http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862061heCopyright 2026 LiftUp. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862061http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862061&blogcode=14808506<div align="right" dir="rtl">ובכן, חזרתי לא שיש כאן מישהו אבל תמיד נחמד לדבר כאילו שכן. נתחיל מכמה החלטות, שינויים ומסקנות מן הזמן האחרון: החלטתי לקחת את עניין הmacros ברצינות, עד עכשיו השתמשתי בעיקר כדי לרדת באחוז שומן אבל כעת אני רוצה להשתמש בזה גם בבאלק. בשלושה חודשים הבאים אוריד אחוז שומן ואחרי שאחזור מרוסיה אתחיל לין באלק ברצינות ולא בשני המודים שהייתי עכשיו "טוב אני באחוז שומן סבבה, נאכל לפי רצון בלי להתחזר" או "להרזות :&gt;" - עכשיו ננסה לאכול לפי מאקרוז גם כשאוכל יותר. הפציעה- שבועיים לאחר שהפסיק לכאוב לא התאמנתי ולאחר שני אימוני רגליים שכל כך חיכיתי להם (בלי אימוני רגלים\קרדיו לחודש וחצי) גיליתי שזה עדין כואב, ומאז זה די כאב והפציעה לא עוברת. זה כואב לי רק בסקווט ובבולגריאן לאנג'ס- הפציעה בקצה העליון של הארבע ראשי ותנועות של ישיבה עמוקה או מתיחה עמוקה גורמות לפציעה להגיד "שליום!". עכשיו בטקטיקת המנעות ממה שכואב כי האלטרנטיבה זה לא לאמן רגליים חצי שנה ואני לא שם מנטלית. הפסקתי עם היוגה בגלל המתיחה והגמישות שעבדתי אליה שנתיים הולכת לפח אבל אין מה לעשות, לא יכולה זה לא יכולה.. הפציעה הז</div>Wed, 15 Jun 2016 21:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (LiftUp)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862061&blogcode=14808506http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862061&blog=14808506http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862061&blogcode=14790930<div align="right" dir="rtl">הרגל מחלימה אטאט, היום במהלך היום כמעט ולא הרגשתי אותה בכלל, רק תנועות מאד מסויימות שגירו את השריר(שפותח את הרגל לצד,זה השריר שהיה בעל קרע) כאבו. כך שאפשר להגיד שכן יש התקדמות בהחלמה.. הייתי בטוחה שהשבוע הזה כבר אתאמן אבל הפציעה הזו מתגלה כיותר ויותר רצינית ממה שחשבתי.. שיעור לחיים תמיד להקשיב לגוף ולדעת לעשות הפסקה כשצריך. אתמול עשיתי אימון כתפיים תאומים(הכי קרוב שלי לרגליים) ויד קדמית. היום חזה(כח עם דרופסט) ויד אחורית. מחר "חוגגים" פסח- רוסים שמנצלים חג סתם כדי לעשות ארוחה משפחתית. כל האינסטגרם שלי מוצף בתחת של בנות בזמן סקווט או דדליפט, מלח על פצעים, מהאלו שמוכרים בגושים. למרות שנראלי ככל שהוא דק ההשפעה יותר ישירה מיחס של שטח-פנים יחס . ככה או ככה, אשמח שהפציעה הזו תחלים ואוכל לחפור כאן על משהו יותר מעניין.. אולי לדבר על התזונה? טוב, פוסט הבא . LiftUp</div>Thu, 21 Apr 2016 21:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (LiftUp)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862061&blogcode=14790930http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862061&blog=14790930http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862061&blogcode=14790223<div align="right" dir="rtl">כל היום הזכיר לי תקופת מבחנים של הקיץ הקודם. מתעוררת, מנקה, אוכלת, לומדת שעתיים, הולכת למכון, אוכלת ונחה וממשיכה ללמוד עד הלילה. מרגיש נחמד ושגרתי למדי. היום אימון גב,יד אחורית ובטן, לפני שבועיים הצלחתי לעשות את המתח הראשון שלי רחב (Pull up לעומת Chin up) והצלחתי ישר שניים, שזה אומר שהייתי צריכה ככל הנראה לנסות שוב מוקדם יותר אינלי מושג איך להעלות את כמות החזרות, אני עושה אתזה בסופרסט עם חתירה נטרלית- עולה אחד,יורדת, עולה ואז עושה שלילי הכי הרבה זמן שיש לי כוח לזה (שונאת שלילי). לפחות מקבילים אני יכולה סופסוף לעשות בלי גרוויטון- היום היה שיא- 8 ברצף למרות העובדה שאתמול היה אימון חזה. מבחינת אוכל אתמול והיום היו נחמדים, כשאין אימוני רגלים וקרדיו מעצבן שאני צריכה לשמור יותר על שטויות, עליתי במשקל בחודש האחרון בגלל הפציעה הדפוקה וזה מעצבן אותי, התחת נהיה פחות עגלגל עבדתי קשה עליו וזה מעצבן. הגעתי לדד ליפט של 75-80 קג ל6 חזרות, מעניין איפה אהיה אחרי שאחזור מעניין מתי אחזור.. מסקנה- תזלזלו כמה שתרצו, הגוף הוא לא אל-פציע המצאתי מילה, ושינה זה חשוב. מסקנה- אם את ישנה ח</div>Tue, 19 Apr 2016 16:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (LiftUp)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862061&blogcode=14790223http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862061&blog=14790223http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862061&blogcode=14789935<div align="right" dir="rtl">היה לי אימון חזה יד קדמית נחמד ביותר. עשיתי אימון כוח אחרי שבועיים שעשיתי יותר כוח עם דרופסט, כדי להיות בטוחה קצת ירדתי במשקל עם אותו מספר חזרות. בנצ' נטרלי- 6 חזרות ל3 סטים במשקל 45 ק"ג ואז סט רביעי שלושה חזרות עם 50 ק"ג. בנצ' חיובי- 6 חזרות ל3 סטים במשקל 40 ק"ג. פרפר כבל- 7.5 ק"ג ל3 סטים. פרפר מכונה- 15 חזרות ל3 סטים. יד קדמית עשיתי קודם עם כבל במשקל 17.5 ק"ג, כפיפת מרפק בעמידה עם דרופסט עד ל15 חזרות ולאחר מכן פטישים. בעקרון היה אימון טוב ולאחר מכן היה שיעור נהיגה, תכננתי את הזמן כרגיל ואז היתה לי חצי שעה חופשיה בטעות בגלל שאני רגילה ל20 דק' קרדיו בסוף אימון אך לצערי כבר חודש לא עושה . לעזאזל, מתגעגעת ללרוץ וHIIT. אופניים זה חביב אבל לא מספיק כדי שאסתכל עליהם עם פאפי פייס ואתהה אם הם מתגעגעים אלי כמו שאני אליהם (דד ליפט ). מי יתן ושבוע הבא יהיה כבר אימון רגלים . LiftUp</div>Mon, 18 Apr 2016 16:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (LiftUp)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862061&blogcode=14789935http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862061&blog=14789935http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862061&blogcode=14789545<div align="right" dir="rtl">מצחיק שהפוסט הראשון הרגיל הוא על הפסקה באימונים. כפי שציינתי בפוסט הקודם נפצעתי בזמן סקווט, ככל הנראה קריעת שריר שאם הייתי מפסיקה את האימונים לשבוע-שבועיים לא היה מתפתח לרמה שזה היה אבל ככה זה, לומדים ומקווים שפעם הבאה לא תיהיה כל כך יהיר וטיפש. בכל מקרה, עד לחודש האחרון היתי מתאמנת 5-6 פעמים בשבוע אבל עקב הפציעה התחיל לי קטע דפוק של שבוע עם 5-6 אימונים ושבוע לאחר מכן עם 4-3. אם לחשוב על זה, זה לא כזה נורא והגוף צריך הפסקה מדי פעם אבל מבאס כשזה הפסקה בכוח ועוד כל כך הרבה ממנה. מבאס כשצריך לקחת צעד אחורה באימונים שלך ולנוח יותר. כבר השלמתי שאני מאבדת רגליים וטוסיק גיינז ובגלל הפחות אימונים באופן כללי גם חלק גוף עליון קצת יקטן ועוד חלק מציק-שלום שומנים . לא רגילה לעצור, רגילה לדחוף קדימה ולראות התקדמות או לפחות השארות באותה נקודה עד לפרץ התקדמות בבת אחת בשינוי קצת תוכנית או תזונה או שינה. ועכשיו.. פשוט לנוח. לפחות יש לי את הלימודים כדי לתת את האקסטרה שעתיים ביום להם ולהרגיש שאני לא מפסידה לגמרי אבל לעזוב תחביב משמעותי בחייך בכוח זה קצת קשה. LiftUp</div>Sun, 17 Apr 2016 10:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (LiftUp)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862061&blogcode=14789545http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862061&blog=14789545http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862061&blogcode=14789360<div align="right" dir="rtl">סטודנטית לביולוגיה שמתעסקת המון בספורט ובעקרון זה לא הבלוג הראשון שלי אלא דף משנה המתעסק רק בתחום הזה מהבלוג המקורי. כאן אדבר על הליפטינג בעיקר ובכללי אפרוק ואכתוב כאן את מחשבותיי כי יש די הרבה בתחום וחשבתי- למה לא. בעקרון התחלתי להתעסק בספורט כמו שכולם מתחילים- בקטן. התחלתי בהליכות כמו בת נוער טובה, עברתי לריצות לאחר זמן מה, הגעתי ל10 ק"מ ואז הייתי בתאונת דרכים שמנעה ממני ריצה (או הליכה למשך כמה חודשים). התחלתי לעשות פילאטיס HIIT ויוגה והמשכתי במשך שנה וקצת. התחלתי תואר ואיתו נכנסתי לחדר כושר כבר שנה וחצי. התחלתי עם משקולות ומאז אני מתאמנת 5-6 פעמים בשבוע עם משקל כבד ובסוף האימון 20 דק' קרדיו וכו' וכו'. אני חושבת שכאן נגמר המבוא. לפני חודשיים היתה לי פציעה ברגל, בגלל השותפה יצא שישנתי בממוצע כל לילה 4 שעות במשך זמן מה ומי שמתאמן באופן רציני יודע מה זה אומר- פציעה, מה שאני אפעם לא חוויתי ולא חשבתי שזה רציני- התברר שה"מתיחה" שהיתה לי ברגל ושהמשכתי להתאמן איתה היתה קרע בשריר והחודש אימונים איתו רק החמירו כמובן תמצב. ככה או ככה כבר סגרתי שבוע 3 ללא אימוני רגלים ו</div>Sat, 16 Apr 2016 17:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (LiftUp)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=862061&blogcode=14789360http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=862061&blog=14789360