<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>זה רק היקף</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855941</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 היוצרת המלנכולית. All Rights Reserved.</copyright><image><title>זה רק היקף</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855941</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/41/59/85/855941/misc/28770046.jpg</url></image><item><title>חג החירות - הגרסה האמיתית.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855941&amp;blogcode=14308151</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חג החירות.
כ&quot;כ אירוני. אני מרגישה הכל באוויר חוץ מאת החירות שלי, לא חוויתי הרגשת חופש כבר הרבה זמן, השלווה שלי כבר זמן מה איננה פה.
יש הרגשה שלא משנה לאן אני אברח, האכזבה תמיד תרדוף אותי.
אני כבר ממזמן לא מדברת על האכזבה מהאנשים מסביב, אני מדברת על האכזבה מעצמי.תקופה ארוכה שלא הוכחתי לעצמי מה אני שווה,תקופה ארוכה שלא עשיתי משהו שאני אוהבת,תקופה ארוכה שלא ציירתי, לא כתבתי, לא הלחנתי.תקופה ארוכה שלא עשיתי שופינג מטורף, תקופה ארוכה שלא הייתי במקום כיפי,תקופה ארוכה שלא הייתי עם מישהו שאני אוהבת.
- תקופה ארוכה שכלום לא קורה פה.
כלום לא קורה פה חוץ מבדידות אחת גדולה.
זה נשמע מדכא אפילו בשביל מישהי כמוני, אבל אני סה&quot;כ מציגה את האמת בלי מסכות.
האמת היא שלא יקרה לכם משהו טוב בחיים האלה, לא תרגישו מלאים, לא תהיו מאושרים בלב שלם אף פעם.
אבל אל תתנו לעצמכם לשכוח, אנשים רבים מחשיבים את החיים האלו - להזדמנות אחת ויחידה, מה קרה קרה, ולאניתן לתיקון, החיים ממשיכים.אז תנצלו אותם,תעשו מה שאתם אוהבים.הזמן לא שולט בכם, הוא לא, אל תתנו לו. תשתלטו עליו בחזרה, תראו לו שאתם קובעים מתי יש לכם זמן ומתי ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 08 Apr 2015 18:22:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (היוצרת המלנכולית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855941&amp;blogcode=14308151</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855941&amp;blog=14308151</comments></item><item><title>תשובות לשאלון השבועי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855941&amp;blogcode=14305163</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מתי בפעם האחרונה יצא לך לעבוד בצוות? עם מי? מה היה הפרוייקט?עכשיו, / (תמיד?), סטודנטית לקולנוע. עבודה רצופה בצוות.האם יש קבוצה איתה את עובדת באופן קבוע?כן.את נהנית מעבודה משותפת, או שאת מעדיפה לעשות מטלות לבד?תלוי. יש דברים בהם אני סומכת רק על עצמי, אבל באופן כללי אוהבת מאוד לעבוד בצוות.האם יש לך ציפיות מצוות שאיתו את עובדת? מה הן?כן, שהם יתנו מעצמם וישקיעו לפחות כמו שאני נותנת.או שלפחות ינסו.מנסיונך, לרוב הציפיות האלו מתממשות או שאת מתאכזבת?לא מכולם, ולא תמיד.לא תמיד לכולם אכפת מההצלחה במידה רבה.אני בן אדם ששואף לטוב ביותר, ויש כאלה ש&amp;quot;עובר&amp;quot; מספק אותם.יש משימות שאת תמיד מעדיפה למלא בצוות?כן.בדרך כלל, איזה תפקיד את לוקחת בצוות? (&amp;quot;הבוס&amp;quot;, הפועל החרוץ, זה שמתחמק בשקט...)הבוס. לעיתים גם הפועל החרוץ.מי הטיפוס שאיתו הכי קשה לך להסתדר בצוות? איך את מתמודדת עם מישהו כזה?טיפוסים שמסתמכים על זה שאעשה בשבילם את כל העבודה.דרך ההתמודדות היא פשוט להסביר להם את הבעיתיות באי עשייה שלהם, ולעורר אותם.איך אנשים אחרים מרגישים ביחס אלייך בצוות?הם מרגישים שיש להם על מי לסמוך.מה חשוב יותר-&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 02 Apr 2015 12:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (היוצרת המלנכולית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855941&amp;blogcode=14305163</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855941&amp;blog=14305163</comments></item><item><title>אומרים &amp;quot;לא לריקנות&amp;quot;.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855941&amp;blogcode=14305153</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;


אני בן אדם שמתחרט, עושה ומתחרט. כל כך הרבה שהיקום מותש ממני. אני אף פעם לא נשארת שלמה עם הבחירות שלי. זה או שיש לי פיצול אישיות, או שאני סתם עושה המון טעויות תמיד.אבל יאמר לזכותי, דבר אחד שכן צלחתי בו בתקופה הנוכחית הוא ההכרה.ההכרה בעצמי, ההכרה בסביבה שלי, ההכרה מי אני רוצה להיות ומי אני רוצה שיהיה לצידי.לא ציינתי, אבל אני מוקפת תמיד, אפילו לא משנה במה ובמי, אני בן אדם שתמיד מוקף.אולי כאן מתחילה הבעיה.אני תמיד מוקפת.אבל ההקפה לא מספקת, בסופו של יום כולם הם רק היקף, הם רק מקיפים אותי, אבל לא ממלאים אותי. היקף כהיקף - הוא רק היקף. הוא לא שטח, גם לא כל האנשים שסביבי, הם לא ממלאים.הם לא ממלאים את החסר, הם לא ממלאים לצמיתות, רק מקיפים לזמן מה.וזה לא מספק, פשוט לא.זה בערך מה שהיית עבורי, היית מקיף אותי, היית שם הרבה פעמים.את האמת שהיית גם השטח לעיתים, היית ממלא אותי המון, אבל עכשיו זה פסק.אני לא מרגישה יותר מלאה בזכותך, יש פעמים שאני מרגישה שאתה כל כך ריקני, שזה פשוט מדבק. אני מרגישה לפתע גם.
אז אני אומרת די, אני אומרת לא.זה לא &quot;לא&quot; של רגע, וגם לא של תקופה מסוימת שתגמר מתישהוא, זה &quot;לא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 02 Apr 2015 11:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (היוצרת המלנכולית)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855941&amp;blogcode=14305153</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855941&amp;blog=14305153</comments></item></channel></rss>