http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857heCopyright 2026 Meaper. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/57/18/85/851857/misc/28881512.pnghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857&blogcode=14814931<div align="right" dir="rtl">את באת והראית לי שהכל אפשרי שכל מה שחשבתי שגוי יש פה עניין ויש פה קרבה אינטימיות אבל האם תהיה משיכה?</div>Thu, 07 Jul 2016 20:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (Meaper)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857&blogcode=14814931http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851857&blog=14814931http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857&blogcode=14802540<div align="right" dir="rtl">*ההגדה שלי לשנה הייתה מיום הולדת 17 ל18* להגיד שהשנה הזו הייתה בשבילי זה משהו שיש לו קו מאוד דק בהבנה בגלל שהכוונה היא לא שעשיתי דברים שהם בשבילי כי כך אני יכולה להגיד שגם להתאמץ כדי להתחבב על אנשים זה בשבילי באיזשהוא אופן אבל זה לא מה שהיה השנה. השנה הזו הייתה בשבילי, היא הייתה שלי היא הייתה שנה של הגשמה ומציאה עצמית וגם אם כל מי שהסתובב בבלוג הזה ראה רק דברים רעים? אז מה? היא הייתה בשבילי! ברגעים השמחים היה לי קל יותר להנות ברגע מאשר לתפוס את המחשב וזה בסדר כי זה שלי. הבנתי דברים על עצמי וקיבלתי אותם ולא! אני לכל מי שכן הסתובב פה בפעם הראשונה בחיים אני לא מדברת על נטיות מיניות, אפילו שזה מה שהתחיל את התהליך של השנה הזו. למדתי על עצמי שאני יכולה להיות ולהרגיש בוגרת וממש ילדותית ומוזרה באותו הזמן ושזה אפילו כיף לי להרגיש ככה. למדתי שאני לעולם לא אהיה האדם שמקבל את פסגת תשומת הלב באירועים חברתיים וזה בסדר כי את הדרך שלי אני יכולה לבנות דרך מחוות קטנות לאנשים שמצאתי שהם שווים את זה, מחוות שכולנו יודעים שהן החיים עצמם ובזמן שמישהו אחר מקבל 15 דקות של תהילה אני יכולה פשוט לה</div>Thu, 26 May 2016 13:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (Meaper)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857&blogcode=14802540http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851857&blog=14802540http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857&blogcode=14798759<div align="right" dir="rtl">מי הסכים שבצד הזה יהיה נשים ובהוא גברים מי הטיפש שהסכים לקבל על עצמו רק חצי! חצי מסך האפשרויות לבגדים רק בגלל מה שיש לו בין הרגליים! הסכים לקבל על עצמו את הבגדים הכהים המשעממים הסכים שיקחו ממנו כל ורוד או סגול שישאירו אותו עם כפתורים ואפור ושחור וכחול איך היא הסכימה? איך היא הסכימה שיקחו ממנה את הכפתורים שבעבר היו לסמל? הסכימה להשאר עם מחשוף בצד אחד צד אחד של החנות לעולם אבל לעולם לא לעבור לצד השני כי זה יביא עלינו חורבן. ובינתיים כל עוד אני כאן אני אקשיב יש לי הורים אני צריכה בגדים חברה שמרשה לי רק חצי לא יאומן</div>Sat, 14 May 2016 21:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (Meaper)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857&blogcode=14798759http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851857&blog=14798759http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857&blogcode=14795312<div align="right" dir="rtl">הלוואי שהייתי ממש כמו כולם הלוואי שיכולתי לדעת ממש מי אני בלי לחפש רק לדעת הלוואי שיכולתי בלי שום פחד לגשש באפלה ולראות את האמת שעומדת לי מול הפרצוף אבל כרגע כל מה שיש זה קמצוץ. קמצוץ של שפיות קמצוץ ידיעה שנמהל בפחד 100% פחד שנובע מסודות החברה למה שקל ומה שקשה מה שמקובל ומה הוא רגיל בתור אחת שחוקרת הכל בעשייה יכולה רק לדעת אם זה כן או זה לא עם ניסיון או שניים רובוטים משחקים ותכנות אפשר לנסות להחליט אבל פה המצב יותר מסובך וממשיך וממשיך וממשיך ועכשיו אני כולי תיאוריה של הגדרה זה דבר שיכול להצחיק זה כמו להיות מפגר במקצוע אזרחות חשבון או אנגלית לכולם זה הולך לכולם זה מצליח ואתה ממשיך ונכשל 10 לעומת 100, 70 לעומת 500 אפילו במתכונת נכשל כולם רק אומרים שאתה תלמיד מוצלח ובטח עוד תממש עצמך ובעתיד הכל ישתפר אבל עכשיו זה קשה לקבל את חוסר ההצלחה לא כיף להיות תיאוריה של הגדרה וקשה להמשיך בלי בושה</div>Thu, 05 May 2016 00:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (Meaper)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857&blogcode=14795312http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851857&blog=14795312http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857&blogcode=14460449<div align="right" dir="rtl">לכבוד: החברה הישראלית והחברה בכלל מאת: שם בדוי אתם בחיים לא תבינו איך החוקים החברתיים שלכם לגבי מי אני אמורה או לא אמורה להיות דפקו אותי, אז בבקשה הדבר היחיד שאני מבקשת מכם, אל תתיימרו להבין ובבקשה אל תקטינו את הבעיה ותגנו על עצמכם. אתם לא הייתם שם וכנראה לעולם לא תהיו. </div>Tue, 22 Dec 2015 23:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (Meaper)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857&blogcode=14460449http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851857&blog=14460449http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857&blogcode=14440617<div align="right" dir="rtl">כוס אמאשלך. לך תזדיין. אני חושבת שזה פעם ראשונה שאני אומרת כאלה דברים. וואלה כמעט בת 18 ופעם ראשונה, ועוד לך אתה קולט בכלל? שלך אני אומרת את זה? לך תזדיין. אתה, וכל הפריווילגיות המחורבנות שלך, ביחד תזדיינו. אתה וכל השנה האחרונה שלא העברת בלשנוא את עצמך, לכו לעזאזל, בסדר? אם היית קורא את זה עכשיו לא היית מבין מה אני רוצה למה אני מדברת ככה אלייך, אבל זה בדיוק זה, זה זה שאתה פשוט לא מבין. אני רוצה שתלך לעזאזל כי מה שלא תגיד נטשת אותי בתקופה הכי קשה ו-וואלה? פשוט הפסיק להיות לך אכפת ממני יום אחד כשאמרתי שאני לא יודעת מה לומר איזה קלישאה אני הא? "רוני את אומרת שהכל נגמר, שאת מצטערת, אין לך מה לומר" אז זה אשמתי נכון? אני זו שגמרה אית זה, זאת ששברה לך את הלב אה? זה שאשמתי שבזבזתי את השנה הזאת בשנאה עצמית שידעת עליה והתעלמת ומילא זה, להיות נחמד זה לא מילה גסה, גם אם אולי שברתי לך את הלב, זה לא היה בכוונה ואתה יודע מה? פשוט סליחה אוקי? לא התכוונתי, באמת התכוונתי לאהוב אותך זה פשוט לא הסתדר לי. אתה וכל אלה שלא הבינו כשאמרתי לא, שבברוטליות נסגו מהחיים שלי כי לא עניינתי אותם יותר, הפכת</div>Tue, 15 Dec 2015 23:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (Meaper)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857&blogcode=14440617http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851857&blog=14440617http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857&blogcode=14409685<div align="right" dir="rtl">היה לי קובץ טקסט שנקרא למה אני פוחדת להיות לסבית הוא נמחק לפני חצי שנה הפחד לא נמחק ועם כל פגישה, אני מתחזקת אני מתגאה במי שאני אולי, ובמי שאני אולי לא וכל דבר שאני אהיה זה בסדר וכשאת אומרת לי את זה אני מאמינה כי הנה את כשאני אהיה גדולה ואת בסדר אז אני מאמינה כל מה שאני יכולה לומר לך, זה תודה על הנתינה האנסופית, למישהי שלא הכרת עד לפני כמה שבועות שום תודה לא מספיקה את מחזקת אותי בבקשה תישארי עוד תודה. תודה. תודה.</div>Tue, 24 Nov 2015 21:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (Meaper)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857&blogcode=14409685http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851857&blog=14409685http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857&blogcode=14393653<div align="right" dir="rtl">פתאום אני מרגישה משהו עצב עצב גדול מאוד והוא שוטף אותי זה לא נורא נעים זה כמו צונאמי אבל זה כמו הדבר הראשון שקורה לך אי פעם כאילו חיכית שיקרה לך משהו המון זמן וזה טוב אז זה טיפה פחות כואב וטיפה פחות עצוב נסבל.</div>Thu, 15 Oct 2015 23:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (Meaper)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857&blogcode=14393653http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851857&blog=14393653http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857&blogcode=14391042<div align="right" dir="rtl">דמיינו לעצמכם עדשת מצלמה. המצלמה עומדת בצד החדר על חצובה. אתם עומדים בפינה, לפניכם פיל או חציל מה שתרצו, אבל הוא במרכז. והפוקוס? הפוקוס אוטומטי, והוא מתפקס רק על הפיל וככה כשאתם מסתכלים אחר כך דרך העינית הכל נורא מטושטש. רואים רק הפיל והוא אמנם מחייך אבל אתם בכלל ניסיתם לצלם את עצמכם, כבר חודש וחצי שחסרה לכם תמונת פרופיל בפייסבוק. אנשים שואלים: "מה קורה? למה אתם לא שמים תמונה חדשה? לאן נעלמתם?" ואתם רק מנסים להסביר יש לי פיל באמצע החדר ואני לא מצליח להזיז אותו, הוא כל כך כבד, אני לא יכול. הפיל מחייך הוא כל כך חמוד אבל בגללו הפוקוס לא עובד. עכשיו תדמיינו סיטואציה דומה אבל אחרת, יש מצלמה על חצובה בצד החדר, אתם עומדים יותר קרוב למרכז הפעם מנסים לגרום לפוקוס לעבוד, להחזיר את התמונה המלאה של עצמכם לחיים, אבל גם הפעם זה לא עובד, שוב בעיה עם הפוקוס אבל הפעם אין שם פיל, גם לא חציל. יש שם משהו שחוסם אתכם אבל הפוקוס לא עובד, הכל נורא מטושטש אתם דוחפים את עצמכם לאמצע ממש חזק נגד הדבר שחוסם אתכם ובקושי רב עומדים באמצע, בפרצוף כועס, מתאמץ, הפעם התמונה יוצאת מטושטש אבל אפשר לראות את הפרצוף שלכם</div>Fri, 09 Oct 2015 20:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (Meaper)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857&blogcode=14391042http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851857&blog=14391042http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857&blogcode=14382660<div align="right" dir="rtl">איך יכולת לשבור לה את הלב ככה, פעמיים? איך אפשר לשחק באמון של בנאדם ככה בלי שמץ של בושה בידיעה שהיא אוהבת אותך בלי גבולות?כואב לי לחזות בזה ולדעת שאין לי מה לעשות בקשר לזה, לא במצב הנוכחי.כואב לי בכל רגע שהיא לא צוחקת איתי בגללך. אני לא מסוגלת לראות את זה.כוסעמק.אם היא הייתה יודעת כמה אני דואגת לה כרגע.כמה אני יודעת שלא מגיעה לה שישחקו בה ככה, שלא מגיע לה שיפגעו באמון שלה ככה ועוד האנשים הכי קרובים לה.אם היא הייתה יודעת כמה אני אוהבת אותה וכמה פעמים התרחקתי כי מתתי מפחד לאבד אותה.ואוף.למה אני מחביאה הכל כל כך טוב ולמה אני מתאמצת לעשות את זה? ומה אני בכלל רוצה?מעטפת שאוחזת את כל מה שבפנים חזק עד שהכל יתפוצץ. זה מתקתק את שומעת? 10...9...8...אני רק רוצה שיהיה לה טוב.</div>Sun, 20 Sep 2015 20:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (Meaper)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851857&blogcode=14382660http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851857&blog=14382660