http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109כתיבה בבלוג תעזור לי לקחת שליטה על החיים שלי, בכל אספקט שקיים.heCopyright 2019 הילה_כ. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109&blogcode=14994257<div align="right" dir="rtl"></div>Fri, 05 Jul 2019 03:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (הילה_כ)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109&blogcode=14994257http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=865109&blog=14994257http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109&blogcode=14993707<div align="right" dir="rtl">אני אוהבת לדעת שיש לי אפשרויות בחיים. התענגתי במשך שנים מהידיעה שיש לי כאן מפלט למקרה שארצה לכתוב, גם אם זה קרה אחת לשנה. לפני כחודש הגעתי לנקודת משבר וניסיתי להיכנס לבלוג ולפרוק. כשלא הצלחתי לעשות את זה- הבנתי שהחבל סביב ישראבלוג התהדק יותר מידי, והוא נסגר. לא האמנתי שזה באמת קרה, אבל אחרי שחיפוש דף הכניסה דרך גוגל לא הניב תוצאות- קיבלתי והשלמתי עם רוע הגזרה. עברו השבועות, ולמרבה ההפתעה קיבלתי התראה למייל על תגובה לפוסט שלי. "זו בטח מתיחה", חשבתי לעצמי, ונכנסתי לקישור לכתיבת תגובה, עדיין מתקשה להאמין שזה אמיתי. אבל לא...ישרא חזר לחיים. נתקפתי בפרץ של שמחה מהולה בעצב, כי הבנתי ששוב הוא חי על זמן שאול. אז נכון, אני אוהבת לדעת שיש לי אפשרות לכתוב כאן גם אם בפועל אני לא באמת עושה את זה, אבל בחייאת..... למה לשחק בנו? אם נתתם לנו אפשרות, תשאירו אותה</div>Sat, 29 Jun 2019 03:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (הילה_כ)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109&blogcode=14993707http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=865109&blog=14993707http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109&blogcode=14962461<div align="right" dir="rtl">סך הכל חודשיים עברו מאז הפוסט האחרון, אבל קרו כל כך הרבה דברים. אז צצתי פה שוב סתם כי בא לי קצת לשתף ולפרוק: - בשבריר של שניה וכמעט בלי הכנה מוקדמת סבתא איבדה לחלוטין את כל העצמאות שלה, ומאישה שעושה הכל לבדה היא הגיעה לתלות מוחלטת באחרים ולטיפול בהוספיס בבית חולים. כן.. היא הוגדרה כסופנית ובעצם מחכה למוות שלה . - בתוך כל הצער והקושי סביב התמודדות עם המצב של סבתא, התחתנתי. טסתי עם בן הזוג לחו"ל, טיילנו קצת, התחתנו וחזרנו. זה מוזר שלא כל כך התרגשתי סביב העניין? ושאני לא מרגישה שמשהו בחיים שלי השתנה? - אבל עיקר מה שמעסיק אותי בחודש האחרון זה שבשבריר שניה אחת הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר לטפל בקשישים,ועזבתי את העבודה בבית האבות בלי כל התראה מוקדמת. עכשיו אני עובדת בבית חולים, וזה משהו שפחדתי ממנו מאז שניסיתי לעבוד בבית חולים לפני כמה שנים. אני נדרשת בבת אחת להתמודד עם כל הקשיים שלי: עמידה בלחץ. עמידה מול מטופלים אקוטיים. עמידה מול המשפחות שלהם, שבדרך כלל זה אפילו יותר קשה. התנהלות מול שאר האחיות. ומול הרופאים. ומול אנשי מקצוע שונים. ולחץ. הרבה לחץ. וגמגום שמחריף בהתאם. אני מ</div>Wed, 08 Aug 2018 23:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (הילה_כ)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109&blogcode=14962461http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=865109&blog=14962461http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109&blogcode=14957258<div align="right" dir="rtl">נכון- היא נפלה בבית, לקחת אותה למיון, לא מצאו שבר, אבל גילו סרטן. נכון, אם לא היית לוקחת אותה למיון אולילא הייתם יודעים בינתייםמכלום. היא היתה מתנהלת כרגיל בבית, ואתם לא הייתם שוברים את הראש במחשבות שלאילו טיפולים לקבל. אם בכלל. ואיזה בדיקות לעשות או לא לעשות. ומהתעשו בנושאים X או Y. היא לא היתה עוברת בגיל 85 בדיקות כואבות: שאיבת מוח עצם מהאגן, ביופסיה מהשד, שאיבת נוזל ריאה, ברונכוסקופיה, ואלוהים יודע מה עוד. ונכון. היא היתה נשארת תמימה וחיונית עד קצת זמן. אבל את לא אשמה. מותר לך לבכות. אני מבינה שהמצב קשה ושבלתי אפשרי לעצור את הדמעות. תבינישהיו מגלים את זה בכל מקרה. הכל התחיל מתשובה לא תקינה של ספירת דם, והיי... היא ממילא במעקב קבוע כל חצי שנה לפחות. אז היו מגלים את זה מתישהו בקופת החולים. בבקשה תשקיטי את המצפון. תאמיני לי כשאני אומרת לך- לא "בגללך" זה התגלה. את ממש לא אשמה. </div>Mon, 25 Jun 2018 16:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (הילה_כ)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109&blogcode=14957258http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=865109&blog=14957258http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109&blogcode=14955376<div align="right" dir="rtl">היו רואים אותי עכשיו מתמוטטת בבכי תמרורים על רצפת הסלון. מריצה בשלוש דקות את כל הזכרונות שלי מסבתא. וברקע מתנגן שיר עצוב. והיו מראים לכם את המחשבות שרצות. את הפחדים. את החרטות. את החששות. היא סך הכל נפלה בשירותים בבית. ובמקרה גילו לוקמיה. בבקשה אלוהים, שלא תסבול. בבקשה. שתהיה עצמאית עד הרגע האחרון. שלא תסבול. תיכף אסע אליה. ואולי כבר לא אשמור את זה בסוד. אני כועסת על אמא שלא כנה עם האחיות שלי בקשר למצב. נכון, יש לה את הסיבות שלה. ואולי הן מוצדקות. אבל פתאום אני לא מבינה למה לקחת מהן את הזכות להיפרד כמו צריך. למה להסתיר ולשקר. אז אולי אספר לה , אספר לכל מי שיהיה שם. אצעק בקול שכל המחלקה תשמע שאני מתחתנת בחודש הבא. כי מה שווים החיים האלו בלי כנות? ואולי לא כדאי? מספרים שאנשים גוססים נשארים בחיים כשהם מחכים ממש למשהו. אני לא רוצה לכבול אותה בכוח לעולם של סבל וייסורים. אבל אולי זה דווקא יתן לה נחת וישחרר אותה? היא היתה רוצה לדעת. לא אסלח לעצמי לעולם. כל כך הרבה שאלות, אבל במקום תשובות המוח שלי מסוגל רק לנגן שיר. אותו שיר בלופים. </div>Sun, 10 Jun 2018 16:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (הילה_כ)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109&blogcode=14955376http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=865109&blog=14955376http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109&blogcode=14953549<div align="right" dir="rtl">הלו ! הפוסט הקודם העלה את השאלה מה גרם לי כרעם כיום בהיר לחטוף כאב ראש היסטרי שלא עובר למרות תרופות חזקות, ולהקיא יום שלם. פה זה השלב שאני אמורה לצטט מאמרים ולהוביל אתכם לכך שהכל קשור בשינוי התזונה שלי, אבל בטוח תסלחו לי על כך שאני מגיעה ישר לשורה לתחתונה. בתזונה החדשה שלי אין קפיצות גדולות ברמת הסוכר בדם. והגוף שלי, שהיה רגיל לתצרוכת פחמימות גבוהה ולרמות מטורפות של אינסולין בדם- פשוט עבר קריז. בדיוק כמו מה שעובר על הנגמלים מסיגריות, מסמים או מאלכוהול - גם מי שנגמל מסוכרים ומפחמימות זוכה לאותו עיקרון של חוויה. כאן מתוארת הפיזיולוגיה של העניין, ומוסבר כי תופעות הלוואי המרכזיות של גמילה מסוכרים הן: תופעות לוואי כלליות- כאבי ראש חולשת שרירים חולשה כללית דיכאון חרדה צמרמורות תשוקה למתוק תופעות לוואי במערכת העיכול- בחילות נפיחות שילשול רעב כל כך סבלתי עד שכמעט וויתרתי וחזרתי אחורה. אבל המתנתי, והכל עבר כאילו לא היהאחרי כמה שעות . המשכתי עם התזונה החדשה, אך התפתחו אצלי ספקות ושאלות בסגנון של "זה באמת עובד?? ואם לא כל כך??". ספקות אוהבות לחלחל אצלי, לערער את האמונ</div>Sun, 27 May 2018 20:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (הילה_כ)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109&blogcode=14953549http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=865109&blog=14953549http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109&blogcode=14953156<div align="right" dir="rtl">בטח שמעתם לאחרונה בטלויזיה על חברה ששולחת אליכם הביתהערכה לאיסוף דגימת צואה, הם עורכים מיפוי של חיידקי המעי שלכם, וכעבור מספר שבועות אתם יכולים להתחבר לאפליקציה שמראה לכם אילו מזונות מומלצים עבורכם כי הם לא מעלים את רמת הסוכר בדם (או מעלים ממש מעט), ומאילו מזונות כדאי לכם להימנע בגלל שהם גורמים לפיק גדול של עליית סוכר. השירות הזה מבוסס על מחקר של מכון וייצמן, שבדק את הקשר בין הDNA של חיידקי המעי , אופן עיבוד מזונות בגוף והשפעה על עליית סוכר בדם. להפרשת אינסולין לאורך זמן, לרוב כתוצאה מצריכת פחמימות מרובה, יש השפעות מזיקות רבות. בין היתר פגיעה בתפקודי כליות, גדילת תאי שומן והשמנה, הפרעה במאזן אלקטרוליטים, התעייפות הלבלב ויצירת תנגודת לאינסולין(וכתוצאה מכך התפתחות מחלת הסכרת) ויצירת חומצות שומן בכבד. לקריאה נוספת, כי באמת קשה להסביר הכל על רגל אחת: PHYSIOLOGIC EFFECT OF INSULIN INSULIN- HEALTH RISKS למרות שאינני חולת סכרת רכשתי את הערכה בציפייה שאדע להתאים לגופי מזונות בצורה אופטימלית, וכתוצאה מכך יהיה לי יותר קל לרדת במשקל. אחרי המתנה ארוכה קיבלתי את התוצאות שלי ביום רא</div>Thu, 24 May 2018 14:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (הילה_כ)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109&blogcode=14953156http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=865109&blog=14953156http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109&blogcode=14951547<div align="right" dir="rtl">באנגלית הכל נשמע סקסי, לכן אמירות כמו "חפפתי עם האד אנד שולדרס" או "שתיתי טסטרס צ'ויס" נשמעות מגניבות למדי. עכשיו תתארו לכם את אותו התרחיש, רק בעברית: הייתם רוצים לחפוף בשמפו "ראש וכתפיים"? ואיך אפשר בלי "נדבק מהר" אחרי המקלחת? או לשתות קפה "בחירת הטועמים"? ובואו נודה באמת... זה גם לא הכי מגניב לשתות "שור אדום".... אחרי שהתקלחתם ושתיתם, כמובן שתהיו קצת בטלפון ותתעדכנו במה שחדש ב"ספר פרצופים". הכל סבבה אם תראו שם מישהו שביקר בCHAINA TOWN, אבל תאשימו בגזענות אנשים שיגידו לכם שהם היו, סתם דוגמא, ב"בוכרהלנד" או "עיר התימנים". ולסיום- לא הייתי סומכת על עובד ב"שנה טובה" שיתקן לי פנצ'ר. נכון, החברה הזאת נקראת על שם צ'ארס גודיר שהמציא את הליך גיפור הגומי שהכרחי ליצירת צמיגים, אבל עדיין..... <a rel="nofollow" rel=</div>Fri, 11 May 2018 02:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (הילה_כ)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109&blogcode=14951547http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=865109&blog=14951547http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109&blogcode=14950844<div align="right" dir="rtl">הכי קל זה לקום ולברוח. להגיד שנמאס מהגזירות החדשות של מקום העבודה, אז פשוט להתפטר וללכת למקום אחר. הכי קל זה להישאב לתחושה הזיפתית שמרגישים כשנמצאים במשמרת, או כשחושבים עליה. הכי קל זה לבוא ולהגיד שאי אפשר יותר, ואז לשבור את כל הכלים. ואולי השד לא נורא כל כך? אומנם השינוי שדרשו מאיתנו לעשות יגרום למשמרות הלילה לזחול לאט יותר מחילזון הומלס ויתכן גם שעל הדרך יחריף את תדירות המיגרנות שלי, אבל היי.... יהיה לי שפע זמן למחשבות שלי עם עצמי. מה גם שממזמן רציתי לחזור להיות פעילה בישראבלוג, אבל סתם ככה ביום-יום זה לא זורם לי. אז אשב לי בדלפק עם המחשב הנייד, אקרא בלוגים ואצפה בסדרות. בואו נראה אם גם הפעם יבואו בטענות. אשאר פה, על אפם ועל חמתם. כי הכי קל זה לקום ולברוח.</div>Sat, 05 May 2018 00:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (הילה_כ)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109&blogcode=14950844http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=865109&blog=14950844http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109&blogcode=14950646<div align="right" dir="rtl">קיימים היום בשוק מגוון רחב של ניתוחי הרזיה למיניהם,וקל מאוד ללכתשבי אחריהם בתקווה להגיע סוף סוף למשקל ולמראה הרצויים. יתרונות לניתוחים יש מפה ועד ההודעה החדשה, בעיקר כי כל אתר אינטרנט מתפארבהםבצורה יוצאת דופן ומדגישעד כמה זה מופלא- מה שתראו במיוחד באתרים בעלי האינטרסים. אני באה ומציגה את הצד השני. את התחום האפל של העולם הזה. אז קבלו את הסכנות והחסרונות הנפוצים, פרוסים כאן לפניכם: שרוול במהלך הניתוח מורידים 75% מהקיבה. בעקבות זאת היא מפרישה פחות חומצה שאחראית בין היתר לספיגת חומרים מזינים מהאוכל. זה אומר שתהיו תלויים כל החיים בנטילת ויטמינים ותוספי מזון בכדורים. בטווח הקצר הסיבוכים האופייניים הם דימום מאזור הניתוח, דלף של מזון אל המעי וכתוצאה מכך דלקות, עליה של תוכן קיבה וצרבות. לאורך זמן הקיבה מתרחבת שוב. אומנם היא עדיין תהיה קטנה יותר מנקודת המוצא, אך העליה בנפח תאפשר לרמות את הניתוח ויש סבירות רבה של עלייה במשקל לטווח הרחוק. כמו כן הניתוח לא מתאים למי שאוהב לנשנש דברים קטנים ומתוקים, כי זה יכנס בלי בעיה לקיבה ובעצם ייעילות הפרוצדורה תפחת. יהיה אפשר בקלות לפרק טבלת שוקולד</div>Thu, 03 May 2018 13:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (הילה_כ)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=865109&blogcode=14950646http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=865109&blog=14950646