http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229שלום, קוראים לי תמי, בת 30 נשואה +2 והבלוג הזה יעסוק ב"חיים האמיתיים" שלנו וכל מה שבניהם. נדבר על אמהות, משפחה, קריירה, חברויות ועוד כל מיני שינויים שאנחנו עוברים לאורך הדרך. תבואו, מבטיחה שיהיה כיף !heCopyright 2026 תמיל'ה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229&blogcode=14415043<div align="right" dir="rtl">ס' הייתה הילדה הכי יפה בשכבה, היא הייתה כל כך יפה שלא היו לה בכלל מתחרות. אני זוכרת את היום הראשון שראיתי אותה, ביום הראשון של השנה בכיתה ז' בחטיבה. לא רק שס' הייתה הילדה הכי יפה, היא גם הייתה הילדה הכי נחמדה וטובת לב שהכרתי. לא היה בה שמץ של סנוביות או רוע. עם הזמן התחלנו להתחבר, היינו הולכות יחד לכל מקום, יוצאות יחד למסיבות בימי שישי, מסתובבות יחד בהפסקה, מבריזות יחד משיעורים. לא היה שבוע שלא הייתי ישנה אצלה לפחות פעם אחת, לא היה יום שבו לא דיברנו בטלפון או נפגשנו. בחופש הגדול היינו כל יום בקניון ביחד (בעיקר בגלל המזגן) בקיצור היינו בלתי נפרדות. תמיד היינו צוחקות ואומרות שאם אחת מאיתנו הייתה גבר, גם היינו מתחתנות. בסופשבוע אחד ס' סיפרה לי שהיא החליטה לשמור שבת. ולאחר מכן המשיכה לשמור את כל השבתות. לאט לאט ס' הלכה והתחזקה. עם הזמן החלה לבוא עם חצאיות לבית ספר, עד שבסוף יב' היא כבר הייתה עם חצאיות וחולצות ארוכות. אל תבינו אותי לא נכון, אין לי שום דבר נגד הדת, מה שכאב לי היה שככל שס' התקרבה לדת ככה היא התרחקה ממני. העולמות שלנו הלכו והתנתקו, החיבור המשותף הלך ודעך. כבר לא חלקנ</div>Wed, 02 Dec 2015 20:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (תמיל'ה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229&blogcode=14415043http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853229&blog=14415043http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229&blogcode=14401321<div align="right" dir="rtl">בא לי לפעמים, לצאת מהכלים, לצאת מעצמי למחוזות אחרים בא לי להיות, מישהי אחרת במקום אחר עם התחלה חדשה בא לי לפעמים למצוא אותך שוב לחזור אחורה ולהתחיל דף חדש ובסיבוב הזה אני אקשיב לך טוב טוב בא לי לאהוב במלוא מובן המילה בא לי לפעמים לנסוע במכונית. סתם לנסוע בלי שום מטרה לתת למחשבות להתגלגל ולדלק להאכל בלי תכלית, בלי תוכנית רק להיות שם בהוויה </div>Tue, 03 Nov 2015 21:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (תמיל'ה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229&blogcode=14401321http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853229&blog=14401321http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229&blogcode=14384497<div align="right" dir="rtl">ביום כיפור השנה חשבתי על כל החטאים שלי, דווקא השנה צצו במוחי חטאים קטנטנים ורציתי לבקש סליחה.. סליחה מכל האמהות הטריות שפגשתי השנה.. האמת שהילד שלכם רגיל לגמרי סליחה מביתי בת ה-3, דוד חיים לא באמת הלך לישון, אמא היא לא האישה הכי יפה בעולם, והפיה ביומולדת שלך זו השכנה. סליחה לאדם הזר שישב לידי באוטובוס וחש לפתע משב של ריח לא נעים.. זה לא יקרה יותר ! סליחה מהשכנה מלמעלה, אבל בחיאת, תגדילי כבר את חבילת הגלישה ב WIFI סליחה מאמא שלי, תאמינו לי שמגיע לה וקצרה היריעה מלהרחיב סליחה, סליחה?? אני רק שאלה. סליחה מכל אלו שנדחפתי לפניהם בתור לרופא תוך כדי בימוי סצינת התעלפות סליחה מבעלי היקר, האמת שאני שומעת ממש טוב את הבכי של הילד בלילה אבל תמיד מקווה שאתה תקום לפני סליחה מכל דיילות הטעימות בסופר, למרות שתמיד בסופו של דבר החומוס/ קרקר/ מעדן שלקחתי מכן נמצאים דחוסים באיזה מדף צדדי, הדייטים שלנו בימי שלישי ליד מקרר הנקניקים הולכים ומשתפרים וסליחה מכם שצריכים לקרוא את כל השטויות שלי!! אהבתם/ שנאתם? תכתבו בתגובות, מבאס שאף אחד לא מגיב..</div>Thu, 24 Sep 2015 22:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (תמיל'ה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229&blogcode=14384497http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853229&blog=14384497http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229&blogcode=14364086<div align="right" dir="rtl">לפעמים דווקא התכונות הלכאורה "רעות" שלנו יכולות להיות מנוע צמיחה רציני לשדרוג החיים שלנו.כעס למשל. תמיד התייחסתי לכעס כסוג של מטרד- לא היה לי בא לכעוס, להפך, בא לי להעביר את הזמן בכיף בלי יותר מדי חיכוכים. כנראה שלא כעסתי מספיק וכנראה שלא כעסתי על האנשים הנכונים...לפני חודש, ליתר דיוק ב 9 ליוני השנה, הידוע יותר בשמו כ" יום לפני המשכורת" לציבור הרחב, כעסתי מאוד.בתחילת השנה הגעתי למקום עבודה חדש בו סיכמנו על בונוס מסוים תמורת עבודות כאלה ואחרות לטובת העסק. אני קיימתי את החלק שלי בעסקה אך הבונוס לא מגיע, עבר חודש, עברו חודשיים ולאחר הבטחות רבות, ב 9/6 אמור היה להיכנס הבונוס הנכסף לתלוש.אני יושבת לי במשרדי ופתאום רצה אלי בבהלה הפקידה שלנו וקוראת לי לבוא מהר לחדר הישיבות "שם מדברים על הבונוסים של העובדים". נכנסתי למשרד ומפה המצב רק הלך והדרדר. הבוס הגדול הידוע גם בקמצנותו הרבה לא מתלהב לשחרר כספים, ומדובר כבר בשלושה חודשים שהוא חייב לי ושום דבר לא קורה.ואני ועושה עבודה מדהימה, תאמינו לי!והוא מתחיל להתווכח איתי שלא הבאתי דוחות וכשאני מראה לו שכן הבאתי הוא טוען שאני צריכה להביא נתונים אחרים (</div>Wed, 05 Aug 2015 22:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (תמיל'ה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229&blogcode=14364086http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853229&blog=14364086http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229&blogcode=14344544<div align="right" dir="rtl">מה אני אומרת, ומה אני מתכוונת אומרת: ברור שאת יכולה להשאיר את הילדה אצלי מחר בצהריים, היא מקסימה, מלאך מתכוונת: שטן, הילדה שטן. לא מאמינה שנפל עלי התיק הזה.. אומרת:כל יום שישי אני מתקתקת את הבית, ניקיון, שטיפה, אבק, הכל!! מתכוונת:שישי אחת לחודש לא כולל חגים, ימי הולדת, או סתם כשלא בא לי. אומרת: כן, בטח שדאגתי שיטפלו בשמעון מחברת XXX לגבי התקלה שהייתה לו בשבוע שעבר. כרגע העובדים שלו הסתדרו והוא מאוד מרוצה מהשירות שלנו. מתכוונת: חייבת לבדוק מי זה השמעון הזה ולהשיג את הטלפון. אומרת: ממי איזה חתיך אתה היום, מה זה, רזית? מתכוונת: אני לא מתכוונת להגיע היום הביתה בכלל, הילדים עלייך ויש מלא כביסה. תהנה. אומרת: אז את נוסעת לשלושה חודשים לניו יורק, מקסיקו וקובה, וואו איזה כיף, תעשי חיים. מתכוונת: #^&amp;#@@*&amp;!!! אומרת: מתנה מאוד יפה, תמיד רציתי סט קרמים מללין מתכוונת: אני פשוט אשים את זה בראש הר הקרמים מימי הולדת שיש לי בבית... אולי הגיע זמן לגדל עמוד שדרה?.. </div>Tue, 23 Jun 2015 21:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (תמיל'ה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229&blogcode=14344544http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853229&blog=14344544http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229&blogcode=14343680<div align="right" dir="rtl">מוכרת את הזמן שלי בכסף כל כך מתוכנתת שזו ממש חרפה מילה ועוד מילה נאמרת מרימה את הכבוד האבוד מהרצפה חצי מבט נשלח, נזרק החוצה מביטה מהחלון איך השמש שוב עולה עוד לילה של ערות, עוד יום מרוח מנסה להשתלב להיות בתוך ההמולה עוד מעט, רק עוד מעט הדברים ישתנו הכל יהיה נפלא בינתיים, רק בינתיים תמשיכי ותמשיכי למשוך ת'עגלה. </div>Sun, 21 Jun 2015 22:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (תמיל'ה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229&blogcode=14343680http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853229&blog=14343680http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229&blogcode=14313849<div align="right" dir="rtl">יש לי המון חברות רווקות (דוברות פולנית שוטפת...) , כלומר היו לי פעם המון חברות רווקות. עכשיו הן נעלמו, הן בקושי מתקשרות אלי או מזמינות אותי לכל מיני מפגשים. יש קטע כזה שאחרי שאת מתחתנת ויולדת מפסיקים להזמין אותך לכל מיני מקומות, התירוץ הרשמי הוא ש"בטח אין לך זמן" אבל בתכלס האמת המרה היא שלפעמים פשוט לא רוצים את חברתך. גם ככה אי אפשר לקטר איתך על דייטים כושלים ובטח שאי אפשר להתבכיין איתך על כמה שהגברים של היום דפוקים. בקיצר, מה את שווה? האמת, זה די מדכא, חשבתי שיש בי יותר, חשבתי שאני יותר מעניינת ושאפשר לדבר איתי על עוד דברים חוץ מאיזה דושים יש היום בעולם. כנראה שאני לא רוצה רק להגיד לכן, שנכון, זה באמת קשה, והאמת לפעמים זה חרא להיות רווקה מעל גיל 30. אבל אם תחשבו על הצד השני, להיות בחברה שכולן רווקות ולהגיש גייס חמישי זה גם לא בדיוק תענוג. אין "והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה", החיים מורכבים וכל אחת סוחבת משהו על הגב. אחת כבר מתה להתחתן, השניה עם בעיות כלכליות, השלישית עם ילד בעייתי וכו'. אז לכל דוברות הפולנית שפת אם.. אני לא חושבת שאני צריכה להתנצל שטוב לי ומי שלא רוצה אות</div>Sun, 19 Apr 2015 21:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (תמיל'ה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229&blogcode=14313849http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853229&blog=14313849http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229&blogcode=14287269<div align="right" dir="rtl">אני יושבת פה בסלון אחרי שהילדים הלכו לישון. הבית הפוךךךך הרצפה מלאה בצעצועים והכיור מלא בכלים. הפעם זה לא הולך להיות קטע מצחיק.. איך זה שהחיים משתנים לך, ככה בבת אחת. לפני דקה הייתי בת 15 והסתובבתי אצל חברות כל היום. בלי שעניין אותי כסף או אוטו חדש או דירה או איזה טייטל יש לתפקיד שלי בעבודה. מתי כל זה השתנה? איך הפכתי לטיפוס הרציני הזה? (טוב אולי רציני זו לא בדיוק המילה אבל אתם יודעים למה התכוונתי..) עם האחריות באה הרצינות לא הייתי רוצה לחזור להיות בת 15 ואפילו לא 25 אבל כן בא לי לשמור על הפשטות הזו ופשוט לחיות את החיים עם פחות אגו והלמי יש יותר גדול הזה ובלי כל הרדיפה הבלתי פוסקת אחרי הזנב של עצמי. סתם להיות אני: לאהוב, לצחוק, לחוות, להרגיש. פשוט להיות פעם קראתי שהחופש האמיתי זה לא להיות אינדיווידואל אלא פשוט להעלם בהמון. יש בזה משהו</div>Sun, 22 Feb 2015 20:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (תמיל'ה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229&blogcode=14287269http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853229&blog=14287269http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229&blogcode=14281620<div align="right" dir="rtl">קורה לך שאת עפה על בעלך בצעקות כשאת יודעת בלב שממש אבל ממש זו לא אשמתו? זה בכלל לא קשור אליו. לי זה קורה ושנינו יודעים את זה. זה הולך ככה: הוא: הי ממי מה קורה? אני:בסדר.. הוא: אז למה הפרצוף הזה, קרה משהו בעבודה, עם הילדים? אני: כי אתה מעצבן אותי, למה לא הורדת זבל/ נתת לילדים ויטמינים/ הדלקת לי דוד/ קנית את מה שרציתי בסופר וכו' וכו' הוא: וואי ממי אני מה זה מצטער, לא בכוונה.. רוצה לראות זגורי אימפריה? אני: לאאאא, (בצרחות) אתה לא מבין זה מה זה חשוב לי, בכלל לא אכפת לך, איזה בנאדם... אין לך אחריות? אתה פשוט לא נורמלי!!! הוא: ??? אני (בהיסטריה, היסטריה, היסטריה): אי אפשר לסמוך עלייך, כזה חוסר אחריות לא ראיתי הוא:?? אני (לאחר הבנה שאין לי שותף לויכוח מוציאה את נשק יום הדין, העלאת ריבים מהארכיון) : ומה עם מה שהיה שבוע שעבר?? שחיכיתי שתאסוף אותי ואיחרת ב10 דקות? הוא: איזה 10 דקות?? הגעתי בזמן, מה את ממציאה עכשיו? מה, בא לך לפרוק עצבים!!!? אני (הווו, סוף סוף אפשר לריב, יששש) איזה בזמן, אתה כל הזמן מאחר ואני כל הזמן לבד עם הילדים!! יותר חשוב לך העבודה מהבית, תתחיל להרגיע עם האיח</div>Wed, 11 Feb 2015 18:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (תמיל'ה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229&blogcode=14281620http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853229&blog=14281620http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229&blogcode=14273317<div align="right" dir="rtl">והפעם בוחן קצר, סכמו את מספרי התשובות וגלו.. האם יש לכם ילדים עד גיל חמש א. אנא השלם את המשפט הבא: פעמון צלצל גלינגלן... פתוחחחח כנראה יש כנסיה באזור "סמי הכבאי מוכן" ב. תמורת מה היית מוכן למכור כליה. כמה מיליונים טובים, וגם אז לא בטוח. טיול של שנה מסביב לעולם לילה אחד של שינה רציפה, עזבו גם על חמש שעות אני חותם. ג. מה התגובה הראשונה שלך למשפט "מחר נחגוג את חג חנוכה" איזה כיף, מת על חגים. ואוו איך השנה הזאת עפה אוי לא, זה אומר שאין גן, דחוף להתקשר לסבתא סימה, חייבים לשריין. ד. אם נסתכל מתחת לספה שלך, מה נמצא? קצת אבק, אריזה של קונדום ועטיפה של טעמי הבית שלי נקי ומצוחצח, לא תמצאו כלום ואוו..בקבוק, חצי במבה לעוסה, לגו, חתיכות של פאזל, בלון שירד לו האוויר.. להמשיך? ה.מתי בפעם האחרונה היית בחוץ בשעה 1:00 בלילה? לפחות פעמיים בשבוע אני יוצא לבלות אולי לפני חודש, גג חודשיים אם אני זוכר נכון, זה היה בשנת 2010 או 2009.. ו.מתי עשית סקס בפעם האחרונה? לפחות פעמיים בשבוע אולי לפני חודש, גג חודשיים אם אני זוכר נכון, זה היה בשנת 2010 או 2009.. </div>Sun, 25 Jan 2015 21:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (תמיל'ה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853229&blogcode=14273317http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853229&blog=14273317