<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>בעמק החיות המוזרות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2019 שרה הצודקת (ש&quot;צה). All Rights Reserved.</copyright><image><title>בעמק החיות המוזרות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371</link><url></url></image><item><title>סיירת הורים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371&amp;blogcode=13410825</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;וואו, התקפה! עוד פוסט.אתמול נפחה בי רוח ההתנדבות (טוב, לא מדויק, זה קרה לפני חודש ויצא לפועל אתמול) והצטרפתי לסיירת ההורים של הישוב שלי. קבוצה של הורים מסיירים בין הפארקים, מחלקים לילדים דברי מאפה (עודפים של המאפייות שנסגרו לשבת) ותה קר, ובודקים שהכל בסדר. הגישה של הסיירת בישוב שלי היא לא להטיף מוסר או לתקן את העולם. רק להציץ ולהרגיש שכל הילדים בטוחים, ולתת להם הרגשה שיש מישהו שדואג להם, שאפשר לפנות עליו לעזרה (למשל אם דואגים לאחד מהילדים בחבורה ששתה יותר מידי, או פוחדים לעבור את הפרק בחושך).היה סבבה, משמרת שקטה מאוד. הילדים שמחו לראות אותנו (להפתעתי), דיברו, סיפרו, והיו חמודים להפליא (חוץ מאחד מעצבן שצפר והרעיש והיה בגישת &quot;למה מי אתם&quot;).ועוד לגבי הפוסט של אתמול: בכנס גם דיברו על הפצת הבלוג דרך רשתות חברתיות. רשתות חברתיות ברבים! אני בקושי מסתדרת עם רשת אחת. כל רשת והאופי שלה, השפה שלה, הדרך שלה ליצור קהילה. הסתחרר לי הראש.אולי בגלל זה קשה לי להיות בשתי בלוגיות במקביל, אני לא כל כך מולטי טאסקינג.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Aug 2012 13:17:00 +0200</pubDate><author>sarah.tz@gmail.com (שרה הצודקת (ש&quot;צה))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371&amp;blogcode=13410825</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=96371&amp;blog=13410825</comments></item><item><title>איך להרוויח כסף מבלוג</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371&amp;blogcode=13409141</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סליחה חברים שאנ&apos;לא כאן. הצרפתי למערך הבלוגים הלא אנונימים והפייסבוק, מה שמונע אותי מלכתוב על בעלת הבית שלי למשל, שתהיה בריאה.
בשבוע שעבר הייתי בכנס הבלוגרים. אחד הנושאים החמים היו &quot;איך להרוויח כסף מהבלוג&quot;. זה היה קצת חסר פרופורציה משום כשנשאל הקהל מי עושה כסף מהבלוג הצביעו אולי שניים (וגם הם לא נשאלו מה פרוש &quot;עושה כסף&quot;).
רצה הגורל ולפני כשבועיים פרסמתי פוסט, במסגרת עידוד היזם הקטן, על חנות קטנה ומתוקה. כמובן שעשיתי את זה בהתנדבות. הפוסט עשב קצף וגלים אבל מעבר לכך קיבלתי כמה וכמה פניות לכתוב על עסקים (תמורת &quot;טובות הנאה&quot;). מישהי כתבה לי שיש חנות מקסימה בת&quot;א, עוברת מדור לדור, כמו פעם, שאני ח-י-י-ב-ת לראות ולכתוב עליה. כששאלתי מה הקשר שלה למקום היא הודתה שהיא אשת יחסי הציבור של המקום &quot;אבל החנות מקסימה באמת&quot;.
אז יש כמה גרושים לעשות מכתיבה, ואפילו לרגע (מתוך יסורי מצפון) שקלתי, מדור לדור נשמע טוב, אבל זו לא כתיבה שאני רוצה לעשות. בלוג הוא יצוג שלך לעולם ואני לא אשת-לייפסטייל שכותבת על חנויות מקסימות-מהממות-נפלאות בהזמנה. תשאלו אותי על מה אני כותבת? אצלי זה באמת מסובך.

חבל חבל חבל חבל.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 10 Aug 2012 10:04:00 +0200</pubDate><author>sarah.tz@gmail.com (שרה הצודקת (ש&quot;צה))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371&amp;blogcode=13409141</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=96371&amp;blog=13409141</comments></item><item><title>שוב אני שיטחית, אבל לא שטוחה!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371&amp;blogcode=13256186</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ובכן, בכפוף לתקנון שתואר בפוסט הקודם, הנה תוצאות מסע הקניות שנערך היום.

ועכשיו אני צריכה עזרה ואומץ, לזרוק המון דברים מהארון שלי. כמו נעליים יפות אך לא נוחות לי, חולצה שמעולם לא נלבשה אבל תמיד יש תקוה שיום אחד.... ולשכנעה את אגוזית לזרוק את השמלה מהבת מצווה, עכשיו כשהיא בת 16.
נראה לי שאני צריכה את אותן כסחניות שבאות, מוציאות בגד בגד, פולטות הערה סרקסטית וזורקות אותו לפח.
או איזה ערב בנות בו אני מזמנת את כל חברותי המהממות שיקחו מה שהן רוצות.
או לתרום לאיזה ארגון נחמד. בטח איזה מהגר עבודה ישמח לנעלי העקב שלי.


שבת שלום.


נ.ב. הייתי בהפכנה השבוע והיה מפחיד. מתישהו אולי יתחשק לי לכתוב על זה. בשבת יש הפגנה חברתית, מי הולך? מה דעתכם על ההפגנה?
(אני לא יכולה לבוא, יש לי התחייבות שהיא סוג של מצווה).&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 11 May 2012 15:54:00 +0200</pubDate><author>sarah.tz@gmail.com (שרה הצודקת (ש&quot;צה))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371&amp;blogcode=13256186</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=96371&amp;blog=13256186</comments></item><item><title>קצרים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371&amp;blogcode=13247731</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חיה, קיימת, נושמת, לא מעודכנת.

הלימודים הסתיימו, מה הלאה?

סוף שנת הלימודים, בחינות בגרות ראשונות לאגוזית, (תלמוד!) טפו טפו טפו.

כאמור מוכרים את הבית בו אנחנו גרים, סופסוף מצאתי תחליף, (טפו טפו טפו תחזיקו אצבעות, לא חתום). שקט כמו הבית הנוכחי ועם שפע חניה אין, צריך להתפשר, והבית החדש בא עם בעלת בית-שכנה ניצולת שואה ואלמנה טריה בדכאון (כבר שנה וחצי), תפור עלי! היה ממש קשה למצוא, ראיתו ג&apos;יפות שלא יאמנו במכירי ארמונות. גיליתי שיש לי חיבה לבתים לא היי-טאק מפורזלים, כאלה כמו פעם (אבל גם במפורזל הייתי מסתדרת...).

ועכשיו למלאכת האריזה,כשבנזוג עובד נון סטופ (לפעמים בארץ), נסיעה רומנטית מתוכננת לפריז עוד החודש, נופש חובה באילת (אוף) מהעבודה של הבנזוג וחגיגות סופשנה בבתי הספר. ת ע נ ו ג! מכירים חברת הובלה מהממת, שגם אורזת?

לפני חודש החלטתי עם חברה כך: הראשונה מביננו שמורידה 3 קילו מזכה את שתינו במסע קניות. היום בבוקר צלצל הפעמון! כבר אין לי (כמעט) ידיות בצד כשאני לובשת את הג&apos;ינסים שלי.

ככה, על קצה המזלג.



&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 06 May 2012 08:29:00 +0200</pubDate><author>sarah.tz@gmail.com (שרה הצודקת (ש&quot;צה))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371&amp;blogcode=13247731</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=96371&amp;blog=13247731</comments></item><item><title>צוויץ</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371&amp;blogcode=13042436</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שלומות לכם חברים ותיקים.

כן, שקט בגזרה. הראש במקומות אחרים. בפייסבוק אני עדיין מגיחה, למרות הפרנויות שלי שמקבלות אישור רישמי.
אני פעילה גם בקבוצה שמגשרת בין חרדים לחילוניים, לא מתוך כוונה על זכותי לשיר בכל פינה בארץ ולשבת בכל מושב באוטובוס (אינן לי כוונה לממש זכויות אלה), אלה להבין לפני שאני מתווכחת. בצד יאוש על נושאים שאי אפשר לגשר בהם פגשתי גם אנשים נפלאים, שאפשר גם אפשר להדבר עימם.

ממשיכה גם בתחקור תמונות המשפחה העתיקות ומגלה אוצרות של ממש ושיחות משפחתיות שמחממות את הלב.
הנה התמונה האחרונה ששיתפתי בפייסבוק:



בצידה השני של התמונה מצוין התאריך, יום הכרזת המלחמה של גרמניה על רוסיה, 2 באוגוסט 1914.מבחינה היסטורית ידועה אופריה לאומנית בגרמניה בזמן הכרזת המלחמה. זיגפריד משמאל ופרידריך מימין, אחים, עליזים כמו כל חבריהם הגרמנים וחוגגי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 06 Feb 2012 18:52:00 +0200</pubDate><author>sarah.tz@gmail.com (שרה הצודקת (ש&quot;צה))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371&amp;blogcode=13042436</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=96371&amp;blog=13042436</comments></item><item><title>נדל&amp;quot;ן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371&amp;blogcode=12948300</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כששכרנו את הבית (בשלט רחוק) בעל הבית אמר שבטח שלוש שנים, אפילו יותר, והנה, שנה וקצת אחרי שאנחנו בבית בושרנו שהוא מעוניין למכור. מיד התמלא ליבי בשמחה עזה: לעבור דירה! איזה כיף!!!! not.
ובכן, יש לנו עד הקיץ, וצריך להחליט מה לעשות.
בנתיים, או שהסוכן שהוא בחר גרוע במיוחד או ששוק הדירות בקיפאון. עד עכשיו בא לקוח אחד, התבונן מבט אחד פנימה, אמר: &quot;מה אתה מביא אותי לכאן, זה בית סגור&quot; ולא הסכים לראות את שאר הבית, גם לא לפרש מה זה &quot;סגור&quot;.


אז כל מה שנותר לנו לעשות זה להחליט אם לשכור או לקנות, למצוא ולעבור. תענוג. בנתיים אנחנו גרים בבית סגור.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 21 Dec 2011 14:47:00 +0200</pubDate><author>sarah.tz@gmail.com (שרה הצודקת (ש&quot;צה))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371&amp;blogcode=12948300</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=96371&amp;blog=12948300</comments></item><item><title>הרהורים על חשמל כשר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371&amp;blogcode=12940945</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ובכן, טוענת הכתבה שאני קוראת, זה יגרום לחברת חשמל לגייס הרבה מיעוטים. זה מאוד משמח! סוג של אפליה מתקנת. ואל חשש:לא יפוטרו עובדים נוכחיים (בין השורות כתוב שוועד העובדים של חברת חשמל חזק מדי בשביל דברים כאלה, מודל שלי יחימוביץ&apos; של ממש). זה כל כך נהדר מבחינה סוציאלית וכלכלית: מקומות עבודה נוספים במשק.
אז נשלם קצת יותר על חשמל, ונממן קצת יותר את הרבנות הראשית, זה ממש מחיר פעוט כדי לקבל חשמל כשר.

האמת שאף פעם לא חשבתי שחשמל צריך להיות כשר. מה לגבי מים? ספרים? שעונים? מחשבים? בגדים? בטח גם שם יש איזשהו יסוד של...
האם יש חשמל חלבי פרווה ובשרי? האם יש חשמל כשר, וחשמל כשר למהדרין? והאם זה כמו הנקניקיות, שאפילו גויים קונים כשרות כי הן &quot;מושגחות יותר&quot;?

רגע רגע רגע! עצור! אתם אומרים לי שכבר שישים שנה אנחנו צורכים חשמל לא כשר????? חיים בחטא בלא מודע?(אני אפילו לא שואלת על יהודי ניו יורק האומללים).
נשבעת לכם, אני תובעת את הרבנות שהחטיאה אותי ביודעין! ואנצח! ואזכה בהמון כסף! ויעלו את המיסים. אבל אני?


לחתום על עצומה. לא חייבים, אבל אשמח לשמוע דיעות.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 17 Dec 2011 11:08:00 +0200</pubDate><author>sarah.tz@gmail.com (שרה הצודקת (ש&quot;צה))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371&amp;blogcode=12940945</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=96371&amp;blog=12940945</comments></item><item><title>מסעדה בצפון הכנרת?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371&amp;blogcode=12925153</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מבוקשת: מסעדה טובה בצפון הכנרת או באזור, רצוי שהדגש לא יהיה על בשרים (איטלקית למשל), שפתוחה בשישי בערב.
מישהו מכיר?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 09 Dec 2011 10:30:00 +0200</pubDate><author>sarah.tz@gmail.com (שרה הצודקת (ש&quot;צה))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371&amp;blogcode=12925153</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=96371&amp;blog=12925153</comments></item><item><title>קצרים: המדינה שלנו השתנתה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371&amp;blogcode=12917378</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;המדינה שלנו השתנתה בתקופה שלא הייתי I
השבוע כשלקחתי את פיסטוק מאחד החוגים, סיפר לנו ילד חביב בגילו (כיתה ה&apos;) איך אבא שלו נותן לו לפעמים לשתות וודקה וזה טעים ואף כיף.

המדינה שלנו השתנתה בתקופה שלא הייתי II
אז, לפני 13 שנים, לחשוב שלא כל תינוק ערבי הוא מחבל בפוטנציה, לא נחשב שמאלני קיצוני (סליחה סמולני).
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 06 Dec 2011 18:47:00 +0200</pubDate><author>sarah.tz@gmail.com (שרה הצודקת (ש&quot;צה))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371&amp;blogcode=12917378</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=96371&amp;blog=12917378</comments></item><item><title>קול קורא לבלוגרים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371&amp;blogcode=12896906</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לכתוב על חוקי ההשתקה ברשתות החברתיות.
פרטים.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 27 Nov 2011 14:45:00 +0200</pubDate><author>sarah.tz@gmail.com (שרה הצודקת (ש&quot;צה))</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=96371&amp;blogcode=12896906</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=96371&amp;blog=12896906</comments></item></channel></rss>