http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539קטעים שנכתבו וקטעים שיכתבוheCopyright 2026 DifferentMe. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539&blogcode=14739568<div align="right" dir="rtl">שירה למלכה שכולנוסרים למרותה,לאישה שכולנו מערצים,מנסים לקבל ממנה אהבה. שירה למלכה שבשביליהיא מזמן לא מלכתיאבל איכשהו מנהלת אתכולם מסביבי. שירה למלכה שלא אכפתלה מנתיניה,שמעיפה אותם מארמונהבלילות חשוכים וקרים. המלכה שמתחשבת אךורק בעצמה,במה היא רוצה,המלכה שכולם העריצו. שירה למלכה שלא שמה לבשהסדקים מתרחבים,שאנשים מואסים,מואסים בך המלכה.</div>Sat, 19 Mar 2016 17:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (DifferentMe)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539&blogcode=14739568http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=856539&blog=14739568http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539&blogcode=14739567<div align="right" dir="rtl">לאבד את עצמי כל פעם מחדש,לאבד את עצמי במבטך שלא נגמר,לאבד את עצמי בעינייך שנראות מבינות ותומכות. זה קרה בטעות נכנסתי לחנות ואתה שאלת אם אני צריכה עזרה, כשהבטתי בך הייתי כל כך מוקסמת מחיוכך, הבטת בי הולכת במעברים ואני מחפשת מוצרים לא קיימים רק כדי שאוכל להסתכל בך עוד טיפה, להגניב מבט. כל יום אני עוברת ליד אותה חנות מסתכלת מחפשת, רק עוד שנייה ממבטך, רק עוד שנייה ממך.רק עוד שנייה מהבחור שרק טיפה התאהבתי בו גם בלי לדבר, רק עוד שנייה מהבחור הכי יפה שפגשתי, רק עוד שנייה של החלפת מבטים שכנראה שבשבילך היא חסרת משמעות, רק עוד שנייה של אהבה אפלטונית.</div>Sat, 19 Mar 2016 17:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (DifferentMe)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539&blogcode=14739567http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=856539&blog=14739567http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539&blogcode=14430220<div align="right" dir="rtl">מי היה מאמין שהכל ישתנה כל כך מהר? אני לא האמנתי.לאחרונה אני חושבת עלינו, חושבת על מה שהיינו, חושבת עלי.פעם בכיתה ט' הייתי מאוהבת, הייתי שבורה, הייתי אחרת.מאז עברו ארבע שנים, והדברים מתחילים להיראות אחרת.לפני ארבע שנים לא האמנתי שאני אתאהב, לא האמנתי בעצמי, לא חשבתי שזה יקרה, אני מודה שלפעמיים המחשבות האלו חוזרות אליי אבל נעלמות מהר.לפני ארבע שנים נפגשנו, התאהבתי בך, השתוקקתי לך, ואתה היית בשבילי המון.עד לפני שלושה חודשיים חשבתי שגם בכיתה ט' הבנתי דברים כמו היום או לפחות כמעט כמו היום.עד לפני שלושה חודשים שכחתי שלגיל יש משמעות כולשהי ושאם היינו מתאהבים היום הכל היה אחרת.לפני שלושה חודשים התחלתי להתנדב עם ילדים כיתה ט' התחלתי לחנוך ילדים וילדות מדהימים עם בעיות שהיום נראות לי קצת מגוחכות אבל לגמריי מתארות אותנו, לפחות בחלקן, אני עובדת עם ילדות כיתה ט' שנתקלו במחשבות שבי עברו, במחשבות שאותי הטרידו ואני מבינה שהאומנם הייתי מאוהבת אבל שהיום אני שונה ואחרת והאמת שקצת קשה לי עם זה.אז אני חושבת עלינו, על הקשיים שלא היו לנו, על הדברים שהיום כנראה הייתי מייחסת להם יותר מידי חשיבות, ובניגוד למה</div>Fri, 11 Dec 2015 18:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (DifferentMe)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539&blogcode=14430220http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=856539&blog=14430220http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539&blogcode=14410804<div align="right" dir="rtl">אני רוצה לבכות, להתפרק, לצרוח, אבל אין לי למה. אני רוצה לברוח, להתקפל, להשתנק, אבל אין לי צורך. אני רוצה לכעוס, לשנוא, לקלל, אבל אין לי שום סיבה. אני רוצה ליפול, כי זה גורם לי להרגיש חייה, אני רוצה ליפול, כי זה מזכיר לי שיש לי לאן לשאוף. אבל כרגע טוב לי, אבל כרגע אין צורך בבכי, בנפילה. אבל כרגע פשוט לא רע לי, אנשים אומרים שאני זורחת משמחה. אני רוצה ליפול, אני רוצה להתפרק, אני רוצה לשנוא אני רוצה לקלל, אני רוצה להתקפל אני רוצה סיבה לברוח. לברוח מהעובדה שאני לא יודעת להתמודד עם האושר.</div>Fri, 27 Nov 2015 22:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (DifferentMe)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539&blogcode=14410804http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=856539&blog=14410804http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539&blogcode=14405628<div align="right" dir="rtl">אנחנו יושבים באיזה פאב נידח באיזה קיבוץ נידח בדרום,אני נוהגת ולכן אני מסתפקת בקולה זירו, הוא שותה טובורג אדום,אנחנו מדברים נחמד לנו ומסביבנו מלא אנשים, חברים לא חברים,יושבים כולנו על ספות, אני והוא צמודים,עד פה הכל נשמע זורם להחריד, אבל אני לא זורמת,הוא שם את ידו מאחורי במין מחווה חברית שרומזת טיפה מעבר,אני יודעת מה הוא רוצה, אני יודעת מה אני רוצה,הוא מתחיל לדבר ואני מסיטה את כיוון השיחה לגבי מה קורה בחייו,שואלת על הבנות ואם יש מישהי חדשה, הוא עונה שלא ואני מתחילה לשקר,מספרת לו שהתחלתי לצאת עם מישהו כזה רק בקטנה, הוא גר קרוב, ונחמד לי איתו,הוא מסתכל עליי במין מבט מבולבל ואני בעצם מזכירה לו את העובדה שאנחנו רק ידידים,הוא מאמין לשקר ומבחינתי זה נפלא, הוא אומר שהוא קצת לא מבין איך לא שמע על הבחור קודם, ועניתי שפשוט לא יצא.אחר כך המשכתי לשקר, ואמרתי שאם כבר עברתי לגור במקום חדש אז לפחות אני בוחנת את העיר כמו שצריך, אני דוחה אותו ולא דוחה, מנסה להזכיר לו שאנחנו רק ידידים, ושלמרות שכיף לי איתו לא יהיה מעבר,הוא מאוכזב, והיד שלו כבר לא מאחורי, חצי שעה עברה, ממשיכים לדבר רק אחרת.יוצאים מהפאב, ה</div>Sat, 14 Nov 2015 17:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (DifferentMe)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539&blogcode=14405628http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=856539&blog=14405628http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539&blogcode=14405294<div align="right" dir="rtl">אני כועסת עלייך,מתי כבר תלמדי להעריך ילדה?אני כועסת עלייך,משחקת משחקי אגו משחקי אהבה. אני כועסת עלייךכי יש לך את מה שלי אין,אני כועסת עלייךכי את מצליחה במה שאני נכשלתי. אני כועסת עלייךכי הכל מוגש לך על מגש של כסף,אני כועסת עלייךכי את לא מעריכה אותם ואת נסיונותהם. אני מקנאת בךכי פעם הייתי כמוך,אני מקנאת בךשלך הם עוד שולחים הודעות. ואת את לא מבינהשעוד שבוע, שנה, יממהזה יגמר ואת כרגעלא מעריכה את היחס את האהבה.</div>Fri, 13 Nov 2015 18:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (DifferentMe)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539&blogcode=14405294http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=856539&blog=14405294http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539&blogcode=14405240<div align="right" dir="rtl">שכבתי על המיטה, בחדר לבד, ראשי מביט על התקרה הלבנה והיא כאילו מדברת אליי.הגיע הזמן לעשות החלטה היא אומרת לי, הגיע הזמן שתחליטי אם תהיי כמו כולם או שתתעלי עליהם, הגיע הזמן שתחליטי אם ללכת בדרך הקלה או להילחם על מה שאת רוצה.ואני שוכבת לי מקשיבה לתקרה שמסבירה לי על חיי ונוזפת בי על הפחד שלי מלבצע החלטות, אני חושבת לעצמי איך אני מסבירה לתקרה שאני מפחדת שאני לא נועדתי לגדולה שנועדתי לכישלון, איך אני מסבירה לעצמי שהדרך שבחרתי מלאה מכשולים ולא מעטים נכשלים בה.אני שוכבת לי בחדר אבל בראש מרגישה על סף תהום, האם אתן לעצמי ליפול האם אוותר על עצמי בשביל הדרך הקלה, האם אחליט ללכת נגד החלומות שלי, נגד השאיפות שלי, האם אעדיף לוותר על עצמי רק בגלל הפחד להיכשל?ואם אבחר בדרך הקשה בדרך שתפצע אותי, תשפשף אותי, בדרך שאולי תגבה ממני מחיר כבד מנשוא אבל בסופה יש את האושר המובטח, הדרך שבסופה יש מיצוי עצמי, הדרך שבסופה אגשים את חלומותיי הדרך שבה לא אאכזב אותי?לא מעטות הפעמיים שהבטתי על אחרים ואמרתי שאני לא אתן לעצמי ליפול לא אתן לעצמי לוותר על החלומות שלי, וכרגע אני מתחילה לחשוש שאולי גם אני אפול בפיתוי לחיים קל</div>Fri, 13 Nov 2015 16:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (DifferentMe)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539&blogcode=14405240http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=856539&blog=14405240http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539&blogcode=14399985<div align="right" dir="rtl">אני הולך להתאבד, שתיקה,תפסיק אני אומרת,אני הולך להתאבד, כבר אין שתיקה,אני מתחילה לבכות, תפסיק, אני בוכה,אני כבר לא יכול אתה אומר לי,ואני אני לא יודעת מה לעשות. אני לא יכול בלעדייך אתה לוחש לי,ואני מייבבת לך שאתה יכול, שאתה תצליח ושתמצא סיבה אחרת לחיות,אתה ממשיך ללחוש לי ואני בוכה, הקול שלך חלש ואני קולנית,תפסיק, אני פה בשבילך אני לוחשת, אני פה.</div>Sat, 31 Oct 2015 13:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (DifferentMe)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539&blogcode=14399985http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=856539&blog=14399985http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539&blogcode=14399855<div align="right" dir="rtl">פעם נפלתי,נפלתי מרחק אין סופי,נפלתי בעוצמה,במהירות.פעם נפלתי,ורק חיפשתי במה לאאכז,חיפשתי שבריר של תקווה,שבריר של אהבה.פעם נפלתי,נפילה אין סופית,לבסוף נאכזתי בחיים,באהבה, בכאב.פעם נפלתי,נפילה עצומה,כואבת מחזקת, ועכשיואני צוברת מאגרי תקווהלנפילה הבאה.</div>Sat, 31 Oct 2015 00:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (DifferentMe)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539&blogcode=14399855http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=856539&blog=14399855http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539&blogcode=14374065<div align="right" dir="rtl"> ופתאום הכל היה נראה אחרת, אתה התרחקת ואני כבר הבנתי שזה נגמר, אם אפשר להגיד שהיה משהו בשביל שזה באמת יגמר, אתה אמרת שאתה יודע שאני עוברת תקופה קצת קשה ושתהייה פה כדי לעזור לי אבל בתכלס אתה לא היית ואני מצאתי את עצמי לבד.זה בסדר אמרתי לעצמי, זה בסדר וזה הגיוני, יש לו חברה, יש לו דירה, יש לו חיים ואני אני צריכה להמשיך בחיי, וכבר התחלתי להשלים עם זה, השלמתי עם כך שאני דפוקה ומחפשת רק דברים לא אפשריים, השלמתי עם זה שאולי עדיף לי להיות לבד ובהחלט השלמתי עם זה שאני צריכה להמשיך הלאה.והמשכתי, באמת שכן, התחלתי כבר לסדר לעצמי את החיים, את השנה, לתכנן תכניות, להיפתח לאנשים חדשים ולהתחיל את המסגרת החדשה שכל כך השתוקקתי לה.שבוע ואני עוזבת חשבתי לעצמי, שבוע זה כל מה שנשאר אבל אתה אתה כאילו קראת את זה, שלחת לי הודעה מתנצלת שהחברה מקנאה בי, שאתה יודע שזה שטותי אבל אי אפשר לדבר כשהיא בסביבה, ואני שכל כך התאמצתי להמשיך הלאה נפלתי בפח הזה, בפח שאומר שכן חשובה לך הידידות שלנו וכן אכפת לך ממני, ואז גם דאגת להוסיף שאתה נורא מתגעגע לשיחות שלנו ושמחר אתה פנוי כל היום לדבר.ואני אני נפלתי בז</div>Sat, 29 Aug 2015 15:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (DifferentMe)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856539&blogcode=14374065http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=856539&blog=14374065