http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056heCopyright 2026 Her Majesty.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056&blogcode=13578042<div align="right" dir="rtl">מי יכול להכיל את כל סבלו עצמו יחד עם סבלו של האחר; ומילא האחר מה עם האהוב? איך יוכל לתפוס אותי ולהחזיק אני אותי נושאת אך בקושי מגלה מדי דמעה עוד סבך ושלשלאות, זו בזו. לא אור ולא קצה רק מנהרה. </div>Tue, 04 Dec 2012 00:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (Her Majesty.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056&blogcode=13578042http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=97056&blog=13578042http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056&blogcode=11957942<div align="right" dir="rtl">חיפשתי מקומות מפלט .. באמת שחיפשתי.כתבתי למחברת שמונחת במגירה על יד המיטה,זרקתי כמה משפטים לחברים הטובים ובאמת שניסיתי.אבל זה לא זה,אז החלטתי לפנות למוצא הבלוג הזה .. שבו אני בכלל לא נוהגת לכתוב.אני לא יודעת מה אני רוצה בכלל לכתוב כאן,כמה מתחשק לי לשתף.אני משתגעת מעצמי,פשוט משתגעת מהחיים האלו.אני כמהה לאהבה המוחלטת והטוטאלית שתמלא את עולמי,כי כרגע הוא תפל. אני מרגישה שהוא כל חסר טעם,שהריגוש לא כנה ושאני יודעת ב-דיוק מה חסר לי כדי שהעולם יצבע בצבע ויהיה בעל משמעות וטעם.הנה למשל,הסיבה שלשמה התכנסנו,איזה קראש קטן ומטופש שאוכל לי את הראש 24/7אני משתגעת.אני מנפחת רגעים קטנים לגדולים,חוסר משמעות לעולם ומלואו והכל כתחליף מטופש וילדותי לאהבה הנכספת.טוב,אני לא ככ מוצאת פה את המילים וזה לא מהווה כלל פורקן לכתוב פה,לצערי.נותר רק לקוות שהשטות הזאת תעבור לי מהר,או לחלופין שאני אשיג כבר את מה שאני רוצה.מוזר לי</div>Thu, 05 Aug 2010 02:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (Her Majesty.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056&blogcode=11957942http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=97056&blog=11957942http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056&blogcode=11685894<div align="right" dir="rtl">אני יודעת לכתוב,אפילו די יפה. כתיבה זורמת,פיקנטית,שנונה לפעמים.יש לי אוצר מילים לא רע ... ובכל זאת,אני ניגשת לכתוב פה,ה-מקום למימוש כל כשרונות ההבעה הוירטואלים שלי ו...כלום.לא מצליחה להסביר את מערבולת המחשבות שמציפה אותי לאחרונהאני חושבת הרבה על העתיד,על המקום שלי בעולם,על זוגיות ..אוף,אין טעם במילים שאני כותבת פה.המקום הזה לא מהווה מפלט אמיתי,לא מצליחה להתבטא כמו שצריך.אחרי כמה דקות:בסדר,מתחשק לי לכתוב.היום ישבתי חברי הטוב ביותר לארוחת בוקר ושאלתי אותו אם הוא מאושר.הוא חשב כמה רגעים וענה - כן.מה זאת אומרת כן? מאושר? אתה מאושר?!כן,אני מאושר..מה הבעיהלא..אתה פשוט אומר את זה בכזו קלות,כאילו להיות מאושר זה עניין של מה בכך. אושר,זה דבר שצריך להשיג .. זה משהו נכסף שחותרים אליו כל הזמן..ולמה אתה מאושר? איזה סיבות בכלל יש לך לאושר הזה?יש לי משפחה נפלאה וחברים נפלאים , אני עושה את מה שאני אוהב... מאושר. את לא מאושרת?לא!! ..אושר בשבילי זה דבר נדיר,אני לא מאושרת. אני חוויתי רגעי אושר חולפים וקצרים.יכול שחלק מזה היא העובדה שאין לך זוגיות?לא...כן...אולי חלק מזה. כן.איזה סיבות יש לך לא להיות מאושרת</div>Wed, 31 Mar 2010 15:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (Her Majesty.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056&blogcode=11685894http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=97056&blog=11685894http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056&blogcode=11619485<div align="right" dir="rtl">אני אוהבת סרטים,אני כמעט לא רואה סרטים.אני כל כך אוהבת נגינה בפסנתר,לא למדתי לנגן בפסנתר.אני אוהבת דברים שאין לי,ולא מרוצה מדבר שיש לי.אני תוהה אם אני לא רואה סרטים,לומדת שפות,מנגנת בפסנתר - כי אני עצלנית? פחדנית? לא מוכשרת?ואם כבר אתם פה -לחברה הכי טובה יש יום הולדת 18 . זקוקה לרעיונות מגניבים</div>Mon, 01 Mar 2010 00:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (Her Majesty.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056&blogcode=11619485http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=97056&blog=11619485http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056&blogcode=11517183<div align="right" dir="rtl">מוצאי שבת,לפני יומיים היא חגגה יום הולדת;הנוכחות שלו בחייה בהחלט שידרגו את היום הולדת,את הסמס הארוך שלו היא קראה שוב,ושוב,ושוב (ושוב).המילים הכתובות מילאו את החזה שלה בחום,איזו מתיקות שאין דומה לה.שום דבר אני לא צריכה בעולם,חוץ מלחוות לנצח את התחושה הזו,היא חשבה.ההגיון שלה ממזמן נדם,המֹח עיסה של רגשות והזיות. הורס,מושלם,אני נמסה - אוצר המילים מצטמצם פלאים לכעשר מילים.והנה הגיע היום המדובר,מוצאי שבת,לפני יומיים היא חגגה יום הולדת;כל המתנות מתגמדות לעומת הפגישה שלהם.הם קבעו מאוחר,הקרנת חצות. בהתחלה הם בחרו בטלפון (תוך צחקוקים והליכות חזור-ושוב במרפסת) בסרט אימה עם ביקורות מזועזעות,היא מסמיקה לעצמה בלילה הזה. מדמיינת את הסיטואציה הנדושה,כשהזוג הולך לסרט אימה סוג ז' כשהדבר האחרון שהוא עושה זה לצפות בו.צחוק מרוגש בוקע משני צדי הקו,מרחק של 40 דקות נסיעה מפריד ביניהם.לבסוף הם משנים את זה לסרט עטור שבחים ונחשב בפי כל,כי בכל זאת...אם כבר סרט,שיהיה סרט לעניין.יש בה מן השיגעון בבחורה: לא הפסיקה לחשוב עליו בשבועות האחרונים. מגחכת לה כך סתם באמצע היום,כשנזכרת בשיחה הלילית.או מחכה כבר לשיחה הבאה,לספ</div>Sun, 10 Jan 2010 22:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (Her Majesty.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056&blogcode=11517183http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=97056&blog=11517183http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056&blogcode=11514409<div align="right" dir="rtl">אני שוב חוזרת אל הבלוג הזה , בהפרשי זמן מוזרים .אין לי סנטימנטים אליו,זה פשוט שלפעמים מתעורר בי הצורך הזה לכתוב .ומה לעשות,שילדת X שכמותי מהר מאוד מאבדת עניין וכח לכתוב במחברת. ישר מתחשק לי להקליד את מחשבותיי בקלות,עם הפריבילגיה למחוק את מחשבותיי ולערוך אותן בן-רגע.אני לא רוצה לקרוא שוב את ההיסטוריה בבלוג הזה,אני יודעת שהיא קצת תביך אותי,קצת תשעשע .. אני זוכרת פחות או יותר מה כתוב פה.התעסקות בחוסר בטחון,התעסקות בקראש מצחיק שהיה,התעסקות בעצמי.נחמד,אני חושבת שהתבגרתי הרבה.אבל מצדי,הנושאים הם עדיין אותם נושאים.זה תמיד אותם סוגיות של מתבגרת,שנראות הרות-גורל באותו הרגע וכמה זמן אחרי - חשובות כקליפת השום.כן,עדיין מתעסקת בחוסר הבטחון ועדיין בבנים ובזוטות מהסוג הזה.בכככככככככל מקרה,אני מרגישה קצת זרה פה.קצת לא יודעת איך לתפעל את העניינים,קצת מרגישה שהעיצוב זר לי,הרשימות זרות לי.לא כל כך יודעת מאיפה להתחיל.התמונה הזו של מרלין מונרו,לא אומרת עליי הרבה. אני ממש צריך להחליף אותה.בזמנו סתם חשבתי שהיא יפה,היום מתחשק לי שתדעו עליי יותר דרך התמונה שאבחר.מישהו פעם המליץ לי להסתובב עם פנקס קטן בתיק,וכל</div>Sat, 09 Jan 2010 19:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (Her Majesty.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056&blogcode=11514409http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=97056&blog=11514409http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056&blogcode=11047907<div align="right" dir="rtl">שנה לא הייתי פה.והנה חזרתי.באתי לפה כדי לפרסם כמה רשומות שכתבתי בשעה מאוד מאוחרת,אפילו לא ערכתי אותן. אני בכלל לא בן אדם שכותב בד"כ. וגם כשכן,לא מצטיין בזה.סתם,התחשק. אני מעדיפה להתחמק מלכתוב משהו מהלב וסתם לפרסם זוטות,כי יש לי הרבה לכתוב פה,אבל אני לא מצליחה לנסח.כשאני קוראת את השטויות שכתבתי אני חושבת לעצמי,איזו ילדה אינטלגנטית בכאילו. כמה שטחיות במסווה של עומק.הנה :עריכה , אחרי פחות מעשר דקות: לא רוצה. זה חרא שירים.:-)חחחחח איזה ילדה מטומטמת.בקיצור,אני לא טובה יותר שנה אחרי.בעצם,אולי קצת.אני חושבת שאולי פוסט אני אתחיל להיות קצת אמיתית.נ.ב אני בסדר&amp;amp;;</div>Fri, 10 Jul 2009 18:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (Her Majesty.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056&blogcode=11047907http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=97056&blog=11047907http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056&blogcode=9964745<div align="right" dir="rtl">איזו יפהמסתכלת במראה וחושבת איזו יפהאיך השיער ארך והפנים מצודדותוהאיפור שמסביב לעינייםאיזה מבטיצאתיוהמפלס ירד מתחת לקו האדום התחתוןאיזו עלובה</div>Tue, 30 Sep 2008 14:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (Her Majesty.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056&blogcode=9964745http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=97056&blog=9964745http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056&blogcode=9538734<div align="right" dir="rtl"> נקודות מפנה הן דבר מלחיץ. אתה לא בטוח שהרגע הזה הוא אכן מפנה משמעותי בחייך, אבל מצד שני - אם הוא כן,ההחלטה שלך הופכת להיותחשובה פי כמה. יש לי כל כך הרבה נק' מפנה לאחרונה. כל דבר קטן הופך למשמעותי, שיחת טלפון,ניסוח ההודעה במסנג'ר,הליכה למטבח (שאולי תסתיים באכילה). ואולי זו רק אני שהופכת לדרמטית מדי? חשבתי שהחופש יוקדש לשיפוץ המראה שלי - אבל מסתבר שאין לי בכלל חופש. הוא מתחיל מה8/8. אני במשלחת לחו"ל ובמחנה קיץ. כשאני חוזרת אני ארשם לשומרי משקל, ולגבי השיער אני כבר אמצא משהו (או שלא). י"א זו שנה כל כך משמעותית בשבילי. אין לי מילים לתאר את החשיבות שלה. שיא התיכון,שיא ההתבגרות. יותר אחריות,יותר פריחה,יותר עוצמה,יותר הזדמנויות,יותר קיצוניות. זאת הולכת להיות שנה נהדרת או שנה מחורבנת. וזה תלוי בהחלטות שאקבל בקיץ. (אמרתי לכם שכל הקטע עם הנק' מפנה וההחלטות אוכל לי את השכל? דרמה-קווין.) בגרות בלשון מחר....ביי.</div>Wed, 09 Jul 2008 11:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (Her Majesty.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056&blogcode=9538734http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=97056&blog=9538734http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056&blogcode=9387185<div align="right" dir="rtl"> מתקדמים לאט לאט. לפניי עוד מתכונת בלשון,בגרות בהיסטוריה,בגרות במתמטיקה,בגרות בלשון. אבל אנחנו נעבור את זה. התקופה הלחוצה ביותר מתחילה בדיוק ע...כ..שיו. (למה אני לא הולכת לישון לעזאזל?) אני יפה או מכוערת? אני שחקנית טובה או גרועה? מביכה או מרשימה? מתלבשתיפה או זוועה? אני חכמה או טיפשית? (אני לא טיפשה,אבל אולי יש כאלה שיכולים לחשוב שאני מתנהגת באופן טיפשי) מצחיקה או פתטית? כובשת או דוחה? מן שאלות שטחיות,רדודות אבל כל כך נשנות בראש. הנה אני שבה לתאר את חווית המשחק (כנראה שזה בכל זאת עושה לי משהו): כמו שאמרתי בעבר,אש בוערת בלה בלה,כל החרא הזה. אבל אני שומעת את הוראות הבימוי , ואני פשוט חיה אותם . אני מרגישה שאני מסוגלת להכנס לראש הזה,להשלים את מילות הבמאי. ואח"כ עוד לרוץ לבמה ולשחק את זה. מסוגלת - לא מבחינת כישרון , אלא מבחינת אשכרה יש לי את החזון הזה בראש. עד כאן פינת המקצוע שלעולם לא אעסוק בו :-) ובמעבר חד (או לא כל כך), אתמול הייתי בהצגה והשחקן הראשי היה לוהט. (אני יודעת שאני אקרא את זה בעוד כמה חודשים ואניד את הראש בקטע של: או אלוהים,טיפשה שטחית וילדותית. אב</div>Mon, 16 Jun 2008 23:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (Her Majesty.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97056&blogcode=9387185http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=97056&blog=9387185