http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096בהקפאהheCopyright 2026 same old me. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096&blogcode=14001576<div align="right" dir="rtl">חוזרת לבלוג, כמעט 9 שנים אחרי שפתחתי אותו לראשונה. כל-כך שונה ועם זאת, אותה בחורה. התחלתי לחזור אחורה בזמן, לקרוא את כל מה שכתבתי פה, להזכר בחוויות שהמוח כבר שכח - מזל שהן כתובות פה, שחור על גבי לבן. ודווקא אולי בניגוד מוחלט לציפיות, אני אוהבת את מה שאני קוראת, אני אוהבת את הכתיבה שלי, אני נהנית לקרוא את עצמי מלפני 9 שנים. אולי אני לא שנונה חדה או חריפה כמו כותבי הבלוגים המנוסים והמוכשרים יותר ממני, אבל אני עצמי, וזה מאוד ניכר בכתיבה שלי, בציניות, בכעס, בביקורת-על-העולם-אבל-בעצם-על-עצמי, בשנאה החריפה שלי את הכל, ובעיקר אותי. אני חושבת שבגיל 27 אני אט-אט מתחילה ללמוד להשלים עם עצמי, לאהוב את עצמי, להינות מעצמי. זה תהליך שהחל לא מהיום אבל הוא מתפתח מידי יום ביומו. יש ימים של רגרסיה, בהם אני שוב אותה בחורה בת 18 ששונאת את כולם והכל, שנגעלת מעצמה ולא חושבת שמגיע לה מקום בעולם, אבל ברוב הימים אני מרוצה, אני אוהבת להסתכל במראה, אני אוהבת להתלבש, אני אוהבת לדבר עם אנשים כי אני נהנית ממה שאני רואה כשאני קולטת איך הם מסתכלים עליי, הם מעריכים אותי, הם רוצים לשמוע מה שיש לי להגיד, הם רוצים בחבר</div>Fri, 27 Dec 2013 02:08:00 +0200vik_hype@walla.co.il (same old me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096&blogcode=14001576http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=86096&blog=14001576http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096&blogcode=7752855<div align="right" dir="rtl"> אם עכשיו אני אפגוש מישהו שלא ראיתי מאז שהשתחררתי, והוא ישאל אותי 'מה חדש?' אני חושבת שאני אמצא את עצמי בוהה בו בטמטום, חושבת לעצמי 'מה באמת חדש, קיבינימאט?' ולמרות זאת, מצד שני - אם אני אשב עם עצמי במשך לא יותר מדקה אני אחשוב על מיליון דברים שהשתנו, שהתחדשו, שהפכו חיוביים. אז נכון, לא מצאתי תרופה לסרטן ולא התחלתי ללמוד משפטים, אבל ברמה האישית של ביני-ובין-עצמי דווקא הגעתי לכמה הישגים נחמדים שלא באמת האמנתי שאני אצליח להגיע אליהם. הפסקתי לעשן. 4 חודשים לא נגעתי בסיגריות. עכשיו חזרתי, עצוב משהו, אבל לא נורא. בעקבות העובדה שהפסקתי לעשן התחלתי לעשות כושר, זה התחיל בהליכות מהירות ועבר לריצה, בהתחלה בקטנה, ואז - מבחורה שרצה פעם אחת קילומטר וחצי בכיתה י' וכמעט התעלפה - הפכתי להיות זאת שרצה 4-5 פעמים בשבוע 4.2 קילומטר במשך כמה חודשים טובים. ובזמן ממש טוב. וכל הנחישות וההתמדה של הספורט הייתה במטרה מסויימת. כשאני וחבר שלי (אחד מהם נו) נפרדנו באפריל, שקלתי בערך 7-8 קילו יותר ממה שאני שוקלת כרגע. עדיין לא הגעתי אלהמקום שיאפשר לי לנוח על זרי הורדים, אבל לפחות אני יכולה להתגאות בעצמי ולהגיד שה</div>Thu, 25 Oct 2007 06:19:00 +0200vik_hype@walla.co.il (same old me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096&blogcode=7752855http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=86096&blog=7752855http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096&blogcode=7135840<div align="right" dir="rtl">"מה לא הבנת בלא להתקשר יותר?" מטומטמת. וזאת הייתה האהבה שלך פעם. תתפוצצי.</div>Sun, 05 Aug 2007 15:23:00 +0200vik_hype@walla.co.il (same old me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096&blogcode=7135840http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=86096&blog=7135840http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096&blogcode=7133305<div align="right" dir="rtl">זה כאילו שנאמס לי מכל השטויות, מכל הסו-קולד-ידידויות שלא באמת עובדות, אבל זה רק בכאילו. 'מה שקרה ביננו קודם היה טעות, ואם ככה נראית הידידות ביננו אז מבחינתי כל זה זאת טעות אחת גדולה, חשבתי שאתה מישהו אחר לגמרי. מסתבר שטעיתי'. אני רוצה לכתוב עכשיו כל-כך הרבה הסברים ופרשנויות למשפט הזה ופשוט אין לי כוח. כי מאסתי. והפעם זה סופי. אני בקושי מסוגלת להקיש על האותיות הנכונות במקלדת מרוב שאני מותשת, בעיקר נפשית, מכל השטויות האלו. אני לא רוצה לדבר על הידידות שהתחילה (התחילה זו לא מילה מדוייקת כי זה משהו שנפסק לפני 3 שנים וחזר בפתאומיות, אבל מילא) ביני ובין בחור מסויים, ואני לא רוצה לדבר על כמה אני אוהבת (אהבתי?) אותו וסומכת (סמכתי?) עליו ועל כמה כרגע הכל נראה שחור. אני לא רוצה לדוש בזה יותר, אפילו לא לרגע. אז למה אני כותבת על זה? כי זה בראש שלי, ובעיקר - זה בלב שלי, אני פגועה, כואבת ומדממת עכשיו. אני מניחה שתוך יום-יומיים זה יעבור אבל כרגע אין לי שום דבר מלבד הכתיבה כדי לגרום לזה להרגיש פחות נורא. אני רוצה להאמין שזה לא קרה, ואם כן - זה בטח לא קרה איתי, אני רוצה להאמין שיש לי אופי כדי לה</div>Sun, 05 Aug 2007 06:04:00 +0200vik_hype@walla.co.il (same old me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096&blogcode=7133305http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=86096&blog=7133305http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096&blogcode=6653120<div align="right" dir="rtl"> ערב אחד, כשישבנו בחדר שלך ושמענו מוסיקה (רק רוק כמובן, הרוק הלא-מוכר. שלא חשבתי שעוד אנשים מכירים או שומעים) שאלת אותי אם אני מאמינה בידידוּת, ידידות אפלטונית בין גבר והאישה. מהסוג הישן. אמרתי לך שלא, בלי לחשוב בכלל, ושלדעתי אין דבר כזה סתם ידידים. צד אחד תמיד ירצה יותר. ואז נישקתי אותך. אני מתגעגעת אליך, מתגעגעת ללשכב איתך במיטה ולדבר, לצחוק על שטויות ולהיות ציניים כמו שרק אנחנו יודעים. אני רוצה להתנשק איתך בחושך ובבוקר להתבייש קצת להסתכל לך ישירות בעיניים - כי זה אתה. אתה ואני. תמיד היינו אפלטוניים. אף פעם לא חשבתי עליך בכיוון הזה. כשזה קרה אני כבר לא חשבתי בכלל. הייתי בקהות חושים ובעירפול-אלכוהולי מוחלט. יכלנו להפסיק את זה באותו רגע, אתה יודע? לא תיארתי לעצמי שרצית אותי. חחח אם היית קורא את זה עכשיו היית מתעצבן. 'איך את מגזימה' היית אומר, 'רציתי אותך... טוב שלא אמרת שהייתי מאוהב בך וזהו. כולה קצת הייתי דלוק עלייך'. איזה מצחיקול אתה. ומה אתה נדלק עליי בכלל? היינו ישנים ביחד כשהיה לך בית ריק, היינו הולכים כל יום לסנוקר כשבמקרה הטוב הייתי לובשת את החולצה הענקית של FOX שגנבתי לך</div>Mon, 04 Jun 2007 01:16:00 +0200vik_hype@walla.co.il (same old me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096&blogcode=6653120http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=86096&blog=6653120http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096&blogcode=6426484<div align="right" dir="rtl">בא לי למות.</div>Sat, 05 May 2007 04:19:00 +0200vik_hype@walla.co.il (same old me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096&blogcode=6426484http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=86096&blog=6426484http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096&blogcode=6359514<div align="right" dir="rtl"> אתה יודע שאני ממש אוהבת אותך? (אל תעקם את הפרצוף עכשיו, תקשיב עד הסוף) אני ממש אוהבת אותך, כי אתה כל-כך מֶקֵל עליי לשכוח את האהבה שנגמרה לי. האם אתה נאנח עכשיו בהקלה? או שמא מחייך חצי-חיוך, שאמור להיות שמח, אבל כולם יכולים לראות שהוא ממש עצוב? פעם היית שמח. תמיד. גם אני. יום אחד לשנינו תהיה אהבה. אהבה גדולה, ואמיתית. זאת תהיה אהבה שתוכל להכיל אותנו ואת האושר שלנו, ואת כל הבאסה והתסכול והכאב שלנו. ועדיין נאהב. זאת אהבה אמיתית. בינתיים אני מתנחמת בזרועותייך. ונדמה לי, אבל רק נדמה לי, שבאיזשהו מקום גם אתה מתנחם בזרועותיי כל-כך כואב לי עכשיו. ונמאס לי לדבר. פשוט תחבק אותי. עד שיעבור הלילה הזה. והלילה הבא. וזה שאחריו. עד שנמצא אלטרנטיבה אחרת. אחת אמיתית. שנאהב תחבק אותי ואל תעזוב. לא הלילה.</div>Thu, 26 Apr 2007 02:34:00 +0200vik_hype@walla.co.il (same old me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096&blogcode=6359514http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=86096&blog=6359514http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096&blogcode=6337905<div align="right" dir="rtl">אוקיי... עכשיו כבר רע מאוד. זה הכל להיום ועוד דבר קטן לקראת סיום - החלטתי להתרחק מהמין הגברי לתקופה הקרובה, נמאס לי, נשבר לי, כואב לי ובאמת שפשוט די. הספיק לי מהם. "אם זאת אהבה אז למה היא לא טובה" חרא של אהבה. הסוג הכי גרוע. החד צדדית. אם אלה החיים... נחייה</div>Mon, 23 Apr 2007 01:43:00 +0200vik_hype@walla.co.il (same old me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096&blogcode=6337905http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=86096&blog=6337905http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096&blogcode=6279213<div align="right" dir="rtl"> - "רוצה לבוא אליי לישון?" - "לא" - "למה?" - "כי אני לא רוצה שתראה אותי בלי איפור בבוקר." אולי אני צריכה לקעקע את זה על העורף שלי, כדי שאני תמיד אזכור שפעם היה ממש טוב. את האמת שגם עכשיו לא רע כל-כך.</div>Sun, 15 Apr 2007 00:47:00 +0200vik_hype@walla.co.il (same old me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096&blogcode=6279213http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=86096&blog=6279213http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096&blogcode=6069062<div align="right" dir="rtl"> השעה כבר הרבה אחרי חצות. מאוחר. בכלל לא שמתי לב איך הזמן זז. הדמעות שלי התייבשו בסביבות השעה 01:00 אבל העיניים שלי עדיין שורפות כאילו הרגע בכיתי. אני מצטערת, אתה בטח חושב שאני מתנהגת בטמטום, או בילדותיות. לא התנהגות שראוייה למישהי שלפניי חודש הזדכתה על החוגר שלה בבקו"ם וחזרה לאזרחות. אבל תגיד לי, מה אני יכולה לעשות כשאני כל-כך מפחדת? אני לא רוצה לישון, אני מפחדת לישון. חוץ מזה - אם אתה לא ישן אז למה שאני אשן? זה לא נשמע לי פייר במיוחד. אמרתי לך שאני אוהבת אותך, אתה גם יודע את זה בעצמך, עכשיו אני צריכה להוכיח לך עד כמה. חחח על מי אני עובדת, גם בלי כל הקשקוש הזה לא הייתי נרדמת. אני רוצה להתיש את עצמי, להגיע למצב שברגע שהראש שלי ייגע בכרית (אני בכלל לא בטוחה אם יש לי כרית לישון איתה הלילה) אני אירדם. אני ממש לא במצב לחשוב. אני יכולה לזיין פה את השכל לפחות עוד שעה, למלא 100 שורות ו1200 מילים במה שאני חושבת, מרגישה, חשה וכו', ואני עדיין ארגיש חרא. ארגיש חרא כי אני שמשחקת אותה מסכנה שבוכה ודואגת לך-יושבת בבית שלי עם סוויטשרט ארוך וטרנינג מול המחשב ועושה מה בזין שלי, בזמן שאתה שוכב באיז</div>Wed, 21 Mar 2007 03:26:00 +0200vik_hype@walla.co.il (same old me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=86096&blogcode=6069062http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=86096&blog=6069062