http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666חיים בסרטheCopyright 2026 nyto!. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/66/26/09/92666/misc/9592672.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666&blogcode=10911895<div align="right" dir="rtl"> חלונות אפופי עשן, מנסה להביט דרכן. ערפל מכסה עיני, אין מענה לשאולתיי. ממשיכה בשביל, נתקבלה החלטה, כואבת אך נכונה. ושוב ערפל חודר לליבי, מונע ממני להמשיך בדרכי. רוצה שקט והוא לא מאפשר, מנסה לברוח והוא לא מוותר. נכנעת לזרועותיו , חיוך בלב כואב יודעת שעוד רקע קט הוא שוב יילך.</div>Sun, 31 May 2009 19:38:00 +0200eenpolski@walla.co.il (nyto!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666&blogcode=10911895http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=92666&blog=10911895http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666&blogcode=10829748<div align="right" dir="rtl"> קצת חדשות... היה פיגוע דקירה בר"ג . מטר ממני. חייל. בדיוק כמוני. זה מפחיד ללבוש מדים ולצאת לרחוב בתקופה הזו. אבל אני לא העמיק על זה . אני.... אני כבר לא יודעת.. כשהייתי בת 16 הייתי בטוחה שעוד שנה -שנתיים המחשבות שלי בראש יקבלו מעט סדר , בלי בלאגן וזה לא קורה. הכל כל כך מעורבל, כל דבר מקבל עבורי משמעות שונה לחלוטין. אני מנסה להתקרב לעצמי, להבין מאיפה אני מגיעה , לאן אני רוצה להגיע , מה אני רוצה -מצפה מעצמי, ואין לי מחשבה ברורה אחת. כל מה שחשבתי שידעתי ,משתנה. אני מרגישה עלובה. מרגישה לבד. למרות שאני לא באמת לבד. ואני לא רוצה את הלבד שלי יותר. שיילך ממני. אני רוצה למצוא את המקום שלי בחיים שלי. כן קורים דברים טובים. אני לא מודכאת. אבל זה עדיין שם.. מהדהד לי בראש.. איפה יכולתי להיות עכשיו... אם לא הייתי כל כך מפגרת. פושעת. איך אני יכולה לשפוט אנשים כאשר אני בעצמי לא הייתי 100 אחוז. אנשים לא אוהבים אותי. וזה לא סתם מחשבה שעוברת לי בראש. אני יודעת. אבל איך? אני לא בנאדם רע. אני נותנת מעצמי. אני צוחקת ומחייכת ומקשיבה ומדברת. מספקת בידור ומספקת הרגעה. כל מה יש בי אני מעניקה</div>Fri, 08 May 2009 15:45:00 +0200eenpolski@walla.co.il (nyto!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666&blogcode=10829748http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=92666&blog=10829748http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666&blogcode=10727439<div align="right" dir="rtl">אני ארצה להתחילבבית מתוך השיר studying politics-emery : This is the way it goesWith you a part of itNervously saying wordsThat oh-so-tightly fit It’s in the way you sell every word and phraseAnd leaving me to know how much the meaning weighs הגיע פסח. מצחיק ששנה שעברה פסח סימל סוף שנה וצפייה להתחלות חדשות ועכשיו , זה רק עוד חג וחופש שבוע מהצבא. אני חושבת שאני במצב יותר טוב ... אני... עדיין קשה לי קצת... עברו כל כך הרבה חודשים ועדיין קשה לי קצת... אבל לא קשה הרבה. אני מתמקדת בדברים חדשים שמלהיבים אותי , מרעננים , ונותנים לי מוטבציה להתעורר בבקרים. בבסיס רע לי. אני לא מוצאת את המקום שלי שם. אני לא רוצה להישמע מתנשאת, אבל אני כל כך יותר טובה ממה שהולך שם ואני לא יכולה שלא לתהות מדוע אלוהים הציב אותי שם , ללמד אותי משהו? אולי כן, בזכות זה התחילתי ללמוד , לפתח את המחשבה , להסתכל על העתיד. אני מרגישה שאני נמצאת בקרב אנשים סתמיים שאין להם מה להציע פרט למלודיה מזרחית והרבה כאב ראש. אני לא בנאדם ששולל אנשים מראש , אני נותנת הזדמנות ואני אוהבת להכיר אנשים. אב</div>Fri, 10 Apr 2009 16:03:00 +0200eenpolski@walla.co.il (nyto!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666&blogcode=10727439http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=92666&blog=10727439http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666&blogcode=10565947<div align="right" dir="rtl"> אני צריכה ללמוד משהו על גאווה עצמית, נדמה לפעמים לגמרי איבדתי אותה. אני אומרת לעצמי, מה הטעם בגאווה עצמית אם אחרת אני לא יהיה מאושרת, שקטה. אבל גם איבדתי אותה, וגם לא זכיתי בדבר. אני מרגישה כמו באונס. רק שאני לא הקורבן. אני צריכה להפנים ש"לא" זה "לא" ולהפסיק לנסות להוציא מזה יותר. אני כל כך רוצה להיאבק על האושר שלי, אבל אני בפנים יודעת שאני כבר לא אמצא אותו באותה פינה מוכרת. לשחרר. וואו כמה שזה קשה.. כבר חודשים עברו, ואני מרגישה שאני עדיין באותה נקודה שחורה. משחזרת בראשי אירועים אפלים שהייתי שמחה למחוק. רוצה לחזור לנקודות הקטנות האלו שהרגשתי שאין בי יותר משאלות. אני רוצה לדעת שאני לא היחידה שמרגישה ככה, אבל משהו בלב מתחיל לחשוד שאולי המצב שונה ממה שרציתי. אם בכזו קלות , אחרי מילים כל כך יפות, ורגעים לא קלים אפשר פשוט ללכת. איך הוא פשוט הצליח ללכת. האם הוא מתגעגע ומחזיק את עצמו ? או האם רואה בי בתור נטפל שלא מוכן להרפות מהעבר. יהיה מה שיהיה את התשובה שלי אני כבר לא אקבל. אני לא בטוחה אם לשכוח זה מה שאני באמת רוצה לעשות. </div>Mon, 23 Feb 2009 13:08:00 +0200eenpolski@walla.co.il (nyto!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666&blogcode=10565947http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=92666&blog=10565947http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666&blogcode=10396777<div align="right" dir="rtl"> נפתחה שנה חדשה. היא כמובן נתפתחה במלחמה כפי שרובינו יודעים . יש שיסכימו עם זה ויש שהתנגדו אבל אני לא אכנס לפוליטיקה. אני אישית בעד. ( כמה שזה כואב לאבד חיילים שלנו , הגיע הזמן שישראל תראה שהיא לא מוכנה לספוג יותר , אבל זה לפוסט אחר). השנה החדשה שלי נפתחה בציפייה אחת , יותר נכון, כוונה אחת to do better התחלתי לפני כשבוע קורס הגעתי אליו בנימה נורא פסימית אבל זה רק עושה לי טוב. כן זה קשה והכל, הלימודים מתישים , לא תמיד מסתדרים עם כולם אבל בסה"כ הקורס הזה נותן לי קצת ספייס מהחיים שלי. כן עשיתי שטויות בחודשים האחרונים ואין מישהו כמוני שיודע על זה יותר מכל. הענשתי את עצמי מספיק והגיע הזמן להמשיך הלאה. התנתקתי מהצדדים המכאיבים בחיים שלי ( וזה לא היה קל) ועכשיו , 09.01.2009 , אני יכולה להגיד שהשתנתי. כל יום שעובר מקל על הכאב והגעגועים. ואולי עוד חודש חודשיים אני כבר לא ארגיש דבר. חצי שנה בצבא טסה לי כל כך מהר היו עליות ומורדות , אבל במבט לאחור זה היה שווה את זה. מבחינת המשפחה אני יכולה לומר שכרגע הכל רגוע. הרמוניה השטלתה עלינו :) והייתי רוצה להגדיש</div>Fri, 09 Jan 2009 10:11:00 +0200eenpolski@walla.co.il (nyto!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666&blogcode=10396777http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=92666&blog=10396777http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666&blogcode=10281057<div align="right" dir="rtl"> נמאס לי אני פורשת. אני רוצה לפרוש אבל אני לא יכולה כי זה ייפגע בכל כך הרבה אנשים. אני רוצה להיות אגואיסטית ולפרוש לחשוב רק על עצמי , אבל אני לא יכולה. זה כל כך קל לגשת לצד האפל הזה שיש בכל אדם וזה כל כך מפתה אותי ברגעים אלו ברגעים שנראה שאין פתרון אחר. בעצם אני לא באמת רוצה לפרוש , אני רוצה רק פסק זמן שכל כך יירחמו עליי וכך לא יישאלו שאלות. כך אני לא אצטרך להתמודד עם המעשים שלי. אבל מה אני יכולה לעשות? גדלתי עם מודל לחיקוי שעדיף לא לחקות. אני הופכת לבנאדם שכל כך פגע בנו. אני לא מסוגלת להתמודד עם המעשים שלי ואני רוצה לברוח פשוט לפרוש.</div>Fri, 12 Dec 2008 11:54:00 +0200eenpolski@walla.co.il (nyto!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666&blogcode=10281057http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=92666&blog=10281057http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666&blogcode=10209036<div align="right" dir="rtl"> קצת ישבתי בחדר , וחשבתי עלייך פתאום, אתה ההשראה שלי. אוהבת אותך המון התעוררות- " חשבתי שטיפסתי לפסגת ההר חשבתי שנשמתי אוויר טהור מלמעלה שמיים תכלת , שמש בוהקת הרגשתי שראיתי הכל. ומפסגת ההר, הבטתי למרחקים, וראיתי. לפתע האוויר רענן מחדש ריאותי והשמש סינוורה עיניי לרגע, ראיתי אותך." </div>Sun, 23 Nov 2008 18:59:00 +0200eenpolski@walla.co.il (nyto!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666&blogcode=10209036http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=92666&blog=10209036http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666&blogcode=10165954<div align="right" dir="rtl"> החיים קצת חזרו למסלול תקין יותר. לא עברתי דירה , לא הייתי צריכה , עזבו בשבילי - ואף אחד לא נפגע מעניין , להיפך, כולם הרוויחו. חזרתי לצבא אחרי הפסקה ארוכה , הימים הראשונים היו קשים להתרגל שוב לשיגרה , אבל סה"כ אני כרגע במצב שטוב לי שם. חבר שלי היום חוגג יומולדת ואני מקווה שהוא יאהב מה שהכנתי לו, השקעתי את כולי בזה. ( אולי זה היה פשוט תירוץ בשבילי לעסוק במשהו ולהרגיש שאני לא מתבזבזת , אולי אני אחזור ללימודים בקרוב) אני מקווה שהוא יעריך את זה. בכל מקרה אני מרחמת עליו , הוא עובד קשה ובקצב הזה הוא יקרוס. הוא חייב הפסקה וזו בעצם המטרה העיקרית שלי להשיג ביומולדת שלו. חוצמיזה , כצפוי, עליתי במשקל בצבא. צריך להדק מעט חגורות. כלומר, תמיד הייתי מלאה , אבל היו לי זמנים טובים יותר, כנראה שזה חלךק ממהסתגלות שלי. וזהו בעיקר , אני חיה מיום ליום ומנסה להוציא את המיטב ממנו. אז לכל הקוראים סופ"ש נעים. עד לפוסט הבא.</div>Thu, 13 Nov 2008 08:59:00 +0200eenpolski@walla.co.il (nyto!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666&blogcode=10165954http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=92666&blog=10165954http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666&blogcode=10085388<div align="right" dir="rtl"> ואני לא רוצה, נוח לי להיות ילדה. נוח לי לעבוד בשביל הממתקים שלי , בשביל הבגדים שלי , בשביל התענוגות השמורים שלי. לא רוצה לעבוד בשביל מחייה בסיסית , לא בגיל 18. אבל אולי זה עדיף , לחזור לבית שלי , ולדעת שהוא שלי. בלי צניות מעבר לפינה , בלי להתאמץ ואף פעם לא לשמוע תודה.. בצבא יעזרו לי , ואמא גם כן לא תזניח לגמרי.. אני רק לא מבינה אותה , איך היא יכולה. אני לא הייתי מסוגלת, מזמן הייתי אומרת לו לסתום . אבל יהיה טוב , חייב להיות .</div>Fri, 24 Oct 2008 17:22:00 +0200eenpolski@walla.co.il (nyto!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666&blogcode=10085388http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=92666&blog=10085388http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666&blogcode=9909207<div align="right" dir="rtl"> היום אני עושה את זה.. אני מפחדת כמובן , מאוד , אבל אני חייבת. להשאר לבד זה מאוד מפחיד , אבל זו לא סיבה להשאר איתו. עשיתי לעצמי כמו ילדה בת 15 רשימה של סיבות נגד ובעד. בעד היו לי 17 סיבות , ונגד רק 2. אחרי 7 חודש רק 2 סיבות נגד, משהו פה לא בסדר. אין בעיה בו , יש בעיה בנו. או שלא , יש גם בעיה בו... 7 חודש ופעמיים רק הוא אמר לי שהוא אוהב אותי , אחרי שביקשתי ממנו לומר זאת. 7 חודש שאני מרגישה שאנחנו מעמידים פנים שאנחנו זוג כשנינו מרגישים שזה לא אמיתי. אני יודעת מזה אמיתי , היה לי אמיתי , ואיתו זה פשוט לא כך. ה2 סיבות שכתבתי נגד היו שילוב של אחד - כי אני אוהבת אותו. אבל זה לא מספיק. הוא לא זקוק לי כמו שאני זקוקה לו , ואני בכלל לא מאמינה שהוא אוהב אותי. ואיך אני ממשיכה הלאה? סתם ככה? בלי בעיה? הכי עצוב לי , זה שאני יודעת שברגע שאני אגיד לו את זה , הוא יענה לי "אוקיי" הוא לא ינסה להלחם עליי, הוא אף פעם לא ניסה , אף פעם לא הייתי כזו חשובה לו. ואיך עכשיו אני אומרת לו "ביי" כשבל אני רק מחכה שהוא יעצור אותי ויגיד לי לא! אבל במוח אני יודעת שהוא פשו</div>Wed, 17 Sep 2008 18:03:00 +0200eenpolski@walla.co.il (nyto!)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=92666&blogcode=9909207http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=92666&blog=9909207