<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Dream, Imagine, Create</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 הפיקאסו של המוות. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Dream, Imagine, Create</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/56/06/85/850656/misc/28474568.jpg</url></image><item><title>להרהר על הכתב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656&amp;blogcode=14250355</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בימים בהם כל הרע שהצטבר נופל עליי בפתאומיות, אני נזכר שמחר יהיה טוב יותר ואם לא מחר, אז אחר כך. אבל גם כשאני יודע זאת, לפעמים אני נבלע לתוך הרע ומבין גם כמה אני רע בעצמי, והרע מוכפל ואני טובע מעט. באותו רגע הכל הופך ערפל ואיש לא נמצא כדי להוציא אותי משם. רק אני יכול, וכמובן שאני מצליח. החיים כמובן יפים כל כך, וחבל לפספס יופי כזה.
אני רואה את היופי כשאני רואה את החברים.ות המאושרים שלי ואת בני.ות זוגם, או את הכלבה שלי כשהיא שוכבת במיטתה, או כשמישהו אומר לי תודה. זה לא נורא אם אני קצת אנוכי, ולפעמים עוזר רק בשביל לקבל את ההרגשה הטובה הזו ממילים כמו ״תודה, אחי!״ או ״מה הייתי עושה בלעדיך?״

בזמן האחרון לאף אחד אין זמן. כולם נורא עסוקים, עסוקים מדי אפילו בכדי לקבוע פגישה בסופ״ש. וכשהם נפגשים, זה משהו בלתי נשכח, בעיקר מפני שזה נדיר מאוד ליזום פגישה שתתאים לכולנו. לכן לא משנה לי אם החבורה שלנו תיפגש כשכולם יכולים חוץ ממני, מפני שהזדמנות כזו חבל לפספס.
האמת שאני מעדיף לקחת צעד אחורה מהחברים שלי ולתת להם להנות מעצמם. לפני כמה זמן פגעתי באחד מהם וזה היה נוראי ואני פוחד לפגוע שוב, כי זאת לא פע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 13 Dec 2014 13:22:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הפיקאסו של המוות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656&amp;blogcode=14250355</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=850656&amp;blog=14250355</comments></item><item><title>אהבה בחלום ובקרוב צו ראשון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656&amp;blogcode=14250166</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא כתבתי המון זמן. חבל :( אבל כך זו כיתה י״א.
חלמתי את אחד החלומות היותר מוזרים שהיו לי לפני כמה לילות. בחלום אני נמצא בסוג של מסיבה, בבית בעל שתי קומות, וישנו סוג-של ג׳יגולו בחדר מעל, והרבה אנשים עירומים. לאחר מכן, הוא מדבר אתי מעט ואני פתאום מתחיל ממש לחבב אותו ויותר מכך- ממש להתאהב בו. בעיקר מינית. מתישהו אני הופך לאישה לכמה שניות-קטע מאוד מבלבל- ואז אנחנו למעלה ועושים דברים שצונזרו בחלומי. בפגישה שלאחר מכן הבחור נראה מבוגר יותר אך אני עדיין מאוהב בו קשות, וחמימות ממלאה אותי כשאנחנו מחזיקים ידיים. בפגישה שאחרי זאת הוא כבר עם זקן לבן ושיער לבן, ומגבעת שחורה, אך נשארה אצלי אותה האהבה.
כשהתעוררתי, הרגשתי שאני עדיין מאוהב. מישהו התקשר אליי והייתי בטוח שזה ההוא מהחלום, זה היה קצת מבדח כשגיליתי שזה לא. :| זה ממש מוזר, כי הוא בדיוק ההפך מהטייפ שלי- מבוגר ממני ב-24 שנה, זונה ממין זכר, לא מבין ממש מה מצאתי בו בחלום. אני מניח שזה היה סוג של כישוף? לקחה לי חצי שעה אחרי שהתעוררתי להבין שאני לא מאוהב ושזה היה *חלום*. חוץ מזה, שהתרפקתי עליו כמו איזה חתול. מוזר ממש. גם הרגשתי נורא מיני, מה שאני&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 13 Dec 2014 00:02:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הפיקאסו של המוות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656&amp;blogcode=14250166</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=850656&amp;blog=14250166</comments></item><item><title>יצאתי החוצה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656&amp;blogcode=14222557</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;והאוויר היה פשוט מדהים. הרגשתי אותו על קצות אצבעותיי,,והעברתי אותו הלאה. הבטתי קדימה, כשאני יושב על ספסל התחנה, והסתנוורתי קלות מהשמש הרכה של הבוקר, שהציצה מבין ענפי העץ העירום. נשמתי שוב.
איזה יום נפלא.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 24 Oct 2014 07:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הפיקאסו של המוות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656&amp;blogcode=14222557</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=850656&amp;blog=14222557</comments></item><item><title>הבמה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656&amp;blogcode=14216510</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפעמים, כשקוראים לי לבמה אחרי ההצגה, בהשתחוויה ובתודות
קשה לי לקלוט שמתכוונים אליי
ואני שואל את עצמי: למה שיודו לי? אני רק לוחץ על כפתורים
גם לא יודע מה לעשות שם, הבמה היא לא המקום שלי. 
אבל זה מאוד מחמיא.
אף כי אינני מבין את הסיבה לכך.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 13 Oct 2014 19:27:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הפיקאסו של המוות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656&amp;blogcode=14216510</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=850656&amp;blog=14216510</comments></item><item><title>נקווה שילך טוב!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656&amp;blogcode=14216333</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;התחלתי לעבוד כעוזר במאי ואחראי על המוסיקה בהפקות של אמי (במאית, שחקנית, כאלה) לשארית החופש. בינתיים הולך מצויין! אני אחראי גם על התאורן, שולט במצב. אני אוהב את ההרגשה הזאת וגם המוסיקה מעולה. יש לי גם view מצויין. 
האחראי על המיקרופונים די חתיך. אז בהחלט יש לי view מצויין~
שניתן להצגה להתחיל?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 13 Oct 2014 12:48:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הפיקאסו של המוות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656&amp;blogcode=14216333</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=850656&amp;blog=14216333</comments></item><item><title>זה טוב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656&amp;blogcode=14215973</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מרגיש כל כך שמח :):)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 12 Oct 2014 20:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הפיקאסו של המוות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656&amp;blogcode=14215973</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=850656&amp;blog=14215973</comments></item><item><title>יש התחלה של הסוף ואז הסוף של הסוף-שהוא התחלה רגועה יותר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656&amp;blogcode=14215657</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוקי. הכותרת קצת מבלבלת, אבל אני פשוט מודהם, זה הדבר הכי קוסמי שקרה לי עד עכשיו.אוקי, זה טיפהלה מסובך. אני מקווה שאני אצליח להתבטא נכון.אז ככה.הכל התחיל בשנה שעברה, במחצית שלה. באותו ערב נשכבתי לישון. ואז חלמתי, וחלמתי עליי במסיבה כלשהי, כלומר הכל היה מטושטש והיו הרבה כוסות פלסטיק עם מים. הייתי עם סבתי, שנראתה קטנה ומצומקת, והייתי צריך לרחוץ אותה (כי זה מה שהייתי עושה לפני שעברה לבית האבות, הייתי הפיליפינית שלה). האדים והטשטוש הלחיצו ובלבלו אותי. בכל מקרה, הכנסתי אותה לאיזה ארון קטן ואמרתי לה לחכות כאן, כדי שאני אביא מים לרחוץ אותה, מישהו זרק עליי משהו, היה בלגן. לבסוף חזרתי, וניסיתי לפתוח והיו כל מיני כפתורים. לחצתי עליהם ופתאום הארון דלק, זה היה תנור. הייתי בשוק, ניסיתי לבטל את הפעולה, לשווא. כשנפתחה הדלת, ראיתי את סבתי כגוש מצומק ושחור, והיא מחייכת אליי עם המון קמטים. ראיתי את הפנים שלה, אני בדר״כ לא רואה פנים בחלומות. אחרי שראיתי שהרגתי את סבתא, הייתי בלאנק, ריק, לקחתי סכין ובן דוד שלי משום מה היה שם וניסה לעצור אותי. אחזתי את הסכין ביד ודקרתי את עצמי מספר פעמים, שוב ושוב ושוב.כמה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 12 Oct 2014 09:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הפיקאסו של המוות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656&amp;blogcode=14215657</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=850656&amp;blog=14215657</comments></item><item><title>המלצה קטנה וצנועה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656&amp;blogcode=14215404</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לכו לפסטיבל עכו.
קדימה, אני סופר ממליץ.
ההצגות המדהימות ביותר שראיתי בחיי. לא מפסיק לחשוב עליהן.
זה פשוט...
וואו.


אחליף חוויות בהמשך. 
(מתרגש בטירוף)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Oct 2014 21:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הפיקאסו של המוות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656&amp;blogcode=14215404</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=850656&amp;blog=14215404</comments></item><item><title>קשה לי לייעץ לה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656&amp;blogcode=14214736</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;דיברתי עם חברה אתמול. היא הרגישה נורא, שאלתי למה? אמרתי לה, בואי לכאן, היא התכרבלה לידי בסוודר הענק האפור שלה וסיפרה על האהבה הנכזבת שלה, וזה היה כל כך אמיתי. כלומר... בתור מישהו שלא יודע ממש מהי אהבה, זה נתן לי תמונה רגשית מאוד על הדברים. מדובר בסיפורה של ר׳ (אגב היה ביננו משהו, הבנו שזה לא הולך. כעת אנחנו חברים טובים). יש לנו את החבורונת שלנו, ובתוכה נמצאת א׳. ר׳ ו-א׳ הן חברות סופר קרובות, ר׳ מכירה אותה יותר טוב מכולם. מקבלת אותה יותר מכולם. אוהבת אותה יותר מכולם. אבל ל-א׳ ישנה הבעיה שהיא-חוסר רגישות. היא מתלוננת שנייה אחת שאף אחד לא אוהב אותה ושהיא מכוערת, ר׳ ישר מזכירה לה- ״אני אוהבת אותך. באמת. א׳, אני לא יכולה להפסיק לחשוב עלייך.״ קורע אותי לשמוע את הסיפור, כי איך שהיא מספרת את זה כל כך שונה מסיפורים אחרים ששמעתי, זה כל כך הרבה יותר אמיתי.
א׳ עונה לה בפשטות- ״ר׳... את יודעת שאני מעריכה אותך אבל אני לא חושבת עלייך בדרך הזו. אני לא מוצאת אותך מושכת.״ ובקשר לסקס, הרי א׳ בחורה מאוד סקסיסטית, היא מוסיפה- ״אין לי בעיה לעשות את זה עם כל בת שיש, אבל לא אתך.״ ישר שאלתי, למה לחשוב על סקס&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 10 Oct 2014 21:03:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הפיקאסו של המוות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656&amp;blogcode=14214736</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=850656&amp;blog=14214736</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656&amp;blogcode=14214315</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכל נראה רגוע פתאום. אני יכול לנשום לרווחה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 10 Oct 2014 09:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הפיקאסו של המוות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850656&amp;blogcode=14214315</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=850656&amp;blog=14214315</comments></item></channel></rss>