http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102ולפעמים זו רק סירה קטנה שמסתירה ת'נוף.heCopyright 2026 נקודת ג'י שחורה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102&blogcode=13769567<div align="right" dir="rtl">http://www.youtube.com/watch?v=UJU6qPQbS6U מבטיח לך טקס יפה, עם שמפניה ותותים כי את בעניין של איכות וזה מה זה עצוב...</div>Mon, 06 May 2013 02:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת ג'י שחורה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102&blogcode=13769567http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=94102&blog=13769567http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102&blogcode=13769559<div align="right" dir="rtl">כי נמאס לי כבר לא למצוא את המקום שלי. וזה בלי להיות פואטית. ובלי חרטא. פשוט אמת מוגשת. נמאס לי לרצות הכל. ואז להתפשר ברגע קשה. וגם אז להתאכזב. וממך, אחרי 6 שנים. נמאס שהבנאדם שטוען שהוא הכי אוהב אותי בעולם והסביבה אומרת שהוא מעריץ אותי לא מסוגל להבין שאני בוכה, לא מסוגל לראות שאני עצבנית באמצע בלילה, נכבה כמו רובוט. בנים....זה רק בנים מסוגלים ככה.... להיכבה פתאום. לישון לקום. הכל רגיל כזה. ונמאס לי מרגשות אשם. ונמאס לי מהעולם הזה. ונמאס לי שאפילו שיש לי הכל...שאני גם נראית טוב, גם מהנדסת, גם הכל!!! עדיין רוצים יותר ויותר ויותר ויותר... וחלאס!!!!!!!!!! כל כך הרבה אנשים שהם פחות ממני, מצליחים יותר. למה אין לי מזל?????????????????????????????????????????????????? ולמה אני תמיד ערה בלילה.</div>Mon, 06 May 2013 02:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת ג'י שחורה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102&blogcode=13769559http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=94102&blog=13769559http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102&blogcode=13675821<div align="right" dir="rtl">הרגעים הקטנים האלה באמצע הלילה שלא יקחו לי אותם לעולם. כשהייתי בת 16 זה היה קורה יום יום...עכשיו בעולם העמוס שלי בחיים הבוגרים, בקושי שנשאר מקום. להבין כמה אני מיוחדת, כמה שכבות יש בי, והעומק הזה, בכמה רבדים אני מסוגלת לגעת. זה לא ברור מאליו, אין את זה כמעט לאנשים. זה ב-D.N.A. הייתי רוצה לחקור את זה יותר, אני רואה כל מיני אמנים שהלכו עם זה עד הסוף. ודווקא אני בחרתי במסלול הריאלי ביותר, מה שבטוח ירחיק אותי מהעולם הזה. אבל כמו במשיכה,אהבה, זה תמיד חוזר אליי ואני נמשכת כל כך לנקודות האלה בחיים שהעמקתי, שפשוט הייתי אני. הכל זה עניין של החלטה. כי אפשר להתעסק בזה כל היום, ואפשר פשוט להיות הישרדותיים וללכת בתלם הנוקשה פה בארץ הזו. מעניין אותי מתי אני אוכל להיות אני, ואם זה יגיע בכלל. כי כבר כמעט שכחתי איך זה להיות אני. האני של פעם, הרגישה, העמוקה, הכותבת. החיים הבוגרים לא משאירים כל כך מקום לזה, אלא אם כן אתה בוחר תחום שקשור לזה. וההתבטאות הזו...אני מרגישה כאילו עדיין לא הספקתי לחקור אותה עד הסוף והופ, אני בחיים הבוגרים. תוהה אם אי פעם אחזור לזה, לגיל 16 בטוח לא, אבל לנקוד</div>Sun, 17 Feb 2013 05:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת ג'י שחורה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102&blogcode=13675821http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=94102&blog=13675821http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102&blogcode=13653409<div align="right" dir="rtl">זה לא משנה שאמצע הלילה מבחינתי היום הסתיים הרבה יותר מוקדם זה היה מפולת, אחד על השני קצת אני עשיתי והרבה אתה נמאס לי לקחת אותך על הגב שלי זה לא מובן מאליו ששניים הופכים לאחד עכשיו זה לא רק הטעויות שלי, זה גם הטעויות שלך אני רוצה לצאת מזה שיהיו רק הצלחות למה טעויות אומרים אם האהבה אינה תלויה בדבר, צריך לספוג את הטעויות טעות היא לא תנאי אבל אני לא יכולה אני רוצה רק הצלחות. אולי כדאי לחתוך. </div>Wed, 30 Jan 2013 02:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת ג'י שחורה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102&blogcode=13653409http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=94102&blog=13653409http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102&blogcode=13295083<div align="right" dir="rtl">אתה יושב ומסתכל בחלון. הכל שקט כאילו. בתכלס כולם רצים מסביב לנורמות החברה האלו. רצים ומחייכים מדי פעם אפילו. ומי שרוצה להיות שונה, זורם בסוף עם כל השאר. ואף אחד לא רוצה לפספס, להישאר מאחור. כולם רוצים הכל ועכשיו ומהר. ורק אני מפחדת שאולי אני מיוחדת, ואולי אני אתחרט על מה שהם לא יודעים עוד שהם יתחרטו. ותמיד יש לי הרגשה כזו שאני יותר, שאני רואה יותר, מרגישה יותר, ואחרת. צריכה משהו אחר ושונה. אבל למצוא את הכח הזה ללכת נגד, כל כך קשה, על הגבול הבלתי אפשרי. כמובן שאפשרי. אבל מתנדנד בגבול היכולת. כי הכי קל זה לקבור את עצמך כמו כולם. וכולם קוברים את עצמם בשגרה מרגע שהם נולדים. אף אחד לא יודע כאן כלום. כל כך הרבה והם לא יודעים. לא יודעים כי תמיד עשו מה שמצפים מהם. ואנחנו אנשים כל כך אכפת לנו מהציפיות ממה שחושבים. והסיפוק הזה. אנחנו מספקים את עצמנו במה שהחברה רוצה. אפילו ההרגשה הכי אישית שלנו היא תוצאה של זה. בקרוב אני בת 24. וזה מרגיש לי כאילו מכאן ואילך הכל כבר מתוכנן ואין לי באמת בחירה. ואם אני ארצה לבחור אחרת, אני מרגישה שבסופו של דבר אני אתחרט על זה. בגלל ח</div>Sun, 03 Jun 2012 00:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת ג'י שחורה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102&blogcode=13295083http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=94102&blog=13295083http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102&blogcode=13274050<div align="right" dir="rtl">אז מה זה שווה אם זה לא טראגי. אם זה לא מלווה בדמעה אחת או שתיים. מה זה שווה אם אין לזה ניחוח של סוף, של תקווה מחודשת, של גילוי אמיתי. והעומק הזה, והרגש שמתעטף ככה, וההבנה, ההשלמה, החופש. האומץ לקפוץ אל תוך משהו חדש, ממשיך, הולך, צועד לבד ושואלים מה כבר? וזה תכף נגמר. והרוטינה שוב באה, וזהו בוקר חדש. עד לפעם הבאה שניפגש, אני והמחשבות האלה. אבל מה זה שווה בלי זה? כל כך מספק ואמיתי. החיוך אמיתי. העצבות אמיתית. מתחברת לעצמי. עטיפה בתוך עטיפה, הלבה הזו עולה לאט לאט ויורדת, על סף התפרצות. סוער. סוער מאוד אצלי. וזה רק אני. וזה רק הלילה הזה. ומחר, מחר זה נגמר ומתחיל יום חדש. וזה לא בזבוז של זמן, כי מה זה שווה אם אין את זה, את הרגעים האלו. את החיבור הזה. <span style="font-family: aria</div>Tue, 22 May 2012 00:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת ג'י שחורה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102&blogcode=13274050http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=94102&blog=13274050http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102&blogcode=13260885<div align="right" dir="rtl">רגעים שלי עם עצמי ואף אחד לא יראה ואף אחד לא יציע לעזור. ואני אשבר, והדמעות ירדו, טיפה טיפה. ולילה, לבד. אני רוצה שתגן עליי, אבל אתה לא יכול. לא יכול כי אתה ישן, לא יכול כי אתה לומד, לא יכול כי אתה רחוק. כל האהבה הזו, ואני לבד, זה רגעים שלי עם עצמי. ומנסה שתבינו, שתתייחסו, שתעריכו, שתראו, שתתמכו, שתלחמו. ופשוט לא. כל הסיבוב המעגלי הזה, בסופו של דבר תמיד חוזר אליי. וזה מגיל קטן, שהבנתי שהוריי לא יוכלו להגן עליי לנצח, ובסופו של דבר הם לא תמיד איתי. וזה עכשיו איתך, שאתה אוהב אותי, אבל לא תמיד יכול להיות איתי. ואני מוצאת את עצמי איתי. אבל מה בעצם כל כך רע שאני איתי? מה כבר רע להיות עם עצמי. אני מאוד מעריכה אותי, מאוד רואה, מאוד מודעת. ללמוד להיות עם עצמי. כל כך מוזר. הרי אני עם עצמי כל כך הרבה זמן. אז למה צריך עוד בתמונה הזו? אם אני לי, מי לי. כלומר, אם לא אדאג לעצמי, מי ידאג לי? אז כנראה שרציתי כל כך לחשוב שיש מישהו שתמיד יהיה שם. כי זה יותר קל ככה. זה יותר עוזר. אני מרגישה שאני כ"כ צריכה עזרה. איזה אופי מעצבן. חייבת ללמוד להיות לבד= עצמאות. גאווה. להיות עמו</div>Mon, 14 May 2012 02:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת ג'י שחורה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102&blogcode=13260885http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=94102&blog=13260885http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102&blogcode=12060055<div align="right" dir="rtl">כתיבה, ההימלטות האחרונה שלי. אהבה זה משהו שהייתי כותבת עליו הרבה פעם, כיום מעצבן אותי שאנשים לא נלחמים למען האהבה שלהם, אני מודעת לעובדה שבגיל הרגיש הזה יש עוד דברים חשובים ומפתחים שאם לא עושים אותם כעת אז הם נאבדים, וזה הזמן שלהם. אבל כל הדברים האלה מסביב, החשובים, הם כל כך לא רומנטיים. מודעת שאדם חייב דברים בחיים גם בעתיד חוץ מאהבה. אבל מדי פעם הייתי שמחה לראות יותר לחימה, רצון להיאחז ולא לוותר. התנהגות רומנטית מצד גברים חסרה לי ובכלליות בעולם. </div>Fri, 24 Sep 2010 22:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת ג'י שחורה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102&blogcode=12060055http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=94102&blog=12060055http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102&blogcode=11460202<div align="right" dir="rtl">-במבה או שוקולד ?במבה שוקולד...(בטוח אלפי אנשים ענו ככה, דיי דורש בלי קשר להעדפה)-שוקולד רגיל או מריר ?רגיל ברור. איכס מי אהב מריר?-חתול או כלב ?כלבבבבב!!!!!!-אתר או בלוג ?אתר..עם כל הכבוד לישרא..-ספר או סרט ?סרט אבל איכותי.- לילה או בוקר ?לילה.-מדעים או היסטוריה ?מדעים!!!! (אני לומדת בטכניון..)-פימו או בצק ?בצק- כי אפשר לאכול אותו.חח סתם זה גם שאלה דורשת..-אמבטיה או ג’קוזי ?אמבטיה..למי יש כוח להפעיל את הג'קוזי-בית ספר יסודי או תיכון ?מה זה בכלל? זוכרים את זה?-טלוויזיה או מחשב ?מחשב :)</div>Wed, 16 Dec 2009 16:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת ג'י שחורה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102&blogcode=11460202http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=94102&blog=11460202http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102&blogcode=11357393<div align="right" dir="rtl">רק כי אין לי איפה לפרסם את זה ובשביל שתהיה לכם שבת מעולה: http://www.youtube.com/watch?v=AaqSyhqGwqc</div>Sat, 31 Oct 2009 15:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (נקודת ג'י שחורה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=94102&blogcode=11357393http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=94102&blog=11357393