http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475בלוג העצמה אישית שיצליח להוביל אותנו אל עצמי טוב יותר.heCopyright 2026 קואץ'. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475&blogcode=14843678<div align="right" dir="rtl">קיבלתי על עצמי להתחיל לכתוב שוב. הכתיבה עוזרת לי לסדר דברים בראש, להבין את עצמי ואת המחשבות שרצות לי בראש בצורה יותר טובה. כמובן שהבלוג הזה יכול היה לעזור לי לקדם את המטרה הזאת - אבל... נראה לי שהבלוג בו הצגתי את האני מאמין שלי וכלים מדהימים שנחשפתי אליהם בעבר להכרת העצמי שלנו הוא לא בדיוק המקום להשתפכות הנפש, לפחות ככה זה מרגיש לי. ולכן, את היומן שלי כנראה אני אכתוב במקום אחר, שיהיה נגיש רק לי (ממליץ בהקשר זה על האתר/אפליקציהjourney), בכל את אתם לא צריכים את כובד המחשבה שלי עליכם.. אבל כן נראה לי שגם אפנה מקום קטן בלב וחלון קטן בזמן לעדכן גם כאן, בבלוג הזה, בבית, על הדרך הפרטית שלי והאישית של כולנו למעלה. הלכתי לקרוא את כל הפוסטים שרשמתי פה אי פעם כדי לקבל חשק.</div>Fri, 14 Oct 2016 13:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (קואץ')http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475&blogcode=14843678http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851475&blog=14843678http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475&blogcode=14831795<div align="right" dir="rtl">לך תכריח את עצמך לכתוב. לכתוב בבלוג ששנתיים לא כתבת בו, לכתוב מהלב שכבר מזמן לא שאלת אותו מה שלומו. לכתוב על חיי היום יום ועל התהליכים שנבנים לאט ולפעמים לאט מידי, על אנשים שבדרך שהיית רוצה להתנתק מהם והלוואי גם להכיר. לך תכתוב על פחד, על שלום פנימי ועל יופי מוחצן. לך תכתוב על החזות של הדברים שמציגה מצג שווא ועל הנקודה בלב שמחפשת הארה. תכתוב על אהבה. תכתוב על השקט המיוחל בדמות של אוזניות ומוזיקת טבע, תכתוב על הגיטרה שחלמת עליה. תכתוב על הבכי שעולה בך עד שהוא נעצר, על זה שיש כ"כ מה לעשות אבל היום קצר. על ירושלים, על צפת. תכתוב שרצית להיות טוב - ושכחת מזה בדרך. תכתוב שרצית להכיר מישהו רק בשביל הקשר, היכולת לשתף, שחשבת לפנות לאדם אקראי ברחוב ולהציע לו להחליף מיילים. תכתוב על שלום, על מלחמה, על יהדות ועל תורה, על בניה והריסה ועל חלוקה שווה, של הזמן של התקציב, של הקשב, של הלב. תכתוב על הדרך שמצאת ואיבדת, ואז ניזכרת ששכחת. לך תסביר לעצמך למה החסימה ולמה אתה מייחס חשיבות לכל מה שהוא לא אתה, לכל מה שאתה לא רוצה שיהיה חלק ממך, שלך. לך תספר שנכשלת, שאתה רק חושב על ה</div>Wed, 31 Aug 2016 22:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (קואץ')http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475&blogcode=14831795http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851475&blog=14831795http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475&blogcode=14227112<div align="right" dir="rtl">שבוע טוב, אחרי שבוע עמוס לימודית (אולי יצא לי לכתוב על זה פוסט נפרד) אני חוזר בכוחות מחודשים אל שבוע חדש. :) הכל בראש.. כן זה ידוע שהכל בראש, כל קושי שאנחנו חווים הוא בעצם קושי שנובע מהמחשבה שלנו, אם נחליט שמשהו לא קשה ונעשה אותו בצורה הכי טובה שנוכל, נצליח לעשות הכל (או כמעט הכל). טוב כולם מאמינים בזה פחות או יותר לא? אז איפה הבעיה? למה אנחנו לא מרוצים? למה אנחנו מבולבלים ולא תמיד מוצאים את עצמנו? ובעיקר למה אנחנו לא מצליחים להשיג את מה שאנחנו רוצים להשיג? מה זה לא באמת, יש פער בין הרצוי למצוי. הרבה פעמים אנחנו חושבים בדרך מסוימת אבל לא תמיד פועלים על פיה. תחשבו על אדם שמעשן וקורא בכל מקום כמה העישון מסוכן, במחשבה שלו הוא מבין שעישון מסוכן לבריאות שלו אבל במציאות הוא עדיין לא במקום של לממש את המחשבה. יש פער בין הידיעה לבין המימוש בפועל. האם כשאותו אדם יחליט שהוא מפסיק לעשן הוא יצליח לממש את החלטתו? במקום הזה הרבה אנשים אוהבים להגיד "הכל בראש" - אם הוא באמת החליט והוא באמת יתאמץ - הוא יצליח. .. .. לא? .. אז אני רוצה להגיד.. כן יש מצב שבאמת "הכל בראש" ואם הוא יחלי</div>Sat, 01 Nov 2014 18:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (קואץ')http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475&blogcode=14227112http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851475&blog=14227112http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475&blogcode=14225948<div align="right" dir="rtl">שלום לכם! חזרתי ללימודים ביום א' האחרון והיה לי שבוע מאוד אינטנסיבי (שעדיין לא נגמר) אז לצערי לא מצאתי מקום לכתיבה בבלוג - אבל אני רק מחכה לרגע שאוכל לשבת ולכתוב בנחת כמו עכשיו, כעונש - אני כותב פוסט על חשיבות הכתיבה האישית. בשנים האחרונות יצא לי להחשף בכל מיני סיטואציות לכוחה של הכתיבה ככלי לשינוי פנימי ולהנעת תהליכים נפשיים, אני מאוד מאמין במה שאני הולך לכתוב כאן היום ואני מאוד שמח שאני יכול לחלוק את זה איתכם כאן בבלוג בעיקר בגלל שישרא-בלוג הוא כלי נהדר שבו אפשר ליישם כתיבה. נתחיל מהתחלה.. כתב הוא מערכת של סימנים שתפקידם לייצג מילים בשפה מסוימת בצורה גראפית (ע"פ ויקיפדיה- מומלץ לקרוא קצת, סתם כי זה מחכים). כתיבה משמשת לצרכים שונים ביניהם תקשורת בין-אישית, ייעול תהליכי עבודה (מעקב מסודר אחרי הזמנות, תיעוד וכו') וגם (ובסוג זה של כתיבה אני ארצה להתמקד היום), כדי לפרוק את שעל ליבו של אדם. נקרא לסוג זה של כתיבה "כתיבה אישית". לפני שנכנס לעניין הכתיבה צריך להסביר את המקום שלה בתהליך הרצון והמימוש העצמי שאנחנו רוצים לעבור ("מטרה" שאנחנו רוצים להגשים). יש לנו בעיה כבני אד</div>Thu, 30 Oct 2014 19:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (קואץ')http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475&blogcode=14225948http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851475&blog=14225948http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475&blogcode=14222311<div align="right" dir="rtl"> מה שלומכם אנשים יקרים? (*מצפה לתשובה בתגובות*) בשונה קצת מהפוסטים ה"כבדים" (והחשובים כמובן) שהיו כאן עד היום, היום אני סתם רוצה להעמיד למבחן משהו פשוט וטריוואלי מחיי היום-יום. השאלה היא מאוד פשוטה - מה אתם לוקחים איתכם בכיס/תיק לכל מקום שאתם הולכים? אני מאמין שמה שתמיד איתכם יש לו חשיבות מסויימת, אם תחשבו על זה תמצאו עומק בדברים הפשוטים שאתם סוחבים בכיס. הייתי רוצה להתחיל רגע מאיפה הגיעה לי המחשבה הזאת. כשהייתי בצבא (מפקד טירונים בבא"ח גולני) היה לי מנהג שהייתי מכריח את החיילים שלי להסתובב עם עט בכיס. עט בכיס כך האמנתי יעיל לחיילים למגוון מטרות יישומיות, בעיקר לצורך מטלות שונות של המפקדים כמו מצלי"ם - רשימת חיילים נוכחים בכל זמן ופירוט איפה שאר החיילים שלא נוכחים ועוד שאר ירקות. הייתי נוהג להתקיל את החיילים בשאלה האם העט שלהם נמצא בכיס (טוב משמעת של צבא בכל זאת..) וכך יצא במשך הזמן שהייתי שואל אותם "מה יש לך בכיס?". מאז השאלה הזאת עברה לי מספר פעמים בראש. אני מאמין כי בהכרות עם אנשים - כדאי לשאול את השאלה הזאת מכיוון שהדברים הפשוטים שתמיד יהיו איתם יוכלו במעט לספר על אופ</div>Thu, 23 Oct 2014 19:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (קואץ')http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475&blogcode=14222311http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851475&blog=14222311http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475&blogcode=14221349<div align="right" dir="rtl">קוראים יקרים, אני לא מוצא הרבה זמן להיות ליד מחשב כדי להגיב לתגובות החשובות שמתפרסמות כאן אבל אני מבטיח התייחסות מלאה לכל הנעשה בבלוג. אני מוצא את עצמי חושב כבר כמה ימים על הקשר שבין אהבה ופחד בעקבות ההארות המקסימות של הקוראות yaeliluוhaunted princess. בגלל שאני מאמין שהרעיונות שהצגתי בבלוג בעבר תקפות לכל מצבי החיים, גם כאן התרגשתי לגלות את עומק הדברים לאחר מעט מחשבה : הטענה שלי היא כי כל פעולה שאנחנו עושים נובעת מרצון כלשהו לתענוג (בין שאנחנו מודעים לכך ובין שלא) ויחד עם זאת אנחנו מנסים להמנע מסבל, או שאנחנו מוכנים לשלם בסבל מסויים בעבור התענוג שאנחנו רוצים לקבל. אם אני מוריד קצת את המושגים : הכלים המניעים אותנו הם רצון להיות יותר טובים שקשור מאוד לרצון שלנו לקבל, (למשל : להרוויח כמה שיותר כסף), והרצון לתת ("לסבול") כמה שפחות כדי להיות יותר טובים, (בכמה שפחות מאמץ). ועכשיו : פחד - פחד הוא בעצם הרצון שלנו לשמור על תענוג קיים שלא ילך לאיבוד ויוריד את הכוס שלנו - אני מפחד שמה שיש לי עכשיו יעלם בעתיד - אני בעצם עסוק בעצמי ובמה שאני מקבל, אני לא רוצה שמה שגורם לי להרגיש טו</div>Tue, 21 Oct 2014 21:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (קואץ')http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475&blogcode=14221349http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851475&blog=14221349http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475&blogcode=14219629<div align="right" dir="rtl"> שבוע טוב לכולם! אני רוצה להתייחס למה שאנחנו קוראים "פחד". כולנו פוחדים. אני מעיד על עצמי שאני אדם מלא בפחדים, החל מפחדים פשוטים - פחד גבהים או פחד ממלחמות ועד לפחדים מופשטים יותר כמו פחד מכשלון או פחד מלאכזב אנשים שיקרים לליבי. לאחר הוידוי האישי שלי, הייתי רוצה להתחיל בהגדרת המושג פחד : כפי שיצא לי להתייחס מעט ב"מפת הרגשות חלק ב'", פחד הוא תכונה הנובעת מתפיסה של "יש לי", אני תופס את עצמי בהוה כבעל כוס מלאה, יש לי משהו ביד (חיים, משפחה, חברים, כסף וכו') והפחד שלי הוא בעצם שבעתיד אני עלול לאבד אותו (הכוס שלי תתרוקן). הפחד הוא מנגנון הגנה שנובע מהבלתי נודע, אנחנו בהוה והעתיד לוט בערפל. מתוך מחשבה רבה על הנושא, הייתי רוצה לעשות הבדלה בין סוגי פחדים, ישנם פחדים מהותיים, בסיסים שנובעים מהעומק הכי גבוה של החיים שלנו, וישנם פחדים משניים, שנובעים מכל הטוב שניתן להשיג בחיים. פחדים בסיסים - פחדים הקשורים בעצם קיומנו : חיים - החיים הם המתנה הגדולה ביותר שיכולנו לקבל, בזכותם אנחנו יכולים לשנות ולהשתנות, לחוות, לרגש, להתרגש, לטעום, לנסות ולטעות. חלק מהפחדים הבסיסים ביותר</div>Sat, 18 Oct 2014 21:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (קואץ')http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475&blogcode=14219629http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851475&blog=14219629http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475&blogcode=14218849<div align="right" dir="rtl"> אני מאמין : תמיד בחיי הייתה לי משיכה ל"תוכן מעשיר". החל מספרי ניו אייג', סרטי מוטיבציה, משפטי מוטיבציה (יש לי פנקס שהייה לי בכיס במשך כחצי שנה וכל פעם שמצאתי משפט בעל תוכן כתבתי אותו) ועד לספרות הדתית על כל גווניה. התמזל מזלי ודרכי הצלטבה עם אנשים בעלי שיעור קומה גבוה שלא פחדו לדבר על דברים שעל הלב, על רצונות גבוהים וכלים להשגתם, זמן רב הקדשתי בשנים האחרונות לשיפור עצמי מתוך תפיסה שהטוב ביותר עוד לפניי. הייתי רוצה להתרגש יותר מהדברים הפשוטים, להעריך יותר את מה שיש לי בחיי ולקנות בנפשי תכונות גבוהות. להיות איש בעל שיעור קומה כמו האנשים שהאירו את דרכי. מתוך חוויה של עומק הדברים אליהם ניתן להגיע כאשר מפתחים מודעות רגשית/שכלית החלטתי לפתוח את הבלוג הזה ככלי מיוחד בו ירוכזו תובנות וכלים משמעותיים לחיים מועשרים ואמיתיים יותר. אני מתחייב : - לכוון ללב, לפנים הדברים, למיתרי הרגש ולאמת. - לא לפחד לגעת בעומק העניין ולחפש את המניע הסמוי שמאחורי המניע הגלוי. - לתת כלים מעשיים יחד עם תובנות שיוכלו להאיר את דרכם של אחרים. - להתנסח בצורה שמכבדת את תוכן הדברים אך אם זאת נגישה ל</div>Fri, 17 Oct 2014 17:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (קואץ')http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475&blogcode=14218849http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851475&blog=14218849http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475&blogcode=14217663<div align="right" dir="rtl">יצא לי לחשוב על זה היום עם חברה, הרבה פעמים בחיים דרכינו מצטלבות עם אנשים אחרים, שונים ודומים, חלקם צעדו איתנו לאורך זמן מסויים ואז דרכינו נפרדו וחלקם ממשיכים איתנו עד היום. יש אנשים ששמחתי להפרד מהם ולעומתם יש כאלו שאהבתי והמשיכו בדרכם למקום אחר בלעדיי והייתי רוצה לשמור איתם על קשר. כל אחד מהם נתן לי כוחות בצורה מסויימת ועזר לי להיות מי שאני היום, בעצם, אפילו בלי אחד מהם לא הייתי מי שאני עכשיו. אומרים שזה חשוב להכיר תודה כי זה מעורר אותנו לצאת מעמדת הקבלה שלנו ולתת לאחרים (שזוהי שאיפתנו הסמויה בחיים הנקראת בפי רבים גם "אושר") ולכן בפשטות ובכנות - תודה. כשאני חושב על זה, אפילו האנשים שהכעיסו או לפעמים השפילו או המעיטו בערכי, גם להם יש חלק במי שאני, קשה לחשוב על זה בצורה כזאת סלחנית כי הרבה פעמים זה כאב אבל - תודה גם לכם שניתבתם אותי להיות הפוך ממי שאתם. יש לי בראש תמונה כ"כ פשוטה של קווים שמסבירה את הצורה שבה חשבתי היום על ההצטלבויות שלנו עם אנשים בעולם, אבל אין לי שום דרך להעביר את המחשבה הזאת למציאות, לפעמים יש לנו רצונות גדולים אבל חסרים לנו הכלים להוריד אותם למציאות. וח</div>Wed, 15 Oct 2014 18:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (קואץ')http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475&blogcode=14217663http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851475&blog=14217663http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475&blogcode=14217099<div align="right" dir="rtl"> ישרא-בלוג הוא כלי נהדר לפרסום מחשבות ותובנות, אך מכיוון שהפוסטים פשוט נעלמים להם בין דפי הבלוג, כאן תוכלו למצוא את הפוסטים המכילים כלים לשיפור עצמי והתקדמות בחיים בצורה מסודרת. מומלץ לעבור על הפוסטים לפי סדר פרסומם. הפוסטים מסודרים לפי תאריך פרסומם וכוללים קישור, הסבר קצר על הפוסט ואת אחת התובנות שהפוסט מכיל. 1)מפת הרגשות חלק א'- כלי יעיל שיכול לסייע לנו להבין למה אנחנו מרגישים כמו שאנחנו מרגישים (22/09/14)פוסט זה הומלץ ע"י עורכי ישרא-בלוג בעמוד הבית. השורה התחתונה :"הכלל הוא פשוט : רק מי שיש לו כוס מלאה יוכל למזוג לכוס ריקה". 2)מפת הרגשות חלק ב'- על הכוחות המניעים את האדם (תענוג וסבל) והמשך הסבר על רגשות (28/09/14) השורה התחתונה :"בכל פעולה שאנחנו עושים שאיפתנו הסמויה היא רצון לתענוג ולהמנע מסבל". <p style="text</div>Tue, 14 Oct 2014 19:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (קואץ')http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851475&blogcode=14217099http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851475&blog=14217099