http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450heCopyright 2026 Princess G. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450&blogcode=14993047<div align="right" dir="rtl">הגדרה אובייקטיבית- "חמשת השלבים של התהליך שעוברים אנשים לאחר שנודע להם שהם חולים במחלה סופנית, או מאבדים אדם קרוב".ההגדרה הסובייקטיבית שלי- 1. הכחשה- בהתחלה בטוחים כי "זה לא יכול להיות". "זה לא המצב"- ש"הכל בסדר". מבטיחים לעצמנו בלי שום בסיס לטיעון כי ההרגשה שלנו היא מוטעית ולא סבירה לקרות. מה שאנחנו ממש מנסים לשכוח היא העובדה כי העולם תובעני, חברתי ותחרותי, מה שמביא עימו בהכרח-דיכאון, חרדה, פחד.הנפש שלנו כל כך מנסה להגן עלינו ומשתמשת בהכחשה, לרגע זה בינתיים, כדי להקל.אבל זה לא נגמר שם, כי אחרי שהמנגנון הזה נעלם מגיע איתו עוד שלב, ואחריו עוד שלושה. 2. כעס- בשלב הזה אנחנו שורפים כל גשר שהיה לנו, ומעיפים את היד גם למי שרוצה לעזור</div>Thu, 20 Jun 2019 15:06:00 +0200princessgshow@gmail.com (Princess G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450&blogcode=14993047http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=858450&blog=14993047http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450&blogcode=14983370<div align="right" dir="rtl">"האהבה לא מפריעה לאיש להמשיך בדרך אל יעודו. ואם זה קורה, זה מפני שאין זאת אהבה אמיתית." (קואלו פאולו). סגרתי את הטלפון והנחתי אותו לצידי. אהבה הוא אמר? אני לא בטוחה שלאותה אחת הוא התכוון. אהבה היא רגש שאין לתאר אותו, אהבה נמצאת שם כנגד כל סיכוי אפשרי, האהבה היא היוצא מן הכלל של הרציונל, וזה מה שמייחד אותה ועושה אותה כה נדירה. אהבה תתרחש כך פתאום, ובהרבה מהפעמים תהיה חד צדדית, נדירים הם הפעמים בו שניים מתוודעים על האהבה בינהם. אהבה מפתיעה בכל רגע שחווים אותה- היא מפתיעה אותך במקום הנכון ובתזמון המדוייק, היא עולם של חוסר הגיון וטירוף מוחלט. יחד עם זאת היא מסוכנת, היו מקרים מעולם, בהם היא רק היוותה שברון לב ופרידה. בחלק מהמקרים היא חווה הדחקה, ובחלקם היא חווה כאב גדול. אך בכל דבר יפה בחיים יש מחיר שצריך לשלם כדי להרגיש ולחיות, לתת לאהבה לעשות את שלה, ללמוד מכך, לגדול ולהתבגר, והכי חשוב- אין לפחד ממנה כלל. "כשהאחרת עזבה אותי, לבי שב לשוחח אתי. הוא סיפר לי שהסדק בחומת הסכר אפשר למים לזרום דרכו, שהרוחות מנשבות בכל הכיוונים, ושהוא מאוש</div>Mon, 18 Feb 2019 02:57:00 +0200princessgshow@gmail.com (Princess G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450&blogcode=14983370http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=858450&blog=14983370http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450&blogcode=14982155<div align="right" dir="rtl">"אל תפסיק" אני צורחת לקראת השיא, "תתחנני!" הוא מצווה. מממממ.. אני אוהבת כשהאווירה מתחממת בינינו. "בבקשה, בבקשה, אל תפסיק, בבקשה לא!!" אני מתחננת וגומרת בבת אחת, והנה אני על הגב עם ידיים מעל הראש, עדיין אזוקות, הוא אוחז במטלית בד שחורה מסטן ומניח אותה על עיני במיומנות רבה. לוגם קצת מהיין, ונותן לי קצת לטעום, טיפה טיפה, יורדת בגרון, ועל עורי במורד גרוני לאיזור החזה, והוא מלקק ביסודיות את הנהר שנוצר. עכשיו אני כבר מגורה וכנועה לחלוטין, רוטטת בין שרירי היד שלו המקבעים את ידיי, הוא מרגיש אותן על האיבר שלו, הוא מרגיש אותי בכל חלק בגוף שלו, וגומר בפנים באנחה רכה. "חכי", הוא קם מהספה אני משערת, "לא סיימתי איתך", הוא מוריד את הבד מהידיים שלי ולוקח אותי לחדר, השותף אמור לחזור ועשינו כבר מספיק בלאגן בסלון. העיניים נשארות מכוסות, הגוף עוד רוטט ושמח, מאורגזמה מטורפת של חדירה עמוקה. הוא מפסק את רגליי, מכניס 2 אצבעות ומתחיל להזיז אותן במיומנות השמורה רק לו כנראה. הוא מצליח לגרום לי להשפריץ ולרעוד, להשפריץ ולגמור, שוב ושוב, עד שרגליי לא נושאות יותר את עצמן. אני נמצאת בתוך אק</div>Sat, 09 Feb 2019 01:50:00 +0200princessgshow@gmail.com (Princess G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450&blogcode=14982155http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=858450&blog=14982155http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450&blogcode=14981331<div align="right" dir="rtl">המוזיקה מתופפת באוזניי ואני מנסה להקשיב למה שיש לה להגיד, אבל גאד- הבחור עם העיניים הכי מושלמות בעולם יוצר איתי קשר עין ואני כבר שלו. אז אני מביטה הצידה, ובחזרה אליו. זווית הפה מתעגלת לחיוך סמוי למראה עיניו עליי, ולנתק מגע. עוד כוס יין והחברה כבר עייפה, מתחננת שתפצה אותי בפעם אחרת ונעלמת מהעין. עוד כוס יין ואני הולכת, אני מתארת לעצמי, אולי לא לבד? אז מסתכלת מסביבי לראות האם העיניים האלה עוד שם מציצות לעברי מידיי פעם ואני רואה שהוא מחייך לעצמו על המזל שהחברה הלכה. אני מזמינה אותו לשבת ליידי, באחד מפינות הבר עם החלון הנשקף לרחוב, הוא לוחש לחבר משהו ומתקדם לעברי. ולנתק מגע. אני מרגישה את היד שלו על הכתף שלי והגוף שלי כבר רוטט, אולי זה היין ואוליי זה המגע החם שמעורר אותי מבפנים. שיחת הכרות קלה, אני שמה לב שהיד עוברת לירך... והתחתונים שלי זקוקים להחלפה! לא, לא... להפשטה! אז אני ממשיכה את המשחק ונוגעת לא נוגעת בירך שלו, ומציצה למטה לאשר את המגע. מתקרבת לאוזנו וחולפת על פני שפתיו המהולים באלכוהול ומגלה עניין במילותיו. הוא מבין את הרמז, מעלה עוד טיפה את הי</div>Fri, 01 Feb 2019 23:45:00 +0200princessgshow@gmail.com (Princess G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450&blogcode=14981331http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=858450&blog=14981331http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450&blogcode=14970066<div align="right" dir="rtl">אני רק בת 24. הספקתי לחוות גירושים של הוריי, 3 מעברי בית ספר. הכרת עולם ואנשים שונים ממני ואחד מהשני. הספקתי להצטיין ביסודי, בחטיבה, בתיכון, בצבא ובתואר הראשון. הספקתי לעלות ולרדת במשקל 4 פעמים. הספקתי לחוות בכי ושמחה, דאגה וכאב, אהבה ושנאה. הספקתי לאבד ולאסוף חברים שתמיד ישארו. הספקתי לסיים תואר ראשון, להירשם לשני. להגשים חלום ולרכוש אורגן ולנגן. לחוות ולהיכוות מסוגי זוגיות שונים ומגוונים. חווייתי אבדות ומציאות לפחות פעם ביום.</sp</div>Fri, 19 Oct 2018 17:57:00 +0200princessgshow@gmail.com (Princess G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450&blogcode=14970066http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=858450&blog=14970066http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450&blogcode=14940148<div align="right" dir="rtl">"היא עדיין ידעה עליו דברים כאלה, ועדיין יכלה לדמיין אותו חי את החיים שהיא התפנתה מהם. בקרוב זה ישתנה. הוא יעשה דברים שהיא לא תדע עליהם, יראה אנשים שמעולם לא פגשה או שמעה עליהם, ילבש בגדים שמעולם לא ראתה, יקרא ספרים שלא ידון בהם איתה." פרידה היא דבר שעלינו להתמודד איתה בכל שלב חדש בחיים. אנשים חדשים נכנסים לחייך, ואחרים מפנים להם מקום. פרידה היא משהו שעברתי כל כך הרבה פעמים, בדרכים כל כך שונות. כל אחת מהן השפיעה עליי בצורה אחרת ועיצבה את האישיות שלי מחדש. כל אחת מהן לימדה אותי מה הייתי רוצה לשמר או לשפר מהחוויה ממנה אני נפרדת. אני גרועה בפרידות. בקושי יכולה להכיל אותן. אני לא יכולה לחשוב שמרגע זה והילך אותו אדם כבר לא יהיה באותה קוביה בראש שלי. קשה לי לדמיין את הרגע בו הוא יצא מדלת הדירה שלנו ולא ישוב שוב. ברגע שיקח את דבריו, לעולם לא יסתכל לאחור. קשה לחשוב שמעתה והילך חוויות שחווינו יחד כבר לא יחזרו. אנשים חדשים שנכיר לא יהיו חלק מאיתנו, חלקים חדשים בחיים ישארו אחד של השניה ולעולם לא נדון בהם. "אנחנו" הופך ל"אני" ו"אתה". והדירה תישאר ריק</div>Fri, 26 Jan 2018 12:01:00 +0200princessgshow@gmail.com (Princess G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450&blogcode=14940148http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=858450&blog=14940148http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450&blogcode=14935858<div align="right" dir="rtl">אתה מגיע אליי הביתה, מרגיש מספיק בנוח להזמין את עצמך פנימה. מתיישב על הספה ומבקש כוס מים בביטחון מלא. אנחנו מדברים, אפילו פותחים בקבוק יין. אתה מנשק אותי, אומר כמה אני מטריפה אותך. מסתכל לי בעיניים, מודה שאני אחת מהנשים היותר מעניינות שהכרת. אנחנו מורידים מעט בגדים ונוגעים. אתה לא יודע שהמגע שלך לא עוצר בעור שלי, הוא חודר פנימה היישר לנפש. אנחנו מדברים עוד קצת, אתה צוחק מדברים שאני אומרת. החיוך המרוצה שלך מתחיל להופיע, אתה לא הראשון ולא האחרון שתחשוף אותו בפניי. שוב אני עלייך, מנשקת בתאווה מסוג אחר. בתשוקה שכנראה מעולם לא חווית ולא בטוח שתחווה שוב. המיטה פוגשת בנו, הכל כבר ירד. שנינו ערומים. רק שהפירוש שלי לעירום שונה משלך, אתה מרגיש את זה, הפחד מתחיל. אנחנו שוכבים, מתעלסים, מתנשקים. שוב, ושוב ושוב... אתה מחזיק בי חזק, לא חזק מספיק. אני שלך, כאן ועכשיו. הנפש שלך עוד לבושה היטב. חצי נשיקה בפה, חצי בלחי. הדלת נסגרת. איתה גם הלב. משהו בי מעורר בך רגשות של פחד, מבריח אותך. אתה מצטיין בוירטואליות, אפס בריאליות. ההודעות ממך לא מאחרות להגיע, כמה אני טובה. כמה אני אחרת</div>Thu, 21 Dec 2017 16:24:00 +0200princessgshow@gmail.com (Princess G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450&blogcode=14935858http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=858450&blog=14935858http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450&blogcode=14934634<div align="right" dir="rtl">אז ככה זה מרגיש לרצות סקס ואת הערב לסיים בשירותים. לא איתו. עם עצמי. אה כן, והאסלה. כל פעם מחדש שזה קורה אני מבינה כמה אני לא יודעת לשתות, וכמו כולנו נשבעת לעצמי שלא אעשה את זה שוב בחיים. אז אתמול הכרחתי חברה לצאת, בתקווה למצוא משהו מעניין שם בחוץ. מעניין לא היה. אבל כן נתתי מספר. שניה אחרי זה הקאתי את הנשמה שלי. על עצמי. איך הגעתי הביתה זה רק אלוהים יודע. עכשיו אני רק מאחלת לעצמי שהודעה ממנו אני לא אקבל ואוכל להעביר את הבושה הזאת לבד.. הלוואי והיה קל למצוא סקס טוב, והלוואי והיו גברים קצת יותר זורמים מזה. הלוואי ולא הייתי צריכה לחפש. או לפחות לסיים את הערב ככה. אז אולי יש למישהו כיוון לסקס טוב?</div>Sun, 10 Dec 2017 10:39:00 +0200princessgshow@gmail.com (Princess G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450&blogcode=14934634http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=858450&blog=14934634http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450&blogcode=14934388<div align="right" dir="rtl">"אולי תחזרי לכתוב?" "לחזור לכתוב?" המחשבה על זה מעוררת בי חוסר נוחות. לא כתבתי מאז שהוא נפטר. לא יכולה לכתוב עוד.. כתבתי בעיקר דברים עצובים, דברים שאם היא תקרא עכשיו היא תבין למה אני לא כותבת יותר. "כן אני חושבת שזה יעזור לך לשחרר את הרגשות", היא אומרת ומחכה לתגובה. לחזור? אני לא יודעת.. זה קשה. ניסיתי ונפלתי מהכיסא כמה פעמים. זה לא יוצא כמו שאני מתכוונת וזה גם לא טבעי כבר כמו שאני רגילה. פעם זה היה נמשך ונמשך. יכלתי לכתוב דפים שלמים מבלי לעצור את עצמי. היום? היום אין לי למה לכתוב.. הוא כבר לא כאן.. זה יותר כואב מתמיד. אני זוכרת את הרגעים הללו.. המילים היו נמשכות על הדף כמו מכחול ומציירות ציור כל כך יפה.. שבסוף היום הייתי מסתכלת עליו ונדהמת היכולת שלי להכיל את אותם רגשות. היום אני כמו סירה על פני המים.. שטה.. לא כאן ולא כאן. שנתיים בדיוק אחרי הפוסט הזה- הודיעו שהפלטפורמה שלי לכתיבה נסגרה. שהבית, המקום הבטוח שלי להישאר אנונימית בעידן הפייסבוק כבר לא עוד. אחרי אינסוף פוסטים שמעצבים בדיוק את "אני" האמיתית אני נאלצת לחזור לעולם המתקלקל שלנו. </div>Sat, 09 Dec 2017 09:45:00 +0200princessgshow@gmail.com (Princess G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450&blogcode=14934388http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=858450&blog=14934388http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450&blogcode=14933329<div align="right" dir="rtl">I cant save you If- You don't let me "את לא יכולה להציל אותי, החלטתי" זה מה שמהדהד לי בראש. "בבקשה לא. אל תעשה את זה" מתייפחת לשפורפרת. לא אכפת לך. ירייה. זה נגמר. הכל נגמר. התמימות שלי. הצחוק. הילדות. ירית בהם גם. מצטערת שהרגשת ככה. מצטערת שלא הכלתי אותך. מצטערת שלא חיבקתי מספיק. מצטערת שלא הודיתי בקול שאני אוהבת אותך. מצטערת שלקח להם נצח למצוא אותך. מצטערת שלא הייתי שם בשבילך. מצטערת שלא יכולתי להציל אותך. מצטערת שאתה שם למטה. מצטערת שאני פה לבד. </div>Sun, 03 Dec 2017 20:48:00 +0200princessgshow@gmail.com (Princess G)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=858450&blogcode=14933329http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=858450&blog=14933329