http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664heCopyright 2026 Lilith.... All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664&blogcode=14968910<div align="right" dir="rtl">לכל סיטואציה בחיים יש כמה גישות או דרכים להסתכל על המצב:- יש את הגישה האופטימיות של "היה יכול להיות יותר גרוע.-הגישה הפסימיות "אין לאן לרדת, זה היה כישלון.באופן כללי אני מעדיפה לחלק את זה למצב אידיאלי, אופטימלי, אמצע ותחתית.זה התחיל שלשום בדייט עם בחור, במהלך הערב הסיטואציה התחממה, ובדיוק כאשר העניינים התלהטו הגיעה איתה נק' השבירה. הוא גילה במילים יפות את חוסר השלמות והפגמים המעידים על הדברים שעברתי בחיים. היה לו קשה לקבל את זה אבל, השיחה נהייתה כנה יותר מכיוון שהמסך הוורוד נשבר לרסיסים. מצד שני הוא הודה שקשה לו לקבל את זה. הוא רגיל לאידיאל או לצבוע קירות שחורים בוורוד.למען האמת, אני לא בטוחה אם הוא מוכן לקבל את זה. הסיטואציה הזו מעלה המון תהיות לכאן ולכאן. מצד שני, עצם השבירה יכול להוביל למשהו חזק, וכנה יותר בינינו או מנגד לדברים שאנחנו לא מסוגלים להתמודד איתם כמו הבדלים שטחיים.אני רוצה לתת לזה את ההזדמנות והזמן כדי להבין אבל, ישנו הפחד שהוא ינסה לכסות גם אותי על מנת להתמודד עם המציאות.שתי דרכים, שתי גישות, באיזו בוחרים? או שאולי השילוב היא הצורה הטובה ביותר?</div>Tue, 09 Oct 2018 06:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lilith...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664&blogcode=14968910http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=849664&blog=14968910http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664&blogcode=14961483<div align="right" dir="rtl">הרגש שהפך לקהה בחלוף השנים והזכרונות שכבר אי אפשר לתפוס וככל שהזמן עובר, השנים חולפות, כך גם התחושה נהיית פחות חזקה. השמחהכבר לא אופוריה והעצבות כבר לא בור עמוק וחשוך. אני שואלת את עצמי, מה השלב הבא? כי אם אין לי את זה, אולי אין כלום.</div>Tue, 31 Jul 2018 02:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lilith...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664&blogcode=14961483http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=849664&blog=14961483http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664&blogcode=14914236<div align="right" dir="rtl">כ"כ קשה להרוויח, ככ קל לאבד. אני איבדתי את האמון של רוב האנשים מסביבי. בין אם זה ההבטחות שהבטחתי ולא קיימתי, בין אם זה הכסףשאני חייבת ולא החזרתי. כל השקרים והזוהמה שבהם עסקתי במשך שנים, ועכשיו? אין פלא שמעטים האנשים שסומכים עליי. אני מנסה לתקן את דרכי, ולחיות חיים נטולי שקרים ותחבולות אבל זה ככ קשה כשרוב המבטים שאני מקבלת הם מפקפקים. האחות בקופת חלים שמסתכלת עליי עקום בגלל האבחנה שלי ואם אני יורדת אפילו 200 גרם כי נשקלתי בבוקר, שואלת במבט מזלזל "רזית?" אמא שלי שכל הזמן מוודא שאני א מרמה אוצתה למרות שאני כל הזמן נמצאת בסביבה והדלת אל חדרי לא סגורה אף פעם. אני מתמידה במה שאני עושה אך בגלל שאני לא עולה במשקל, אנשים בטוחים שמצאתי תחבולה חדשה. אני לא אשמה שככה הגוף שלי עובד ואני לא יכולה להאביס את עצמי. אני לא אשמה שאם אני אוכלת יותר, אז אני מבלה יותר זמן בשירותים. תת משקל של שני קג לא אומר שאני מרעיבה את עצמי או מקיאה, אני צעירה וזה לא אומר שאני אראה כך ואשקול כך לנצח. אני ככ מנסה להוכיח את עצמי אבל זה מרגיש בלתי אפשרי כשכולם מזלזלים מסביב, אני כבר לא יודעת מה לעשות. נשארה בי רק התקווה שיו</div>Wed, 16 Aug 2017 14:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lilith...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664&blogcode=14914236http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=849664&blog=14914236http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664&blogcode=14908445<div align="right" dir="rtl">עצוב להודות בזה, אך מעולם לא הייתי מוצלחת בתחום מסוים. לא היה לי כישרון כתיבה, או ציור, אני רוקדת כמו פרה על בלט וצרודה מכדי לשיר (מה שהסיגריות עושות לגוף האדם). הילדות שלי לא הייתה נחמדה, ככה זה כשאמא שלך אלכוהליסטית וכדי להוסיף חטא על המכה, מתגלה לך סרטן בגיל 8 שגורם לה לשתות כל יום. כמויות כסף אדירות הולכות לטיפולים, וכולם בלחץ. בתור ילדה זה גרם לי לאכול, לאכול בכמויות אדירות כדי לנחם את עצמי, ועם הגיל הבעיה החמירה, מצאתי את עצמי בגיל 16 שוקלת 95 על 1.74 סמ. אז איך בעצם גיליתי את העולם המופלא של הפרעת האכילה ההרסנית הזו? הכל התחיל ביולי 2015, התחלתי לעבוד במפעל והחום התיש אותי לחלוטין. לא היה לי תיאבון ושמתי לב שהתחלתי לרדת במשקל. בהתחלה מבלי להתכוון אך עם הזמן התמכרתי. התחלתי לאכול פחות ופחות. כששנת הלימודים האחרונה נפתחה, כבר שקלתי 80 קג והמחמאות לא הפסיקו לבוא. אכלתי יותר מאוזן והמשכתי לרדת בקטנה, אך תקופת החגים התחילה והחרדה גדלה, אחרי ארוחת חג שבלסתי בה, הרגשתי בחילה עצומה והקאתי. לגיטימי לא? ופה התחילה הבעיה. בהתחלה זה היה מידי פעם, זה הפך להיות כל שבוע, ובסוף הגיע למצב שהייתי</div>Tue, 18 Jul 2017 00:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lilith...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664&blogcode=14908445http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=849664&blog=14908445http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664&blogcode=14848548<div align="right" dir="rtl">אז אחרי פרידה שלא הייתה באמת פרידה מבחור שדי חיבבתי, הגעתי למסקנה שאני פשוט לא הטיפוס שבנוי לזה. הקשרים שלי הם לופ אחד גדול. יצאנו במשך חודשיים והאמת שממש נהניתי איתו עד שהוא נהיה מוזר, וחשבתי שהוא לא רוצה אותי. ברגע של שכרות סימסתי לו שנמאס לי ואני חותכת. הוא מצידו אמר ש"נמאס לו מהשטויות שלי ואני יכולה ללכת" דיברתי איתו ביום למחרת וניסיתי להצטער על מה שהלך. הוא אמר שהוא איבד עניין. האמת שהיה לי ממש עצוב והתחלתי להרהר בזה. חשבתי על מה היה קורה אם הייתי תומכת בו באותו רגע במקום להתעצבן על המצב רוח הרעוע שלו ועל הדיכאונות. הגעתי למסקנה ששום דבר לא היה משתנה. כנראה שהוא היה מעריך את הכוונה ואחרי כמה ימים הכל היה חוזר לנורמה. עד למקרה הבא, וכך הלופ הזה היה ממשיך עד שהיה נמאס לי. מזל שזה קרה עכשיו ולא אחרי שנה כי למזלי לא באמת נקשרתי אליו. עם זאת, מה שהורג אותי זה כמה שההתנהגות שלו דומה לאקס הקודם שלי, עד שעברו שנתיים וחשבתי שמצאתי מישהו נחמד, בסוף מתגלה כגרסה קצת יותר בוגרת של המקרה הקודם. אולי בעצם נידונתי לחיות בלולאה הזו, או שאני פשוט לא טיפוס שבנוי לקשרים. אחרי הכל, יש לי סבלנות ממש מע</div>Tue, 01 Nov 2016 22:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lilith...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664&blogcode=14848548http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=849664&blog=14848548http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664&blogcode=14821983<div align="right" dir="rtl">עוד יום שישי טיפוסי היה בפתח, ו"חברה" הזמינה אותי לים עם שני "ידידים". מסוג האנשים שעדיף להמנע מהם אלא אם כן את/ה חסר/ת כבוד עצמי בשיט, אך לא אני! אני כמו תמיד, מחפשת צרות. החלטתי ש"מה כבר יכול לקרות" ונענתי להצעה תוך כדי שהזהרתי אותה שאני צריכה לחזור בסביבות 2 כי מצופה לי יום עמוס למחרת. היא מרחה אותי בתשובה טיפוסית וכך נסענו. כשהגענו כמובן שהתחיל בשבילם הכיף, אלכוהול, סמים, החוף החשוך והריק, הכל שיחק בשבילם. פיתחתי שיחה נחמדה עם אחד מהבחורים והוא כעבור כ10 דק' כבר ניסה "להזרים" אותי. אמרתי לו שיעיף את הידיים שלו לפני שאכרות לו אותן והוא כמובן נענה ב"אבל היה לנו כיף, למה את שמה לי ברקס" הידוע לשמצה. בקיצור, מיציתי והגיע הזמן ללכת ואבוי! אף אחד לא ידע! מסתבר שזו הפתעה גמורה למרות שהזהרתי. הם רצו להשאר עד הבוקר, כמובן שהתחלתי לצרוח עליהם ואת שאר הלילה ביליתי מבודדת. בסביבות 3 אחרי התחננות קלה, אותו הידיד השתכנע והתחלנו בנסיעה. שבאותה הנסיעה, הוא שוב ושוב קיבל את ה"לא" המפורסם שלי. לאחר נסיעה מתישה, הגעתי לבית והבנתי כמה מסקנות:א. יש גברים ככ מטומטמים שחושבים שאחרי סמול טוק מצוי וחנפנות,</div>Sun, 31 Jul 2016 05:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lilith...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664&blogcode=14821983http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=849664&blog=14821983http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664&blogcode=14819916<div align="right" dir="rtl">למה? למה רציתי להיות חלק מזה?! עולם שמלא באנשים מניפולטיביים. סקס,סמים ופוקימון גו. כמה שזה נשמע מצחיק. אנשים שמכורים לפייסבוק ולאינטרנט, מאוננים על קטינות שמעלות תמונות פרובוקטיביות. בה מתוך 20 גברים, לפחות 10 מואשמים באונס. אבל מגיע לכם, גם אם טכנית לא היה שם אונס, אתם באמת חושבים שזה תקין לנצל ילדות בנות 16 מעורערות בנפשן בשביל זיון?! למה חשבתי שזה רעיון טוב ללכת לדאנגן ולצאת עם ההוא? זה שאמר לי שהוא רגיל לנשים בוגרות ושאני מתנהגת כמו ילדה קטנה. ובפועל אני רואה שהוא יוצא עם נערות שצעירות ממני. מצחיק שהוא חושב שזה יערער לי את הביטחון ואני אנסה לרצותו. מניפולציות זולות ומילים יפות, זה כל מה שיש. והריכולים... אוי כמה שאשים מדברים. כולם "ישירים ובוגרים".כן בטח, המשחקים שלכם צפויים ןנראים מרחוק. עוד לא עברתי אל העיר הזו וכבר קיבלתי הרעלה. כמה שאני לא מתנהלת באופן בוגר ועדיין ילדה, לפחות לי היה משהו שלא היה לילדות המסכנות האלו, ילדות. </div>Sun, 24 Jul 2016 06:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lilith...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664&blogcode=14819916http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=849664&blog=14819916http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664&blogcode=14789380<div align="right" dir="rtl">אתמול היה לי דייט, אנחנו מדברים כבר שנה בהתחלה זה היה ידידותי. שיחות חולין נחמדות. בחודש האחרון התחלנו לדבר באופן יותר רציף והחלטנו לקבוע בשישי לנסוע לת"א לראות סטאנד-אפ. הוא אסף אותי בסביבות 10 ונסענו. כל הדרך דיברנו והשיחות היו רציפות ומאוד נחמדות. ההופעה הייתה מאוד מצחיקה ולא זכינו לתשומת לב מהמופיעים (תודה לאל שהתיישבנו מאחורה!) פרט לעופר שכטר שהתחיל לדבר על זוגיות וחיפש זוגות בקהל. זה היה מביך כשהוא שאל אותנו כמה זמן אנחנו ביחד והדייט ניסה לתאם תשובות. כשההופעה נגמרה היה כבר מאוחר והוא הציע לי לישון אצלו. הסכמתי, ודי הבנתי מה הולך לקרות. דבר הוביל לשני ושכבנו. הסקס היה מעולה ואח"כ התחבקנו בלילה ודיברנו. בבוקר הוא הסיע אותי לבית. הכל טוב ויפה עד שאני חושבת על מה שאומרים על סקס בדייט ראשון. שזה הורס הכל ואחכ הסיכויים להמשיך עוד הם קלושים. אבל יודעים מה? לא אכפת לי. הוא סוגר שבת ויוצא במקרה הטוב פעם בשבועיים. אני רציתי וגם לי יש צרכים ויצרים. אני לא מתכוונת לקדש ערכים וויקטוריאנים מיושנים. אם זה לא מתאים לו, כנראה שהוא לא שווה את זה.</div>Sat, 16 Apr 2016 19:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lilith...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664&blogcode=14789380http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=849664&blog=14789380http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664&blogcode=14421574<div align="right" dir="rtl">איש קטן שנהנה להרגיש גדול על ילדה בת 17. לא מצדיקה את מה שהיא רשמה אבל, ההתנהגות שלו פשוט מגעילה אותי. איך אדם יכול להיות ככ חסר ביטחון שהוא צריך שמאות אנשים בפייסבוק יחזקו אותו על ויכוח עם ילדה קטנה, הרי אם הוא היה באמת מאוים הוא היה פונה למשטרה. (מיותר לציין שהבחורה רשמה את זה בדף הפרטי שלה, והתנצלה. אך הוא ממשיך לשסע את "אנשיו" בפניה.) התנהגות של ילד קטן שכנראה אף אחד לא התייחס אליו כשהיה קטן.</div>Tue, 08 Dec 2015 13:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lilith...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664&blogcode=14421574http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=849664&blog=14421574http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664&blogcode=14411522<div align="right" dir="rtl">כידוע, פייסבוק הוא מדגרה לקרינג' מדרגה ראשונה.ולאחרונה נתקלתי בקבוצה ובה ילדות חוגגות את תסביכי האב שלהן והופכות את זה ל"מגניב וסקסי" תוך כדי סגידה ללנה דל ריי ושלל זמרות אחרות. אז המשכתי לשוטט קצת בקבוצה ומצאתי משהו שהעלה את רף הבחילה.סרטון עם תמונות "אסתטיות" מסרטים על נערות וברקע מתנגן (כצפוי) שיר של לנה דל ריי ובאחד הקטעים הופיעה פאקינג לוליטה. בשלב זה, אני יושבת מזועזעת מול המסך וממש מאמצת את שלושת תאי המוח בכדי להבין ממתי פדופיליה זה קול? אז הגבתי בשביל לוודא שהן מבינות את הקונטקסט של הסרט.היא הייתה בת 12 ונוצלה על ידי פדופיל שניצל את זה שאין לה מקום אחר ואף אחד אחר בעולם.והילדות (באמת פאקינג ילדות,איפה לעזאזל הרווחה ואינטרנט רימון כשצריך אותם) טענו שהיאבכלללאהייתה קורבן ואני הבנתי לא נכון את הספר והסרט. הסרט החדש יחסית הרבה יותר מלא ברומנטיזציה בשונה מהספר והסרט הישן.אני לא יכולה ולא מוכנה להבין איך אפשר להאשים ילדה בת פאקינג 12 ולומר שהיא פיתתה אותו. איך?! הוא מבוגר, הוא אמור לדעת יותר טוב ולא לסמם אותה.אני לא מבינה איך אחרי הסצינה הזאת הן ממשיכות להגן עליו. זאת אשמתנו, אשמת המ</div>Sun, 29 Nov 2015 17:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lilith...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849664&blogcode=14411522http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=849664&blog=14411522