<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>יומן החלומות שלי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856010</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 truthseeker. All Rights Reserved.</copyright><image><title>יומן החלומות שלי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856010</link><url></url></image><item><title>חסד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856010&amp;blogcode=14895325</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;התעוררתי ב6:00 בבוקר ביקיצה טבעית למרות ששמתי שעון מעורר ל7:30. ישנתי רק 5 שעות. החלום הרגיש לי כל כך עוצמתי שפשוט הרמתי את הלפטופ מתחת למיטה והתחלתי להקליד.

חלק א&apos;:

בחלום אני נוסע למשפחה שלי , ובדרך אני שולח לחבר טוב SMS. אני שואל אותו איפה הוא , והוא כותב לי שהוא בהופעה של Avicii בת&quot;א.


חשבתי לעצמי בראש , איזה באסה דווקא עכשיו אני לא במרכז. למרות שאני נמצא שם דיי הרבה.
בסוף התלבטתי לעצמי , ואמרתי לו שאני רוצה להגיע.

מוצא את עצמי בהופעה. ברקע השיר הזה:





בחלום אני רואה מגדל של אנשים - יש שם אלפי אנשים , שעומדים אחד מעל השני , כל אחד עומד על מדרגה ותופס במעקה בטיחות שעל המגדל.
יש להם מקום לרקוד על המדרגה . יש מסיבה גדולה ואנשים שמחים.
ע&quot;מ לתפוס מקום טוב במגדל הייתה תחרות ריצה. סוג של מירוץ לכיוון המגדל ומי שמצליח להגיע למגדל זכה.
איכשהו אני הייתי על המגדל הזה. הצלחתי לטפס הכי למעלה , עד לקצה של המגדל והרגשתי כיף לא נורמלי , וממש כמו מלך העולם.
ר&apos; היה גם על המגדל. הוא היה איפושהו באמצע.
המיקום של המגדל היה ממש קרוב לים , מרחק של 100 מטר בערך.
לפתע , התחילו ר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 19 May 2017 19:31:00 +0200</pubDate><author>triage308@gmail.com (truthseeker)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856010&amp;blogcode=14895325</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=856010&amp;blog=14895325</comments></item><item><title>אנוכיות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856010&amp;blogcode=14882175</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אם אלוהים היה נותן לי את היכולת לשנות את הזמן, לקחת תכונה שבי ולשנות אותה , זאת האנוכיות שהייתה בי.
האנוכיות הזאת גרמה לי לפעול כמו שפעלתי, עם לב קר , מנותק מהרגש.
רמסתי ופגעתי באנשים שהיו קרובים אליי.
רמסתי ובגדתי באנשים טובים אשר חיפשו בטחון ואהבה איתי
פצעתי אותן , בלי רחמים, פגעתי בבבטחון שלהן , רמסתי את הלב שלה , ולקחתי את הדבר הכי יקר לה.
לפעמים אני נתקל בהן , והלב שלי מתחיל לדקור, אחרי כל כך הרבה שנים, הוא רוצה לצעוק להן שהוא מצטער , אבל הזמן ממזמן עשה את שלו.
אני מודה, ניסיתי להדמות למה שאני לא - לנורמות של החברה שאיתה הסתובבתי.
חיפשתי את הזהות של עצמי , אבל חיפשתי אותה במקומות הכי אפלים של הנשמה שלי.
אולי הבטחון העצמי שלי , והמשחקים ששיחקתי הראו עד כמה אני עדיין לא מוכן למשהו רציני.
אולי זה שפגעתי בהן , שיקפו את הפחד שלי שהן יפגעו בי קודם , מעין &quot;הקם להורגך השקם להורגו&quot; שקר שהשדים החדירו לי לשכל.
אולי זה שפגעתי בהן הראו עד כמה חסר בטחון ושברירי הייתי.
היום אני שונה.
אלוהים שינה אותי מקצה לקצה.
אבל העבר עדיין ממשיך לרדוף אותי.
הלוואי והייתי יכול את ההחלטות השגויות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 22 Mar 2017 01:46:00 +0200</pubDate><author>triage308@gmail.com (truthseeker)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856010&amp;blogcode=14882175</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=856010&amp;blog=14882175</comments></item><item><title>גאולה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856010&amp;blogcode=14817790</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בחלום , 

אני נמצא בבית שלי בצפון . הרחוב שאני גרתי בו בנוי על גבעה טיפה תלולה , ובירידה יש בית כנסת די חדש.

בסוף הרחוב למעלה יש מדרגות לשכונה שנמצאת מעלי. (העיר בנויה על תל)

מבית הכנסת , עולים מאות או אלפי חרדים ואנשים שלבושים בגדים חגיגיים. כולם מהללים את אלוהים בהשתחוויה,

אבל תפילות מהסידור , שירי בית כנסת.

יצאתי מהבית שלי , עמדתי שם והתחלתי גם להלל את אלוהים ושרתי &quot;הללויה! &quot; 

פתאום , קפץ עלי בחור דתי נראה כו מתנחל עם פאות ארוכות , קירח עם כיפה לבנה על הראש בשנות ה20-30 וצעק:

&quot;הנה משיחי ! &quot; 

עמדתי מולו והוא שלף אקדח וכיוון לי אותו לראש. ואז הוא שאל אותי:

&quot;האם אתה מאמין שישו קם מהמתים אחרי שלושה ימים?&quot;

אמרי לו שכן , ובחלום הייתה לי תחושה שזה הסוף שלי. פרסתי את ידיי לצדדים , כמו שישוע היה צלוב על הצלב.

הייתי מוכן למות בשביל האמונה שלי. לא הייתי מוכן להתכחש לישוע.

הוא ירה לי כדור בראש.

בחלום איכשהו הכדור חדר את הראש אבל עדיין הייתי בהכרה ודיממתי. זה הרגיש לי כאילו הכדור תקוע לי בתוך המוח או בתוך הגולגלות.

זחלתי עד לדלת של הבית שלי. כאשר ניסיתי ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 17 Jul 2016 01:44:00 +0200</pubDate><author>triage308@gmail.com (truthseeker)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856010&amp;blogcode=14817790</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=856010&amp;blog=14817790</comments></item><item><title>אלבום תמונות ורוד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856010&amp;blogcode=14817785</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;24.8.15
בחלום,
אני נמצא בבית (דירה שכורה בדרום ) אבל בחלום זה נראה כאילו זה בחו&quot;ל ביחד עם השותף (לשעבר) שלי. מצאתי אצלו אלבום בצבע ורוד.
אני פותח את האלבום ורואה שם כמו צילומים של מעקב , אוסף של מידע עלי על ההורים שלי ואחד האחים שלי.
לגבי שאר האחים לא זוכר ולגבי אבא לא היה עליו מידע בודאות.
בחלום נזכרתי שמישהו עקב אחרי בחושך דרך טלסקופ (כמו של קולומבוס כזה ) מבניין סמוך. 
הייתה הרגשה של מתח ופחד , אולי לא פחד אבל הרגשה של &quot;מרגיש נרדף&quot; הרגשה לא נעימה ומוזרה כזאת.
דיברתי עם השותף שלי בזמן ששנינו אכלנו ושאלתי אותו &quot; מי כבר יכול לאסוף עלי מידע?&quot; 
הוא אמר משהו כמו &quot;אתה כבר יודע מי&quot;.
מיד התקשרתי לאמא ואמרתי לשותף &quot; לא משנה מי שרוצה לאסוף עלי מידע ולחטוף אותי , לא סופר אותו ולא מפחד ממנו&quot;.
אמא באה עם אוטו לאסוף אותי מהצפון לדרום ( למרות שאין לה רשיון בכלל). הייתה הרגשה של בלבול ומתח , וקצת פחד והיא נסעה לבית שלנו בצפון.
הבית היה שונה מהבית האמיתי שלי . בחלום זה היה בית עם שתי קומות וחנייה.
ברקע סבתא שיגעה את אמא , ואמא ניסתה להשתיק אותה &quot; לא עכשיו סבתא&quot;.
באתי לאמא ואמרתי לה &quot; לא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 17 Jul 2016 01:26:00 +0200</pubDate><author>triage308@gmail.com (truthseeker)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=856010&amp;blogcode=14817785</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=856010&amp;blog=14817785</comments></item></channel></rss>