<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>דברים של בנות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853206</link><description>מתעדכן בימי שישי.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 צ&apos;ל שפרד. All Rights Reserved.</copyright><image><title>דברים של בנות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853206</link><url></url></image><item><title>Remember me</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853206&amp;blogcode=14249780</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
רממבר מי מספר את הסיפור של נילין, בחורה שנראית באופן חשוד כמו לילו
מהאלמנט החמישי. כל הזכרונות של נילין נמחקו והיא נמצאת במעבדה מפחידה ועתידנית
בלי לדעת מי היא או איפה היא נמצאת, כשקול מסתורי עוזר לה לברוח מהמעבדה לפאריז
העתידנית. בה היא מגלה שתאגיד שהתחיל משיווק מוצר שיכול להקליט ולאחסן זכרונות
השתלט על העולם ויצר דיסטופיה מעמדית. במהלך המשחק נילין מגלה פרטים על עצמה,
לדוגמא, שהיא למעשה טרוריסטית, סליחה, ארוריסיטית, ושהיא חלק מארגון שמטרתו להפיל
את השלטון. היא גם חשדנית בנוגע למה שחבריה הטרוריסטים אומרים לה ומפקפקת אם המטרה
באמת מקדשת את כל האמצעים. 

למי זה מתאים?
אהבת את
ארקהם אסילום? מעולה. גם היוצרים של רממבר מי נורא אהבו. זה ניכר עוד מהשניה
הראשונה, שהגיבורה מועדת לאט במסדרונות שאחר כך היא תרוץ בהם. הקרבות מרגישים
בדיוק אותו הדבר, והמשחק מרוצף כולו ב&quot;גביעים&quot; זוהרים שאפשר לאסוף,
שמזכירים את הגביעים של הרידלר בצורה מחשידה ומשמשים באותה צורה להעלאת הניסיון
ולתמונות קונספט לא קשורות.

מתאים גם למי שחשבה כמוני שהרעיון הבסיסי של הפרק השלישי בעונה הראשונה של מראה שחור&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 12 Dec 2014 10:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (צ&apos;ל שפרד)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853206&amp;blogcode=14249780</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853206&amp;blog=14249780</comments></item><item><title>עורבני חקיין חלק א.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853206&amp;blogcode=14246304</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בגלל שזה הסרט הכי פופולרי בעולם כרגע אני לא
טורחת להמליץ אליו אלא עוברת ישר לניתוח עמוס בספוילרים.


אני לא חושבת שיהיה מי שיתווכח איתי על כך שקטניס היא גיבורת
אקשן. אבל יש הרבה סיבות למה היא לא גיבורה סטנדרטית ומסמלת בעיני עידן קולנועי
חדש:

פחד וחרדות:

אין יותר גיבורים אמיתיים. אנחנו בעידן של אנטי
גיבורים: בחורות מבולבלות שלא מבינות איך הן התגלגלו לסיטואציה הזאת וגברים
שמתקרבים לגיל העמידה ופעם היו אלופים בתחומם אבל עכשיו הם רק חולמים על יציאה
לפנסיה ואימוץ חתולים. אם פעם &quot;האחד&quot; היה ניאו, בחור שאחרי שתי הדקות
הראשונות של הסרט אימץ את העובדה שהוא עובר מפקיד באופן ספייס לאמן קונג פו קוסמי
שצריך להציל את העולם, היום אנחנו בהארי פוטר, בחור שעד שתי דקות לפני שהוא מנצח
את הדיקטטור הרשע בסופה של סדרה אורכה של שבעה ספרים עדין מפקפק בעצמו ותוהה מה
הוא עושה שם. 

על רקע הסטנדרט הזה, קטניס לא בולטת במיוחד. לא
רק שאין לה שום נבואה על שמה, והיא הגיעה לאן שהיא נמצאת עכשיו, בתחילת הסרט
השלישי, באמצעות תערובת של מזל נאחס והחלטות אימפולסיביות, היא גם מפחדת נורא.
מהרגע שהיא מתנד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 06 Dec 2014 00:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (צ&apos;ל שפרד)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853206&amp;blogcode=14246304</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853206&amp;blog=14246304</comments></item><item><title>How to get away with murder ו Scandal</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853206&amp;blogcode=14242203</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אני רוצה
להשתמש בבלוג הזה גם כדי להמליץ על דברים שאני רואה ברגע זה, זה לא יהיה ניתוח
מעמיק, אז לא צריך להזהר מספוילרים, אלו רק המלצות.

התחלתי
לראות השבוע בזמן האחרון שתי סדרות חדשות. הן דומות מאוד אז הן מקבלות פוסט משותף:

How to
get away with murder

באמצע היער, עומדים ארבעה אנשים בני
עשרים בערך ומתלבטים איך להיפטר מגופה. קאט. לפני שלושה חודשים התחילה שנת
הלימודים ואנחנו פוגשים כיתה של סטודנטים למשפטים שמולה עומדת מרצה קשוחה שבוחרת
מהסטודנטים חמישה מצטיינים שיעזרו לה בתיקים המסובכים ויתחרו אחד ביניהם על
הצטיינות בקורס. ארבעה מתוכם הם החברים שלנו מהיער. כל פרק עוד קצת מידע על תעלומת
הרצח מהעתיד, התמקדות הסיפור האישי של אחת הדמויות וcase of
the week. זאת סדרה חדשה ונכון לכתיבת שורות אלו היא
קרובה לסוף העונה הראשונה.

למה זה
מומלץ? זאת סדרה מעולה. אני אוהבת סדרות עם עלילת מסגרת, זה מראה שליוצרים
שלה יש נקודה שהם חותרים אליה וזה בדרך כלל מחייב תשומת לב לפרטים. חוץ מזה שבאופן
כללי הכל בנוי ממש טוב עם שחקנים מעולים ועריכה מושקעת ופסקול נחמד.



לקח לי
זמן להשאב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 28 Nov 2014 23:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (צ&apos;ל שפרד)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853206&amp;blogcode=14242203</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853206&amp;blog=14242203</comments></item><item><title>טומב ריידר 2013</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853206&amp;blogcode=14240984</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
פריקוול לסדרת משחקי המחשב טומב ריידר. לארה קרופט, בחורה צעירה
שבדיוק סיימה תואר בארכיאולוגיה, יוצאת עם משלחת מחקר ותיעוד למסע חיפושים אחרי
שרידים לתרבות יפנית אבודה, כשהספינה שלהם נקלעת לסערה ולארה מוצאת את עצמה לבד על
החוף.

למי זה מומלץ?
למי שרוצה לשחק משחק שהדגש בו
הוא על סיפור ויש לה כוח לצפות בסרט שיכול להמשך עשרים שעות. לדעתי זה סרט ממש טוב
ואני ממליצה עליו בחום.

למי זה לא מומלץ?
*למי שחשוב לה האתגר, המשחק עצמו די קל. לארה מתרפאת מעצמה, כך אז כל
מה שצריך לעשות במקרה שהיא גוססת בקרב יריות לדוגמא, זה להתחבא מאחורי חומה, לחכות
דקה והיא כמו חדשה. 
*למי ששונאת QTEים ]קוויק
טיים אבנטס] הידועים גם בשמם &quot;תלחצי על X כדי לא למות&quot;. המשחק מלא בהם. כדי לפצות
על זה שהמשחק עצמו די קל, מידי פעם מופיעה בהפתעה סכנת מוות וצריך מהר ללחוץ על
כפתור כלשהו או שגיים אובר. זה יכול להיות מאוד מעיק, לי זה לא כל כך מפריע אבל יש
אנשים שזה משגע אותם. בכל מקרה תתכונני למות המון. 
*כמו כן, המשחק לא מתאים למי שיש לה בעיה לרצוח אנשים [ובע&quot;ח]
בדם קר. זה נשמע דבילי אבל לי זה קצת מפריע. אני לא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 26 Nov 2014 16:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (צ&apos;ל שפרד)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853206&amp;blogcode=14240984</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853206&amp;blog=14240984</comments></item><item><title>מה הולך פה? שאלות ותשובות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853206&amp;blogcode=14240973</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מה זה פה?
דברים של בנות זה בלוג ביקורות על ספרים, סרטים משחקי מחשב מוזיקה ובאופן כללי יצירות שיש לי המון מה להגיד עליהן ולאנשים בחיי נמאס לשמוע אותי חופרת עליהם.

איך את בוחרת על מה לכתוב?
כעקרון אני פשוט בוחרת בדברים שיש לי מה להגיד עליהם תוך התחשבות בשני קריטריונים חיצוניים:
הראשון, היצירה חייבת להיות על אישה, על נשים, או שיהיו בה לפחות כמה דמויות נשיות מעניינות. בזמן האחרון יש המון מודעות לעובדה שדמויות נשיות בדרך כלל קיימות כדי למלא משבצת עלילתית ביחס לגיבור ושהרבה פעמים הן פשוט קלישאות שאומרות משהו מאוד לא נעים על נשים באופן כללי. אני מסכימה עם זה לגמרי, אבל בכל זאת יש מספיק יצירות שדווקא אין איתן את הבעיה הזאת בשביל למלא בלוג.

הקריטריון השני הוא שאני כותבת פה רק על דברים שאהבתי. גם מנסיון כללי שלי להיות חיובית יותר, וגם בגלל מה שאני קוראת לו &quot;פרדוקס הבלוגר&quot;. בלוגר כותב על סדרת טלויזיה שהיא גרועה, נניח. אם הוא ראה רק כמה פרקים, אפשר לבוא אליו ולהגיד לו &quot;למה אתה כותב שזה גרועה, זה משתפר ממש מהעונה השניה&quot; או &quot;אתה לא יכול להנות מזה בלי הקונטקסט&quot; או כל דבר אחר בסגנון. אם הבלוג&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 26 Nov 2014 16:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (צ&apos;ל שפרד)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853206&amp;blogcode=14240973</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=853206&amp;blog=14240973</comments></item></channel></rss>