http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849762תמונות ומחשבות.heCopyright 2026 Photo Freak. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849762http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849762&blogcode=14178686<div align="right" dir="rtl"><div><br></div><div>בא לי לברוח למקום שבו יאהבו אותי ללא תנאים.&nbsp;</div><div>במקום בו אני יכולה להיות פחדנית כפי שאני, תמימה כפי שאני, נג'סית, חפרנית,פרנואידית, ותלותית.&nbsp;</div><div>ושיאהבו אותי. ככה.כפי שאני.&nbsp;</div><div>שלא אצטרך להוכיח את עצמי כדי שיאהבו אותי.&nbsp;</div><div>שלא אצטרך להעמיד פנים שאני מישהיא אחרת.&nbsp;</div><div><br></div><div>טסתי לחו"ל עם אחותי הבכורה,ב'. כמות הירידות שחטפתי, וה"סטירות" לנפש היא אינסופית. לא משנה מה אמרתי או איך התנהגתי, היא לא יכולה לסובול את הנוכחות שלי מרוב שלטענתה אני אדם בלתי נסבל, שהיא לא מבינה אפילו איך חבר שלי סובל אותי או יכול להיות ליידי. היא טוענת שירשתי את כל מה ששלילי מאמא , וכל מה ששלילי מאבא.&nbsp;</div><div>אז זה גורם לי להקיא קצת בפנים ולשנוא את עצמי יותר.&nbsp;</div><div>מולה,במיוחד, אני חשה שאני צריכה להוכיח את עצמי.&nbsp;</div><div><br></div><div>גם אחותי הבכורה א' לא מי יודע מה אוהבת אותי.&nbsp;</div><div>אמא שלי לאחרונה מסתובבת הרבה עם אחותי הגדולה, א'.&nbsp;</div><div><br></div><div><br></div><div>אמא שלי המדהימה שלי, תמיד אהבה אותי ללא תנאים.&nbsp;</div><div>עכשיו היא מתחילה לדבר בדיוק כמו שתיהן.&nbsp;</div><div>ואני מרגישה כלואה בתוך מקום שאף אחד לא באמת רוצה אותי בו.&nbsp;</div><div><br></div><div>תמיד הרגשתי השטותית. הטיפשה. הילדותית. הלא חכמה, לא בוגרת, לא שום דבר מוצלח.&nbsp;</div><div>עכשיו זה מוקצן .&nbsp;</div><div><br></div><div>בא לי שיבוא אביר על סוס לבן, שיבטיח לי שאני רק צריכה להמשיך להיות מי שאני,&nbsp;</div><div>ושהוא יאהב אותי כמו שאני.&nbsp;</div><div>חבר שלי אומר לי את זה לפעמים.&nbsp;</div><div>אני כל הזמן מפחדת שזה יתנפץ לי בפנים, כי זה מלא פעמים התנפץ, וכי יש את כל הדברים שמפריעים לכל העולם שמפריעים גם לו, שהם יושבםי לי כל הזמן בראש.&nbsp;</div><div>אני רוצה שהוא יקח אותי כמו שאני ולא ישחרר, שיחבק תמיד. שלא ירד עלי על איך שאני מדברת או איך שאני חושבת כמו שהאחיות שלי ואמא שלי עושות.&nbsp;</div><div>אמא שלי צדיקה. אישה מדהימה.&nbsp;</div><div>היא פשוט מסתובבת עם שתיהן יותר מדי.&nbsp;</div><div><br></div><div>קצת קשה לי להכיל את זה ב2:38 בלילה.&nbsp;</div><div>קשה לי לעכל ולעשות משהוא בנידון.&nbsp;</div><div>קשה לי לבלוע את זה וללכת לישון. אני צריכה לישון כי מחר אני קמה מוקדם לעבוד.&nbsp;</div><div><br></div><div>בא לי לחיות איך שבא לי.&nbsp;</div><div>להתהלך בבית בביטחון.&nbsp;</div><div><br></div><div>אה כן, גם אבא שלי טורח לרדת עלי לא פעם ולא פעמיים, אבל הוא לא עושה את זה שונה מכל אחד אחר. והוא גם קצת כזה. לו אני סולחת.&nbsp;<img src="/moodicons/hug.gif" style="font-size: 10pt;">&nbsp; ויודעת למה להתייחס יותר ופחות.&nbsp;</div><div><br></div><div>אוף.&nbsp;</div><div>שמישהוא כבר יגיד לי שאני בסדר. שאין בי שום דבר דפוק מדי. שאפשר לאהוב אותי ללא תנאים.&nbsp;</div><div>שכל חסרון בי הוא בסדר. שכל דבר שאני רוצה לעשות אני יכולה. שאני לא צריכה לפחד שיקרו לי דברים רעים כי הוא יהיה שם לחבק תמיד.&nbsp;</div><div>יש מצב שחבר שלי יהיה זה שיאמר לי את זה.&nbsp;</div><div>זה מוקדם מדי בשביל לדעת. אני צריכה לראות כמה מעשים קודם שאני מחכה שבעז"ה יקרו.&nbsp;</div><div><br></div><div>-Photo Freak.</div></div>Mon, 11 Aug 2014 02:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (Photo Freak)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849762&blogcode=14178686http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=849762&blog=14178686http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849762&blogcode=14171811<div align="right" dir="rtl"><font face="Arial" size="2">קיבלתי אתנחתא. &nbsp;</font><div style="color: black; font-family: Arial; font-size: 10pt; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; line-height: normal;">מהצרות ומהכל.</div><div style="color: black; font-family: Arial; font-size: 10pt; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; line-height: normal;"><ul><li><span style="font-size: 10pt;">משפחה רבתי עם אחותי ,רבתי עם אמא , רבתי עם החבר.אין לי כח לזה.&nbsp;<br></span><span style="font-size: 10pt;">אני מרגישה כאילו בעיקר אנשים מוציאים את זה ממני ואני נכנעת לזה בקלות.&nbsp;</span></li></ul></div><div><ul><li><font face="Arial" size="2">עבודה : פאשלות. כמות הפאשלות שאני עושה היא לא תאמן. שמה קבצים במקומות הלא נכונים,תיקים שלא נמצאים, עובדת בצורה לא מסודרת.&nbsp;<br>כשגדלתי ממש שנאתי את עצמי .היה לי הרבה חוסר בטחון - הרגשתי כאילו לא משנה מה אני עושה זה לא טוב. עכשיו מצאתי עבודה שאני יודעת שאני טובה בה ,ולוקח לי 3 ש' לפתוח את העיניים מהרגע שאני מחתימה שעון בבוקר. זה ממש מתסכל כי אני עושה הרבה טעויות. &nbsp;ושוב נכנסת למעגל ה"לא יכולה" הזה. &nbsp;&nbsp;</font></li></ul><div><font face="Arial" size="2">אוף, יש לי מחסום כתיבה. לא מצליחה להוציא רגשות..&nbsp;</font></div></div></div>Thu, 31 Jul 2014 23:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (Photo Freak)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849762&blogcode=14171811http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=849762&blog=14171811http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849762&blogcode=14167718<div align="right" dir="rtl"><div><br></div><div>אני עצובה.&nbsp;</div><div>החבר בעיקר מאוכזב ממני, הוא לא אומר בצורה מפורשת את מה שברור לי - הוא חושב שאני ילדה קטנה.&nbsp;</div><div>אני בישראבלוג שנים. כבר נמאס לי לכתוב פוסטים שחוזרים על עצמם.&nbsp;</div><div>הלוואי והייתי מושלמת.&nbsp;</div><div>מושלמת עבורו, מושלמת עבור המשפחה.&nbsp;</div><div>הלוואי והייתי מפסיקה לאכזב את כולם ואת עצמי.&nbsp;</div><div><br></div><div>התיישבתי ללמוד. אחרי כמה דקות, ירד לי הריכוז.&nbsp;</div><div>אני שונאת את זה. זה קורה לי לפעמים. בעיקר כשמשהוא מטריד אותי. אין לי רצף . לא יכולה ליצור רצף.</div><div><br></div><div>הלוואי והכל היה קצת יותר בסדר.&nbsp;</div></div>Fri, 25 Jul 2014 23:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (Photo Freak)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849762&blogcode=14167718http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=849762&blog=14167718