<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>JUST</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866088</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ALEX KAROL. All Rights Reserved.</copyright><image><title>JUST</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866088</link><url></url></image><item><title>נסיגה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866088&amp;blogcode=14913790</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עכשיו כשהתנערתי מכל היומרה שלי
אני פתאום מגלה את עצמי באמת
בלי התחפושת הזאת שממש נידבקה לי לעור
עכשיו כשהתנערתי מהשקר שהתגאיתי בו כמו טווס
עכשיו אני יכול לצחוק על זה
כשאסב את מבטי לאחור
אני מרגיש שכל הגוף שלי כואב
אני מרגיש שהמוח עבר טלטלה
אני לומד להבין את עצמי מחדש
אני צריך לעבד מחדש את המידע
אני לא מתעסק בשאלות כמו &quot;מי אני&quot;
אני פשוט נהנה מהשקט שאחרי הסערה
כמו אחר הצהריים אביבי בחופו של ים בודד
כמו ישיבה ממושכת על נדנדה בגן שעשועים ריק
כמו עניים רנטגניות שרואות הכל בשקיפות
כמו אובייקטיביזם טהור&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 14 Aug 2017 03:18:00 +0200</pubDate><author>ALMOGKOREN24788@GMAIL.COM (ALEX KAROL)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866088&amp;blogcode=14913790</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=866088&amp;blog=14913790</comments></item><item><title>נרקומנים בדרום תל אביב ;)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866088&amp;blogcode=14906919</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני רואה נרקומנים הולכים ברחוב
הם יהיו לי חוויה בלתי נשכחת
הלכלוך על בגדיהם הרעב בענייהם
הבעה חסרת אונים על פניהם
ואיש אחד אדם רובוט
משמיע לעברם קריאות שנאה
אין כאן הומניות במקום כזה
ההישרדות הינה המטרה היחידה
האפלה שברחוב היא תמצית הווייתו
והריח הסמיך נישא באוויר
הכאב ללא ספק יימלא
את הלב של כל העובר בשביל
הרגשתי כי אני יורד שאולה
במקום כזה בו אין אלוהים
הרגשתי בקרבי סולידריות עזה
עם מוכי הגורל שאוחזים מזרקים
כאן ברחוב של דרום תל אביב
מה אני כבר יכול לרצות
מלבד דבר מה שישכיח כאב
חיוך נעים או עניים מכילות
כאן ברחוב של דרום תל אביב
אין אפשרות להיות לא נואש
אין ספק החלוקה היא ברורה
הצד החזק או הצד החלש
הם יביטו בך בעניים מגדירות
ותאמין לי ביכולתם לשבור לך ת&apos; לב
הם יגדירו אותך על פי מלבושך
ואתה בתוך בושתך תרכב
הם ישימו עליך חותם סוג ב&apos;
יחקקו את מצחך באות של קין
אני שיכור כלוט בדרום תל אביב
ועל נפשי לא באה אף טיפת יין 
אוי הרחוב הזה של דרום תל אביב
מה אוכל עליו לספר
האמינו לי שם ראיתי דברים
שאותם במילים לא אוכל לתאר
האמינו לי שהרגשתי רגשות
שכמעט וגרמו ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 11 Jul 2017 15:52:00 +0200</pubDate><author>ALMOGKOREN24788@GMAIL.COM (ALEX KAROL)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866088&amp;blogcode=14906919</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=866088&amp;blog=14906919</comments></item><item><title>מלכתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866088&amp;blogcode=14906355</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חיכינו ברוב ציפייה
מלכתי
אנא הכניסי עצמך אל
הבית
עוד מעט שטיח אדום
כאות למחווה ייפרס
לרגלייך
לילות ובקרים חשבנו
עלייך
בלב דואב נשאנו
תפילות
בוששת לבוא ואנחנו
הרגשנו
כמו נר דועך שכבתה
להבתו 

חיכינו ברוב ציפייה
מלכתי
ועכשיו עיננו דומעות
מאושר
עכשיו זה זמן לחגוג
הילולות
עכשיו זה הזמן לצאת
אל החופש
בואי מלכתי והחזיקי
ידי
אנא תני לי להיות
למלכך
דרך יפה נפלאה לפני
תני לי ללכת אותה
לצדך

חיכינו ברוב ציפייה
מלכתי
ימים בלעדייך הרגישו
ריקים
בואי הלום התאמצי
לחיכי
בלעדייך אנחנו לא בני
החיים
את זה האור שבתוך
העניים
את זה כמו פעימות של
הלב
את זה כמו כוכבים
בשמיים
לחיות בלעדייך אני
מסרב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 09 Jul 2017 01:22:00 +0200</pubDate><author>ALMOGKOREN24788@GMAIL.COM (ALEX KAROL)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866088&amp;blogcode=14906355</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=866088&amp;blog=14906355</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866088&amp;blogcode=14906245</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמו תינוק קטן עטוף בסדין משי לבן
אני מתכנס לי בתוך עצמי.
בתמימותי חסרת רבב ומנקרת עניים.
אני כל כולי כמו פיסה של חיים.
כול כולי כמו לידה, כמו קיום, כמו גרעין, כמו גזע ,כמו מהותה של
נאמנות חסרת לבטים וודאית.
כמו צייר, כמו משורר, כמו נערה מאוהבת, כמו נער שמגלה את עצמו, יופי,
יופי אין סופי נישפך ממני.
מהות כל כך שלמה ומכילה וחסרת סימני שאלה.
אני נע לי בקצב משל עצמי אשר מכיל את כל הקצבים.
אני נושא בקרבי את כל הרגשות.
הילה חלבית זורחת מסביבי, מקיפה אותי ושומרת עליי.
ואני כל מה שישות כל שהיא יכולה לשאוף אליו.
אני זה אני, ואך רק אני וכלום מבלד ל &quot;אני&quot;.
אני, אני, אני.
כל רגע הוא הוא הנפלא ביותר שניברא.
כל רגע הוא הכול ו ה כלום.
כל רגע הוא בזכות עצמו.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 08 Jul 2017 17:53:00 +0200</pubDate><author>ALMOGKOREN24788@GMAIL.COM (ALEX KAROL)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866088&amp;blogcode=14906245</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=866088&amp;blog=14906245</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866088&amp;blogcode=14905700</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אנחו נישרוד

אתמול היה יום מוזר בבית שלי. היה איזה שהוא מתח אחר ושונה מהרגיל.
תמיד יש מתח אצלנו בבית אבל הפעם היה בו משהו שונה כזה. היה שקט
מוזר ומחריש
אוזניים שאף אחד לא העז להפר. כשאימא רצתה לדבר היא עשתה את זה לגמרי בשקט כאילו
שהיא ממש מפחדת ממה שעשוי ליקרות. כשאח שלי מוטי ישב על הספה הוא לא הדליק את
הטלוויזיה על הערוץ של הכדורגל ובהה במסך כמו תמיד. אתמול הוא פשוט ישב על הספה
ובהה במסך כשהטלוויזיה נשארה כבויה. זה היה מוזר קצת אבל לא רציתי לשאול אותו לגבי
זה. זאת אומרת רציתי אבל לא יכולתי להרשות לעצמי. במשך שעות לא נישמע קול בבית
והרגשתי שזה ממש מפחיד אותי עד שלבסוף נעלתי את הנעליים שלי והלכתי איתן בבית כדי
שצעדי יפיקו צליל. הלכתי ככה שתי שדקות והסתכלתי על מוטי כל השתי דקות האלה כדי
שיתייחס אליי. הוא בדרך כלל מסנן הערה מעליבה כזאת כשאני עושה דברים מוזרים. הוא
בדרך כלל עושה את זה בנימה מזלזלת ואדישה ואפילו עייפה מבלי להפנות אליי את המבט.
אבל הפעם הא פשוט בהה במסך הטלוויזיה ללא נוע עד כדי כך שהיה אפשר לחשוב שהוא חפץ
דומם. בדרך כלל אני ניפגע ממש מההערות שלו אבל עכשיו הי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 05 Jul 2017 23:02:00 +0200</pubDate><author>ALMOGKOREN24788@GMAIL.COM (ALEX KAROL)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866088&amp;blogcode=14905700</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=866088&amp;blog=14905700</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866088&amp;blogcode=14905687</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא אפקיר אתכם אחיי, לא אפקיר אתכם
גם ממרום כיסאי אמשיך לשפשף את העור
לא אפקיר אתכם אחיי, לא אפקיר אתכם
אתם המגדירים שלי יותר מהכול
אני תמיד אזכור את המקום בוא נולדתי
שדה לוהט מכוסה בקוצים
אל תיטעו אני עדיין כמוכם
גם מאחורי ביגודים מלכותיים

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 05 Jul 2017 22:20:00 +0200</pubDate><author>ALMOGKOREN24788@GMAIL.COM (ALEX KAROL)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866088&amp;blogcode=14905687</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=866088&amp;blog=14905687</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866088&amp;blogcode=14905686</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כל הבחורות שעוברות ברחוב
נראות לי כל כך ריקות.
אפילו אם הן טובות מראה
אותי הן כבר לא מספקות.
אך יש דבר מה שעושה לי טוב
הוא כמו המזון לנפשי.
זו את אחות ואם יקרה,
נפש תאומתי.

ליבי מאס במתן מענה 
לכל תאבות הרגע. 
לא אסתפק בנזיד עדשים
כי את יקירה זה השפע!
הבטתי בך וראיתי מיד
קודש ללא עוררין.
בת זוגתי, יחידה במינה
לנצח עד סוף הימים
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 05 Jul 2017 22:16:00 +0200</pubDate><author>ALMOGKOREN24788@GMAIL.COM (ALEX KAROL)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866088&amp;blogcode=14905686</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=866088&amp;blog=14905686</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866088&amp;blogcode=14905685</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני אוהב את עיני האזמרגד שלך
אמת מזוקקת קורנת ממך
שבר כנה ניבט מאישונייך
חיוך מכיל נפרש על פנייך
אני אוהב את קולך הילדותי
את מצמידה את ליבך לליבי
ואז ברגע נדיר
הקרח ביננו מפשיר
אני אוהב את שערך האדום
אני אוהב את נפשך הרעועה 
אני אוהב את אודם שפתייך
את טעם מליחות הדמעה
להימצא אצלך בין הזרועות
לחוש ליטוף אצבעות
הנועם בכפות הידיים
החום שבין הרגליים
לראות את נפשך הדואבת
להיחשף לכאב הפנימי
החורים שבנשמתך אהובה
הם גם החורים שלי
ואם נפשך בתרעומת
אל נא יפרח מראשך
התכוונתי לזה כשהבטחתי
לנצור את אהבתך 




&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 05 Jul 2017 22:08:00 +0200</pubDate><author>ALMOGKOREN24788@GMAIL.COM (ALEX KAROL)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866088&amp;blogcode=14905685</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=866088&amp;blog=14905685</comments></item><item><title>דברי פתיחה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866088&amp;blogcode=14905680</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שלום לכולם וברוכים הבאים. אני אתחיל את דברי הפתיחה באמירה כנה
שעשויה להיות מפתיעה עבור בלוגרים בעלי וותק בקהילת הבלוגרים. אני לא אוהב את
הרעיון של הפעלת בלוגים בכלל ולמעשה החלטתי להפעיל אותו לא מתוך חדווה אלא מתוך
איזו שהיא חוסר ברירה.
 למעשה אני רואה בכתיבת הבלוג ובעיקר בכתיבת דברי הפתיחה אותם אתם קוראים ממש עכשיו כעלבון. הדבר
כמובן עלול להיות לא ברור לרובכם ולכן אסביר אותו. קוראים לי אלכס, (שם עת לכל
התוהים) אני אמן וכמו שאתם וודאי יודעים האומנות היא דבר שקשה מאוד להתפרנס ממנו.
גם אם הכישרון נשפך ממך הסיכוי שלך לראות מזה כסף הוא נמוך ועם הייתי צריך להעריך
באחוזים את האמנים שמשתייכים לפלח שכן מתפרנס מאמנות הייתי מעריך שהוא מסתכם בכמה
אחוזים בודדים במקרה הטוב. כמובן שיש אפשרות להתפרנס מעיסוק באמנות, אבל לאומן
שנאמן לכוח המניע שנמצא בתוכו ושגורם לו לעסוק באומנות, אין את האפשרות ליצור על
מנת להתפרנס, שכן עשיית אמנות מתוך מניע שכזה, עשויה להוריד את רמתן של היצירות עד
כדי כך שכל המשמעות שלהן והחיוניות שלהן תישחק לחלוטין. כמובן שיכולה להיווצר
סיטואציה שבה האמן מתפרנס מבלי לתת ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 05 Jul 2017 22:01:00 +0200</pubDate><author>ALMOGKOREN24788@GMAIL.COM (ALEX KAROL)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=866088&amp;blogcode=14905680</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=866088&amp;blog=14905680</comments></item></channel></rss>