http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862112גלו עולם פנטסטי ומרגש בתכנים עוצמתיים! ממול עיניכם, מאמרים מהפכניים על אהבה, תשוקה וזוגיות. אזהרה! הפוסטים בבלוג זה מיועדים למבוגרים בלבד. אני תוהה אם אתם בשלים מספיק לזה... אל תתנו להיסוס או פחד, לעצור אתכם מלחיות את הפנטזיות הכי פרועות שלכם!heCopyright 2026 אמן החושים. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862112http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/12/21/86/862112/misc/29028824.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862112&blogcode=14792079<div align="right" dir="rtl">אז בואו ניקח רגע מרחק בטוח מהאסירים ונביט על משהו שונה (אבל לא באמת)- עץ הבונזאי לדוגמה (אותו העץ-הגמדי היפני המפורסם); אתם בטח יודעים כמה היפנים אוהבים אותו, כמה הם אוהבים לטפח אותו ולקצוץ- כמה הם משקיעים בצורתו האסתטית... יש אמרה על הבונזאי שהולכת כך: "Bonsai- the art of taking simple plant or tree & turning it into a reminder of nature's beauty in a confined space." שימו לב בעיקר למילה CONFINED שפירושה הוא "מוגבל" במקרה זה חלל-מוגבל. עתה חשבו רגע, למה הצורך הזה להגביל\לתחום, אפילו את יופיו של הטבע, למה אנחנו מנסים להכניס נופים מדהימים ורחבי-ידיים שראינו והתפעמנו למסגרות- בציור או צילום למשל? מאיפה נובע הצורך הזה? אז אנו קוראים לזה אסתטיקה. אבל אם נבחן לרגע מה המקור של אסתטיקה- אסתטיקה נבעה מהצורך להגדיר את היופי כתפיסה אוניברסאלית. משמע לתחום אותו למשהו שכולם יקבלו, אתם גם מתחילים לשים-לב לדפוס החוזר פה?</div>Mon, 25 Apr 2016 14:13:00 +0200aresvshedas@gmail.com (אמן החושים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862112&blogcode=14792079http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862112&blog=14792079http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862112&blogcode=14791375<div align="right" dir="rtl">אני רוצה להוציא אותך מאזור-הנוחות ולהביא אותך לאזור הנחות את כבר יודעת שאיני שגרתי, את יודעת שאני שרירותי. אבל עוד אינך יודעת מספיק. שלא באשמתך, עדיין לא הספקת... אבל לא אפסיק, עד שתפסקי רגלייך, מתודעה מלאה. אנוכי כמדבר אמנם מכנה עצמי ים, אך אני מדבר על ישימון של מים. הביני, את הציה קשה להכיר וכבר למדת שאיני מוותר לעולם, אף לא למרחבים הפראיים בתבל... אז עתה אסביר- מתוך עולם המובנים שלך. המדבר, התגלמות האלוהים, הוא זכר ונקבה (ציה לא קשורה לצי בים) הוא מוות וחיים. מסענו יחל בלבן, השנהב הבוהק של מדבריות אלסקה. תחשפי לצד ההדור שלי המקרין הודו; הצד שמסנוור עינייך בשמש ואת צריכה לגונן עליהן, כדי שלא יבערו בחוריהן. הקור שם חודר לעצמות, זהו קור הדם-הכחול (ממתיק סיפורים בכיחלון שפתיים) אל תדאגי, אני אחמם אותך. פעם היינו מוצאים שם אוקיאנוס קרחונים נוצצים כיהלומים, חבריה הטובים ביותר של האישה, שאת. כסוכריות המנטה החריפות ההן, שבעבר היו מוצצים וטועמים, כמו בלעו תרופה מרה. אבל אני מע"ר מנוסה, יש לי תרופה טובה לתת לך למצוץ.</div>Sat, 23 Apr 2016 14:21:00 +0200aresvshedas@gmail.com (אמן החושים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862112&blogcode=14791375http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862112&blog=14791375http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862112&blogcode=14791009<div align="right" dir="rtl">איש יקר אמר לי בעבר שפרידה מבת-זוג היא סוג של אבל; הוא צדק, איפשהו אנחנו מאבדים אותו אדם שנפרדנו ממנו, האין זה אבל? זה תמצות התחושות שלי לגבי הפרידה האחרונה מבת-זוג אהובה. מילים אלו יכלו להיכתב באותה-מידה על מצבת-אבן קרה ודמומה בגן-אבן יפאני. אבל הן לא; לשמחתי, חביבתי אינה פסה מן העולם, היא עודנה חיה ובועטת, מבטיח! אך היות וזה כן סוג של פוסט פרידה, בואו נדבר קצת על יחסים ו-BDSM (או- אהבה).</div>Fri, 22 Apr 2016 02:15:00 +0200aresvshedas@gmail.com (אמן החושים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862112&blogcode=14791009http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862112&blog=14791009http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862112&blogcode=14790893<div align="right" dir="rtl"> מגדלור כשספינת-חלומותייך תתנפץ על שרטון המציאות תצופי גלמודה. במים-הרחבים על-גבי אסדת-ההצלה. בים-השחור, נקודה קטנטנה, בין מים של מטה למים שמעלה; בלילה-כחול-קודר. אבודה. שטת בחלומך לארץ רחוקה, במפה ארץ לעולם-לא. ההזיה הייתה צלולה, בהית אותה בעיניו של הנחש. לשונו החלקלקה כעלוות-הגל לחששה באוזנייך פנטזיה שקופה. ואז ביכר אבן-היסוד באוקיאנוס, על-פנייך. מורל בשפל תוהה איך תשרדי כך? הגלים בגאות, נפילים על אסדתך, מאיימים להטביע אותך בצערך. הפיראטים עינם בכוס, עינייך שלך מחוברות חיבור קוסמי לים דמעות. (שלא תהפכי לניצב-מלח באמצע) צער. אסור להביט לאחור, <p style="text-align: center;"</div>Thu, 21 Apr 2016 20:05:00 +0200aresvshedas@gmail.com (אמן החושים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862112&blogcode=14790893http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862112&blog=14790893http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862112&blogcode=14790888<div align="right" dir="rtl">השיכונים מלאו שלכת, ניחוח של גרגר-הנחלים באוויר הלח. מדרכות עטו חום וצהוב- עלים. רוח קרירה מלחשת ורשרושם הענוג של ענפים עירומים. שדרה מנגנת, פיוטי סתיו ביום סגריר. עורבים אפרוריים פוכרים כנפיים- צפודים. גזעי אילנות עדינים נטמעים בגוונים שמימיים. בחלון-ראווה, ניצבת גלמודה, בובה ללא מחלפותיה. לא ניע-לא ניד, איננה משה ממקומה. אינה יכולה, אסורה. אנוכי הצבתיה שם, על רקע צחור, חלק ומצוחצח למשעי. הבעתה חולמנית, הגיג מרוחק משוטט בשכלה, צועני- חסר משכן קבע, ארעי בלבד; עד שנוע-ינוע לדמות השייכת לאחר. חיוך-דק נסוך על שפתי השושנה הוורדרדים שלה; היא יודעת שהנה אני מביט בה בתשוקה. חיוורונה הולם את... והמאור הקודר בחוץ הולך וכבה לאיטו. הנני עומד לבדי על פסיפס ערמוני אל מול הוויטרינה, מגניב מבט בקרן-רחוב ומשקיף בחטף על הסמטאות; דומהכמחכה שיחלפו עוברי-אורח מדשדשים באקראי ויבחינו בנוי הקפוא, המהפנט הזה. אך לאו- זהו החן רק שלי לבדי ואינו הבל אלא אמת-צרופה. אינו זקוק לאישורו של אחר, אינו ניתן להפרכה. עוד מעט ירד הליל ואאסוף אותה חזרה לחיקי החם- העורג. ביבר-הזכוכית יוותר לבן ונקי ו</div>Thu, 21 Apr 2016 19:48:00 +0200aresvshedas@gmail.com (אמן החושים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862112&blogcode=14790888http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862112&blog=14790888