http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292- what we think we become - our truly dreams is the key to our freedomheCopyright 2026 Wild Magic. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292&blogcode=14446492<div align="right" dir="rtl"><font size="4">האור והחושך הם שני הפכים אצלינו בלב כל הזמן מתהפכים</font><div><font size="4">פעם חושך ופעם אור תלוי איך מרגישים במקור</font></div><div><font size="4">האור הוא חמים והוא מאוד נעים</font></div><div><font size="4">כמו ליטוף קל על הראש וחיבוק חמים נדוש</font></div><div><font size="4">ההרגשה היא נפלאה והיא חולפת לה במהרה&nbsp;</font></div><div><font size="4">מפיצה חום ואהבה לאנשים אותה הם חווים</font></div><div><font size="4">האור הוא מאיר לנו את הדרך ואין להמעיט בו בערך</font></div><div><font size="4">החושך הוא אפל וזה לחלוטין דבר אחר</font></div><div><font size="4">אשר שונה מאוד מן האור המתנגן לו כפזמון</font></div><div><font size="4">כאן לא רואים כלום בחשכה ויש כאן תמיד שתיקה כי נעלמים מן העולם</font></div><div><font size="4">בחושך האפל אף אור לא יידלק,</font></div><div><font size="4">הבדידות מורגשת יותר מתמיד את זה לא נשכח לתמיד&nbsp;</font></div><div><font size="4">כי אף אחד לא יבוא לעזרה ואין פה בכלל מנוסה</font></div><div><font size="4">לגשש באפלה זה כל מה שנותר וזה כבר מאוד מאוחר</font></div><div><font size="4">לסבול את הקור מזה אין שום פתור</font></div><div><font size="4">הרגשות תוקפות בו זמנית מכל המקומות וגם מהחזית</font></div><div><font size="4">את אותו המקום הרגיש ומוחצות אותו כמו פטיש</font></div><div><font size="4">אתה נאבק שוב ושוב בתקווה יום אחד לשוב</font></div><div><font size="4">ולצאת מן האפלה ממנה לא נראתה עד כה יציאה.</font></div><div><font size="4"><br></font></div></div>Thu, 17 Dec 2015 21:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wild Magic)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292&blogcode=14446492http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855292&blog=14446492http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292&blogcode=14421727<div align="right" dir="rtl"><font size="4">הרגעים שהיו ונעלמו להם עם הזמן</font><div><font size="4">הרגשות הטובות את הנפש הם עוזבות</font></div><div><font size="4">והרצון והחשק נמחקו להם מן הקשת הצבעונית</font></div><div><font size="4">בכל הצבעים ולה היו כל מיני צלילים</font></div><div><font size="4">הצבעים הקרים במצבי הרוח הקשים מתנגנים להם במנגינה שקטה</font></div><div><font size="4">שהיא בקושי נשמעה</font></div><div><font size="4">הצבעים החמים עלי היו הכי אהובים של צבעים חזקים וחמים</font></div><div><font size="4">כמו האש הם היו פועלים</font></div><div><font size="4">עם החיוכים והצחוק שנשמע כמנגינה אבודה שכרגע יצאה ממנה רק שתיקה</font></div><div><font size="4">החום שבלב לאט לאט נעלם עד שהוא כמעט הושלם</font></div><div><font size="4">ועכשיו זה אבוד לתמיד, הקשת נעלמה לה לעיד</font></div><div><font size="4">הצבעים לאט לאט נעלמים והולכים להם למרחקים עצומים ממני הם מאוד רחוקים</font></div><div><font size="4">קודם הרגשות והצבעים החמים נעלמים עלי הם היו האהובים</font></div><div><font size="4">מנסה להעלות חיוך על פני אבל זה כבר לא עובד עלי</font></div><div><font size="4">חיוך שקרני זה מה שנשאר והוא כל מה שנותר</font></div><div><font size="4">אך הוא לא מראה את מה שאני מרגישה</font></div><div><font size="4">ואפילו לא ממחיש את התחושה</font></div><div><font size="4">אפילו הצבעים הקרים נעלמים להם</font></div><div><font size="4">למרחקים לשם הם מיד נשפכים</font></div><div><font size="4">הקשת שהייתה אצלי כל כך הרבה שנים ושרדה כל כך הרבה ימים</font></div><div><font size="4">עומדת לגמרי להמחק והנה הפחד הולך וגובר</font></div><div><font size="4">בילדות הקשת זרחה לה בצבעים עשירים וזוהרים</font></div><div><font size="4">לאט לאט הזוהר דעך עם השנים הוא כמעט הלך</font></div><div><font size="4">אך החזקתי הרבה מאוד זמן מעמד כי אני מאוד חזקה</font></div><div><font size="4">ולזה יש סיבה התקווה שהייתה שרויה עמוק בתוכי ולא המעטתי בה מערכי</font></div><div><font size="4">אזלה לה עם השנים</font></div><div><font size="4">הקשת נחמקה לה לתמיד ולא נותר בה שום צבע לא קר ולא חם</font></div><div><font size="4">ולא שחור ולא לבן</font></div><div><font size="4">וכרגע הפצע פתוח כבר איננו עוד מלוח כי הוא נפתח לחור שבולע פה את הכל</font></div><div><font size="4">את כל הרגשות והשלל של התחושות ואין לי בכלל תחושות</font></div><div><font size="4">ושום צבע כבר לא נראה באופק וזה לא נותן שום חוזק</font></div><div><font size="4">התקווה נעמלה יחד עם הקשת שהייתה</font></div><div><font size="4">כמה כבר אפשר להלחם ולסבול אי אפשר יותר</font></div><div><font size="4">החזקתי מעמד זמן רב אולי זה הזמן לוותר על הקרב</font></div><div><font size="4">הגעגועים כלפי העבר כבר לא יחזרו והם לא יעזרו</font></div><div><font size="4">כרגע אני לא צבע ולא רגש ולא צורה</font></div><div><font size="4">ולא ישות אני מרגישה כמו אוויר פשוט</font></div><div><font size="4">רואה ואינה נראית</font></div><div><font size="4">דרכי עוברים ועלי בכלל לא מסתכלים ובכלל לא מתייחסים</font></div><div><font size="4">כי אי אפשר לראות אותי אני שקופה וככה אני מרגישה</font></div><div><font size="4">מרגישה הכי לבד בעולם וזה כבר מאוד מאוחר</font></div><div><font size="4">עדיין מחפשת את הישות שאותי תוכל לראות בשלמות</font></div><div><font size="4">להעלם ולהמחק מזכרון העולם זה סיוטי שהתגשם לו מכבר</font></div><div><font size="4">אבל אולי יגיע יום ויתגשם לי החלום</font></div><div><font size="4">שיום אחד אמצע מישהו שיוכל לראות את האני האמיתי של עצמי.</font></div></div>Tue, 08 Dec 2015 15:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wild Magic)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292&blogcode=14421727http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855292&blog=14421727http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292&blogcode=14414854<div align="right" dir="rtl"><blockquote style="margin: 0 0 0 40px; border: none; padding: 0px;"><div><div><div><font face="Arial" size="4">הצבע צובע הכל בצבעוניות ומשפר את כל החיצוניות</font></div></div></div><div><div><font face="Arial" size="4">העולם אינו רק שחור ולבן וזה דבר נורא נהדר&nbsp;</font></div></div><div><div><font face="Arial" size="4">מי שיכול לראות את כל גווני הקשת שיכולים להיות מגלה שהם אינסופיות</font></div></div><div><div><font face="Arial" size="4">הצבעים מרהיבים ויפים ביופיים וזה מתבטא במיוחד באופיים</font></div></div><div><div><font face="Arial" size="4">חלקם קרים וחלקם חמים אך כולים בהכל דומים</font></div></div><div><div><font face="Arial" size="4">נותנים חיים לכל מי שרוצה לקבל את הצבעים</font></div></div><div><div><font face="Arial" size="4">הצבע מוסיף אור לעולם ומטפס לו למעלה בסולם</font></div></div><div><div><font face="Arial" size="4">הצבע הוא זוהר כאור מנצנץ וצובע את העולם בשלל של רגשות</font></div></div><div><div><font face="Arial" size="4">אותם הצבע הם מביאות</font></div></div><div><div><font face="Arial" size="4">הם מביאים אושר אשר מתגלם כצהוב ואהבה טהורה &nbsp;בצבע אדום&nbsp;</font></div></div><div><div><font face="Arial" size="4">לפעמים חשוך כמו הלילה והכל פתאום שחור</font></div></div><div><div><font face="Arial" size="4">ואז הכחול מתגלם כמו הכפור</font></div></div><div><div><font face="Arial" size="4">אהבה לטבע ולאמא אדמה מתבטא כירוק הבולט לו בשמחה</font></div></div><div><div><font face="Arial" size="4">הצבע הוא הכל בחיים הוא תורם לנו &nbsp;את היופי והכוח והצבעוניות</font></div></div><div><div><font face="Arial" size="4">שהופך את העולם למקום מעניין יותר זאת חשוב מאוד לציין</font></div></div><div><div><font face="Arial" size="4">הקסם שביופי האמיתי של החיים זה הצבע שמכניסים לעולם</font></div></div><div><div><font face="Arial" size="4">ואסור לוותר עליו לעולם.</font></div></div></blockquote></div>Wed, 02 Dec 2015 18:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wild Magic)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292&blogcode=14414854http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855292&blog=14414854http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292&blogcode=14406897<div align="right" dir="rtl"><font size="4">חלום בתוך בועה אשר הלך לו לאיבוד</font><div><font size="4">הוא לעולם לא יהיה אבוד,</font></div><div><font size="4">כל עוד הפרפר מנפנף בכנפיו</font></div><div><font size="4">הכחולות ומפיץ מגוון של אורות</font></div><div><font size="4">בתוך אותה בועה ממנה אין כל יציאה&nbsp;</font></div><div><font size="4">עף שוב מעלה ומטה ללא הועיל</font></div><div><font size="4">לפרפר זה באמת מכשיל</font></div><div><font size="4">כנפיו כחולות כשמי הרקיע ומרגיעים כמו הים המופיע</font></div><div><font size="4">מאות קילומטרים מלפנים החופש מורגש אפילו מבפנים</font></div><div><font size="4">הבועה היא חזקה אין ממנה כל יציאה</font></div><div><font size="4">אך הפרפר לעולם לא יוותר על החופש בו הוא חושק</font></div><div><font size="4">הוא ימשיך להאיר את אורו הקטן מבפנים עד שהוא ידעך לחלוטין</font></div><div><font size="4">החופש שמורגש מבחוץ הוא משכר והוא גורם לפרפר להזכר</font></div><div><font size="4">בדיוק באותם ימים שהיו כולם נהדרים</font></div><div><font size="4">את הים האינסופי והגלים המתחלפים החופש של הכנפיים לפרוש אותם</font></div><div><font size="4">ולעוף עד השמיים&nbsp;</font></div><div><font size="4">לראות את הנוף המתחלף מתחתינו ולהיות תמיד אנו עצמינו</font></div><div><font size="4">החופש הורגש בכל הדרכים אלה היו חויות שלא היו בהם כל טעויות</font></div><div><font size="4">הבועה אומנם גדולה והיא מאוד כבדה</font></div><div><font size="4">אך הפרפר ימשיך להלחם&nbsp;</font></div><div><font size="4">והוא לעולם לא יוותר עד היום שהבועה</font></div><div><font size="4">תשבר והוא על המכשולים יתגבר</font></div><div><span style="font-size: large;">ואל החופש הוא לעד ישתחרר.&nbsp;</span></div></div>Tue, 17 Nov 2015 19:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wild Magic)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292&blogcode=14406897http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855292&blog=14406897http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292&blogcode=14404579<div align="right" dir="rtl"><font size="4">אני זוכרת את הצלילים בלי לדעת אפילו את המילים,</font><div><font size="4">זה נשמע מאוד מוכר ולשמוע זאת מרגיש נהדר,</font></div><div><font size="4">זיכרון רחוק אשר חמק לו עם הזמן אולי זמנו כבר תם ולשמוע אותו שוב כבר מאוחר</font></div><div><font size="4">אולי זה רק חלום אשר נדמה כמציאות אותה הוא משלה בטעות</font></div><div><font size="4">המנגינה מתנגנת בראשי שוב ושוב ושמנסה להזכר מאיפה היא מסרבת לשוב</font></div><div><span style="font-size: large;">אך אני זוכרת את הצלילים כאילו הם היו אמיתיים,</span></div><div><font size="4">הם היו עדינים, נעימים, מרגיעים,&nbsp;</font></div><div><font size="4">הם נתנו לי להרגיש את הרגש החזק ביותר מכל אושר זה היה הכל</font></div><div><font size="4">הם גרמו לי לבכות געגועים אל העבר אל הזמנים שלא היו מעולם</font></div><div><font size="4">הם הצלילים אותה המנגינה זה אני, האני שלא הכרתי מעולם</font></div><div><font size="4">ולא מצאתי שום דבר דומה בעולם,</font></div><div><span style="font-size: large;">המנגינה נתנה לי תקווה להמשיך לחפש</span></div><div><span style="font-size: large;">מנגינה שכמוה לא נשמעה באוזני מעולם&nbsp;</span></div><div><span style="font-size: large;">אולי למצואה עוד לא מאוחר&nbsp;</span></div><div><span style="font-size: large;">מנגניה מן העבר שאבדה לה עם השנים</span></div><div><span style="font-size: large;">ונעלמה לה בין כל האנשים,</span></div><div><span style="font-size: large;">המנגינה מתנגנת שוב ושוב בראשי ועוזרת לי בזמנים הקשים</span></div><div><span style="font-size: large;">ואומרת לי&nbsp;</span><span style="font-size: large;">לא לוותר לעולם</span></div><div><font size="4">כי אף פעם עוד לא מאוחר.</font></div><div><span style="font-size: large;"><br></span></div><div><span style="font-size: large;"><br></span></div><div><div><font size="4"><br></font></div></div></div>Wed, 11 Nov 2015 19:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wild Magic)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292&blogcode=14404579http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855292&blog=14404579http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292&blogcode=14394938<div align="right" dir="rtl"><font size="4">פוסט ראשון שאני כותבת שהוא לא קטע\סיפור\פרוזה\פואמה\שיר</font><div><font size="4">מידי פעם אכתוב קטעים ומידי פעם פשוט כמו יומן אישי אכתוב יותר על עצמי ועל החיים שלי.</font></div><div><font size="4"><br></font></div><div><font size="4">לכולנו יש דברים שאנחנו אוהבים יותר ודברים שאנחנו אוהבים פחות בחיים שלנו,</font></div><div><font size="4">לכולנו יש את האנשים שאוהבים הכי מכל והאנשים גם שלא סובלים אותם, כך גם לגבי חפצים, מקומות,</font></div><div><font size="4">תקופות, זמנים, ועוד מלא דברים שמתחלקים ל2 הקטגוריות של: דברים שאנחנו אוהבים ודברים שלא.</font></div><div><font size="4">מכירים את ההרגשה שכל הדברים שהכי אהבתם הכי מכל לא משנה אם זה אדם יקר או חפץ או מקום או מסגרת משהו שפשוט התאהבתם בו והיה לכם מאוד חשוב משהו שאתם מחכים לו כל פעם מחדש</font></div><div><font size="4">ורק משתוקקים שיבוא ויגיע כי המשהו הזה עושה לכם טוב ועושה אותכם מאושרים יותר</font></div><div><font size="4">ואז המשהו הזה נעלם לנצח, יותר לא יחזור יחד עם כל הכיף והזכרונות שמלווים אותכם</font></div><div><font size="4">ואין משהו דומה לו בעולם כי זה היה מיוחד במינו וכמו שאומרים אי אפשר להעתיק תמונה פעמיים</font></div><div><font size="4">זה תמיד ייצא שונה, אף פעם לא אותו הדבר כמו בפעם הראשונה, לעולם לא תוכלו לדייק כדי שייצא אותו הדבר כי זה לא.</font></div><div><font size="4">זאת ההרגשה הכי נוראה בעולם לאבד דברים בין אם &nbsp;הם מוחשיים או לא</font></div><div><font size="4">כי רק שאנשים מאבדים הם מבינים עד כמה הדברים שאיבדו היו חשובים, ורק אז הם מעריכים באמת את החשיבות של מה שהיה להם. איך אתם הייתם מרגישים אם הייתם מאבדים מסגרת מסויימת</font></div><div><font size="4">או אדם שחשוב לכם או חפץ כלשהו שמאז שמצאתם את זה כבר זה הולך לעד.</font></div><div><font size="4"><br></font></div><div><font size="4">שמאבדים משהו שחשוב לליבינו ומגלים שזה לתמיד רק אז נופל האסימון של כמה שמחים ומאושרים היינו</font></div><div><font size="4">שמאבדים משהו שמחכים לו יום יום מחוץ למסגרת העבודה\בית ספר לתמיד רק אז מבינים שלא יהיה דבר הדומה לו בעולם כי פעם ראשונה של כל דבר יש רק פעם אחת והיא מיוחדת במינה ולעולם לא תיהיה דומה לפעמים הבאות גם אם זה יבוא בתור פיצוי או במקום האבדה.</font></div><div><font size="4">אנחנו צריכים להודות על הדברים שיש לנו ולא על מה שאין נכון שלא בוכים על חלב שנשפך</font></div><div><font size="4">למרות שלפעמים זה הדבר היחידי שבא לנו לעשות כל היום אבל זה לא עוזר לנו ולא מקדם אותנו בשום דרך.</font></div><div><font size="4">תהנו מהחיים ותודו על מה שיש ולא על מה שאין כי יום יגיע ותאבדו דברים החשובים ויקרים לליבכם.</font></div><div><font size="4"><br></font></div><div><font size="4"><br></font></div><div><font size="4"><br></font></div></div>Sun, 18 Oct 2015 19:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wild Magic)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292&blogcode=14394938http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855292&blog=14394938http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292&blogcode=14394394<div align="right" dir="rtl"><font size="4">הם יפייפים,</font><div><font size="4">יש להם יופי פראי כזה, מפחיד, ויפה באותו הזמן</font></div><div><font size="4">הם מסתוריים, מסתירים סודות מאחורי עיניהם.</font></div><div><font size="4">לחלקם יש חלק שהוא אנושי כמו שלחלקינו יש את היכולת להיות זאבים.</font></div><div><font size="4">הפראות שלהם גדולה לעומתינו בני האדם,</font></div><div><font size="4">הם כמו רוחות רפאים הנעות במהירות ביער,</font></div><div><font size="4">רגליהם בקושי נוגעות באדמה הם כמעט מרחפים בשקט כמו עלים</font></div><div><font size="4">האוזניים שלהם מאפשרות לשמוע כל רחש קטן,</font></div><div><font size="4">הם מקשיבים יודעים היכן נמצאת כל חיה, יודעים היכן נמצאת הלהקה</font></div><div><font size="4">הם נעים בשקט אל עבר המטרה בלי להשמיע כל רחש,</font></div><div><font size="4">הם מריחים מגוון רחב של ריחות,&nbsp;</font></div><div><font size="4">הרוח מביאה להם את הריחות ומספרת להם איזה חיות עברו באיזור</font></div><div><font size="4">היכן ומתי, הרוח מנווטת אותם ליעדם&nbsp;</font></div><div><font size="4">האוזניים מקשיבות ושומעות אם יש סכנה</font></div><div><font size="4">והעיניים, שם עמוק מאחורי זוג עיניים צהובות נמצאת כל האמת</font></div><div><font size="4">המסתתרת מאחורי הזאב.</font></div><div><font size="4">העיניים לעולם לא משקרות</font></div><div><font size="4">הם את האמת משקפות,</font></div><div><font size="4">והיללות הם עמוקות מלאות רגשות</font></div><div><font size="4">כמו שיר ארוך המתנגן לו בשמי הלילה</font></div><div><font size="4">היללה היא כמו שלל של צבעי קשת</font></div><div><font size="4">היא צבעונית, היא מלאת רגשות ויש לה משמעות -</font></div><div><font size="4">זה מה שהזאבים מנסים לספר.</font></div><div><font size="4"><br></font></div></div>Sat, 17 Oct 2015 15:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wild Magic)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292&blogcode=14394394http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855292&blog=14394394http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292&blogcode=14394236<div align="right" dir="rtl"><font size="4">בגינה היה קן, ובו גוזלים</font><div><font size="4">וישבנו את אני והילדים, היינו שלווים על הדשא</font></div><div><font size="4">בליל כוכבים,</font></div><div><font size="4">ומעלינו עץ ועל הענף יושב עורב עם זוגתו, בקן בו גוזלים.</font></div><div><span style="font-size: large;"><br></span></div><div><span style="font-size: large;"><br></span></div><div><span style="font-size: large;">אבל הערב אפל בלילה בו עזבת, לקחת איתך את גוזלינו לעד</span></div><div><font size="4">עכשיו ליל כוכבים מרגיש כמו חלום</font></div><div><font size="4">ומעלי עץ ועל הענף הקן , אבל הגוזלים אינם והעורב בודד.</font></div><div><span style="font-size: large;"><br></span></div><div><span style="font-size: large;"><br></span></div><div><span style="font-size: large;">חשוך וקר בקן שהשארת,&nbsp;</span></div><div><font size="4">ליל כוכבים לא יחזור לעולם</font></div><div><font size="4">יחד עם כל החלומות שחלפו</font></div><div><font size="4">וכל הרגעים שלעולם לא יחזרו</font></div><div><font size="4">ורק הקן בגינה נשאר עומד , ללא הגוזלים שהיו והעורב שעוזב.</font></div><div><span style="font-size: large;"><br></span></div><div><span style="font-size: large;"><br></span></div><div><span style="font-size: large;">פעם היה קן ובו גוזלים, ועכשיו הגוזלים אינם וזה מרגיש כמו חלום</span></div><div><font size="4">וכבר חלפו להם השנים, ואם אסתכל היטב אוכל לראות&nbsp;</font></div><div><font size="4">את שברי הביצים שנשארו מאחור.</font></div><div><font size="4"><br></font></div></div>Sat, 17 Oct 2015 09:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wild Magic)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292&blogcode=14394236http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855292&blog=14394236http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292&blogcode=14394061<div align="right" dir="rtl"><font size="4">הכאב לפעמים חד ודוקר כשמרגישים אותו מקרוב</font><div><font size="4">וכך זה לרוב, מפלח את הגוף כאבן הנשחקת בקיר חלק</font></div><div><font size="4">כמו חרב הננעצת בדיוק בנקודה הרגישה והחלשה ביותר</font></div><div><font size="4">ולעבור הוא אינו ממהר,</font></div><div><font size="4">פותח את כל הגלדים אשר ישבו וחיכו לעת לצרוב ולהכאיב&nbsp;</font></div><div><font size="4">בלי התחשבות איך הגוף יגיב,</font></div><div><font size="4">העולם נראה אפור וקודר והכאב רק את זה מדרדר</font></div><div><font size="4">החיים נראים כחסרי משמעות הרי בסוף כולנו נמות</font></div><div><font size="4">מה הטעם להתמודד עם החיים והנפש באמת</font></div><div><font size="4">שום דבר לא מצליח והעתיד לא נראה מבטיח</font></div><div><font size="4">שמחת החיים נעלמת יחדיו עם הכאב שנגמר כאחד</font></div><div><font size="4">ואין רצון לעשות שום דבר כי הכל כבר נעלם</font></div><div><font size="4">הבדידות מורגשת יותר מתמיד&nbsp;</font></div><div><font size="4">והרגשות הם כולם בתחתית התהום</font></div><div><span style="font-size: large;">ממנו לא נשאר שום זיכרון,</span></div><div><span style="font-size: large;">העצב הוא כל כך עמוק שנראה שאין לו סוף</span></div><div><font size="4">כמו הגשם שיורד וכל הזמן מטפטף</font></div><div><font size="4">טיפות של מים שיורדות מהשמיים</font></div><div><font size="4">באות והולכות ואת הפצע העמוק פותחות</font></div><div><font size="4">ואת הנשמה הורסות מאותו הכאב</font></div><div><font size="4">שעדיין לא נעלם&nbsp;</font></div><div><font size="4">אולי להחלימו ממנו עוד לא מאוחר.</font></div></div>Fri, 16 Oct 2015 20:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wild Magic)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292&blogcode=14394061http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855292&blog=14394061http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292&blogcode=14393996<div align="right" dir="rtl"><font size="4">מסתכלת על עצמי במראה, שמחזירה</font><div><font size="4">אותי לנקודת ההתחלה, ממנה עשיתי דרך ארוכה</font></div><div><font size="4">שאותי כרגע בכלל לא משביעה.</font></div><div><font size="4">המראה לא משקרת והיא אותי משקפת</font></div><div><font size="4">בדיוק רב מידי הפרטים לוחצים עלי,</font></div><div><font size="4">לראות ולהסתכל צריך אומץ רב בלי להפנות מיד את הגב,</font></div><div><font size="4">אך המראה קשה מידי ולעכל את זה קל מידי.</font></div><div><font size="4">רואה את עצמי ואולי ייתכן שלא,</font></div><div><font size="4">רוצה לעשות שינוי להסתכל על עצמי זה עינוי,</font></div><div><font size="4">שונאת כל חלק וחלקיק שאותו אני רואה תמיד,</font></div><div><font size="4">אני נראית גדולה במראה מכל זווית</font></div><div><font size="4">את זה אזכור לתמיד&nbsp;</font></div><div><font size="4">המחשבות לא מפסיקות לרוץ</font></div><div><font size="4">על איך שנראה כל הגוף</font></div><div><font size="4">ולמה נהפכתי בזמן שלא שמרתי,</font></div><div><font size="4">רוצה לחזור למה שהייתי בעבר כל עוד זה לא מאוחר</font></div><div><font size="4">אבל המראה לא חשוב כל עוד מה שיש עמוק בתוך הגוף</font></div><div><font size="4">המראה יכולה לשקר וזה בלב מאוד דוקר</font></div><div><font size="4">אך האם מה שחשוב זה מה שיש בפנים</font></div><div><font size="4">לפעמים קשה זאת להפנים,</font></div><div><font size="4">כי המראה מראה רק את צורתינו</font></div><div><font size="4">ולא את כל העומק והנשמה אשר לה עמוק בתוך הגוף שבויה.</font></div></div>Fri, 16 Oct 2015 18:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wild Magic)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=855292&blogcode=14393996http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=855292&blog=14393996