http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851070heCopyright 2026 rolling_soul. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851070http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851070&blogcode=14199323<div align="right" dir="rtl">יושב על הכסא בסוף המסדרון, הם עוברים לידי. הפרצופים השתנו מאיך שלא הכרתי. במבט מרחוק מרגיש יותר קרוב למה שהם עברו. יגון של חסרון, הם צועקים על כל המסדרון. המסיכה עלי, רק מוודא. תראו אני כמוכם, אומר כמו אילם. עיניים בהירות נפגשות. הבנה שקטה זה יותר מדי לפגישה ראשונה. רגע מה אנחנו עושים פה? קודם אתחזק ואז אחייך לצורך שלך, אגיד איפה היית כשהייתי חלש, אופס, את הולכת? תישבי לידי זה הכל בשבילך. אכלתי את המר, זה לא כואב, שיקרתי לעצמי. תופעת לוואי וזה טבעי שפגעתי בעצמי כשלא רצית לפגוע בי. סתכלי עליו, הוא איפשהו שם, בין המציאות לחלום. העיניים בהירות וזה אומר הכל. הרי זה ידוע בסוף ההתחלה לא מרגישים הקלה תחנה הבאה</div>Sun, 14 Sep 2014 11:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (rolling_soul)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851070&blogcode=14199323http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851070&blog=14199323http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851070&blogcode=14198157<div align="right" dir="rtl">עוד יום, סיגריה של הבוקר.. איפה אני? מהרהר לעצמי, מה אני עושה פה? עברו כבר שנתיים וקצת איבדתי את זה, רגשות סתמיות ומחשבות עוד יותר. אני צריך את המקלט שלי, הדופמין הזה שמציל אותי כל פעם, מרכיב חשוב שמעכל את כל הרגש הזה שאני צובר, רצף האירועים שממלאים את החושים שלי במידע לא נחוץ במשך כל התקופה מא' עד ו', סבל שהתרגלתי אליו שהפך למסע אחורה בזמן לרגעים הקטנים של אושר שרק אני זוכר ונדמה כי לא יהיו עוד לעולם.הפינה המתוקה בעבר, כמו למצוא יהלום במשחק מחשב כל כך נעים לחזור לשם אפילו רק לרגע, אני חושב לעצמי את הרגעים האלה אני לא ישכח בחיים.עבר כל כך הרבה אבל באותו יום שהכרנו לראשונה - את אמרת החיים קשים אני הסכמתי, אני אמרתי החיים קשים ואת הסכמת נישקתי אותך ונעצר הזמן, למרות שההורים שלך לא רצו אהבתי אותך ואת אהבת אותי.אלו היו שנים נפלאות עד שזה נגמר, אני יודע שזה בגללי, השנה האחרונה שברה אותך, לא רציתי. אבל עכשיו את שמחה וזה טוב..אני לא רוצה להסגיר את עצמי, זה יפגע בנו. אני מעדיף להשאר במעגל הסבל שאני מכיר, גל תחושות שאני יודע מה מצפה לי במדרגה הבאה עם הדופמין בקו סיום - ספורט ולקינוח אלכוהול.</div>Fri, 12 Sep 2014 12:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (rolling_soul)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851070&blogcode=14198157http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851070&blog=14198157http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851070&blogcode=14194227<div align="right" dir="rtl">למה מביאים אותי למצב שבו אני צריך להגיב בכעס או בהתחננות, למה רוצים לחשוף את הצדדים הקיצוניים... כדי לראות מה יהיה?מה כל כך מעניין בלהתיש בן אדם?. לא תמיד קל להבליג. אני לא עושה את זה לכם אל תעשו לי את זה למען ההנאות הביזריות שלכם. אני רוצה לאהוב אני רוצה להיות אכפתי רק אל תשימו עלי פס זה כל מה שאני מבקש. מפחד שהפכתי לחסין רגשות אחרי כל כך הרבה זמן. כי פעם היה לנו כל כך טוב להתאהב אבל אחרי הפרידה סבלתי המון, ועכשיו כשאני מבין את הסיכון אני חושב שמונה פעמים לפני שאני נכנע בפניך ואומר לך שאני אוהב אותך, את יכולה להבטיח לי שלא תפגעי בי? </div>Fri, 05 Sep 2014 13:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (rolling_soul)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=851070&blogcode=14194227http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=851070&blog=14194227