http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437קפקא אמר זאת טוב ממניheCopyright 2026 kierra. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437&blogcode=14496270<div align="right" dir="rtl">מהיום כל יום אני אכתוב כאן בדיוק מה אני אוכלת ככה אתבייש לכתוב את כל הכמויות הדוחות שאני אוכלת בלילה ואולי זה יגרום לי להפסיק לאכול אותם! אני הולכת להקל על עצמי בהתחלה ומותר לי עד 1000 ק' ביום. אין לי ממש זמן לספורט כרגע רק בחופשת סמסטר אני אוכל להתחיל. אז היום: בוקר-כוס קפה עם מעט חלב-25 צהריים:יוגורט-100+חטיף בריאות (89)=189 בינתיים אני עומדת על 214 נשאר: 786 </div>Tue, 05 Jan 2016 14:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (kierra)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437&blogcode=14496270http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855437&blog=14496270http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437&blogcode=14409793<div align="right" dir="rtl">שוב ושוב ושוב בלופים.... ירדתי 5 קילו דווקא די בקלות-דם יזע ודמעות בקלות. ואז- הלכתי לעשות בדיקות דם, ביומיים לפני כבר התחלתי להרגיש רע. באותו יום בבוקר כבר לא הצלחתי ללכת, היה לי קשה לעלות במדרגות. שניה אחרי בדיקות הדם התעלפתי, הדופק שלי ירד ל35 ולקח זמן להחזיר אותו לנורמה. כל היום הגוף שלי עו היה שבור לחלוטין אז אכלתי כמו שצריך-רק היום אמרתי לעצמי. ובכיתי בהיסטריה שהנה הפעם אני אהרוג את עצמי, הפעם זה לא לוקח חצי שנה הפעם זה תוך שלושה חודשים. נכנסתי להיסטריה והחלטתי שדי. אז באמת די. חזרתי לאכול, והרבה. הפסקתי לספור. אני לא יודעת מה המשקל שלי כבר. נעלמתי. אז לא, אני לא רוצה למות, אני לא רוצה להרוג את עצמי. אבל לא סיימתי עם אנה. אני חוזרת-אני חייבת, וזה קשה לחזור ושוב ושוב כשאת בפנים את שם זה נקי זה מבפנים וזה כל כך פשוט. לחזור זה קשה. אז מחר בבוקר אני הולכת לשקול את עצמי, דבר שלא קרה כבר חודש. אני מפחדת כי אני יודעת שהעלתי חלק ממה שהורדתי.אבל זהו אני חוזרת לספור! לעשות ספורט לא נראה לי שאספיק יותר מפעם בשבוע (לימודים ועבודה מסביב לשעון) אני יורדת לבין 200-600 קל</div>Wed, 25 Nov 2015 01:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (kierra)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437&blogcode=14409793http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855437&blog=14409793http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437&blogcode=14389273<div align="right" dir="rtl">אתמול בבוקר גיליתי שירדתי עוד קילו!!! לבשתי מכנס קצר שלא עלה עלי כבר שנה וחצי וטי שרט-איזה הרגשה נהדרת! עד ארבע לפנות בוקר אכלתי 256ק׳ ללא רעב ואז........... עישנתי........... חזרתי ואכלתי את כל הבית!!!! טיפסתי וירדתי במדרגות שוב ושוב ושוב!!! בסוף היום הגעתי ל-1123ק׳!!!!!!!!! היום בבוקר לא עליתי על המשקל מפחד היום התכוונתי לצום אבל הסתכלו עלי עשרים עיניים ששמו לב שירדתי במשקל בעבודה בזמן שכולם אוכלים וטענת הבחילה שלי לא עזרה במיוחד אז אכלתי חתיכת לחמניה וקצת טחינה=112ק׳ זהו להיום! אני צריכה לתקן את הנזק-מחר יוגה של שעה וחצי (אשטנגה=500ק׳) ואוכל עד 300 בתקווה שעד חמישי בבוקר אני אראה עוד קילו נושר או במינימום להישאר על אותו משקל (אני מתה מפחד שהמאנץ׳ הזה הרס הכול). בהקשר אחר לחלוטין ראיתי פה כמה וכמה בנות שעושות צומות ארוכים. אחרי יותר מעשור אני רוצה להמליץ לכן בחום לא לעשות זאת מ2 סיבות פשוטות: 1. בולמוסים 2. אחרי הירידה המשמעותית הגוף יחזיר את ככלל המשקל ברגע שתחזרו לאכול משהו ויהיה לכן יותר קשה להשיל אותו כי הגוף יהיה בסטרס. יתר על כן כרגע הגוף אוכל לא רק ריקמות שומן</div>Mon, 05 Oct 2015 18:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (kierra)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437&blogcode=14389273http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855437&blog=14389273http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437&blogcode=14387072<div align="right" dir="rtl">השבוע האחרון הלך לא מי יודע מה... האמת שאני לא לגמרי בטוחה כמה אכלתי ביום, ויתרתי לעצמי ולא כתבתי :/ אני מנחשת שזה בסביבות ה800 ואיזה יומיים של סביבות ה300...אני צריכה לחזור לכתוב, לחזור להתפקס! מצד אחד זוהי שאיפתי אך מצד שני פתאום שמתי לב שאני מתחילה לדבר ״קלורית״ שוטפת, זה איכשהו עולה כל הזמן-ברור הרי שאני מעלה את זה.... אני זוכרת עד כמה הבחורות הללו משעממות ומרוקנות מכל תוכן חוץ מהמספרים הללו שרצים בראש ולי? יש לי תוכן, ויש לי (בשנה האחרונה לפחות) תשוקה לחיים, תשוקה לאומנות שאני עושה, אהבה עמוקה לחברים, לנהנתנות שלי ואני לא רוצה שכל הדברים הללו יתפוגגו. ככל שמספר הקלוריות יקטן, ככל שגופי יצטמק זה כבר יקרה מעצמו-אני כבר לא עיוורת אני יודעת זאת כבר טוב, למדתי על בשרי כבר בעבר ובכל זאת אני בוחרת בכך שוב ושוב ושוב... הכרתי מישהו...נהדר...היפי...free love וכל הבולשיט הזה הוא גורם לי לתחושה כל כך טובה עם הגוף שלי! אני לא מצליחה להאמין לאף לא אחת מהמחמאות שלו ולכן כמובן שמתוך מגננה אוטומטית אני שולפת את הציניות המחודדת שלי כנגדו והוא לבסוף, התקפל, התייאש ושומר את המחמאות לעצמו.</div>Wed, 30 Sep 2015 19:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (kierra)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437&blogcode=14387072http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855437&blog=14387072http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437&blogcode=14385237<div align="right" dir="rtl">שלוש קילו בחודש!!!! איזה הקלה! למרות הבולמוס של שלשום בלילה הצלחתי! יש עוד הרבה אבל אני בדרך!!! אני רוצה לפתוח קבוצה במייל של פרו אנה (אבל אמיתיות וחזקות) בשביל טיפים יום יומיים, תמיכה, דחיפה, שיתוף בקשיים, מתכונים שווים ועוד..... אולי זה אפילו היה עוזר לי שניה לפני הבולמוס (אני אישית כמעט כל הזמן מחוברת לתמיכה-אחרי ניסיון של כמעט עשור הבנתי עד כמה זה נחוץ) פעם כשהייתי פרו אנה צעירה והקהילה הייתה הררבבהה יותר גדולה ואולי אפילו קיצונית היוהרבה צ׳טים בשביל זה שכיום נסגרו-זה מאוד עזר והיום אני חושבת שזה חוסר רציני. מי שרוצה להטרף שתשלח לי את המייל שלה בתגובה ואני אתחיל להרכיב לנו קבוצה נחמדה :) מקווה שיהיו כמה שיותר... &#128536;&#128536;&#128536;</div>Sat, 26 Sep 2015 16:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (kierra)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437&blogcode=14385237http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855437&blog=14385237http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437&blogcode=14383667<div align="right" dir="rtl">קצת נעלמתי... אני מפחדת לעלות על המשקל כי זה מדכא אותי או גורם לי לאושר בצורה כל כך קיצונית- אני לא רוצה לתת לו את הכוח הזה. הכוח הזה שייך מבחינתי לתחושת הריקנות. אני אעלה על המשקל מעכשיו פעם בחודש ה2 לחודש. אם ארגיש שיש צורך וזה נכון לי אבדוק יותר אבל כרגע אני רוצה להקשיב לגוף שלי,להתענג על הרעב וללמד את עצמי להתאהב בו כל יום מחדש. להתמכר לחישובים (דרך אגב טיפ מעולה: יש אפליקציה בשם my diet diary היא נהדרת היא עוזרת לספור את כל הקלוריות עם פירוט מעמיק של פחמימות שומנים סוכרים וכו׳,מבצעת מעקב ונותת חשק להמשיך כל הזמן-ממליצה בחום!!!!!) בשבוע האחרון אני עומדת על בין:300-800 קלוריות ביום ולא יצא לי לעשות ספורט בכלל!! אני החלטתי שלא יעזור לי להלקות את עצמי בנושא ומיום חמישי שסוף סוף יצא כיפור אני ישר ארוץ לחדר כושר וליוגה שלי. אמש אני וחברי נפרדנו רשמית. לאחר בלאגן של כ5 שנים-בכי,כאב,מכות,בגידות,תפרים,שנאה,אהבה,שקרים.....וכל מה שתרצו להוסיף לרשימה הבלתי נגמרת הזאת-גמרנו. ניסינו,שוב. חזרנו לאחר כמעט שנתיים מטורפות שבהן בערך היינו בנפרד,ניסינו,פעם אחת אחרונה. בשיא הכנות האמנתי ש</div>Wed, 23 Sep 2015 02:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (kierra)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437&blogcode=14383667http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855437&blog=14383667http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437&blogcode=14377857<div align="right" dir="rtl">היום: סה״כ 321ק׳ ספורט: קפיצה בחבל,סקווטים, יוגה שעה וחצי=שריפה של 406 ק׳ די!!!! אני כבר רוצה תוצאות!!! אני לא יכולה להמשיך להרגיש כל כך שמנה אני מבינה יותר ויותר כמה שומן אספתי בשנה וחצי האחרונות כמה נורא אני נראית... חבר שלי חזר עכשיו אחרי חודשיים מסיבוב הופעות באירופה ואמר שרזיתי אז כנראה שיש שינוי קל אבל הוא לא מספיק ואני לא רואה אותו על המשקל יש לי פסיכולוג מחר ב10 בבוקר,הברזתי לו שבוע לפני כי לא התעוררתי מהכדור שינה- אני מפחדת שהוא יעצור אותי, שינסה להחדיר בי חזרה את ה״שפיות״... אני לא רוצה אותה כרגע בינתיים אני בוחרת בזה בקדיחות של עצמי במוח אוכלת את עצמי מבפנים בשביל לא לאכול, זה כל כך פשוט, כואב ונעים, צורב לי את המוח הפועם מספרים הפועם שומן זועק וצורח עלי תמשיכי תמשיכי את תגיעי לשם... ואני מאמינה לו מסתכלת במראה ומשכנעת אותי, את הגוף שלי,אותו- שזה רק רגעי רק לעכשיו עוד מעט זה יעבור עוד מעט אשיל מעלי את כל שכבות השומן המגנים עלי מהעולם ואחזור נקייה קלילה מוגנת בדרכי שלי ולא דרך הגוף הזה שמאכזב אותי שוב ושוב ושוב... עוד קצת רק עוד קצת ואוכל להסתכל על תמונו</div>Tue, 08 Sep 2015 00:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (kierra)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437&blogcode=14377857http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855437&blog=14377857http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437&blogcode=14375364<div align="right" dir="rtl">בגלל יום 1 שבו אכלתי איכשהו עליתי חצי קילו!!!! איך זה קרה??? זה גורם לי לרצות להתייאש אבל הפעם אני לא אתן לעצמי את הפריבילגיה הזאת! יש לי בעיה להעלות את הצילום של הקעקוע החדש אני אטפל בזה ואעלה :) אני מאוד מקועקעת ומחכה לבאים (הקעקוע הזה תופס את כל הגב- שעתיים של עבודת נמלים ללא הפסקה היום עד 300ק׳ כבר התחלתי בבזבוז של 146 ואני לא יכולה לעשות ספורט בימים הקרובים בגלל הקעקוע.. אבל אני אקנה חבל קפיצה ואעשה את המינימום שאני יכולה במצבי. מקווה שמחר יהיו לי חדשות טובות יותר ושאתן מצליחות יותר &#128139;&#128139;&#128139;</div>Tue, 01 Sep 2015 17:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (kierra)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437&blogcode=14375364http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855437&blog=14375364http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437&blogcode=14375165<div align="right" dir="rtl">באאאסססההה!!!! לאח שלי הייתה יום הולדת אז כמובן שאכלתי איתם קצת :/ סה״כ היום:950!!!!!! אבל עשיתי את הקעקוע החדש שלי שעתיים וחצי של עבודת נמלים מהממת :)</div>Tue, 01 Sep 2015 02:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (kierra)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437&blogcode=14375165http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855437&blog=14375165http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437&blogcode=14374792<div align="right" dir="rtl">אתמול:346 קלוריות :) והיום: כוס קפה שרבע ממנה זה חלב סויה=60!!!!! המצב ממש טוב אני אפילו לא מרגישה את הרעב ממש לא איכפת לי.. יש לי המוו אנרגיות ואופטימיות לגבי העתיד :) שכחתי כבר כמה זאת הרגשה טובה קניתי משקל וזה היה החלק הלא נעים של היום: 64.5 (במחזור) יש לי 10 קילו לרדת (bmi 19) 1.68 היה לי היום מבחן סוף סמסטר חשוב והלך לי מעולה, צבעתי שורשים, עשיתי הליכה ומחר אני עושה את הקעקוע החדש שלי- עמוד השדרה הולך להיות כואב..... מחר גם היוםהולדת של אח שלי ואנחנו הולכים לארוחת צהריים אני קצת לחוצה והרבה זמן לא הלחיץ אותי כל עניין האכילה שזה מרגיש כמו חזרה מטורפת לאחור..אני לא בטוחה עדיין מה אני מרגישה בנושא אבל אני יודעת עד כמה הפסיכולוג שלי לא יהיה מרוצה. הצלחתי להפסיק לשתות- מהתמכרות אחת לאחרת כנראה... לא בטוחה מה עדיף אבל כרגע זה עושה לי טוב. כיף לי שיש לי עם מי (גם אם אף אחד לא קורא) ואיפה לשתף את המחשבות שלי, מקום בו לא ישפטו אותי בו, מקום בו לא יסתכלו עלי בזלזול בגלל שאני נכנעת לתכתיבים חברתיים שוביניסטיים. אני האנטיתזה של עצמי וכנראה שגם זה בסדר... </div>Mon, 31 Aug 2015 02:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (kierra)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855437&blogcode=14374792http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855437&blog=14374792