http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849452בלי מסכות.heCopyright 2026 flower112. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849452http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849452&blogcode=14162764<div align="right" dir="rtl">הסמטאות כולן של החמאס. פשוט מדינה משותקת. אני חייבת להודות שגם אני חוטאת בזה. לא משנה כמה טילים ישוגרו, כל פעם אבהל מחדש. יש לאזעקה את הקול הצומרני הזה, הצורח נשמע כמו זעקה .אבל אני לא מוכנה להפסיק לחיות. מסתובבת ברחובות בחוסר מעש ובדיכאון אפור, עם מאה שאלות ואפס תשובות. על מה אנחנו בדיוק נלחמים? על שטח? למה במקומות שונים הערך לחיי האדם שונה? האם זה עניין תרבותי? או היסטורי? אני אדם ליברלי. באמת שהייתי רוצה לדבר יפה כמו החברים שלי, להאמין בכל הלב שישנה דרך אחרת, של שלום. אך האם המציאות באמת מאפשרת זאת? האם יש איזושהי דרך שבה אני יכולה לעזור לאזרחי עזה ובו זמנית לעזור לאלההגרים בדרום? אני שונאת ומתאבת בכל ליבי את התל אביבים היושבים להם בחדר ממוזג, רגל על רגל וקוראים להשתמטות כי "בהיותינו מתגייסים אנו תורמים למלחמה". רבים מהם גם מתנגדים להתגוננות עצמית. קל לדבר כאשר אתה מסתובב לך ברוטשילד, ערב ערב, יושב על איזה בירה עם חברים ומידי פעם משחקים במי רץ ראשון למקלט. האמת ששאלה אחת מטרידה אותי יותר מכולן : מה יהיה איתנו? עם החברה שלנו? חברה שבה נאמר כי "השמאל הוא הסרטן באומה", בני אותו ל</div>Fri, 18 Jul 2014 21:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (flower112)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849452&blogcode=14162764http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=849452&blog=14162764http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849452&blogcode=14161860<div align="right" dir="rtl">לתקשר עם המתים- בא בחשבון?ממש לא. גם אם ישנם חיים אחרי המוות, U need to let things go and move onהאם את מאמינה שלאחר מוות בעולם הפיזי, הנשמה "מתבוננת מלמעלה" על הקרובים אליה?האמת שכן. מרגישה את המבטים שלהם לפעמיםאם מישהו ’הולך לעולמו’, את נוהגת לחשוב שתפגשי אותו לאחר המוות?רוצה לחשוב.את מפחדת מהמחשבה שהמוות יכול לארוב לנו בכל מקום?כן. בעיקר בזמן האחרון. חושבת " מה אם זו השנייה האחרונה? המבט האחרון? ואני אפילו לא יודעת ""הכל צפוי והרשות נתונה"?בהחלט. הסביבה אליה אתה נולד היא המעצבת את אישיותך ואת האירועים בחייך. מה שנותר לך הוא לבחור.הכל זה צירופי מקרים?ממש לא. הדברים קורים אחד בהמשך השני.לפי שלמה ארצי: "הבעיות מתחילות בראש, החיים מפחידים מספיק...", מסכימה?לגמרי כן. למחשבות משקל משמעותי לאירועים המתרחשים ולבחירות שלנו.ולבסוף... אנחנו ננוח בקבר. או ש...?לא.</div>Thu, 17 Jul 2014 19:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (flower112)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849452&blogcode=14161860http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=849452&blog=14161860http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849452&blogcode=14161841<div align="right" dir="rtl">אז איך פותחים בלוג? או איך כותבים פתיחה בכלל? האמת שגיניתי את התופעה הזו במשך שנים. להגיד את האמת, לא זוכרת אי פעם שקראתי אחד. בזמן האחרון הרגשתי צורך עז להעלות כמה נושאים על פני השטח. להגיע לאנשים, להשפיע עליהם ואולי גם לשמוע את דעתם. הייתי אומרת שבחרתי לעצמי זמן קצת מצחיק להתחיל להתבטא .. בתקופה שבה כל שאלת המוסר עומדת מול עיניו של כל אזרח כאן . אני מאמינה שלאף אחד אין תשובה מובנית וברורה, גם אם טוען אחרת. האמת? פחד אלוהים כל הקטע של הבלוגים האלה . אני כותבת ברגעים אלה ואצבעותיי רועדות. זה חתיכת חשיפה כל זה. לדבר ככה מהמקומות העמוקים ביותר של הלב וכל אחד יכול פשוט לקרוא? לכן אני מתחילה כאשר שמי חסוי . אז אולי אציג את עצמי. יש לי שם של פרח ולכן הכינוי (מיד אפסול את השם תפרחת או משהו.. בלי להעליב אף אחד) מה חשוב לי בחיים? (1) מוסיקה- אני מנגנת פסנתר מאז שאני בת 6. מוסיקה קלאסית לא תאמינו- תחום שמת כבר מזמן (מה שמעלה שאלות רבות של "מה הטעם?!") (2) חשובים לי האנשים שסביבי. אני מהפראיירים האלה שבתמימות חושבים שיש אנשים, שגורלם להיות איתך עד הסוף . שאסור לך לוותר עליהם אף פעם. </div>Thu, 17 Jul 2014 18:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (flower112)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=849452&blogcode=14161841http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=849452&blog=14161841