<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>I came, I saw. Too lazy to conquer</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335</link><description>!Personalized Hell - Delivery on us</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Nymph. All Rights Reserved.</copyright><image><title>I came, I saw. Too lazy to conquer</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335</link><url></url></image><item><title>an unstoppable force meets an immovable object</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335&amp;blogcode=12016922</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;או בגרסת אמינם a tornado meets a volcanoלא יודעת אם ניתן לומר שזו הייתה ההחלטה שלי, לבחור בו, אבל נכנסתי לאוטו ונסעתי צפונה. הנהיגה של שעה וחצי הרגה אותי אבל זה היה אחד הימים היותר מושלמים בשלושת השנים האחרונות.להיזרק על הדשא מול מפל למשך 4 שעות, להתמזמז כמו ילדים קטנים. לתת לו לעשות לי ביד תוך זריקת זין על העוברים ושבים כמו ילדים קצת יותר גדולים. לשמוע קריד עד שהתחלתי לבכות כמו פוסטמה.סושי בערב, בדיחות, שיחה זורמת.ואז החרמנות גברה עלינו, אני מניחה שזו הגשמת פנטזיה קטנה - להזדיין עם המורה על השולחן שלו בכיתה שבה הוא מלמד. פאק כן, סקס מעולה. הגוף שלו מגיב כמו אחוז דיבוק, לא מוותרים על דברים כאלה.אני נשאבת חזק מדי ועמוק מדי ושנינו אובססיביים להחריד, דומיננטיים ולא מוכנים לוותר על שליטה. זה יגמר בפיצוץ מוחלט ואלים. אבל בינתיים, שהעולם יעלה בלהבות.http://www.youtube.com/watch?v=5LRb4C-3tJQ&amp;amp;feature&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 03 Sep 2010 00:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Nymph)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335&amp;blogcode=12016922</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=89335&amp;blog=12016922</comments></item><item><title>ערס מהדרום או מטאליסט מהצפון?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335&amp;blogcode=11993960</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שאלת השאלות, מה? עם מי להמשיך לשחק חתול ועכבר ואת מי למשוך באף? האינטימיות המזוייפת של המקום הזה נותנת לי במה להתבטאות רגעית שלא מול 2500 איש ש&quot;מכירים&quot; אותי. לכן מותר לציין כמה קוק טיז הפכתי להיות. מצד שני, לפחות זה מצליח להכניס ריגוש כלשהו לחצי שעה פה ושם לתוך הריקנות המוחלטת.הערס מהדרום מעצבן אותי בצורה מטורפת. חתיכת דביל, אם אתה רוצה לזיין אותי, תעשה משהו עם זה. אני לא צריכה כל כך הרבה חיזורים מסביב. אני שרמוטה, בוקר טוב. ומצד שני, אתה פאקינג תלקק לי את התחת או שאין לך סיכוי להיכנס לתחתונים שלי. והוא לא מצליח באף אחד מהנ&quot;ל.הצפוני מנהל ריטואל חיזור עתיק כלשהו שבו הכל מרומז, אינטלקטואלי ותמים. או אלוהים, אין לי כוח לדברים האלה. אין לי כוח לאף ייצור שמציף אותי בהצעות מגונות אילו ואחרות.בא לי שכל העולם ישרף הלילה. אבל אני עדיין צריכה לבחור.היינו סוג של שמחים פה, כפרוני שלי ואני, אחרי חצי בקבוק וודקה בטח.או מרלין http://www.youtube.com/watch?v=EO8MmR2jch0ימח שמי שחזרתי לחור המזדיין בתחת הזה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 22 Aug 2010 22:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Nymph)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335&amp;blogcode=11993960</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=89335&amp;blog=11993960</comments></item><item><title>אחרי שנתיים אפס התקדמות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335&amp;blogcode=11979739</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כל מה שיש לי לומר זה רק אבוי.אני בכלל בשוק שהצלחתי להתחבר. להבין למה זה כבר טו מאץ&apos; בשבילי בשלב הזה.לא כתבתי פה מילה במשך כמעט שנתיים ולאן בדיוק התקדמתי בינתיים? סמים, אלכוהול, סקס עם כל מה שזז, כולל חייל בן 20 שהיה תוקע את אחת החברות הכי טובות שלי. מעניין מה יקרה כשהיא תגלה שהוא מבלה את הערבי חמישי שלו במיטה שלי כשהיא עדיין מוסרטת עליו.זה יהיה כמינימום משעשע, בזה אני בטוחה.כבר איבדתי חברה טובה אחת סתם, מזאת לא אכפת לי. אבל את ההיא הייתי רוצה להחזיר.אני זקוקה לשעשוע כרגע. עדת מעריצים/פטישיסטים לא עושה לי את זה. הדבר היחיד שמחזיק אותי זה לעג לאחרים. או כמה נהדר.
					
			   			&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 15 Aug 2010 22:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Nymph)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335&amp;blogcode=11979739</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=89335&amp;blog=11979739</comments></item><item><title>Bad habits</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335&amp;blogcode=9588420</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפעמים אתה מתרגל למשהו עד כדי כך שאתה מפסיק לשים לב כמה נזק זה גורם לך.
ואז, יום אחד, זה בא לך בבום אחד עוצמתי לפנים ומפיל אותך. ואתה קם עם עיניים פקוחות לרווחה מרוב אימה ומבין שמה שאופף אותך זה עשן האשליות.

מילא עבודה, פה כמעט לאף אחד אין ברירה.
הרגלים רעים כגון עישון, שתיה וכד&apos; נסבלים.
אבל יש דברים שגורמים לך להסתובב אחורה ולהבין שהקו האדום כל כך רחוק מאחוריך עד שאתה כבר לא מצליח להבחין בו.

הכעס מבעבע כל כך קרוב לפני השטח, זה מפחיד. לא רחוק היום בו כל זה יתפרץ החוצה בשאגה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 16 Jul 2008 22:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Nymph)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335&amp;blogcode=9588420</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=89335&amp;blog=9588420</comments></item><item><title>קיבינימט</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335&amp;blogcode=9233122</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפני כחודשיים, אני והמנכ&quot;ל - 
- אז נביא לך פקידה, היא תעשה את הרוב, את תהיי מנהלת הרכש ומנהלת כל המערך הלוגיסטי באופן כללי, פיקוח וניהול. מתאים לך?
- בטח, אני לא רואה סיבה שלא, זה יכול להיות שינוי מרענן ובטח יקל עליי.

התמימות, אוח, התמימות!!! 
אם הייתי יודעת אז מה יעבור עליי אחרי הקידום הזה, הייתי יורה לעצמי בראש, תודה רבה. נכון לרגעים אלו אין לי חיים וזמן לנשום, אני קבורה בעבודה מהבוקר עד הערב, שכחתי מתי יצאתי מהמשרד בחמש (היום לא נחשב, יום חמישי זה יום חריג עם חוקים משלו, ממש כמו דרבי), שכחתי איך זה לעבוד בלי לחץ, נביחות ובעיות מסביב. 
אני שונאת את זה, שונאאאאאת. כולם מסביב משכנעים אותי שעם הזמן אלמד להנות מהתפקיד הזה, אולי הייתי צריכה להבהיר שהקטע של סאדו אצלי זה יותר שליטה ואני ממש לא נהנית מההתעללות הזאת. אבל אני אופטימית, או יה. 
כאמור, התמימות.

בכל מקרה, בעוד שבוע בדיוק אני טסה לאילת לשבוע חופש יחד עם החבר, אני מקווה שזה ירגיע אותי ובכך ימנע מצב לא נעים בו אני מגיעה לעבודה עם נשק ופשוט מרססת את כולם. 

אם לא השכרות הלייזר שלו, לא נראה לי שהייתי יוצאת מהבית מרוב עייפ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 23 May 2008 01:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Nymph)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335&amp;blogcode=9233122</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=89335&amp;blog=9233122</comments></item><item><title>Back From The Dead</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335&amp;blogcode=8975816</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני בשוק שעדיין נשארו לי מנויים אחרי שזנחתי את הבלוג הזה לגורלו המר. בעיה שלהם שהם החליטו לא לבטל את המנוי. 

אז מה היה כאן במהלך החודשיים האלה? חגגתי שנה עם החבר שלי. זה עדיין מוזר, מאוד. לפני שנה וקצת הייתי ילדת מטאל קשוחה בעליל, עכשיו אני מארגנת מסיבות גותיות. &quot;אני&quot; LOL. זה הליין שלו אבל אני לא יודעת להישאר בחוץ, המעורבות שלי טוטאלית, תמיד, אז מה הפלא שהכל עובר דרכי? נדבקתי בפנאטיזם של הסצינה הזאת. 
שנה... זה נראה ומרגיש כמו הרבה זמן, רק ששנינו מרגישים שהכרנו לפני שנים ואנחנו ביחד נצח שלם. שום קיטש, פשוט חיבור כזה. 
בזמן האחרון יש כל מיני גורמים מהעבר שגרמו לי להרהר קצת במה שהיה ולהבין כמה אני רחוקה מכל זה כבר. כנראה שהשלתי עוד שכבת עור. אבל זה כבר פילוסופי מדי לפוסט של פעם ביובל. 

מה שיותר מעניין זה שקיבלתי קידום נוסף וכרגע אני מחפשת פקידה ומסדרת ראיונות עבודה לאנשים מתוך הסצינה. XD ומה שעוד יותר חשוב, אילת מתקרבת, הגיע הזמן לתת ביקור נוסף, הפעם עם דה. אפילו לא סגרתי תאריך עדיין אבל כבר בא לי לארוז תיק ולחכות לטיסה. אני אוהבת את העיר הזאת יותר מכל דבר אחר ולא הייתי מחליפה את&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 11 Apr 2008 16:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Nymph)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335&amp;blogcode=8975816</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=89335&amp;blog=8975816</comments></item><item><title>מיון? קיבלתי התקף לב, הצילו!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335&amp;blogcode=8685058</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;וואלה, זיינו בו. ניצחנו במערכה, לפחות נכון לעכשיו. המלחמה עוד רחוקה מלהסתיים או מלהתחיל במלוא העוצמה, אבל הניצחון הראשון שלנו.
Dark Forever!! LOL

הייתה מסיבה בת זונה, כל הלחץ של החודש האחרון ירד לי מהלב ויצא מהראש. כנראה בגלל זה השתכרתי מכוס וודקה אחת. או אולי זה נובע מכך שהבארמן חיזק אותה בדלק מטוסים. -.-&quot; חצי ערב ביליתי ליד הקופה, הפעם זה הוציא אותי מדעתי. בעיקר כי מישהו מסויים כל הזמן דרש ממני לזיין אותו בתחת והשאר ניסו לצאת בשעה לא מקובלת. 
שלא לדבר על ההיא שהשתכרה עד כדי כך שאור נאלץ לגרור אותה החוצה כאילו שהייתה תיק יד. ואם נתחשב בכך שאור בגובה שני מטר והיא שוקלת בערך 12 קילו, זה היה מראה מטריד במעט. O_O

באמצע הערב קיבלתי הפתעה מדהימה, סמס משי! שלא ראיתי כבר חצי שנה אם לא יותר. והיא הייתה 100 מטר ממני במוסד! קפצתי כמו ילדה מפגרת ומאושרת במיוחד. נפגשנו וגררתי אותה למסיבה כדי שתכנס לשוק של &quot;למה כולם מחופשים&quot;. XDDDD זה כבר מזמן הפך לטריביאלי ביותר בשבילי. שלא לדבר על כך שאני בעצמי נראיתי כאלו ששדדתי חנות לאביזרי פריקים. דיברנו קצת, השלמנו פערים אבל זה לא מספיק, אני רוצה עוד!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 22 Feb 2008 19:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Nymph)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335&amp;blogcode=8685058</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=89335&amp;blog=8685058</comments></item><item><title>חולדה בלחמניה ובירה חופשית ^~^</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335&amp;blogcode=8652224</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שישי הזה היה כיף, כיף פשוט בלי התחייבויות ובעיות. יצאנו לסטודיו 49, המוסד הישן. אלכוהול חופשי ומוסיקה טובה. טוב, טובה חלקית כי הקהל שם היה מקולקל. אומנם כמעט אותה הסצינה אבל אנשים שלא ראיתי לא אצלי בדארק ולא במוסד פרט לבודדים.זה התבטא בשינוי די רציני בתיקלוט ובכך שניסיתי למצוא את עצמי, חנוטה בשחור ומגפי רצח, בין האנשים שבקושי יודעים מה זה מחוך, ויניל או &quot;קשוח&quot;, אם ככה נגדיר את זה. מצד שני, זו הפעם הראשונה מזה המון זמן שיצאנו בלי הצורך לסחוב מזוודת תיקלוט, לייזר, מקרן, חטיפים וחרטא בסגנון. והרשיתי לעצמי להשתכר תחת כי שוב, לא הייתי אחראית על מסיבה ולא היה את הצורך המעיק הזה להישאר בהכרה מלאה כדי לוודא שהכל מתפקד כמו שצריך.יצאנו משם לקראת ארבע רעבים כמו המוות עצמו, מזל שיש את הזקן ההוא שמוכר חולדות מטוגנות תחת מסווה של המבורגר ונקניקיות עם צ&apos;יפס מול הבארבי. אחרי כל כך הרבה בירה כבר לא משנה מה בדיוק מכניסים לפה וזה עבר מצויין. אומנם לא הלכנו להזדיין בשירותים כמו שהבטחתי לאדון אל באנדי (איכשהו, חושך מוחלט שם לא עושה לי את זה ויש את הזכרונות מהמוסד הישן עם הג&apos;וקים בפנים), אבל להתמזמז בציבור&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 17 Feb 2008 15:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Nymph)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335&amp;blogcode=8652224</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=89335&amp;blog=8652224</comments></item><item><title>המדור השביעי בגהנום שמור לבוגדים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335&amp;blogcode=8622916</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הייתי לוקחת את אדון נקטר, מושיבה אותו יפה בכסא תינוקות, קושרת לו סינר קטן ואז מאכילה אותו במוחו שלו בכפית כסף קטנטנה. אבוי מה שנהיה מהבלוג הזה, חבל על ימי הזוהר שלו, אבל זה מה יש. ומה שיש בעוד שבוע זה הדבר הזה:מלחמת העולמות אפס לעומת מה שהולך פה. זבל מפלג סצינה בזוי. שהשטן יקח אותו.מחר יום האהבה, יאקי. לא יודעת בשביל מה זה קיים, סתם לעשות רגשות אשמה לכולם. זה לא שאני הולכת לעשות משהו, אבל אוי ואבוי לו אם לא יעשה משהו. *מגרדת בראש בבלבול* אולי אוותר לו הפעם, המסכן לא צריך לקבל את זעמי עקב המיסחור העולמי.ובלי שום קשר, אתמול נוכחתי לראות במו עיניי שגברים יכולים להיות תחמנים מרושעים לא פחות מנשים. לא משהו שכוון נגדי אבל עדיין, היה תענוג לראות אישה שמסובבים אותה סביב האצבע הקטנה במיומנות נחשית.מזג האוויר בחוץ מעצבן אותי בצורה מטורפת, שמש , גשם, סופה, חום. אנשים מסתובבים בלי מעילים ואני יושבת על תנור ספירלות בעבודה. נו מה לעזאזל? נמאס לי מהחורף, אני רוצה את הקיץ חזרה, אבל קיץ מתון.בשישי הזה הייתי עם פאו פוצקי בתל אביב. זה היה כל כך טוווווווווווווב. סתם להסתובב בין החנויות הטיפשיות ולרכל ולקנ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 13 Feb 2008 09:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Nymph)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335&amp;blogcode=8622916</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=89335&amp;blog=8622916</comments></item><item><title>חשיפה!!1123@$%</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335&amp;blogcode=8559731</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נו בערך, משעמם לי מדי והיום מסטיק מדי.

לא, אף אחד מהם לא שלומי. 


ולנושא אחר ומאוד בקצרה. בחיים לא שנאתי מישהו כל כך. אני רוצה שהשטן יחדיר לו מברגים לוהטים לעיניים ויסובב עד שיגיע למוח. שהוא יצא מהבית וידרס ע&quot; טרקטור, ימחץ על ידימכבש בטון וייחתך לחתיכות קטנות של סבל טהור ובלתי מתפשר.
כל עינויי הגהנום על ראשך, חתיכת זבל חסר כבוד ושכל.
הלוואי ולא תוכל לעשות צעד כלשהו מבלי שקללה תיפול עליך.
כל השנאה הטהורה שבעולם, לך על צלחת עם עיטורי זהב.



ההפקה הבאה בקרוב. =)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 03 Feb 2008 13:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Nymph)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=89335&amp;blogcode=8559731</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=89335&amp;blog=8559731</comments></item></channel></rss>