוונים, אבל אין מי שיכוון אותי מלבד עצמי. עבודה, נסיעה לחו"ל, לימודים, הצלחה. הכל בציפיות - אילו מהם יהפוך למציאות? מפחיד אותי לחשוב על זה בכלל. במישור הזוגי.. מי שצריך לדעת יודע. לא תמיד הכל ורוד. היה לא טוב, לא טוב בכלל. אבל, כשמקריבים, דברים משתנים. ואני כל כך שמחה שהקרבתי, ושהכל השתנה. אין הרגשה יותר משחררת מזה. מועקה שנעלמה. במישור החברתי, המצב קשה. קשה מאוד לסמוך על אנשים. קשה מאוד להתחבר לאנשים. להתקרב, להיות שם רק עם בנאדם אחד. כשהיחיד שהיה שם הכי פגע. קשה. ועכשיו דניתי נסעה. ובכלל אני לא יודעת מה אני אעשה. אין לי כל כך הרבה אופציות, וממש קשה לי להתקרב. יהיה בסדר, אני מספיק טובה, לא? במישור העסקי, אני יציבה. יש עבודה אחרת, טובה יותר, נוחה</div>Tue, 21 Oct 2008 19:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (Gozali)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243&blogcode=10071165http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=98243&blog=10071165http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243&blogcode=9813062<div align="right" dir="rtl">בסט וויקנד אבר! היה כל כך כיף! הרגשתי שחזרתי לעצמי מזה הרבה זמן.. שחזרנו לעצמנו.. נתנו לעצמנו את הזמן שלנו, רק אני והוא, והכל חזר לקדמותו:] יווווו אני מאוהבת ממש כמו בהתחלה:] איזה כיף לי:] אני. </div>Tue, 26 Aug 2008 22:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (Gozali)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243&blogcode=9813062http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=98243&blog=9813062http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243&blogcode=9612893<div align="right" dir="rtl">אני שונאת לאבד דברים. עטים, מפתחות, ניירות, גומיות, סיכות. לא משנה. אבל הכי, אני שונאת לאבד את מה שיושב אצלי ביד. מחזיקה חזק, אבל עדיין אובד. ואין שומדבר שאני יכולה לעשות בנידון. רק לקוות שהאחיזה שלי מספיק חזקה. האמנם?</div>Sun, 20 Jul 2008 20:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (Gozali)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243&blogcode=9612893http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=98243&blog=9612893http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243&blogcode=9513286<div align="right" dir="rtl">בונא מזה חם. הימים האלו הורגים אותי, החום הזה מתיש רצח. יאללה, הגרוע עוד לפנינו! קיצר, נסענו לאילת. נסענו, והיה הכי כיף בעולם:] היינו בבריכה, ובים, ובטיילת ובקניון, ובחדר............... יו והיה הכי כיף שרק אפשר! כמה חיכיתי להיות איתו ככה לבד לבד בלי אפחד רק אני והוא מצאת החמה ועד שנחזור, כי הנשמה לא תצא ממנו למרות שלפעמים הוא קרציה רצח לא משנה חפרתי!!!!!!!!!! אז היה ממש כיף...... ואפילו חזרתי עם כסף וקניתי שמלה וכפכפים וכובע ונהנינו בטירוף... טוב כמה אפשר לכתוב את זה? הנה תמונות וזהו:] היה כיייייייייייייייייףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!!!!!~~~~~~ וזהו וחזרנו יום שני, ויום רביעי בבוקר הוא כבר נסע, נכנס לתפקיד שלו. היה ממש לחוץ מסכן. אני יודעת שהוא יהיה מעולה:] וכבר אני מתגעגעת, ורוצה שהוא כבר יחזור...... ואז ההורים עושים לו אסאדו לכבוד היומולדת באיזה פארק:] לא יכולה לחכות......................................... זהו, הנה עדכנתי......... מרוצים?! D: אני. </div>Sat, 05 Jul 2008 17:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (Gozali)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243&blogcode=9513286http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=98243&blog=9513286http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243&blogcode=9284843<div align="right" dir="rtl">וואו איזה סופ"ש טוב עובר עליי. כל כך כיף~~~ אז מה, יש עבודה. קשה, לקום ב5 וחצי להעביר יום בבסיס ואז לעמוד על הרגליים כמה שעות טובות. וחוזר חלילה. באט, איי ניד דה מאני. גם לי, וגם לאמא. המצב קשה \: אבל זה משתלם. כי ניסע לאילת:] ואני אקנה לו מתנה גדולה ויפה ליומולדת:] ואני אוכל לצאת ולקנות ולחיות מעבר ל350 שקל \: אז 'קשה יש רק בלחם, וגם אותו אוכלים, כי רעבים':] ומה עוד מה עוד מה עוד? היום בבוקר התעוררתי אצלו, מיטה ריקה. 'עופר?' שום תשובה. מתקשרת. 'איפה אתה?' למטה, בואי, כבר סיימתי' 'מה סיימת?' 'בואי נו' יורדת למטה. ארוחת בוקר|מאוהבת| סלט טעים עם רוטב, וחביתת ירק עם בולגרית, ועוגי עם חלב, ושוקו ולחם טעים עם גבינות:] חמווווווווווווווד ואז עלינו לגג עם מיץ מנגו, נרגילה ומוזיקה. שוכבים ככה, משתזפים בשמש. ומילים קטנות נלחשות לי באוזניים, מלטפות אותי. אחחחחחחחחחח איזה מדהים הסופ"ש הזה. ומה עוד מה עוד מה עוד? אתמול המסיבה של קובי, ליומולדת. בג'וני קיי. מקום נחמד, לא להיט, לא גרוע. היהטו-אוב! כל כך נהניתי. רקדנו וצחקנו ושרנו. ואפ</div>Sat, 31 May 2008 18:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (Gozali)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243&blogcode=9284843http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=98243&blog=9284843http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243&blogcode=9203333<div align="right" dir="rtl">לתת את עצמי, את כל כולי. לתת לך. את כל הרגשות, את כל המילים והצלילים שבי. את כל החיוכים והמבטים. את כל המגעים. כל דפיקת לב, וכל נשימה. לתת הכל. לזרוק את עצמי שוב למים. ולקבל הכל בחזרה. שווה בשווה. להחזיר אהבה תמורת אהבה. נשיקה תמורת נשיקה. מילה תמורת מילה. ולפעמים אפילו יותר. להתגבר על הכל, לא להישאר מאחור. להתקדם, וליהנות יותר בכל פעם. אני שמחה שאתה עדיין פה. כי זאת אהבה אמיתית. מחכה לך, שתחזור שוב לזרועותיי, ותראה לי כמה אתה אוהב אותי. אני.</div>Sat, 17 May 2008 18:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (Gozali)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243&blogcode=9203333http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=98243&blog=9203333http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243&blogcode=9069484<div align="right" dir="rtl">אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווף. אני עצבנית. כל כך. מנסה להבין, ולא מצליחה. מה הסיפור? מה? מה כבר קרה? עלק. אני אשמה, נו ברור. כוסעמק. נמאס. בא לי למחוק את זה מהראש שלי. מההיסטוריה שלי. מהחיים שלי. שונאת שונאת שונאת. כל כך שונאת. עד כדי מוות. אני.</div>Fri, 25 Apr 2008 16:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (Gozali)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243&blogcode=9069484http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=98243&blog=9069484http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243&blogcode=9050129<div align="right" dir="rtl">כל כך עייפה. סיימנו את הקורס. מחזור ח' אני מתה עליכן, החיילות הכי מדהימות שיש. אני אתגעגע. מה חוצמזה? אני כבר לא יודעת. אני לא ישנה כמו שצריך. הדופק עולה כל הזמן, ואז סחרחורות והתעלפויות. אני צריכה לראות רופא. ועכשיו יש גם בחילות. והוא לא פה איתי. ואני כל כך לא רוצה להיות עכשיו לבד. אוף כואב לי הראש. אני עייפה. אני שונאת את השבוע הזה........ אני.</div>Tue, 22 Apr 2008 19:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (Gozali)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98243&blogcode=9050129http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=98243&blog=9050129