http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903הזמן זורם כמו חול מבעד לאצבעות. מנסה לעצור אותו, לאסוף אותו. רוצה לתעד את החלומות, המחשבות, הרגעים היפים בחיים, הסיפורים והחלומות. רוצה להוציא הכל. מטורללת, זאת אני. משוגעת על כל הראש. מקווה שהפעם אצליח.heCopyright 2026 שרויה בחלום נצחי. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903&blogcode=14222629<div align="right" dir="rtl">אחי גילה שלקחתי לו את העפרונות ציור שלו. אין צורך לציין שכעס. לפעמים אני לא יודעת למה אני מציירת. זה מרגיע? מספק? לא. זה עושה טוב לאחרים? לא. העולם יחרב אם לא אצייר משהו? לא. אז למה? אני מציירת ברמה של ילדה קטנה. נכון, כולם אומרים שאני מציירת אנימה יפה, אבל יש אחרים שמציירים כל כך יפה.... אולי אם היה לי אינטרנט בבית הייתי לומדת לצייר, אבל עובדה שלא, כי את המילים האלו אני מקלידה מהבית של סבתא שלי שגרה מולי. וגם אם היה אינטרנט צריך זמן פנוי וטריטוריה חופשית, בלי אחיות קטנות שממררות את החיים ובלי הורים שכל רגע צועקים עלי לזרוק זבל. עצוב לי ורע לי. אני בדיכאון. יתכן שזו אחת ההשפעות של גיל ההתבגרות, ויתכן שלא. ואולי...אני מוצאת את עצמי חושבת איך להרשים את הילד החדש שבא לכיתה בסוף שנה שעברה, אבל אני לא יודעת אם זה עובד. הוא מחמיא לי וזה, אבל יש לי הרגשה שהלב שלו תפוס ע"י חברה טובה שלי שלא שמה לב עליו. מעצבן. מה הטעם לצייר כשאת גם ככה לא נהנית מזה??? הנה עוד פוסט פורסם, עוד ציור שנשלח למגירה ועוד לב אחד נאנח ותוהה מה יביא איתו המחר החדש... מחכה לחיזוק שלכם, שרויה בסיוט נ</div>Fri, 24 Oct 2014 12:28:00 +0200khaya11@walla.com (שרויה בחלום נצחי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903&blogcode=14222629http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851903&blog=14222629http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903&blogcode=14218808<div align="right" dir="rtl">אני בנאדם של חורף. יום שבו יש גשם, ערפל, קור, קרה, ברד זהו יום מושלם בשבילי. אולי בגלל שנולדתי בסוף דצמבר, אולי לא. מאז שאני זוכת את עצמי, אהבתי את החורף. אף פעם לא קיטרתי על הגשם. שלג לא יצא לי לראות, כי אני אשקלונית. אם תשאלו אותי, עדיף להתענות בקור על פני להתענות בחום. גשם זה טוהר, טיפות שפוגעות בפניכם והופכות לגשם קל ומתחזק, מלווה ברוח קרירה ובריח חזק ועמוק של אדמה רטובה שווה לכוס קפה חזק על הבוקר, במובן הנעים, רק חזק פי כמה. תמיד היה לי חלום, לצאת החוצה ולצפות בזריחה, לנשום את האוויר הצלול ולרוץ יחפה על הדשא, בגשם... לגבי התמונה כאן למעלה, הייתי פשוט חייבת להשים אנימה כי... אנימה זה חיי!!! וחיי הציורים שלי...</div>Fri, 17 Oct 2014 16:58:00 +0200khaya11@walla.com (שרויה בחלום נצחי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903&blogcode=14218808http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851903&blog=14218808http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903&blogcode=14216623<div align="right" dir="rtl">"שוכבת על המיטה ומביטה בחדר השחור לבן שלי. באוזניות הענקיות שלי אני שומעת את השיר Impossible ברמות מפוצצות אוזניים. כל החדר מעוצב בסגנון גותי והדבר היחיד שנראה נורמלי זה הפסנתר בקצה החדר. על שולחן הכתיבה שלי, ליד הלפטופ השחור, מונחים הציורים שלי. מלאכים, בנות פריקיות, ורדים וגולוגולות. אני קמה מהמיטה, ומתחילה לצייר פסנתר שחור ומסביבו צללים אפלים. מניחה את העיפרון סוג B8 ומתקדמת אל הפסנתר. מתיישבת על הריפוד השחור ומתחילה לנגן. הקלידים כאילו זזים מעצמם. מפסיקה לרגע, ובוחנת את עצמי במראה הגדולה. שיער חום מתולתל עם פס כחול, עגיל שני, איילנר ומלא מסקרה שחורה, מעיל עור שחור וגינס משופשף, בצירוף נעלי ברקדאנס שחורות ופנים קודרות. פותחת את הלפטופ, וכותבת בלוג..." אבל אלה לא החיים שלי. אני מציירת, אבל חולקת חדר עם אחותי הקטנה והמפלצתית. יש לי עגיל שני, אבל אני לא ממש מתאפרת. אני לא גותית, אין לי חדר מגניב כזה וגם לא לפטופ שחור ואוזניות ענקיות. אני לא מנגנת בפסנת, ואין לי שום פס בשיער. אבל יום אחד, אני יודעת, בעוד שנתיים, שש שנים, אפילו עשר, אני אגשים את החלום. גותית מן המ</div>Mon, 13 Oct 2014 23:06:00 +0200khaya11@walla.com (שרויה בחלום נצחי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903&blogcode=14216623http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851903&blog=14216623http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903&blogcode=14216408<div align="right" dir="rtl">אין צורך לכתוב תגובות לפוסט הקודם, כתבתי כבר את הברכה.</div>Mon, 13 Oct 2014 15:09:00 +0200khaya11@walla.com (שרויה בחלום נצחי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903&blogcode=14216408http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851903&blog=14216408http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903&blogcode=14216366<div align="right" dir="rtl">אחי החייל מסיים מסע סיכה והמפקד שלו שלח לנו הודעה שנכתוב לו מכתב מרגש לכבוד האירוע ואשלח למייל שהוא הביא. אני היצירתית במשפחה והביאו לי לכתוב את המכתב, אבל אין לי מושג מה לכתוב!!! אני זקוקה לעזרה מיידית! כתבו לי בבקשה בתגובות מה לכתוב, כולל התחלה אם תוכלו, אני חייבת עזרההההההה! ממני, שרויה בחלום נצחי ומאוד נואשת!</div>Mon, 13 Oct 2014 13:49:00 +0200khaya11@walla.com (שרויה בחלום נצחי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903&blogcode=14216366http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851903&blog=14216366http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903&blogcode=14215817<div align="right" dir="rtl">מי היה המורה האהוב עלייך?יש לי מורה שהיא המדריכה שלי ל&quot;אמירים&quot;- פרוייקט לתלמידים מצטיינים,והיא די קשוחה אבל תמיד רוצה ללמוד עוד ולהקשיב לתלמידים.מה המשפט שהכי זכור לך שמורה היה אומר בקביעות?בקביעות?יש את המורה המחנכת שאזכיר בשאלה הבאה... והיא תמיד בעד צדק חברתי וזה... אז המשפט:&quot;מילה זה כמו סכין בלב&quot; ו- &quot;למה, אבל למה לפגוע?(בהדגשה של ה&quot;למה&quot; )&quot;לפעמים צועקת, כן... אנחנו כיתה בעייתית...מי היה המורה שהכי השפיע עלייך?המחנכת שלי. בזכות מה?משכנעת. נקודה.צדק חברתי, שצריך להתלבש צנוע, הכל.פשוט משכנעת.לא שהשתכנעתי. טוב. כמעט. אולי. חלקית. כן. באסה.מה הופך מורה למורה טוב?הקשבה לתלמידים, לדעת להעמיד גבולות, לא להניח לתלמידים ועם זאת לעבוד איתם ברמה שלהם ולשלב הומור.האם קרה לך שלא הסכמת עם מעשה של מורה מסוים ובדיעבד הבנת שהוא צדק?כןןןן. כששיבצו אותי לאמירים במקום אמנות כעסתי. אבל כשקלטתי מה זה בכלל אמירים זה נראה לי עכשיו החלטה נהדרת.המקצוע תלוי במורה?כןןןן.אם המחנכת לא הייתה משעממת יש סיכוי שהיה מעניין יותר ללמוד היסטוריה.וגם... אם המורה לחשבון הייתה יותר קש</div>Sun, 12 Oct 2014 16:12:00 +0200khaya11@walla.com (שרויה בחלום נצחי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903&blogcode=14215817http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851903&blog=14215817http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903&blogcode=14215779<div align="right" dir="rtl">שלוווום! מצטערת על הפוסט של אתמול, הייתי בעצבים.... קורה לפעמים. בכל אופן, היום אני בנאדם חדש! השמש זורחת! ציפורים מצייצות! אז זהו שלא בדיוק... אני צריכה לגמור שיעורי בית לחופש מה הקשר של הכותרת לטקסט? אוקי אז תתעלמו מהפתיחה הגרועה ו... שמתם לב לבעלי החיים שסביבכם? גוק? זבובים? לטאה? פה ושם כלב? חתולים? אז התמזל/הורע מזלי וכל אלה אצלי- בכמויות. ולא רק אלה, תתפלאו, אני גרה ליד חווה. טוב, לא ממש חווה, יותר  אורווה קטנה באמצע רחוב בעיר. הרחוב, אפשר להגיד, "סגור", יש רק כניסה ויציאה עם הרכב. ככה שלא ממש נוסעים אלינו אנשים. שלא תבינו לא נכון, אצלינו אין ממש שקט, ההפך. חוץ מכל האזעקות, הבומים, המטוסים ומה לא(כן, אני מהדרום ) יש את השכנים, בעלי החווה, והם קצת קוקו. הם מדליקים מוזיקה מזרחית כ-ל הלילה ובעוצמה כזאת שנראה אתכם ישנים איתה. כל לילה. אז... נחזור לקטע: מכיוון שאנחנו גרים ליד חווה, אני פוגשת סוסים (לקחתי כמה שיעורי רכיבה- נורא יקר ונורא...</div>Sun, 12 Oct 2014 14:05:00 +0200khaya11@walla.com (שרויה בחלום נצחי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903&blogcode=14215779http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851903&blog=14215779http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903&blogcode=14215358<div align="right" dir="rtl">כולם כועסים לפעמים, זה רגש טבעי. לפעמים על ההורים שלא מבינים, לפעמים על החברה שלא מתחשבת, לפעמים על החבר ששוכח את יום ההולדת. אבל הכי כואב, כשכועסים על עצמנו. זה לא כעס שאפשר לפתור בעזרת דיבורים, והוא לא נגרם מטעויות של אחרים.הוא נגרם מטעויות שלי. לפעמים אפשר לתקן את אותן טעויות, אך זה דורש מאמץ רב. זה קורה לי הרבה פעמים בזמן האחרון, כעס שמשתלט עלי בפתאומיות, כשאני מבינה מה עשיתי, מה החמצתי ומה הייתי יכולה לעשות אחרת. למה אני כועסת? 1. אני מרגישה שמנה. אני כמעט בת 12 ושוקלת 50. שלא תבינו אותי לא נכון, אם תסתכלו עלי לא תגידו שאני שמנה. אני גבוהה, וזה פחות או יותר מותח אותי, אם כבר אז "מוצקה". בנוגע לפנים, חושבים שזה מבנה פנים מרובע. אבל אני עדיין מרגישה כבדה. ורע לי. 2. אני אוהבת לצייר, ואין לי אינטרנט בבית. סבתא שלי גרה מולי, ובביתה יש אינטרנט, אז אני הולכת לשם עם המחשב הנייד ויש לי אינטרנט. מוגבל, אבל יש. ועכשיו הבנתי שזה לא מספיק, כי אני מציירת הרבה ואני רוצה להתקדם בציור ולצייר תמונות שאני רואה באינטרנט. 3. באופן כללי אני מרגישה שהזמן צוחק עלי, מתגרה בי. ואל תשאלו</div>Sat, 11 Oct 2014 20:31:00 +0200khaya11@walla.com (שרויה בחלום נצחי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903&blogcode=14215358http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851903&blog=14215358http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903&blogcode=14214062<div align="right" dir="rtl">היא עמדה בפינת החדר האפלולי, מקשיבה לויכוח שמעבר לדלת. דקיקה ושברירית, בעלת יופי מעודן ומראה עדין. עורה היה לבן בגוון השנהב, עיניה התכולות מביעות עצב ושפתייה היו שרטוט דובדבני מושלם. עמדה דוממת, סופגת את הצעקות ואפילו, אוי, את החבטות. היו אלה שני גברים צעירים, אחים..., נשכה את שפתייה, שכעת התחרו עליה. היא הכירה אותם, הם היו חברי ילדות. תומס, גבוה ומרשים, וריצרד, נאה ובנוי לתלפיות. וכעת הם מרעילים זה את זה, מאיימים, מפחידים, שונים כל כך מכשהיו בחברתה. הם המשיכו בריב, בלי לשים לב לדעתה שלה, בלי לדעת מה יהיו התוצאות... לאחר כמה חודשים, בכנסייה,השוכנת בקצה צוק תלול ליד הים, עמדו שני אנשים, שונים זה מזו במידה שלא תתואר, עמדו להיקשר לנצח בקשר בלתי מנותק. הגבר מאושר, והאישה הצעירה עומדת אומללה, מצפה שהכל יעבור כבר, חוששת לגורל בעלה לעתיד. אישה אפשר לקנות בכסף, אהבה- לא. זאת חזרה ואמרה לו שוב ושוב, והפצירה שיחזור לביתו, לאחיו. לא הקשיב, וחבל. וכך עמדה לה, בשמלה מפוארת עם סלסולי בד ושולי תחרה, והקשיבה לכומר. היא הייתה מסוחררת, שקועה במחשבות, כששמעה "אני מתנגד!". הגרוע מכל קרה. </div>Thu, 09 Oct 2014 20:29:00 +0200khaya11@walla.com (שרויה בחלום נצחי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903&blogcode=14214062http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851903&blog=14214062http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903&blogcode=14212705<div align="right" dir="rtl">התחלת בלוג. התחלה חדשה. רוצה לשנות את עצמי. אבל אני לא בטוחה שאצליח. יודעת שלא רבים קוראים, אם בכלל, את השורות שאני כותבת כעת. רוצה להיפתח, להזרים את כל המחשבות ישר אל הבלוג הזה. האם אצליח? זקוקה לחיזוק. </div>Tue, 07 Oct 2014 16:56:00 +0200khaya11@walla.com (שרויה בחלום נצחי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851903&blogcode=14212705http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851903&blog=14212705