http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426heCopyright 2026 Ronamadona. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/26/24/86/862426/misc/29106896.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426&blogcode=14974239<div align="right" dir="rtl">למה כה קשה לי בהתאהבות שלי כלפי ערן רוחה של התאהבות משנקת מאירה ומנקה נפש כה שקופה אני אל העיניים הכחולות מלאות בנתינה שמזכירות לי לאחר שהטביעני הזמן לחזור.. ואני שוב רוצה לחוות את רוחו של האל ואם משהו ישאר אחריה אברך </div>Tue, 27 Nov 2018 23:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ronamadona)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426&blogcode=14974239http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862426&blog=14974239http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426&blogcode=14972310<div align="right" dir="rtl">הרגשתי שאני נחשפת כמו סוד. כמו סוד שלי שכל כך כבד ואני לא יודעת מהו צפיתי בו מנגן בערן. מרגישה שאין לי מה לומר עליו עכשיו יש הרבה. אני ידעתי וחששתי ללכת אליו. אני ידעתי שאיזה רגע עלול עלול לרגש אותי עישנו וויד בחדר שלו. הוא כיבה את האור ושם מנורות קטנות ישבנו על הגיטרה שרתי לו את השיר על אבא הוא ניגן על הגיטרה ושר והתנועע כשהצטרפתי אליו ולא רציתי להפסיק להביט אבל התביישתי אני ביישנית. הבנתי שאני ביישנית. למה? למה אני חוששת להיות לא בסדר? למה אני לא נותת לעצמי לרחף עם עוד מישהו לא רק אני מה מפחיד אותך רון שיגלו אותך מה שיחשבו שאת טיפשה שאין בך שום דבר שיש לך שיגעון ילדות שאת לא מבינה הרבה במוזיקה למרות שבאת ללמוד כאן שאת תתאהבי והוא לא? אז שישבר קצת הלב אבל קשה לנשוא את העול את העול. העול שבבדידות הזאת את האי ידיעה מיס אנדרסטנדינג אברי וור וכואבת לי השפיטה וכואב לי להביט בעיני השופט כואב להרגיש נשפטת ומכאיבים הרגעים בהם אני רואה בן אדם מתאמץ ומתאבק בעצמו. ומפחיד אותי לא להיות אהובה או שייכת כי את הבדידות אני לא יכולה עוד לשאת. בו לא ראיתי שום</div>Thu, 08 Nov 2018 20:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ronamadona)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426&blogcode=14972310http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862426&blog=14972310http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426&blogcode=14969883<div align="right" dir="rtl">השיחה שלנו רצוצה. שבר כלי. וכל שבר הנזרקת כוס זכוכית המתנפצת מסתכרן עם אור הלבן. לילה שירד. ביושבנו על מרפסת מביטים על חורשה שברי האור מרקדים על עור פניך פניך זיו ירח. מביטים על השממה מביטים לב הסערה נוגעים פה. נוגעים שם. נוגעים פה מביטים זה בזו. שיחה שבר כלי. נקייה הזכוכית. וזו הבוצעת דרכה אל ליבי הרגיש. </div>Thu, 18 Oct 2018 00:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ronamadona)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426&blogcode=14969883http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862426&blog=14969883http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426&blogcode=14969641<div align="right" dir="rtl">רובן רובן רובן רובן מה יהיה איך זה שקורה נאיבי שכמות זה ההתחלה קרתה אז שהייתי צעירה ובאתי בראשון להביט על הדירה פתחת את הדלת מכנס של דרדל׳ה בוקסר כה קצר אך הסתיר את הפרפר כל מה שראיתי באותו הרגע היו הם זיו פניך ולא את הפרפר אז אלי שקעת מבטי התם והמנומש וידעתי זה </</div>Mon, 15 Oct 2018 23:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ronamadona)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426&blogcode=14969641http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862426&blog=14969641http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426&blogcode=14968688<div align="right" dir="rtl">אבא שלי הוא בן אדם של גדולות הוא בן אדם של עוצמות גבוהות לא טוב לו לצעוד צעד אחר צעד בקו הישר המאונך או המתלכסן כמו לב פועם שחייב לשאוף ולנשוף חזק כדי להרגיש בתקופההאחרונה זה מתחדד לי עוד יותר דרך העצב כישלונו העסקי שמוביל לתחושת כישלון פנימי עמוקה שמתעצמת מיום ליום אני רואה שהוא מתחיל לחיות שוב הוא מת</div>Sun, 07 Oct 2018 02:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ronamadona)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426&blogcode=14968688http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862426&blog=14968688http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426&blogcode=14964664<div align="right" dir="rtl">לגול היקרה שלי אני יושבת בבית קפה בירושלים רואה את כל האנשים שעוברים מולי חושבת על ההתחלה שלנו על השנה החדשה שלנו האתגר הפחד והאומץ שלנו לעבור לכאן On this birthday I seize the day Got my things all packed In my Cadillac I'll take it for a ride all down the line Hope to run into you We'll waste ourselves on the endless truth גל, אני מודה שתיכנתי לכתוב לך מכתב בסוף הקיץ ובנוסף לזאת גם ברכה ליום הולדתך אך אני יודעת שתסלחי לי על כך שאני מאחדת את שניהם יחדיו. גל, גול גלוז גלזר גליצ' ( שילוב של גל עם בליצ' בעקבות מקרה). הקיץ האחרון היה קיץ משמעותי בחיי אני לא אבין את כל תובנותיי עכשיו וזה יחלחל בי אט אט כמו זרמם של מקלחות המחנה ("כשמתתי נלחמתי בשואה") והרבה מתובנותיי, ומלמידתי הקיץ היו בזכותך. היו ממך. הרגשתי הקיץ חברות אמיתית לאחר הרבה זמן שלא הרגשתי כך אפשר לומר שהיתי בתקופה קצת מהורהרת ופחות האמנתי באנשים, בחברות, פחות אופטימית למרות שזה לא נראה עלי תמיד. למדתי שוב ונבניתי שוב בתוך הקשר שלנו , הרגשתי שאת פתוחה אלי לקבל את רגשותיי, מחשבותיי</div>Sun, 02 Sep 2018 18:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ronamadona)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426&blogcode=14964664http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862426&blog=14964664http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426&blogcode=14953686<div align="right" dir="rtl">לא גומרת איתו אתמול היה לי מפגש עם יניב והוא תמיד מנסה ואוהב לקלף אותי ואני מרגישה שאני יכולה לתת לו ואנחנו צוללים ביחד ברגע של החדירה העמוקה פנימה אלי אפילו קצת באגרסיביות שאני אוהבת אני לא גומרת בדיוק בנקודה ההיא שזה כאילו מגיע ואני מבינה מבינה שאולי אני בורחת. יש מקומות שהם שלי ואני לא רוצה שינתחו אותי יותר מדי אני רוצה להיחשף מולו אך לא רואה אותו שם בפנים וזה עצוב לי מאוד אבל גם כלכך שמח הלוואי ויכולתי למצוא מילים לומר לו הלוואי ויכולתי למצוא מילים טובות מהלב, ומדויקות, אל הלב שלו זה קשה - איזה יפה זה בכתיבה שני פסיקים התוחמים מילה אחת מדוקיית. אפשרי לקרוא את המשפט ולדלג על המילה התחומה בין הפסיקים והמשפט ישמע שלם. ואם כוללים את הטמירה הזאת, המילה בין הפסיקים המשפט הוא מושלם.</div>Mon, 28 May 2018 22:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ronamadona)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426&blogcode=14953686http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862426&blog=14953686http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426&blogcode=14949481<div align="right" dir="rtl">You can leave me back you can smoke inside you can lay me under your brown open eyes you can leave me back you can watch me jump now that's where you're grow you can smoke inside If he'll grows up enough will you be a good father w'ont you hu? will you tell him somthing i dont know you can leave me back but always remember the times ועוד שיר מהמם לסיומת https://www.youtube.com/watch?v=T6rVJYmQFiY</div>Mon, 23 Apr 2018 21:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ronamadona)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426&blogcode=14949481http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862426&blog=14949481http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426&blogcode=14949038<div align="right" dir="rtl">למתנת יום הולדתי 24 אבקש מההורים שלי לא מתנה כל כך גדולה אני רק רוצה לבקש מהם ללכת לבקר בבית שממול. לפני שאני עוזבת את הבית שלי הבית שלי עם החתולים והגינה הגדולה והיפה כל כך אני רוצה לבקר שם. בבית שמואר בחושך אני יכולה אפילו לראות את הרחוב שבו את המכונית חוזרת בכל סוף יום הביתה והבחור שיוצא ממנה מוכן כבר לפתוח את דלת ביתו. זה בית פשוט בסך הכל עם דלתות פשוטות וכמה חלונות המטבח כנראה פונה אל הנוף ההפוך , לכיווני. בבוקר עולים קולות של תרנגולות ושל עיזים מישהו השקיע ובנה ליד חווה פשוטה אבל יפה עם גג לבן אבל אף פעם לא הצלחתי לשמוע את הגשם זולף עליה הלוואי ויכולתי הבית הזה, שבטח יש בו משפחה וכמה ילדים ולמרות שלפעמים אני מדמיינת שיש בו אישה צעירה עם תינוק בן חודשיים שמחכה לבעלה בכיליון עיניים וכשהוא בא היא מחייכת אליו וגם התינוק אבל הבית הזה כבר שנים שם ואני לא חושבת שעברו בו הרבה משפחות לפי דעתי זו אותה המשפחה והיום יש להם ילדים רבים מספור כי את הבית הזה אני זוכרת מאז שאני קטנה ואולי הילדים שלהם הם בגיל שלי ומעניין אותי מה הם עושים תמיד הסתכלתי על הבית הזה וע</div>Fri, 20 Apr 2018 12:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ronamadona)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426&blogcode=14949038http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862426&blog=14949038http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426&blogcode=14948962<div align="right" dir="rtl">חיפשתי את עצמי כבר שבועות הלכתי הלכתי הלכתי וחיפשתי את עצמי מה שמצאתי זה כמה אצבעות ואהבה גדולה ללנה דל רי.    וגם מצאתי שוב את השקט שלי את הרוגע שבי בעזרת הרבה יוגה ונשימות. כל בוקר אני קמה ומתעוררת מוקדם מוקדם פוקחת עין ומתוך שינה מתחילה חימום מפרקים ולאחר שעתיים של יוגת בוקר אני מרגישה כאילו עישנתי שניים פייסלים. שניים!!!   והכל כלכך יפה בסך הכל  השיכחון הוא אשליה  וגם האבידה https://www.youtube.com/watch?v=Bag1gUxuU0g  </div>Thu, 19 Apr 2018 21:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ronamadona)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862426&blogcode=14948962http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862426&blog=14948962