<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>סתמו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857101</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ליאור ועוד איזה משהו כי הכינוי פאקינג תפוס. All Rights Reserved.</copyright><image><title>סתמו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857101</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857101&amp;blogcode=14385254</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אתמול נסעתי עם עוד 2 חברות לישון אצל גיה בב&quot;ש,ההורים שלה נסעו לצימר בצפון והיא לא רצתה להשאר לבד ובשביל מה יש חברות?
(לא..לא בשביל זה אני בטוחה.)
אז לא- זה לא היה ערב סקס סמים ואלכוהול כי יש לה אח קטן בבית,ובמקום לאבד את ההכרה ולהתעורר באמבטיה כשמבסיס יש מלא בקבוקים ריקים מצאתי את עצמי לומדת איך להחליף חיתול לתינוק,זה לא היה כזה נורא,לפחות לא התעוררתי בשבת עם רצון עז ללכת לשתוף את הפה באקונומיקה.
אבל לעזאזל הייתי חייבת לשתות משהו כי ברגע שכולן נרדמו התחלתי להיות ממש דכאונית ואני אפילו לא יודעת למה ורציתי לדבר עם אנטון והוא פשוט החליט לקום בארבע לפנות בוקר להכנס לאוטו ולהגיע לבית של גיה (מרחק נסיעה של חצי שעה ממנו)
הוא כל כך שימח אותי וישבנו בחוץ ממש עד הבוקר ודיברנו על כל הנושאים שאפשר לדבר עליהם בעולם.
אנטון מדהים ולהשאר איתו לבד פשוט מסוכן מידי.

















&lt;/&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 26 Sep 2015 17:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ליאור ועוד איזה משהו כי הכינוי פאקינג תפוס)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857101&amp;blogcode=14385254</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=857101&amp;blog=14385254</comments></item><item><title>הצילו.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857101&amp;blogcode=14384900</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא יודעת למה אני מתעסקת בחיתולי תינוקות בערב שישי.
יש הורים בקהל?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 25 Sep 2015 20:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ליאור ועוד איזה משהו כי הכינוי פאקינג תפוס)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857101&amp;blogcode=14384900</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=857101&amp;blog=14384900</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857101&amp;blogcode=14384478</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הפוסט הראשון שלי דיבר על יום כיפור ואני חושבת שבתור התחלה אני אדבר קצת על עצמי ועל המטרה של הבלוג הזה.
אז כמו שכבר הבנתם קוראים לי ליאור אני בת 18 וחצי ואני גרה בקיבוץ שממוקם דרומית לבאר שבע אבל מבלה רוב הזמן בתל אביב ובקרוב גם אעבור להתגורר שם.
מאז שאני קטנה אני אוהבת להרגיש מנהיגה,זו שכולם הולכים אחריה ולא היא אחרי כולם,זו שיוזמת בקיצור.
הייתי בכל תפקיד אפשרי בבית הספר היסודי אם זה בראש מועצת התלמידים או כל שאר הבולשיט הזה בבתי הספר,אהבתי להופיע בטקסים,אהבתי להיות נציגת הכתה,אהבתי פשוט להיות במרכז ולהביא את עצמי ב 100 אחוז עם כל היתרונות והחסרונות שבי לא הלכתי אחריהזרם,הזרם הלך אחריי.
כשעליתי לחטיבה המצב השתנה מעט,הבנתי שלא כולם יאהבו אותי ובהתחלה היה לי נורא קשה להתגבר על המצב,הייתי רגילה שמרעיפים עלי אהבה מכל עבר,הייתי רגילה לא לקבל את המילה &quot;לא&quot; בתור תשובה אבל לאט לאט הסתגלתי למצב והתחברתי לחבורה שלי ולמעשה אנחנו החברים הכי טובים עד עצם היום הזה.(אוקי חוץ מ2 אנשים שהזניחו אותנו בדיוק כשהתיכון נגמר)
אז יש את מאי שאותה הכרתי לעומק על הספסל בשיעורי הספורט,שנינו תמיד היינו הדבר ה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 24 Sep 2015 22:46:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ליאור ועוד איזה משהו כי הכינוי פאקינג תפוס)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857101&amp;blogcode=14384478</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=857101&amp;blog=14384478</comments></item><item><title>יום כיפור שמח!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857101&amp;blogcode=14383784</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בואו נודה אנשים,יום כיפור זה היום הכי צבוע בשנה.
מלבד להסתיר את ה-last seen בווצאפ שהופך אותך ליהודי טהור וצדיק אתה גם צם 25 שעות שזה בכלל הופך אותך ליורש העצר של אלוהים!
אני לא רואה טעם לצום המיותר הזה במלוא מובן המילה למרות שזה באמת אחלה שהכבישים ריקים והכל שקט ואם אתה רוצה להתאבד אתה לא זקוק לחבל סכין כדורים או רובה אתה פשוט צריך להכנס לאוטו ולרשום בוואיז &quot;בני ברק&quot;.
כשאני צריכה לבקש סליחה אני יודעת בדיוק ממי ולמה ואני עושה את זה ולא ביום כיפור,השנה שלנו צריכה להיות מלאה בסליחות קטנות וזה כבר עניין מוסרי.

בכל מקרה,לכו תזדיינו לא סולחת.






ליל אמש.

אני אוהבת את אנטון.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 23 Sep 2015 16:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ליאור ועוד איזה משהו כי הכינוי פאקינג תפוס)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=857101&amp;blogcode=14383784</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=857101&amp;blog=14383784</comments></item></channel></rss>