<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>תקראו לי גבריאל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852</link><description>לפי הצורך בשינה ובאהבה
למד אני שהנני בן תמותה</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Amante. All Rights Reserved.</copyright><image><title>תקראו לי גבריאל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/52/38/85/853852/misc/29107580.png</url></image><item><title>~ Steve Maraboli</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852&amp;blogcode=14882649</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;At the end of the day, let there be no excuses, no explanations, no regrets.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 24 Mar 2017 13:23:00 +0200</pubDate><author>ijackynov@gmail.com (Amante)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852&amp;blogcode=14882649</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853852&amp;blog=14882649</comments></item><item><title>tame yourself</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852&amp;blogcode=14874011</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הדבר הכי חשוב לנו להבין כאנשים, זה שלכל אחד יש יצר של הרס עצמי - אצלי הוא מתבטא ככה, אצלך הוא מתבטא ככה, לכולם יש אותו.
כדי להיות אדם דגול, צריך ללמוד להכניס בו סדר וארגון. מעין, אילוף שכזה.
צריכים לקחת את הדברים שאנחנו אוהבים להכאיב לעצמינו איתם, ולתת להם בראש!
אני מעולה בלקחת על עצמי המון המון דברים לעשות, ואז לא לעשות אף אחד מהם, בכלל.

דיברתי על זה עם ד׳ לא מזמן, שאנחנו שוב ושוב נכשלים בלעשות את מה שאנחנו מחליטים לעשות.
לדוגמא, עבורי, כרגע, יש מלא דברים שאני צריך לעשות, שיקדמו אותי, שיביאו אותי לאופקים חדשים, שיזרזו דברים שיעשו לי טוב - אני לא עושה אף אחד מהם. למעשה, מאז היום בבוקר, לא עשיתי שום דבר שהטיב את חיי בשום צורה שהיא, מלבד לנוח (גם חשוב, כמובן, אבל).
אנחנו והחבר, מלאים ברעיונות ובצורך להגשמה עצמית ועשייה, ועם זאת, אנחנו גם בני אדם ואנחנו צריכים ללמוד להסתדר עם עצמינו.

משהו שבאמת הפנמתי בזמן האחרון, זה כשאני מאשים את עצמי בלי הפסקה בדברים שאני לא עושה, הנטייה שלי להמשיך להתנהגאותו דברעולה.
אני מעולה בלהיות חרא ואז לגנות את עצמי לעצמי.
לעומת זאת, אם אני לא מבקר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 17 Feb 2017 17:01:00 +0200</pubDate><author>ijackynov@gmail.com (Amante)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852&amp;blogcode=14874011</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853852&amp;blog=14874011</comments></item><item><title>לקרוא מילים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852&amp;blogcode=14872972</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חבר מוזיקאי שאל אותי אם אני רוצה לקרוא את המילים שהוא כתב.
לא עניתי לו. איני מובך יותר מחשבותיי.
מדוע, שאל?
עניתי, שרק דרך המוזיקה, את היופי והקסם יודע אני להרגיש.
ניסה להסביר לי, שצורת הכתיבה שלו, שהדרך שבה הוא עושה את זה, צריכה לצאת נגישה לקריאה ללא מוזיקה בלבד.
&quot;זה כמו לקרוא בלוג&quot; אמר לי, שכן הוא יודע שאני בלוגר, וכותב מדי פעם.
אמרתי לו, &quot;אם לא הייתי כותב בעצמי בישראלים, אני בחיים לא הייתי מבין למה שמישהו ירצה לכתוב בלוג לאנשים שהוא לא מכיר ולקרוא בלוגים של כאלה&quot;.

הוא לא עף על הרגע הזה.

-

הבא נדבר קצת על הריקוד הכי מוכר בעולם, חיזור בין גברים לנשים ולהפך.
אני לא אוהב חם-קר. קודם אני אמור להיות חם ממש על מישהי, ואז לדבר אליה בצורה קרה, ולשחק איתה ועם הרגשות שלה, ליצור דרמה ואז לפתור אותה, זה לא מעניין אותי. החיים שלי ממש טובים לי. אני מתקדם לאן שאני רוצה, אני מוקף מיום ליום ביותר אנשים שאני מכבד, שאני אוהב, שמפתחים אותי בהמון מובנים. אני בא לומר שהחיים שלי מלאים מאוד. חם-קר, דרמות, משחקי אגו שכאלה מרגישים לי כמו פעילות שעוסקים בה כשמשעמם - לא משעמם לי.
עכשיו זה לא בע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 13 Feb 2017 19:12:00 +0200</pubDate><author>ijackynov@gmail.com (Amante)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852&amp;blogcode=14872972</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853852&amp;blog=14872972</comments></item><item><title>שריעת הרוגע</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852&amp;blogcode=14869675</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לשתות מים, לישון מספיק, להיות הרבה בתנועה, לעשות פעילות גופנית, לאכול הרבה דברים טריים ולא מעובדים, לחבק הרבה, להגיד מילים טובות, לספר סיפור, להקשיב לחבר, לתת מקום, לחבק עוד קצת.

שמתי How to spend timeברמקול של המחשב ואת השיר הזה ברמקול הגדול.
כתבתי מייל. שלחתי כמה הודעות.






קליל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 30 Jan 2017 22:33:00 +0200</pubDate><author>ijackynov@gmail.com (Amante)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852&amp;blogcode=14869675</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853852&amp;blog=14869675</comments></item><item><title>פרויקטי צד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852&amp;blogcode=14867639</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חיברתי את הרמקולים הגדולים סוף סוף. שלושה חודשים הם שכבו אצלי.
להתמיד בחיים האישיים וגם לעשות פרויקטי צד זה מאתגר במיוחד.




&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 21 Jan 2017 12:36:00 +0200</pubDate><author>ijackynov@gmail.com (Amante)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852&amp;blogcode=14867639</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853852&amp;blog=14867639</comments></item><item><title>לכתוב להשראה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852&amp;blogcode=14867447</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לכתוב להשראה כדי להפיח שמחה, ואנרגיות, כאלה שגועשות מבעדךָ,
שמכריחות לפעול ולנוע, לתת ולחלוק, מעצמך ליפול למנוע.
עוזרות להתמודד עם שינוי, מילים שירימו ולעולם לא יורידו, לתת לי מנוח רצוי.
מילים שיטריפו ליצור יש מאין, לחפש אתגר, לשים על כל העולם זין.
שגם אני ארצה לצאת מהקונכיה שאליה נקלעתי, או עצמי כלאתי, בה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 20 Jan 2017 11:31:00 +0200</pubDate><author>ijackynov@gmail.com (Amante)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852&amp;blogcode=14867447</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853852&amp;blog=14867447</comments></item><item><title>המקרה שהשתוקק לקרות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852&amp;blogcode=14867372</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היא נשקה לי בלחי, אמרה ״תמיד היית שם בשבילי״, הסתכלתי עליה בחיוך ממזרי והיא צחקה, היא אף פעם לא לקחה אותי באופן רציני.
״איך אנחנו מסתדרים ככה טוב, תגידי לי?״ שאלתי אותה אבל היא לא ענתה, היא הסתכלה על הים, חייכה לעצמה, כבעולם משל עצמה.
״אתה הגאות ואני השפל, ככה״ לבסוף אמרה. עשיתי תנועת אגן שכזאת ונכנסתי בה מהצד, שתדע לא להתפלסף. צחקנו.
״למה אתה סובל אותי?״ היא שאלה אותי אחרי שתיקה ארוכה, נעימה.
״את מזכירה לי את עצמי כשאני סובל״ עניתי. לא ידעתי מה לענות. לא ידעתי אם מה שאני עונה נכון, או מתאים להגיד.
עמדנו קרוב, הרגשתי איך היא נאנחת. זה הייתה אנחה של סיפוק, של מציאת מקום, של אחווה, של חיבור.
חשבתי על לכרוך את ידיי סביבה, לחבק אותה חזק חזק ולהגן עליה מפני העולם, אבל הים היה קסום והיא הייתה מוקסמת ממנו וזה הרגיש לא מתאים ואני לא יודע לעשות את מה שעושה לי טוב.
ואז התעוררתי, מעורער ומהורהר, ולעבודה יצאתי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 19 Jan 2017 23:00:00 +0200</pubDate><author>ijackynov@gmail.com (Amante)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852&amp;blogcode=14867372</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853852&amp;blog=14867372</comments></item><item><title>עבודה טובה וחברים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852&amp;blogcode=14866105</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;החלק הכי טוב של עבודה, זה שלא אכפת לי שאף אחד מהחברים שלי לא דיבר איתי כבר שבוע, שנראה שברגע שאני מפסיק להתאמץ וget off the grid for a while אף אחד לא נראה כאילו אכפת לו ולא מחפש אותי. מחר אני חוזר למקום טוב עם אנשים טובים שמספק לי אחלה אנרגיות, וזה עושה לי את הסופ&quot;ש שמח.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 14 Jan 2017 12:06:00 +0200</pubDate><author>ijackynov@gmail.com (Amante)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852&amp;blogcode=14866105</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853852&amp;blog=14866105</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852&amp;blogcode=14865959</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני הולך על הכביש. חשוך לי, אבל הכוכבים מאירים לי את הדרך. הייתי הולך מעבר למעקה.. אם היה אחד. מסוכן אתם אומרים? היה יכול להיות, אם מישהו היה עובר פה, מימיני אקליפטוסים, משמאלי שממה. אני לא הולך פה סתם, אתם יודעים, כל אחד עובר פה.
זה דרך שעוברים בה כשמתבגרים.
היא לא נעימה במיוחד, והסוליות שמחלקים ליוצאים לדרך לא נוחות, אבל זה בסדר.
לפחות המזג האוויר פה שקט ונעים.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 13 Jan 2017 17:13:00 +0200</pubDate><author>ijackynov@gmail.com (Amante)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852&amp;blogcode=14865959</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853852&amp;blog=14865959</comments></item><item><title># טעון ביותר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852&amp;blogcode=14862145</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה היה יום חוויתי נורא.

תסלחי לי, ר׳ מקסימה, אני פשוט אשפוך את הלב, בלי ספרות, בלי מיומנות.
יש לי כל כך הרבה מה לספר.

היום התחיל רגיל, ונגמר אחרת לגמרי.

אני יושב ומקשיב עכשיו לcrimson king. השורה של ״in the court of crimson king״ לא נשמעה בכלל כמו שדמיינתי מכל הmemeים שראיתי. זה היה הרבה יותר meloowורגוע ממה שיכולתי לצפות, ומסיבה מסוימת חשבתי שזה יהיה יותר מטאלי. קצת החלטתישאני מתחבר לזה, ובגחמה של רגע התחלתי להוריד תמונות מסך למחשב בצבע crimson. גוגל, אתה יודע מה חיפשתי, אל תחשוף אותי! האנונימיות מעל הכל, נכון מ׳? ;)

יצאנו, ואז הלכנו לשבת אצל הבוס שלי.

כשחזרתי הביתה, ועלתה לי מחשבה שכזאת, כמו כשלפעמים קורה הרבה ולפעמים לא קורה בכלל, שמה שמחבר אותי לעצמי זה האנשים שמקיפים אותי, ושהדבר שהכי נותן לי שמחה אמיתית זה לצחוק עם אנשים שאני מתחבר אליהם, ושהחיים הכי מדהימים כשהציפיות שלי מהמציאות מתהפכים ואני מקבל את מה שלא ידעתי שרציתי בהפוכה.
אנ יאצטרך לחשוב על זה עוד, אבל מה שאני מבין עכשיו, זה שהדרך הכי טובה שלי להיות עצמי, זה לעשות בדיוק את זה.
להיות בחברה טובה.
זה כל מה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 27 Dec 2016 23:45:00 +0200</pubDate><author>ijackynov@gmail.com (Amante)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853852&amp;blogcode=14862145</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853852&amp;blog=14862145</comments></item></channel></rss>