http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309מחשבות,תהיות,התלבטויות...מה היה אם....???,קיטורים,טיפול נפשי,אמירות וכל מה שכבר נמאס לחלום על,להחזיק בבטן ולאכול את הלב על מה שיכל להיות ולא היה.....heCopyright 2026 קמדן. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/09/03/85/850309/misc/28451306.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309&blogcode=14365587<div align="right" dir="rtl">אז זהו..לפעמים יצר האימפולסיביות שלי גם מציל אותי.... החלטתי ש fuck על הכל..את כל האנרגיות שלי אני הולכת למקד עכשיו בשלשה תחומים עקריים.. במשפחה,בעבודה ולמען אחרים..(בעיקר ילדים ונוער ).. וזה כולל להוכיח שהתפקיד החדש שקיבלתי הוא בזכות ולא בחסד..וסוף כל סוף אמשיך בלימודי התואר השני גם אם יקח לי עוד שלוש שנים..ואהיה יותר זמינה למשפחה..ואמצא לי חברה טובה ממש..לא זכר,אלא נקבה..כי עם הזכרים זה נגמר רע רע רע ומלא ייסורים ושנאה עצמית והרגשה איומה.. ולעזזאל עם הרומנטיקה והאינטמיות וכל הבולשיט הזה..לא הכל מושלם..יש כאלה שנועדו להיות אנשי קריירה טובים ולייעץ לאחרים ולא להנות בעצמם-מקובל עלי..באמת!! גם במחיר שאתפשר על מה שיש לי ולא אחפש מילויי חסכים בשדות זרים..כי ביננו , מה שיש לי זה אוצר לעומת מה שיש או אין לאחרים..ולתת את ליבך על מגש של כסף ולחשוף את עצמך לזרים עד כדי חולשה- זאת טיפשות..ועליה משלמים!! אז למדתי,הפנמתי..ויאללה..קדימה ..נתמסר למה שאני באמת טובה בו וזה להיות למען אחרים ולא למעני,כי כשאני למעני זה אגואיסטי ורע..ורק בוכים מזה בסוף. ולמעני..למעני אמשיך בסולו רק אני ואנוכי עם ה</div>Sun, 09 Aug 2015 10:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (קמדן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309&blogcode=14365587http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=850309&blog=14365587http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309&blogcode=14364869<div align="right" dir="rtl">דיי,נמאס לי לשפוט את עצמי ובוודאי שאחרים שופטים אותי. זה מאוד קל כשאתם לא נמצאים במצב הזה ואין לכם שמץ של מושג איך זה ומה עובר עלי... התא המשפחתי שלי טוב וגם סוג של טוב לי בדרכי שלי...ולא אפרק אותו מהסיבות שלי..אך אין לי אינטימיות,אין לי חיבה ואין לי רומנטיקה...מעולם גם לא הייתה וידעתי לאן אני נכנסת ולמה..וגם עכשיו למרות הניסיונות,הרצון והשיחות- אין מה לתקן.. אז החלטתי להשלים לי את החסכים בדרכי שלי..לא,אין סקס-גם לא דיברתי על זה..אבל כן,אהבה ריגשית שתצמיח אותי ולא תגרום לי לנבול.. אז נמאס לי להרגיש רע עם זה,כי שופטים..אתם לא שם-אתם לא מבינים!! לא הכל כמו בספרים-ולא תמיד אפשר,קל ורצוי לפרק. אני רוצה חיבוק ומשהו שהוא רק פרטי שלי ולא להרגיש חרא בגלל זה.. עד לא מזמן..היה לי את זה-ועכשיו כבר כלום..</div>Fri, 07 Aug 2015 19:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (קמדן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309&blogcode=14364869http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=850309&blog=14364869http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309&blogcode=14363154<div align="right" dir="rtl">אז זהו..הסוף הגיע..הגיע היום וזה הצליח לגרום לי לעיניים נפוחות ואדומות..לא היה אכפת לי כבר מכלום מלבד לכתוב ולומר בכנות את כל אשר על ליבי...והתשובה שקיבלתי הייתה- פרידה..חד משמעית ..ללא פתח ללא אולי ללא צוהר..פשוט סוף וזהו.ואני ממרומי גילי וניסיוני שאוחזת בזוגיות,בית,מקצוע , משפחה ,אנשים שתלויים בי ועוד..הרגשתי אבודה..בפירוש אבודה.כי לראשונה בחיי איבדתי לתמיד את מה שנפשי חיפשה שנים ומצאה לרגע..חברות אמת.הכל היה שווה..הכעס,ההסתרה, הכמיהה,ההתעוררות..הייסורים..היה שווה בהחלט..אך נגמר.נגמר בבום..ענק..למרות ההבטחות,למרות הרגשות ולמרות החיבוקים..נגמר..והדלת הזאת על פי מה שהבנתי,מוסמרה לנצח.נאטמה.אל נא תנחמו אותי היות ואני לא רוצה ניחומים..אל נא תאמרו..היה וטוב שהיה..והכל לטובה..או לפחות טוב שהרגשת עדיף מלא להרגיש בכלל..ואל תכעסו עלי גם שהייתי טיפשה,תמימה וחסרת מוסר-הלקתי את עצמי עד אין קץ..פשוט אל תאמרו דבר..רק תבטיחו לי שהכאב הזה יפסק..מתישהו יפסק</div>Mon, 03 Aug 2015 18:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (קמדן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309&blogcode=14363154http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=850309&blog=14363154http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309&blogcode=14362630<div align="right" dir="rtl">תיפוף תופים ברקע..... כן,כן...את פרס המטומטמת הנאיבית מקבלת אנוכי..וזכיתי בו בזכות ולא בחסד :-) אחרי שבועות של התכתשות עצמית,הצלחתי להשיג את המספר שלו ( כי מחקתי אותו קודם שלא אתפתה לשלוח הודעות -ולא סתם כנראה...) ושלחתי לו הודעה..כי עובר עלי משהו שאני חייבת לדבר איתו עליו..כי הרגשתי שרק הוא יכול להבין,לתמוך ולחבק... ו..כלום..לא חוזר אלי..יש מצב שבכלל לא קרא את ההודעה ומחק אותה.. אני כזאת מטומטמת ונאיבית שחשבתי שנשאר בו בדל של אכפתיות...אפילו הודעה בסגנון "לא רוצה לדבר איתך ולהיות איתך בקשר יותר-עופי לי מהחיים"..הייתה קלה יותר לעיכול.. אבל ההתעלמות הזאת..זה כואב..מאוד..אין לי מילים אפילו לתאר עד כמה.. בסהכ רציתי לומר לך..שעשיתי משהו לא טוב לעצמי..ואני משלמת עליו עכשיו בבריאות..חזרתי מיעוץ ויש לי בעיה.. חשבתי בשיא התמימות שנתעלה על מה שהיה ותפתח בפני את ליבך..תעניק לי את הקשבתך..אז חשבתי..תמימה וטיפשה..כבר אמרתי :-(</div>Sun, 02 Aug 2015 17:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (קמדן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309&blogcode=14362630http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=850309&blog=14362630http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309&blogcode=14361738<div align="right" dir="rtl">האם כדאי לספר כל דבר אבל כל דבר לזה שאתה חולק איתו את חייך? גם במחיר שהוא יפגע, או לא יבין כי הדעות שלו שונות..אני ליברלית יותר ואמות המוסר שלי שונות כמעט לחלוטין משלו.. אנחנו מבינים זה את זו , תומכים ומעריכים האחד את השנייה..ונותנים מרחב אישי זה לזו..מן הסתם כי אנחנו שונים אבל תומכים.. וחוץ מזה,האם זה כל כך נורא שאשמור דברים מסויימים רק לעצמי? שיהיו רק שלי?? גם אם מדובר בחברתם של בני אדם ששונים לחלוטין ממה שהוא מכיר ורוצה להיות.. האם זה בסדר,כל עוד שיש לי גבולות ברורים משלי מה כן ומה לא..למרות שבעיני אחרים אני לא בסדר? אני רוצה להאמין שעל אף הסודות שלי,המעידות שלי והבחירות/החלטות שלפעמים לא הכי נכונות..אני עדיין אדם טוב ומצפוני..אבל גם קצת אנוכית כי קשה לי לוותר על הסודות שלי ועל האני שלי.. נראה לי שעניתי לעצמי..וזה שיש לי מצפון שקצת מייסר-זה כבר טוב כי כך אשתדל לא לפגוע וגם לא הכי לוותר... מוריסי שר " אני אנושי וזקוק לאהבה כמו כולם" כך גם אני,אנושית וזקוקה לאהבה..ויש הרבה סוגים של אהבה..כנראה שחלקן מסוג הסוד.</div>Fri, 31 Jul 2015 17:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (קמדן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309&blogcode=14361738http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=850309&blog=14361738http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309&blogcode=14361561<div align="right" dir="rtl">ראשית,לכל מי שקורא וגם כמובן למי שמגיב-סליחה שאני חופרת וקודחת באותו הנושא לאחרונה...אני פשוט רואה בלוג זה ככלי טיפולי ושיתוף של אנשים כהארות ,תובנות ולמידה...ועד שלא ארגיש שמיציתי נושא מסויים שמעסיק אותי עד תום-קשה לי להפסיק.אז..סליחה..ולעניין הפוסט היום-מאז ומתמיד כחלק מהפרעה נוספת שיש לי ( על אחרות כבר רמזתי כאן וארחיב שוב בעתיד ) ocd בינוני..דווקא הפרעה שעוזרת לי ומשרתת אותי לא רע בכלל :-)אחד השימושים בה אלה רשימות check list שכל כך ממכרות ועוזרות לי...נראה איך הרשימה תועיל בנושא המדובר..מה שהענקתי לו-הקשבה ועצות ככל הניתןהגנה מפני אנשים וגורמים שוניםעזרה בענייני לימודיםעזרה בענייני עבודהניסיון לעשות מצב רוח טובלהיות שם נפשית ופיזית בזמנים לא פשוטיםהמלצות לגורמים שוניםהשראהמה שהוא העניק לי-הקשבה ושיתוףלקבל את עצמיחברה נעימההעלאת הערך והביטחון העצמיפעמים שהייתי לא הכי בסדר-כעסתי בהגזמה אבל התנצלתי תמידהמאסתי את עצמיפעמים שהוא היה לא בסדר-הרבה פעמים לא היה שם נפשית ופיזית בשבילי בעיקר בזמן התקפה ואחרי שהבטיח שיהיהשיקר לא מעטנשאר אניגמטינתן להרגיש לפעמים שאני לא בסדר ומגזימהנטש בזמן ק</div>Fri, 31 Jul 2015 08:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (קמדן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309&blogcode=14361561http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=850309&blog=14361561http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309&blogcode=14360013<div align="right" dir="rtl">אז מה היה שם??מה גרם לכל ההרגשה הריקנית שיש לי עכשיו? לפני כשבעה חודשים הכרתי אותו..בחור צעיר ממני,מלא תובנות עם ניחוח נוסטלגי..הזכיר לי את עצמי שנים אחורה.אותם נושאים עניינו אותנו,אותם תחומים..דיברנו המון,שעות..חלקנו דברים,נחשפנו כל כך.חברות נפש של ממש...שנים לא הרגשתי כל כך בנוח עם אדם.שנים לא פתחתי את סוגר ליבי כפי שפתחתי.ידידות אמת,כמו בסרטים,כמו בספרים..וכן..הייתה גם משיכה מינית,לפחות מהצד שלי.משיכה שלא מומשה..היות ושנינו עם בני זוג..שנינו במערכות יחסים,מערכות יחסים רציניות וחשובות,אז הכל נשאר בדמיון..בו לא יכולנו לשלוט,אך החברות פרחה..יש אף יאמרו בגידה אינטימית,גרועה יותר מבגידה מינית..אך לא יכולנו להרפות מהשיחות..לא יכולנו..ואז הכל התפוצץ..זה היה קשה,כואב,נורא...גיליתי שבמשך כל הזמן הזה הוא ניהל מערכת יחסים מינית עם ידידה טובה שלי שניסתה לברוח ממערכת יחסים לא פשוטה שלה ועכשיו בגלל זה היא בתהליכי פרידה וגם אתה,נפרדת מבת הזוג שלך ובמקביל נטשת אותי..את החברות שלנו..יש שיאמרו שניצלתי..שאתה שקרן,מניפולטור..גם אני חשבתי כך..אבל איך אסביר שמה שאנחנו חלקנו היה מיוחד..ועכשיו אין כלום בגל</div>Mon, 27 Jul 2015 18:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (קמדן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309&blogcode=14360013http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=850309&blog=14360013http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309&blogcode=14358921<div align="right" dir="rtl">איך לומדים לשחרר? למה כל כך קשה לי להבין שאתה לא מעוניין יותר בחברה שלי ובעצם אף פעם לא היית..בכלל..שה so called חברות ביננו הייתה פיקציה,מסך עשן,הפוגה קומית ולא יותר מזה.למה כלפי פנים אני לא מרפה? ממשיכה לקוות ולחכות לאות ממך,לרמז,להודעה...למשפט קצר שאתה מתגעגע,מרגיש..שאכפת לך..שאני קצת חסרה..רק קצת לפחות..למה אני כל כך חלשה,מעוררת רחמים? חשבתי שאני חזקה יותר,בעלת ידע וניסיון.אחת שלא תתן ששוב ישחקו בא.. אויי...למה כל כך קשה לי לשחרר,למה כל כך קשה לי שאתה לא בחיי?הבטחת שתמיד תהיה.וגם אם הרפה תבין אבל לא תברח..אז למה ברחת?למה נטשת אותי? אני מוקפת אנשים,אבל כל כך לבד...בבקשה תחזור..בבקשה תהיה..שוב..רק תהיה.</div>Sat, 25 Jul 2015 18:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (קמדן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309&blogcode=14358921http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=850309&blog=14358921http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309&blogcode=14355693<div align="right" dir="rtl">היה זה יום אביב וריח הים הרגיש כל כך טוב, עמדתי בצד ועשנתי..וההרגשה הייתה שלמה,נקיה ורגועה. אחרי כל כך הרבה שבועות של פחד,חששות,דאגה והלקאה עצמית... מי האמין שלשתי דקות הכל יעלם כלא היה..והתחושה תהייה כל כך טובה. עברו מספר ימים והעצב שוב הכה ולא רק שהכה אלא בעט,בפראיות. בעט בכל הדלתות וניתץ את החלונות..נכנס,התישב ולא מיאן לעזוב..בכלל.. ואותן דקות של רוח נעימה ויום אביבי,נראו כה רחוקות,כה כוזבות.. ולא שום דבר מלבד זכרון מרוחק וכואב.. והנה שוב יום יפה הגיע. ורוח הים מלטפת את פני... אך לא אתן ליום ולרוח להוליך אותי שוב שולל , אף לו לרגע.. אפתח לעצב בעצמי את הדלת והחלון ואזמין אותו למשכני. והוא יחייך חיוך צורם,יחכך את ידיו זו בזו ויגמע את נשמתי.</div>Sat, 18 Jul 2015 11:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (קמדן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309&blogcode=14355693http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=850309&blog=14355693http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309&blogcode=14354888<div align="right" dir="rtl">תודה..תודה למי שאיתי כרגע,תודה לגורל , תודה ליקום..תודה לאלוהים... תודה למשפחה שלא מוותרת עלי ולצידי על אף המיעוט הפיזי וכל הקשיים. תודה לחברותיי...שגם אם קשה להן..בזמן הנכון הן לצידי ומחדירות בי בינה. תודה לילדים המקסימים שמברכים את היותי אני ואת קיומי..אתם תמיד נמצאים כאן ותמיד יודעים מה לומר ואיך לאהוב באמת ולרגש. ותודה לעצמי..כן..על החוזק שקיים בי ולא מרפה..למרות הפחד,החרדות והקנטרנות...למרות המרדף אחרי האפלה והמוות..יש בי אומץ,יכולות ושאיפות וזה חזק יותר-הרבה יותר. אני אחבק בשמחה את כל מגרעותיי לצד כל יתרונותיי ומודה על השיעור המעניין שהיה לי לאחרונה,היות והוא רק העצים אותי וגרם לי לתובנות..לגבי אנשים חדשים,לגבי לקחים...יותר לא אפול בפח,לא אהיה טיפשה,נאיבית, מסורה...לפחות לא למי שזה לא מגיע לו.. אז תודה..באמת מכל הלב ... גם לך.. שלמרות החושך..עכשיו אני בהחלט רואה את השפע והאור!!</div>Thu, 16 Jul 2015 15:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (קמדן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=850309&blogcode=14354888http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=850309&blog=14354888