http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164היא הייתה כמעט הראשונה, ורציתי לקרוא לה חוה. היא קראה לי פג'ו כי הייתי ה306 שלה. -בלוז הנשיקה השלישיתheCopyright 2026 קלישאתית. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164&blogcode=14221776<div align="right" dir="rtl">שוב לילה, ושוב במיטה, ושוב אתה שוכח לכתוב לי.<br>ושוב אני מרגישה מין צביטה בלב, כמו שדון קטנטן שמתיישב לי בין שתי הצלעות ומכאיב לי כל פעם שאתה לא כאן איתי.<div>ושוב אני יודעת שמחר אני אסתכל עליך, והגמד שיושב לי בקיבה יילך לצוד פרפרים. הוא אוהב לצוד אותך עם הרשת הקטנה שלו, ואז לתת להם לברוח לחופשי. הם ממש משתגעים מזה, הפרפרים.<br>ושוב אני מרגישה את הפיה מרפרפת לי במחשבות ומפזרת שם קונפטי ורוד ונדוש, מהסוג ההוא עם הנצנצים שמאיה אוהבת.</div><div>ושוב אני יודעת שאולי אני סתם ממציאה, כמו שהמצאתי את השדון והגמד והפיה, ואולי אתה בכלל לא איתי, ואולי אתה בכלל לא חושב עליי כמו שאני חושבת עליך ולא נזכר בי כל פעם שמתנגן השיר ההוא של החלונות הגבוהים.</div><div>ואולי לך אין לא שדונים ולא גמדים, רק מכשירים מכניים תעשייתים שמוודאים שהכל אצלך עובד בדיוק לפי התוכנית.<br>לפעמים, אפילו שדונים גמדים ופיות יכולים לגרום לתקלות.</div></div>Wed, 22 Oct 2014 19:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (קלישאתית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164&blogcode=14221776http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=847164&blog=14221776http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164&blogcode=14206213<div align="right" dir="rtl">ארבע בבוקר. הוא מביט אל החלון, החלון הכמעט לא פתוח, ורואה ניצני זריחה. הוא לא יודע מה השעה, אבל לפי החישובים שלו ולפי ציוץ הציפורים ארבע בבוקר.&nbsp;<br>הוא שוכב על המיטה שלו, הוא שוכב עליה הפוך. הוא אוהב את המרידות הקטנות האלה, הוא אוהב להרגיש את הכרית מתחת לרגליים.<br>גם האוזניות הקטנות שלו הפוכות. אמרתי לו מליון פעם כמה זה משנה לשים את זו שכתוב עליה L באוזן שמאל ואת זו שכתוב עליה R באוזן ימין, אבל הוא רק צחק צחוק קטן לעצמו והסתכל עליי.<div>אני מדמיינת אותו, ככה על המיטה. <br>כשמתנגן השיר ההוא של מוניקה סקס באוזניות שלי אני מקווה שהוא מתנגן גם באוזניות ההפוכות שלו, שרק יהפוך להיות השיר שלנו.&nbsp;<br></div><div>אולי הוא עוד יהיה.</div></div>Fri, 26 Sep 2014 14:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (קלישאתית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164&blogcode=14206213http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=847164&blog=14206213http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164&blogcode=14193348<div align="right" dir="rtl">הוא נעמד מאחורי<br>נוגע<br>לא נוגע<br>והקרינה יוצאת, מחממת את שנינו. <div><br></div><div>זין. אהבה.</div></div>Wed, 03 Sep 2014 21:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (קלישאתית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164&blogcode=14193348http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=847164&blog=14193348http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164&blogcode=14171185<div align="right" dir="rtl">בואו נתחיל מההתחלה: אני קלישאתית, ויש לי חלומות ממש מוזרים.<div>אורגיה עם כוכבי "איך פגשתי את אמא", סיוט על אדם שמתכנן לחתוך לי את הלשון (וזהו. דאמיט- איזה מין פושע מוזר זה?), שאני כיפרה אדומה מתחת למים, שסבא וסבתא של חברתי הטובה חוטפים אותי לצופים, והרשימה ממשיכה.</div><div><br>תמיד אני מנסה לפרש את החלומות האלה, אני מאמינה בפרשנות חלומות. כמו שאפשר לנחש, ההצלחה מועטה.</div><div><br></div><div>אתמול חלמתי את החלום הכי מוזר שהיה לי בזמן האחרון. באמת חלום הזוי, כמובן שלא הצלחתי לפרש אותו:</div><div>הלכתי למעין חוג תיאטרון באוניברסיטה הפתוחה, אולי זו הייתה קייטנה, אני לא בטוחה. הקטע הוא שהאוניברסיטה הפתוחה הזו היא מהדמיון שלי והופיעה אצלי כבר בכמה חלומות, זה מין מבנה כזה קטן עם מטבחון ומדרגות שמובילות למין מרתף שהוא אולם הצגות. המבנה המוזר הזה ממוקם בבית ספר שלי לרוב.&nbsp;</div><div><br>אז הלכתי לאוניברסיטה, נרשמתי בקבלה ונכנסתי לאולם. באולם ראיתי שיושב ידיד די טוב שלי, נקרא לו ת', אז חשבתי לי: "שמחה וששון! עכשיו יהיה סטלה ומצחיק עם ת'!".<br>לבמה שבאולם עלה מישהו והסביר לנו מה אנחנו עומדים לעשות בקייטנה\ חוג הזה, חילק אותנו לקבוצות ואמר לנו להתחיל לעבוד.<br><span style="font-size: 10pt;">אני, למרבה הצער, הייתי בקבוצה שאחראית על התפאורה להצגות אחרות, אז לקחנו מין קרטון גדול, העמדנו אותו על הגלגלים של התפאורות והתחלנו לצבוע אותו בצבע כחול מדליים אותנטיים מגניבים כאלה.&nbsp;</span></div><div><span style="font-size: 10pt;"><br></span></div><div>אני עמדתי בצד ואכלתי ביסלי ולא עשיתי הרבה. אז הסתבר לי ששיבצו את ת' באותה הקבוצה כמוני והחלטנו להבריז ולצאת החוצה לאמפי (האמפי זה מין מבנה כזה בבית ספר שלנו שזוגות הולכים אליו- רלוונטי להמשך).<br>מאז הייתה מין קפיצה בסיפור ופתאום היינו באמפי, הסתכלתי על ת' והוא שאל אותי: "את יודעת מה הכי בא לי לעשות עכשיו?", ואני עונה בצורה הכי נונשלטית שיש "לאנוס אותי?". עכשיו פה אני קצת נלחצת, ואוכלת מהביסלי שלי יותר מהר, והוא אומר: "את טיזרית, את יודעת שבנות שאוכלות ביסלי מדליקות אותי יותר מהכל", ואז אני ממש נלחצת.</div><div><br>הוא מתחיל לנשק אותי ולנסות להשכיב אותי על הדשא של האמפי, אני צועקת ומבקשת ממנו להפסיק, ופתאום רואה קבוצת ילדים שעושים פיקניק יושבים ממש שני מטרים מאיתנו וצוחקים עליי בזמן שאני צועקת ובוכה, ופה נגמר החלום.</div><div><br></div><div>עכשיו כשהתעוררתי (ישנתי אצל חברה אגב) ממש הייתי בטוחה שהחלום הזה אמיתי! אפילו סימסתי לידיד אחר שלי שאני לא רוצה להיפגש עם ת' כמו שקבענו יום לפני!&nbsp;<br>מה לעזאזל החלום הזה אומר?&nbsp;</div><div>יש למישהו מכם רעיון?</div><div><br></div><div><br><br></div></div>Wed, 30 Jul 2014 22:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (קלישאתית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164&blogcode=14171185http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=847164&blog=14171185http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164&blogcode=14164894<div align="right" dir="rtl"><p style="margin: 0px; padding: 0px; font-family: Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: 12px; text-align: start;">"אמא, כמה הרוגים היו היום?"<br>"שבעה."</p><p style="margin: 0px; padding: 0px; font-family: Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: 12px; text-align: start;">מבט נופל, אל הקערה הקטנה שלי עם סלט העדשים. אני אוהבת לאכול סלט עדשים כשאני רואה טלוויזיה.&nbsp;</p><p style="margin: 0px; padding: 0px; font-family: Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: 12px; text-align: start;">אני לוקחת ביס מהסלט שלי וממשיכה לצפות. כאילו שמוות הוא דבר נורמלי ולגיטימי. כאילו שחיים של צעיר בן 21 או מתבגר בן 40 נגמרו ככה מאז ומעולם, ויגמרו ככה לעד.&nbsp;</p><p style="margin: 0px; padding: 0px; font-family: Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: 12px; text-align: start;">והם כל כך אנושיים, כולם. לכולם נשבר הלב,כולם הלכו לגן ולבית הספר ולחטיבה ולתיכון. כולם נכשלו במבחן, לכולם היה אדם שאהבו יותר מהכל ואדם שאהב אותם יותר מהכל. לכולם היו חלומות, לכולם היו תקוות, לכולם היה יכול להיות עתיד. אחד היה יכול לזכות בפרס נובל, השני היה יכול לחזור הביתה אל אמא שלו, שהייתה מכינה לו פסטה ברוטב שמנת פטריות ואת הלזניה שהוא הכי אוהב.</p><p style="margin: 0px; padding: 0px; font-family: Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: 12px; text-align: start;"><br></p><p style="margin: 0px; padding: 0px; font-family: Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: 12px; text-align: start;">המחשבה שיש במרחק של כמה קילומטרים אנשים שמייחלים למוות שלי מכאיבה לי. אנשים שנכנסים למחילות שבנו חודשים קודם לכן במטרה לצאת מתור חור גדול בגן השעשועים שבקיבוץ ולירות, לפגוע, להכאיב כמה שאפשר.</p><p style="margin: 0px; padding: 0px; font-family: Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: 12px; text-align: start;"><br></p><p style="margin: 0px; padding: 0px; font-family: Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: 12px; text-align: start;">כששיתפתי את הידיד שלי במחשבות האלה הוא אמר לי רק דבר אחד; "את לא חושבת שמבחינתם אנחנו מייחלים למוות שלהם?"</p><p style="margin: 0px; padding: 0px; font-family: Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: 12px; text-align: start;"><br></p><p style="margin: 0px; padding: 0px; font-family: Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: 12px; text-align: start;"><br></p><p style="margin: 0px; padding: 0px; font-family: Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: 12px; text-align: start;"><a rel="nofollow" target='newWin' class='blog' href="https://www.youtube.com/watch?v=AscPOozwYA8">https://www.youtube.com/watch?v=AscPOozwYA8</a><br></p><p style="margin: 0px; padding: 0px; font-family: Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: 12px; text-align: start;"><br></p><p style="margin: 0px; padding: 0px; font-family: Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: 12px; text-align: start;"><br></p><p style="margin: 0px; padding: 0px; font-family: Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: 12px; text-align: start;"><br></p></div>Mon, 21 Jul 2014 21:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (קלישאתית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164&blogcode=14164894http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=847164&blog=14164894http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164&blogcode=14158986<div align="right" dir="rtl">-היום הייתי בקניון והייתה אזעקה. לא כיף גדול, אבל עם כיפת ברזל המדהימה שלנו הדאגה הכי גדולה שלי הייתה שמישהו ייקח את הבגד שרציתי בחנות ההיא, ולא יכולתי להספיק לקחת בגלל האזעקה.<div>-אני שוקלת לנסות טבעונות.&nbsp;</div><div>-עם זאת, אני עובדת בפיצרייה!</div><div>-אני ואחת החברות הכי טובות שלי מאוהבות באותו הבחור.</div><div>-ב"ניצת הדובדבן" יש מוכרים ממש ממש שווים.</div><div>-יש לי מנהלת משמרת שהיא התגלמות השטן.</div><div>-אני מתה, מתה, מתה לנמשים.</div><div>-אני מתה, מתה, מתה לשיער ג'ינג'י.</div><div>-אני זמרת אופרה. פאק איט, לדעתי זה מגניב!</div><div>-אני גם זמרת רוק. זה שילוב מוזר, רוק ואופרה.&nbsp;</div><div>-אם תרצו אני מוכנה להעלות הקלטה שלי שרה. אבל רק אם תרצו.</div><div>-התחלתי לצייר לא ממזמן.<br></div><div>-קניתי היום שמלת מקסי אדומה לוהטת (משקרת לעצמי), ג'ינס בויפרנד (כאילו שיש לי אהבה), מכנס קצר (זנותי אש חהחהחה), ג'ינס ארוך צמוד (כדי להרגיע קצת את הקצר) וגופייה שחורה (אחת הגותיות). חשה את עצמי ממש מגניבה.</div><div>-התחלתי שיחה שלשום עם בחור שהייתי דלוקה עליו, והוא ייבש לי את הצורה. כוס אמא שלו.</div><div><br></div><div>עד לפעם הבאה,<br>אוהבת</div><div>קלישאתית (נכון שהשם מתאים לי?)</div><div><br></div><div><br></div><div><br></div></div>Sun, 13 Jul 2014 19:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (קלישאתית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164&blogcode=14158986http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=847164&blog=14158986http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164&blogcode=14155584<div align="right" dir="rtl">אלוהים, למה תמיד אני מתאהבת בזמנים הכי לא מתאימים?<br>יכולנו באמת להיות חברים טובים, באמת יכולנו. אבל כשהוא מסתכל עליי, ומחייך, ופתאום האוויר נגמר ואני לא מצליחה להמשיך בחיים שלי בלי לעצור לרגע, ולצלם את הרגע הזה ואת החיוך הזה ולשמור בתיקייה סודית בראש שלי, אני יודעת שאני מתאהבת. ומתאהבת בבן אדם הכי לא נכון שאתאהב בו.<br>תמיד אפשר להמשיך לקדוח לעצמך- "זו רק הידלקות, זה יעבור בקרוב", אבל אני לא בטוחה שזו רק הידלקות.<br>הוא פשוט צ'ארמר לא נורמלי, אי אפשר לעמוד בפניו, זה נוראי.<div>הבחור מהפוסטים הקודמים דושבאג לא נורמלי. הוא מחוק.<br>תאחלו לי בהצלחה איתו?</div><div><br></div><div><a rel="nofollow" target='newWin' class='blog' href="https://www.youtube.com/watch?v=Bx51eegLTY8">https://www.youtube.com/watch?v=Bx51eegLTY8</a><br><div><br></div><div>עד לפעם הבאה,</div></div><div>אוהבת</div><div>קלישאתית</div><div><br></div></div>Tue, 08 Jul 2014 19:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (קלישאתית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164&blogcode=14155584http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=847164&blog=14155584http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164&blogcode=14150476<div align="right" dir="rtl">"היא מתעוררת בבוקר, בשמונה ושלושים. שיר הרוק המאוס ההוא מתנגן מהשעון המעורר וקוטע את החלום המתוק על הבחור המזדמן.<div>כשהיא שמה לב שאותו השיר מתנגן שוב ושוב, והיא רק לוחצת על "סנוז" במרווחי נצח של חמש דקות, היא קמה.&nbsp;</div><div>היא תמיד הייתה מבולבלת, "קלאמזית". היום היא הייתה קלאמזית במיוחד.</div><div>בפעם הראשונה, היא נתקעה בדלתה הטיפשית להחריד, עם הכיתובת "wake up and be awesome". היא תהתה לעצמה מתי לעזאזל בהיסטוריית העולם הכיתובים האלה הועילו למישהו. היא השאירה אותם בכל זאת.</div><div>כשהיא מסיימת להתייפות לקראת היום הראשון במגמת מוזיקה, היא יורדת למטה וממלאה את הבקבוק הוורוד שלה בסודה במקום במים.</div><div>היא גילתה זאת רק כשהוא התפוצץ לה בתיק.</div><div><br></div><div>יושבת בתחנה, משמאלי הנערה מוציאה בקבוק מים, מימיני הזקנה מוציאה בקבוק מים.&nbsp;<br>בקבוק מים מימין, בקבוק מים משמאל, ורק שלי התפוצץ, לא בתיק הכחול."</div><div><br></div><div>זה משהו קטן שכתבתי לפני יומיים ביום הראשון של המכינה למגמת מוזיקה. אפשר לראות על הטקסט שאני לחוצה פחד משנה הבאה&nbsp;<img src="/moodicons/lashon.gif" style="font-size: 10pt;"><br><span style="font-size: 10pt;">בנתיים אני ממש נהנית, אני די מרכזית במגמה ונחשבת זמרת טובה.&nbsp;</span></div><div>הרבה מהחברים הכי טובים שלי שם, ואני מסתובבת בעיקר איתם. הכרתי כמה ילדים חדשים, אבל אני כל כך תחרותית ומפחדת שאחת הזמרות האחרות תתפוס את המקום שלי, אבל בתוך תוכי אני יודעת שאני אזהר. אני כל כך מקווה לזהור.<br>אני מרגישה שאני מתרחקת מאחד החברים הכי טובים שלי, אנחנו רבים הרבה בזמן האחרון. גם חברה שלי כועסת עליי בלי שיש לי מושג מדוע ולמה.<br>מי יהיו החברים הטובים שלי שנה הבאה?</div><div><br></div><div>עכשיו אני קצת עצבנית כי הזמרת שאני מפחדת שתתפוס את המקום שלי החליפה אותי אתמול בחזרה. אני מנסה כל כך לעבוד על התחרותיות הבלתי נסבלת שלי, אבל זה ממש הרמה להנחתה. אוף.</div><div><br></div><div>עד לפעם הבאה,&nbsp;<br>אוהבת<br>קלישאתית</div><div><br></div><div><br></div></div>Tue, 01 Jul 2014 21:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (קלישאתית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164&blogcode=14150476http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=847164&blog=14150476http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164&blogcode=14146709<div align="right" dir="rtl">"פגשתי אותו שוב היום"<br>"זה לא ממש מפתיע, כשעוקבים אחרי מישהו בדרך כלל פוגשים אותו בסופו של דבר!"<div>חה חה אבא.</div><div><br></div><div>למה אנחנו לא מתנשקים?</div></div>Thu, 26 Jun 2014 20:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (קלישאתית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164&blogcode=14146709http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=847164&blog=14146709http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164&blogcode=14146698<div align="right" dir="rtl">המורה שלי היא שדכנית נפלאה.<br>לדוגמה, רק היום: "הצטרפו שני טנורים חדשים, קלישאתית! מה דעתך על דואט רומנטי בקונצרט הבא?" היא סיפרה עם מבט מקווה וחיוך נרגש.<div>"הקול שלי לא יילך יותר טוב עם בריטון?" אני עונה לה, ומה שאני באמת רוצה להגיד הולך יותר כמו "למה את שמה אותי עם כל הבנים חוץ ממנו?!?! סופרן ובריטון עובדים ממש נפלא ביחד, מוכנה להשבע לך!", אבל אני שותקת ומחייכת, כי דואטים זה טוב. פחות טוב לחיים הרומנטיים שלי, ובעיקר לפנטזיות הנשיקה הבלתי אפשריות שלי עם הבחור.<br></div><div>שוב פגשתי אותו היום. שוב נמרחנו אחד על השני אבל בגלל שהיו איתנו עוד אנשים לא קרה שום דבר.<br>פעם הבאה שזה ייקרה, אני נשבעת שאני אקפוץ מבניין ביולוגיה בבית הספר שלי.</div><div><br></div><div>עד לפעם הבאה<br>אוהבת<br>קלישאתית</div><div><br><br> </div></div>Thu, 26 Jun 2014 20:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (קלישאתית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=847164&blogcode=14146698http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=847164&blog=14146698