<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>מעניין מה פרויד היה אומר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859469</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 סיגריה כבויה. All Rights Reserved.</copyright><image><title>מעניין מה פרויד היה אומר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859469</link><url></url></image><item><title>צורב בעיניים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859469&amp;blogcode=14407694</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני חוזרת לדמעות , מתעטפת בחיבוק של עצמי
לא טוב לי
עד מתי?
לכי תראי את זה לכולם
לאף אחד לא אכפת
ובמקרה הרע ידעו מה הנקודות החלשות שלך
אני חוזרת לחדר למיטה , אחרי עוד יום מסריח
מקווה שכל המאמצים שלי ישתלמו
ושיום אחד הדמעות יפסיקו
ואני לא אהיה במיטה לבד
ולא אבכה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 19 Nov 2015 22:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיגריה כבויה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859469&amp;blogcode=14407694</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=859469&amp;blog=14407694</comments></item><item><title>אופס, טעות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859469&amp;blogcode=14398240</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יום מתחיל ולא נגמר ,עובר כל כך לאט וכל דקה מרגישה נצח.
והמחשבות מוסיפות שמן למדורה &quot;ואם הייתי&quot; &quot;הלוואי&quot;
ואתה ? 
סובל כי בגלל המצב שלי אנחנו רק 50%
לא נפגשים מעבר ללימודים ,למרות שיש לנו הרבה דברים לחוות יחד.
וכמה שזה מתסכל
לא הולכים לסרט , לא מתכרבלים , לא שוכבים.
כלום.
ואתה אומר שאתה מוכן לחכות , אבל יש עוד שנה וחצי בערך.
באמת תחכה? באמת תסבול את כל זה?
באמת תסבול את הנכות שלי ממנו? את העצב ? את הגעגועים לעבר?
באמת?
ואת?
חברה יקרה שלי , הכי יקרה
רחוקה ממני , שוב בגלל הטעויות שלי.
מתגעגעת להכל.
כל-כך.
וזה מתסכל ,והמצב הזה הוא כמו אבן כבדה על הלב
ואני מנסה ללמוד בלי לחשוב על זה.
אבל איך אני יכולה לא לחשוב
כשהיא החברה המשותפת שלנו , זוכרת?
עוברת מולי כאילו אנחנו זרות..
ושוב ,בגלל הטעויות שלי.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 26 Oct 2015 20:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיגריה כבויה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859469&amp;blogcode=14398240</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=859469&amp;blog=14398240</comments></item><item><title>עור ברווז</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859469&amp;blogcode=14394137</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יום יום ,אתה מגלה משהו.
וכמה שאתה תמים
וזה מושך בטירוף.
אתה רוצה , אני מרגישה
את הנשיקה שבפעם היתה קצרה ותמציתית
שאמרה &quot;אני אוהב אותך&quot;
ועכשו את הנשיקה הרטובה והמדליקה
אני מרגישה.
את הגוף שתמיד בשליטה ועמד מולי כמו פסל
עכשו רוכן אלי ומת לאבד את המושכות
חוסר הנסיון הזה
אל מול הדמיון שלי
מטריף לי את הדעת
משגע לי את הגוף ומעלה לי את החום
זה לא יקרה בקרוב
אבל כמה אפשר לשחק?
מתי זה ייגמר ואני אוכל סוף כל סוף,
להפסיק לדמיין אותך ככה
מעליי,
מסתער על מה ששלך ?
אני שונאת להיות ככה
כי אם זה לא היה
ממזמן היינו שוכבים.
ולא הייתי משתגעת מווריאציות
חוזרות ונשנות
שרצות בראשי הקטן.
ולא הייתי חוטפת צמרמורת
מכל נגיעה קטנה.
אני רוצה אותך ,אתה מרגיש
את הגב שלי מתיישר כתגובה אל המגע שלך
את העיניים שלי נעצמות
והפה שלי משתחרר
כתגובה אלייך
את שיערות הגוף שלי סומרות
רק מנשימה על צווארי.

מה אתה עושה לי ילדון?
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 16 Oct 2015 23:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיגריה כבויה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859469&amp;blogcode=14394137</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=859469&amp;blog=14394137</comments></item><item><title>קטני שלי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859469&amp;blogcode=14391962</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי ילדון
אתה יודע ילדון, כל פעם שאני חושבת עלייך.
אני לא זוכרת את השדים
ולא את רוחות הרפאים.
את יודע ילדון ,אני ממש אוהבת אותך.
אתה יודע ילדון, כמה אתה חשוב לי?
אתה לא יודע ילדון ,כמה אתה מחזיק אותי.
אין לך מושג ילדון ,כמה אתה עושה אותי מאושרת
יום-יום כשאתה בוהה בי ומחייך.
אוי החיוך !
החיוך עם השיניים שנחשפות ,הקפל בזווית העין והברק המיוחד.
אוי החיוך הזה!
שגורם לי לאבד שיווי משקל ולשכוח מכל השדים
ורחות הרפאים.
וכשאתה צוחק ומגניב איזה נשיקה...
אני עפה.

אתה יודע ילדון ,
אולי אני לא הבן אדם הכי טוב בעולם.
אבל אני אנסה להפוך אותך
לילדון הכי מאושר בעולם
למרות כל השדים ורחות הרפאים.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 11 Oct 2015 21:52:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיגריה כבויה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859469&amp;blogcode=14391962</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=859469&amp;blog=14391962</comments></item><item><title>ריקבון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859469&amp;blogcode=14389926</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אפילו שחלף הזמן, אני מקווה שיום אחד הכל יחזור אלייך
ואולי איזה בן זונה מסריח ינצל את הבת הקטנה שלך.
או שיום אחד תיתקף רגשות אשמה.
או שאני אבוא לך בחלומות יא מפגר.
אני רוצה להיות הסיוט הכי גדול שלך,
כמו שהייתי המשיכה הכי גדולה שלך,
כמו שהייתי השריטה הקטנה שלך.
אני מקווה שגם אם לא הכנסתי אותך לכלא
מה שהייתי אמורה לעשות דרך אגב,
אבל אני מקווה שאתה מקבל את המנה שלך.
ואולי יום אחד,
תרגיש את הכאב שאני הרגשתי.

אפילו יש לי מישהו חדש,
ולא נשארה טיפת אהבה
געגוע לנגיעות ,שום דבר ממך.

בקיצור הלוואי שלא תוכל לחיות בשלווה.
שכל הזמן תזכור,
את הנערה שלקחת לה את התמימות ,
שניצלת אותה , כי היא אהבה אותך.
ושברת לה את הלב כל פעם קצת.
והלוואי שניפגש
כדי שתראה בעצמך,
מה שאתה יצרת.



&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 07 Oct 2015 02:11:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיגריה כבויה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859469&amp;blogcode=14389926</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=859469&amp;blog=14389926</comments></item><item><title>זמן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859469&amp;blogcode=14389523</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפעמים אני תוהה
האם אתה , נזכר בי לפעמים?
כי אני , לצערי
כן. והרבה.
שנה שלא נסעתי למושב המפגר הזה
שנה שכל זה נגמר
שנה שהמכונית , המקלט ,אתה
הם רק זכרונות
שנה שאני מנתחת
חושבת , שואלת
האם אי פעם , הייתי חשובה
כן, היית לי כמעיין מערבולת
יום ככה ויום אחרת.
אני תוהה ,אם בלילה
אתה נזכר, בי
בנו.
בבימבה שאתה קורא לה מכונית
כשביקשת ממני רק לנשק אותך.

שנתיים מאז שהכל התחיל
ולא ידעתי שלווה
שנה מאז שזה נגמר
ולא ידעתי שמחה.

גם כשאתה נוכח וגם כשאתה איננו
אתה מערבולת סוחפת.
אבל אל תדאג. יום אחד.
גם אתה תיסחף.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 06 Oct 2015 04:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיגריה כבויה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859469&amp;blogcode=14389523</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=859469&amp;blog=14389523</comments></item><item><title>איך קוראים לזה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859469&amp;blogcode=14389183</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איך קוראים לזה כש-
בלילה העיניים לא נעצמות
כבר צורבות
לא נסגרות
הכל מטושטש מרוב דמעות

אין למי לדבר
אין פורקן
שומרים בבטן,
עלבון,
כעס,
אבל אומרים שמי ששומר יותר מדי בבטן
סופו להקיא.

הרצון לצעוק
או לצחוק
רק להשתחרר
נשאר רצון

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 05 Oct 2015 15:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיגריה כבויה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859469&amp;blogcode=14389183</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=859469&amp;blog=14389183</comments></item><item><title>סיגריה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859469&amp;blogcode=14388948</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מתי תיקח סיגריה מהקופסא?
כשמשעמם ,
כשרע ,
כשבא לך לשכוח מצרה,
כשעצוב,
כשבודד,
כשאין מי שיעודד,
ואז , כשהעצב יעבור ,כשהצרה תישכח , הבדידות תתמוגג
תזרוק את הבדל שנשאר
מהסיגריה המשומשת
בעוד היא דלוקה
מסכנה ,חשבה היא חשובה.
ואז תלך ,כאילו כלום ורק הריח נשאר.
אז אני
אני הייתי הסיגריה שלך.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 05 Oct 2015 00:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיגריה כבויה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=859469&amp;blogcode=14388948</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=859469&amp;blog=14388948</comments></item></channel></rss>