http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=864734A room of one's ownheCopyright 2026 bbgrl. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=864734http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=864734&blogcode=14953443<div align="right" dir="rtl">לנפש יכולת אתלטית מרשימה: היא מסוגלת לבצע תנועות גדולות ורחבות בקלילות. תיק-תק, והיא כבר משתנה. הופ, אני קופצת למסקנות וזה נראה כמו ניתור קל כל-כך שלא זז לי הפוני. נזיפות עצמיות קלות לי כמו תנופת נדנדה - עכשיו אני מרגישה כל-יכולה, ועוד רגע ארגיש כקליפה, כנראה של שום שכבר יבש ונס ריחו (כן). אתנחם בכך שהאימונים נושאים פרי (כלומר, שום) ובכל זאת יש בי חלק כלשהו אתלטי. לפני זמן מה, מצאתי שוב את האדם הנכון לתלות בו את היותי. הוא היה בדיוק מה שרציתי: כמו אבא שלי, רק מוכשר ויצרן. ומורכב וכותב ויוצר, מסוּבב בדרכו ומושך בכל הדרכים. אבל הוא נעלם, ובפניי סטרה ההבנה שאני לגמרי משחזרת כאב ישן; שאני זקוקה לאישור, ממש נואשת לו; שאני דורשת מהחיים חוויה מתקנת, למרות שעדיף פשוט להמשיך הלאה; והגרוע מכל: שעדיין איני מסוגלת לייצר את האישור שלי עבורי, בעצמי. בלי להבחין בכך, אני ממשיכה לעשות אאוטסורסינג נפשי ולתור אחר גברים שמבט אחד שלהם יבהיר לי באופן שאינו משתמשע לשני פנים שאני אכן קיימת. אז מבצע התלות הקטן שלי נגדע באיבו משום שהאיש דמוי האב סחט את הבלמים, ובעיקר משום שהתחוור לי שנשחקה לי יכולת הבריחה</div>Sat, 26 May 2018 22:28:00 +0200bbgrlda1@gmail.com (bbgrl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=864734&blogcode=14953443http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=864734&blog=14953443http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=864734&blogcode=14952806<div align="right" dir="rtl"> ושוב איתכם. הייתי בטוחה שישרא נסגר. איך אנחנו עדיין כאן? מי הציל אותנו מגורל מר כפזורה טקסטואלית-אקסהיביציוניסטית בלתי ממומשת? למי זרי התודה ותצלומי הפטמה? לא, באמת. בכל מקרה: חזרתי. בשם אחר, בווייב שונה. מחקתי את מעט הפוסטים שהטלתי כאן ולא שבתי אליהם, כי זמנם עבר כפי שהוא עובר על כולנו. הגיעה העת לפוסטים חדשים על תהליכים ודברים שאינם נאמרים. אח, מתנת האנונימיות. גיליתי עליי שאני תמיד זקוקה למקום עלום כזה בחיי, כדי שאוכל לפלוט בו כל מה שאני אוצרת בתוכי במציאות, בה יש לי שם ופנים, וביטוח לאומי וכל זה. אני זקוקה לסודות. נדמה שקיומם מאשר לי את קיומי. משום מה, בראש שלי, אדם בעל סוד הוא ישות בעלת תוקף. אם יש לך סוד, עשית משהו יוצא דופן ובעל שוק וליו בלתי מבוטל, את בלתי צפויה ויש לך מה להפסיד - ואם את אף אחד מהדברים הללו, אם את הינך בכלל? כאילו, מה שווה כל זה? לא? רק אני? לא. לא רק אני. סודות - ולאו דווקא, או לא בכלל, במובן הרכלני-ילדותי-נבוך - הם עושר אנושי קטן שהגישה אליו מוגבלת; הם סיפור שטרם נכתב ונחשף ונקרא; הם החיים האמיתיים המתרחשים לא לפי שום ספר או קו, הם המידע האמיתי שאתם מ</div>Mon, 21 May 2018 16:33:00 +0200bbgrlda1@gmail.com (bbgrl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=864734&blogcode=14952806http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=864734&blog=14952806