http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=864183heCopyright 2026 מִלִּים זֶבֶל. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=864183http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=864183&blogcode=14846690<div align="right" dir="rtl">החושך מגיע מוקדם יותר בשלב הזה של השנה. אני אפילו לא צריכה לעצום עיניים כדי ללכת לאיבוד באפלה; היא מחבקת אותי ומלטפת גם בעיניים פקוחות. אז אני שומעת שירים שמזכירים לי תקופה אחרת ואנשים אחרים ואני אחרת, שוכבת על רצפת החדר בתחתונים צבעוניים מקושקשים וחזיית ספורט ומחכה למשהו שיקרה. שהזמן יעבור, שהכאב ינצח אותי, שאהיה מספיק חדורת מוטיבציה על מנת שאקום להדליק את האור. משהו. ניתקתי את עצמי היום מהכל.התבטלו לי (או שביטלתי, אני כבר לא מבדילה) כל התכניות שהיו לי להיום.לאף אחד אין דרך לתקשר איתי. ואני אוהבת את זה. בחיי, השקט הזה הוא שקט שלא הרגשתי כבר חודשים. אני כל כך אוהבת אותו. הוא ממכר, משכר, משגע. אלוהים. אני רוצה לחיות ככה לנצח. השקט הזה אפשר לי לטבוע ולצלול עמוק לתוך המחשבות שלי. ואני שונאת אותן. ו, לעזאזל- יותר משאני שונאת אותן, אני שונאת אותי. כל כך. גוש ענק ומטומטם וחסר שליטה. אז אני מאבדת את השליטה שלי ואת האחיזה שיש לי בדברים הבסיסיים ביותר, וזה כל כך מקשה עליי. אני רוצה לנעוץ בעצמי את כל החפצים החדים שנמצאים איפשהו כאן קרוב אליי, רוצה למלא את הגוף שלי בפצעים ובצלקות, רוצה להרגיש</div>Tue, 25 Oct 2016 18:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (מִלִּים זֶבֶל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=864183&blogcode=14846690http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=864183&blog=14846690http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=864183&blogcode=14846536<div align="right" dir="rtl">הקובץ הזה פתוח מולי משהו כמו שעתיים וחצי ואני עוד לא כתבתי דבר. אף מילה לא מרגישה לי נכונה. איך מתחילים? בחיי שאני לא יודעת. היכרות קצרה? כמה מילות שקר על האדם שאני חולמת להיות? או שפשוט לתת לאצבעות שלי לטעות על מקשי המקלדת? אני לא יודעת מה לעזאזל אני עושה. אני אף פעם לא יודעת מה לעזאזל אני עושה. איכשהו, מצאתי את עצמי פותחת בלוג במטרה למלמל את הנפש שלי באופן אנונימי לאנשים שלא מכירים אותי בכלל באינטרנט. ובכן, נעים מאוד. אני. ילדה-נערה-טיפשה-לא ברורה, בת 17 וחצי, לא יודעת ולא מבינה. זה באופן כללי. מעבר לזה, אני לא בטוחה מה עוד אפשר לכתוב. מניחה שבהמשך אגלה וככה אתן לעצמי לגלות את עצמי וגם למי שיקרא את זה (אם בכלל?) לגלות אותי. "אני חוששת שאני לא יכולה להסביר את עצמי, אדוני. מפני שאני לא אני עצמי, אתה מבין." -לואיס קרול, מתוך הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות"</div>Tue, 25 Oct 2016 00:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (מִלִּים זֶבֶל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=864183&blogcode=14846536http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=864183&blog=14846536