http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557Meow.heCopyright 2019 Red Cat. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/57/15/86/861557/misc/29014286.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557&blogcode=14861360<div align="right" dir="rtl"> 'Love is like a bomb, baby, c'mon get it on'אתה יושב בכיסא מולי, הכנתי לך הפתעה. אתה משלב ידיים ומחייך. איך כבר אני יכולה להפתיע אותך, מה לא ראית. 'Razzle 'n' a dazzle 'n' a flash a little light' אני מחייכת חיוך ממזרי ומפנה אליך את הגב. מרעידה את הישבן. מענטזת, שרה, רוקדת. מזיזה את האגן, את החזה, את הכתפיים, את הצוואר, את השפתיים, את האצבעות. אבל את כל זה כבר ראית. 'C'mon, take a bottle, shake it up' החולצה יורדת. אני מסתירה את החזה. מסובבת אליך את הגב ומחוץ לטווח הראייה שלך פושטת את החצאית. תחתונים וחזיה. אבל את כל זה כבר ראית. 'Pour some sugar on me' אני מזיזה את הידיים. מתגרה בך, מזיזה את הבד הצידה, חושפת קצת שד, ומכסה אותו שוב. אבל גם את זה כבר ראית. 'Pour some sugar on me' אני מחככת את האגן שלי במפשעה שלך, מלטפת אותך, את הפנים שלך, את החזה שלך, טיזרית איומה. אבל גם את זה, ראית. 'Yeah! Sugar me!' המוסיקה נעצרת. והסטרפטיז מתחיל. אתה רוצה לראות את מה שעדיין לא ראית. לקלף עוד שכבת נשמה אחת בדרך לליבה שלי.</div>Sat, 24 Dec 2016 22:25:00 +0200redlittlecat17@gmail.com (Red Cat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557&blogcode=14861360http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=861557&blog=14861360http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557&blogcode=14860405<div align="right" dir="rtl"> יש שלושה סיוטים שאני חולמת באופן קבוע. שניים מהם התגשמו. אם גם השלישי יתגשם, טוב, בואו לא נגיע לזה. כתבתי את זה כבר מליון פעמים, באינסוף דרכים, ואני רוצה להדגיש את זה שוב. לא כדי להזכיר לעצמי, כי אני זוכרת. אולי כדי לעזור לעצמי להכיר בזה, לא יודעת. אני הבחורה שתסתכלו עליה רק כדי להעתיק ממנה שעורים. ואם תחייכו, זה רק כי אתם צוחקים על המגושמת המגוכחת הזאת. אני הבחורה שהיא לא ממש שמנה, אבל ממש לא רזה. אני הבחורה הזו שעומדת בפינה ואף פעם לא משתלבת, וזה לא כמו בסרטים, כי היא יותר חכמה מכולם, זה כמו במציאות, כי היא לא מספיק טובה. אני הבחורה הזו שאתם לא מצליחים להחליט אם היא מכוערת או רגילה. לא, בעצם לא. היא מכוערת, זה די ברור. בטח בתולה.</div>Tue, 20 Dec 2016 20:15:00 +0200redlittlecat17@gmail.com (Red Cat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557&blogcode=14860405http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=861557&blog=14860405http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557&blogcode=14854212<div align="right" dir="rtl"> אתמול לא יכול היה להיות טוב כל כך, אם לא הייתי עצובה. בדמיון שלי הצלפת בי עד שהעצב זעק החוצה, הלמת בי חזק כל כךעדשלא יכלתי להבדיל בין עונג לכאב. הייתי זקוקה לזה, חיכיתי כל היום לבכי המיוחל. וכשהגיע הרגע לבקש ממך, להתחנן בפניך להרים את השוט, צנחתי לרגליך מאופסת כוחות, מצאתי את עצמי על הרצפה, ערומה בכל מובן אפשרי, בוכה בלי מילה, בלי מגע, מעריצה כל רקמת עור בשדה הראייה שלי. מנשקת, מלקקת, בוכה את כפות הרגליים הנפלאות שלך, סוגדת לך, נכנעת לך, לעצמי, לעצב, לכל מה שעצר אותי מלהתפרק. ואתה רק ליטפת אותי ברכות, כשהחתולה הקטנה שלך מאבדת את עצמה לדעת, משתכרת מהקור של הרצפה, מהריח שלך, מהמעמד. ממשקל כפות הרגליים המלכותיות שלך על הפנים שלי, על הגב שלי, רומסות ועוטפות אותי באותה נשימה. אתמול לא יכול היה להיות טוב כל כך, אם לא הייתי עצובה. אחרת לא הייתי מתרסקת כך לרגליך, נכנעת בעל כורחי, ולא היית יכול להרכיב אותי בחזרה.</div>Fri, 25 Nov 2016 09:48:00 +0200redlittlecat17@gmail.com (Red Cat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557&blogcode=14854212http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=861557&blog=14854212http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557&blogcode=14853994<div align="right" dir="rtl"> הכל, כרגיל, קורה ביחד, בבת אחת. המשפחה ההזויה שלי, בעיות בעבודה, מחלות, אובדן ואבל, והשעה הארוכה הזו בבוקר שאני לבד בה, אחרי לילה ללא שינה מזכירה לי למה כל כך קל לפנות לפגיעה עצמית. דאמיט כבר חודשים שלא רציתי לחתוך כל כך עמוק אני מרגישה שיש לי רעל בפנים שצריך לצאת החוצה למה הורדתי את המינון של התרופות הפסיכיאטריות מההתחלה? למה חשבתי שאני יכולה להתמודד עם זה? למה חשבתי שהסיוטים יפסקו? למה חשבתי שאני אעמוד בטיפול בפוסט טראומה המזדיינת הזאת שלא מניחה לי לרגע? למה חשבתי לרגע אומלל אחד שאני אהיה בן אדם מתפקד?</div>Thu, 24 Nov 2016 10:32:00 +0200redlittlecat17@gmail.com (Red Cat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557&blogcode=14853994http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=861557&blog=14853994http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557&blogcode=14853311<div align="right" dir="rtl"> הבזקים של אור, של צבע, של ריח.רחש רעש פתאומי בין הנשימות הכבדות,והכל מסתובב, מתערבל, מתמזג.עם דמעה ועם צחוק מתגלגל,ומעידה מעקב מגף גבוה,וטריקת דלת של רכב.שכרות.העולם קורה לי ואין לי בו מילה.אז השמלה עולה קצת למעלה וחושפת תחרת תחתון,אבל אני לא שמה לב.והשדיים קופצים מהמחשוף כשאני מתכופפת, מסתובבת,אבל לא אכפת לי.בקבוקי זכוכית ריקים מורמים באויר,מחפשים בהם טיפות אחרונות של רגש.מגע פה, ליטוף שם. מי נוגע? מי מלטף?לחישה באוזן, "בואי אליי לקפה",ומתניים נצמדות מאחורה,והכל קורה לי ואין לי מילה.אז אולי תגיע.אולי תציל אותי.ואולי תעניש אותי,ותדגים לי בעצמךמה קורה שכילדונת מופקרתהולכת ככהשיכורה.</div>Mon, 21 Nov 2016 19:10:00 +0200redlittlecat17@gmail.com (Red Cat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557&blogcode=14853311http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=861557&blog=14853311http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557&blogcode=14852979<div align="right" dir="rtl"> ליטפת את הלחי שלי בעדינות כל כך ניכרת עד שציפיתי שתבוא אחריה סטירה. כיווצתי את העיניים מתוך רפלקס, אבל הסטירה לא הגיעה, והליטוף המשיך. אתה מחייך. קיבלת מה שרצית. אני מפחדת. עוד ליטוף, ועוד אחד, ואני מחכה למכה. היא לא מגיעה. אני מתחילה לרעוד בחוסר שקט. מה הולך לקרות עכשיו? הלב שלי מתחיל לפעום חזק כל כך שהוא כמעט פורץ החוצה מגופי. אני לא מפחדת מהסטירה. גם לא מהכאב. אלא מחוסר הידיעה מה תעשה, ואתה מתענג על זה. וגם אני. אני צוללת לאיבוד השליטה שכל כך רציתי. ואז- ממש כשאני מורידה מחסומים- סטירה. אני משחררת זעקת בהלה ואנחת רווחה בו זמנית. אתה רואה שאני מתמכרת, אני רוצה עוד. טיפת כאב אחת ואני משתוקקת לכל הבקבוק. אני מתקפלת למרגלותיך, מחככת את ראשי ברגליך, מתחננת שתעשה בי כרצונך. וזה לא משנה מה קרה אחר כך, כי זאת הייתה המטרה.</div>Sun, 20 Nov 2016 06:55:00 +0200redlittlecat17@gmail.com (Red Cat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557&blogcode=14852979http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=861557&blog=14852979http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557&blogcode=14848996<div align="right" dir="rtl"> קראת בשמי. לא בשם שקוראים לי כולם, בשם שקורא לי רק אתה, הבעלים שלי, לחתולה שלו. אני עומדת מהר למשמע הקריאה ומסתחררת. אתה מסמן תנועה קטנה עם האצבע המורה שלך, 'למטה'. אני מתכופפת ומתכוננת לעמוד על ארבע, ואתה מניד בראשך לשלילה. אני נעמדת שוב, הפעם לאט, ואתה מסמן שוב תנועה קטנה באצבעך. 'תתפשטי'. השכבות יורדות ואני רועדת, אבל לא מקור, ולא מפחד. אני רועדת משקיקה. כרכת סביבי כיסוי עיניים והרגשתי אותן נפערות לרווחה. נותנת לחושך להכיל אותי ולא מפחדת לא לראות, לא לדעת, לא להרגיש. ספאנק. הצלפה. אני מנפחת את הריאות באויר ומבינה שהחלל סביבי הולך ונבנה. יש בו אותי, יש בו אותך, ויש בו שוט. ספאנק. עוד הצלפה. עכשיו יש בו גם אנחה קטנה שברחה מפי. אחרי עוד עשר, ועוד עשר ועוד עשרות של אנחות קטנות והצלפות גדולות, הליטוף שלך מצטרף לחלל שהולך ונבנה בתוך החושך שלי. הגוף הבוער שלי פוגש את כף היד החמימה והמנחמת שלך, ומתגנבת דמעה קטנה למרחב העלטה שלי. אני מחככת את ראשי בך, ביד המלטפת, בירך הנינוחה, שולחת את ראשי מטה במורד גופך עד כפות רגליך. מנחמת את עצמי במגע שלך, טורפת כל רקמה שלך בחושים</div>Thu, 03 Nov 2016 21:41:00 +0200redlittlecat17@gmail.com (Red Cat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557&blogcode=14848996http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=861557&blog=14848996http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557&blogcode=14845158<div align="right" dir="rtl"> הכאב המאיים לכלותאת שארית נשמתי האומללה, הפך לזעם שהבעיר את דמי. הרגשתי את עצמי מתרתחת, ובמוחי שרפתי את המפלצת שבעלה אותי, שתלה בי שדים. בדמיוני, עצמותיי עלו באש, ולא נשרפו. השרירים, הגידים, כל רקמה בי הפכה ללהבה חיה ובועטת, נושכת ומאכלת כל מה שנמצא בדרכה. וגם אותך, מפלצת. גם אותך, בולעת האש. ואתה זועק ונאנק מכאבים, חסר אונים מול עצמת השריפה. ואני פוקחת עיניים, ואין אש, ואין שריפה. רק הזיעה שלך מטפטפת על מצחי, והריר שלך על לחיי ועל שפתיי הפעורות, טיפות זרע מהאיבר שלא העזתי להביט בו אפילו משתפשפות על ירכי, מכבות בי כל צל של מלחמה שנותר, מפזרות עשן של כניעה.</div>Wed, 19 Oct 2016 22:37:00 +0200redlittlecat17@gmail.com (Red Cat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557&blogcode=14845158http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=861557&blog=14845158http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557&blogcode=14844613<div align="right" dir="rtl"> אני חולה. קח אותי אליך ותטפל בי עד שאבריא, עד שאבכה את כל הרעל החוצה ממני. לא אכפת לי איך תוציא אותו, איך תסחט ממני דמעות. באהבה, בחיבוקים, בנשיקות, בלחישות של מילות קסם, בכאב, בתסכול, בצרחות. תטפל בי. אני חולה. אני מבטיחה להחזיר לך על כך ולהיות אסירת תודה לתמיד.</div>Mon, 17 Oct 2016 20:10:00 +0200redlittlecat17@gmail.com (Red Cat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557&blogcode=14844613http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=861557&blog=14844613http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557&blogcode=14841169<div align="right" dir="rtl"> אולי רק אתה תדבר, ואני אשתוק. אולי תחדיר אליי מילים שימלאו לי אתהתהום החלולה שנפתחה בי, ואני אשאיר את שפתיי חתומות, מתענגות על המנוחה. אולי תאמר לי מילים נושכות כמו הצלפה מצלצלת, ואני אנצור את לשוני המשתוללת ואספוג את המילים שלך. אולי תגיד לי משמעות, אולי תגיד לי ערך, אולי תזריק לתוכי, כמו תרופה לוריד אותיות, ותוים, ומשהו שיחבר אותם. אולי תמלא אותי בידע, כי אני טיפשה, ואתה התגלמות ההיגיון. אולי תחסום את קופסאת הקשקושים שלי, אולי תסתום לי את הפה ותזיין אותי ככה שלא אוכל להוציא הגה. כי אני מדברת יותר מדי.</div>Tue, 04 Oct 2016 22:58:00 +0200redlittlecat17@gmail.com (Red Cat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=861557&blogcode=14841169http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=861557&blog=14841169