http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=846246החיים היו יכולים להיות כל כך הרבה יותר קלים אם לא הייתי מתעסקת כל כך הרבה במשמעות שלהם.heCopyright 2026 תמיד 120%. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=846246http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=846246&blogcode=14111133<div align="right" dir="rtl"><p style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">מרגישים את הסוף.</span></span></p> <p style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">אין מה לעשות, אני כבר לא אותה תלמידה חרוצה שהייתי עד לפני חודש</span></span></p> <p style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">הכוח שלי ללימודים ובאופן כללי למסגרות (אף על פי&nbsp;שמסגרות&nbsp;תמיד היו מכבידות עלי)&nbsp;נגמר ביום הראשון של חודש מאי.</span></span></p> <p style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">אם אתם שואלים אותי (וכנראה שאתם לא) אז צריך להשאיר טעם טוב של סוף ולדעת לסיים את השנה חודש לפני שהמצב מתדרדר לשלב בו אני מסיימת את טבלת היאוש השלישית שלי בשבוע.</span></span></p> <p style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">כי לאנשים כבר אין כוח, ואתם יודעים מה?</span></span></p> <p style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">בעיקר לי אין.</span></span></p> <p style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">אני נתקלת בסיטואציה שבה אני, התלמידה שהכי משתתפת בשיעורים, שכל השיעור מדברת...... עם המורים</span></span></p> <p style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">כבר לא מסוגלת לשמוע יותר שום מילה שקשורה לשיעורים\עבודה\מבחן\לפתוח\ספר\מחברת\להעתיק\לוח\עיפרון\דף\קלמר...</span></span></p> <p style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">ואני באמת אוהבת ללמוד בדרך כלל אבל עכשיו, כל מה שבא לי לעשות זה&nbsp;לצאת מחוץ לגבולות הכיתה ולדבר על בערך כל דבר שעולה לי לראש שלא, הוא לא קשור למבחן מחר(!)</span></span></p> <p style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">אבל בזמן שאני מייחלת לרגע בו יכריזו המורים במסיבת הסיום "סיימתם כיתה ט'", המורים (ובעיקר המורה למתמטיקה) כל שיעור מחדש נואמים לנו על כמה חשוב לתת את ה"פוש האחרון" ולהשקיע גם במבחן המפמ"ר הקרוב שקובע את "עתידנו בתיכון"... אבל למי לעזאזל אכפת ?!&nbsp;הסיבה שבגללה&nbsp;בכלל&nbsp;הלכתי מלחתחילה&nbsp;להקבצה ב' היא שרציתי להוריד לחץ ושכל המשפטים והנאומים האלה יחסכו מימני.&nbsp;ארי הנאומים האלה בכלל לא מופנים כלפי&nbsp;, הם על כל הילדים שבקושי&nbsp;מקבלים עובר במבחן&nbsp;ואני, מצבי הוא טוב. קיבלתי במבחן אחד 87 ובשני 88. זה אחלה של ציונים וזה אומר שגם אם אני אכשל במפמ"ר אין לי סיבה לדאגה (לא שאני דואגת ממבחנים בכללי אבל..) </span></span></p> <p style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">בקיצור, עוד חודש מסיימים את החטיבה ועוברים לתיכון שזה הרבה יותר נורא ומלחיץ ומעצבן וגם לומדים הרבה יותר זמן ויותר קשה.</span></span></p> <p style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">אבל עד אז, אנחנו מתכננים את מסיבת הסיום וכמובן שאני הכותבת הראשית.</span></span></p> <p style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">זה באמת נחמד וכיף, אבל לא כל כך נעים לי מהמורים, כל פעם שאני מודיעה להם שאני יוצאת משיעור לטובת הכתיבה הם עושים פרצוף עצוב אבל מוסיפים חיוך כי הם יודעים שאני אוהבת ללמוד איתם ושאם זו הייתה הבחירה שלי הייתי נשארת ללמוד (אפילו שממש אין לי כוח)&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <strong>&nbsp;אבל לא נעים לי</strong></span></span></p> <p style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; <strong>ממש לא נעים לי</strong></span></span></p> <p style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">אני מרגישה שאני חסרה להם בשיעורים (כתלמידה היחידה שאכפת לה וגם שכשלא אכפת לה היא עדיין עושה את עצמה כדי שהמורים לא ירגישו לגמרי לא טוב עם עצמם)</span></span></p> <p style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">אני אוהבת את המסגרת של השיעור, היא מרגיעה אותי אבל אני לא מבינה למה לכולם אין בעיה להבריז משיעור ועוד עם אישור ורק לי יש רגשות אשם חזקים.</span></span></p> <p style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">ממש לא בגלל המשוב אלא בגלל שאני מבינה ומחבבת את המורים.</span></span></p> <p style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">מאוד קשה לי עם רגשות האשם האלו... אני יודעת שלא משנה איפה אני אבחר להיות, אני אדע שיכולתי להיות עכשיו במקום אחר ולעזור במשהו אחר אז זה קשה ובעיקר מתיש וזוהי הסיבה המרכזית למה בא לי כבר שתיגמר השנה הזאת ונצא לחופש בו הכל יותר רגוע, חסר מסגרות וחוקים.</span></span></p> <p style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></span></p> <p style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;"><strong>הייתה אחלה שנה אבל שתיגמר כבררררר</strong></span></span></p></div>Tue, 13 May 2014 23:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (תמיד 120%)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=846246&blogcode=14111133http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=846246&blog=14111133http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=846246&blogcode=14109183<div align="right" dir="rtl"><p><span style="font-size: x-small;">למען האמת היקום כאילו ניסה להפגיש בינינו עוד הרבה קודם</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">אבל אנחנו התנגדנו נחרצות&nbsp;כיודעים את תוצאות התרחישים</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">היינו שכנים קרובים,</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">בית מול בית</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">אפילו ההורים היו חברים.</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">אחר כך, בבית הספר היסודי&nbsp;למדנו שנים בכיתות מקבילות</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">ואתה מאז ומתמיד היית דמות שקשה לפספס</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">אחד כזה שכולם מכירים ושקשה מאוד לשכוח</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">אבל אני,</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">לאורך כל הילדות בה היינו כל כך קרובים </span></p> <p><span style="font-size: x-small;">לא ראיתי אותך </span></p> <p><span style="font-size: x-small;">יותר מזה אני אפילו הכחשתי במובן מסוים את קיומך</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">אפשר לומר שהייתי עסוקה מאוד בעצמי</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">וגם אתה היית עסוק בעצמך</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">בעצם </span></p> <p><span style="font-size: x-small;">עדיין.</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">סיפרת לי פעם מתוך סוג של הזיה, שגם אתה לא הבחנת בי </span></p> <p><span style="font-size: x-small;">ההבדל בנינו</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">הוא שיום אחד</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">בלי שום התרעות מוקדמות</span></p> <p><strong><span style="font-size: x-small;">התאהבתי בך</span></strong></p> <p><span style="font-size: x-small;">זה קרה אחרי שנתיים בהם&nbsp;שכחתי בכלל מה זאת אהבה</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">ראיתי אותך </span></p> <p><span style="font-size: x-small;">הלב סימן לי</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">אבל הראש התעלם</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">הכחיש </span></p> <p><span style="font-size: x-small;">שאני יכולה להתאהב</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">ממבט ראשון</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">בלי להכיר אותך</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">לכולם (זאת אומרת לשתיים וחצי חברות שסיפרתי להם) אמרתי</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">שאני מתאהבת רק מתוך הכרות עמוקה</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">וידידות נפש של חודשים רבים</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">אבל גם לעצמי שיקרתי כשאמרתי את זה</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">כי בפעם הראשונה שראיתי אותך</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">בחוג לקולנוע בבית הספר החדש</span></p> <p><span style="font-size: x-small;">הרגשתי משהו </span></p> <p><span style="font-size: x-small;">שאי אפשר להסביר במילים&nbsp;</span></p></div>Sun, 11 May 2014 13:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (תמיד 120%)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=846246&blogcode=14109183http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=846246&blog=14109183http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=846246&blogcode=14097101<div align="right" dir="rtl"><p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">ובמאי הכל צריך להסתים.</span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">זהו סיום התקופה שהוקצבה לנו לעליות ומורדות יחד, על ידי ההורסקופ, </span></span><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">לפני כמה חודשים </span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">אבל בעצם, </span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">זהו קו הסיום שאני החלטתי לתת לך כמשמעות אצלי בחיים.</span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">אולי זה אפילו מה שהחזיק אותי בסבל המתמשך של ה'ירידות'</span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">שהיו כל כך רבות</span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">ויחד עם זה,</span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">הפחד והעצב שריחפו באוויר </span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">ברגעים בהם צחקנו יחד.</span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">ונשאר&nbsp;הרבה פחות&nbsp;מ'חודש'</span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">וזה בא בדיוק בזמן</span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">בשילהי הסתיו,&nbsp;</span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">הרוח החמימה, שריחפה באוויר בסימן של סוף</span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">הבטיחה לי,&nbsp;</span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">שאם רק אעבור את ינואר-פבואר בשלום</span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">היא תביא איתה </span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">עם החמסין הראשון</span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">גם אהבה.</span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">&nbsp;</span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">אך בנתיים,</span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">אתה עוד מספיק לעשות לי סדקים אחרונים בלב ה</span></span><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">מלא בפלסטרים מתקלפים </span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">שמאיימים לחשוף צלקת של חורף, </span></span></p> <p><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: x-small;">רגע לפני שצריך ללכת לים</span></span></p> <p><span style="font-family: Impact;">&nbsp;</span></p> <p>ונשאר הרבה פחות מ'חודש'</p> <p><strong>וזה בא בדיוק בזמן.</strong>&nbsp;&nbsp;&nbsp;</p></div>Fri, 25 Apr 2014 23:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (תמיד 120%)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=846246&blogcode=14097101http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=846246&blog=14097101http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=846246&blogcode=14094093<div align="right" dir="rtl"><p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"><span style="font-size: large;">&nbsp;</span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;">למען האמת, פתחתי את הבלוג הזה לפני כמה ימים.</span></span></span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;">למעשה כמעט שבועיים.</span></span></span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;">בהתחלה חשבתי שהפתיחה של הבלוג נעשתה כעוד אחד מהשיגעונות הקצרים שלי שבאים מתוך שעמום מן השגרה וחולפים אחרי יום.</span></span></span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;">אבל הוא מסתמן בחיי כאיש קבע שבא כדי להישאר ולא יעזוב עד שתינתן לו הפנסיה המגיעה לו בגיל 40+.</span></span></span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;">מוזר שמכל השיגעונות הזמניים שלי, בחרתי דווקא בזה להיות קבוע. </span></span></span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;">הבלוג הוא מקום שבו אתה חושף את עצמך ועוד נותן לאנשים להעביר ביקורת.</span></span></span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;">חוסר היגיון ממשי בשביל אחת כמוני, ששונאת ביקורת וגם לא מסתמן שתאהב בעתיד. למה שארצה לתת לאנשים שאני לא מכירה להגיד את דעתם באופן חופשי על החיים שלי ועל מה שאני חושבת? </span></span></span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;">הרי אני ממש לא מישהי שאוהבת לחשוף את הרגשות האמיתיים שלה ביפני אחרים. נכון, אני תמיד מדברת ומפגינה אהבה באופן גלוי ואף אפשר להגיד מוחצן. </span></span></span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;">למראית העין, אין לי שום בעיית ביטחון עצמי או בעיית תקשורת עם אנשים. אני באמת חברותית וידידותית, יש כאלה שיגידו שאפילו מאוד. <strong>מאוד.</strong> אבל את האמת שאני אומרת להרבה אנשים שאני אוהבת אותם אפילו אם אני לא באמת מרגישה את זה. </span></span></span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;"><span>ואני יודעת איך זה להרגיש אהבה, אני יודעת שזהו רגש שאי אפשר לזלזל באמיתיות שבו ככה סתם. אבל אני לא שולטת בזה, כשמישהו אומר לי שהוא אוהב אותי או אפילו רק מגיב לי 'חחחחחחחחחחח <img src="../moodicons/smile.gif" alt="" />' על תמונה באינסטגם (אין לי פייסבוק) אני ישר מרגישה תחושה נעימה כזאת שמייד מתחלפת באי נעימות שגורמת לי לעשות לו לייק על תמונה שלו (או שלה, זה תקף לשני המינים)&nbsp;ולכתוב תגובה חביבה שכזאת בעצמי</span><span>.</span></span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;">אני יודעת. זה משוגע לגמרי. לא חסרים אנשים שאומרים שאני יותר מידי נחמדה\חביבה\חברותית\אנרגטית ואפילו, אנשים נחמדים במיוחד&nbsp;(שאמורים להיות חברים טובים שלי) טרחו להגיד לי שיכול להיות שזה מרתיע אנשים... ואני אומרת (בעיקר בלב) 'וואלה?! אתם חושבים? אתם חושבים שלהגיד לי שהאופי שלי מחורבן\מרתיע אנשים (זה נראה לי אותו דבר) זה הדבר הנכון להגיד לי אחרי ששמעתי אתכם חופרים לי שעה ורבע על הבעיות שלכם בחיים?!'</span></span></span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;">בהחלט אפשר לומר שאני הפסיכולוגית של החבר'ה... זאת&nbsp;שיודעת הכל על כולם. </span></span></span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;">אל תחשבו שאני עובדת כל כך קשה בשביל זה, אנשים פשוט באים ומספרים לי את מה שעל הלב שלהם.&nbsp;כנראה שהפרצוף המתעניין שלי והמידי פעם 'כן, גם אני חושבת... זה פשוט לא בסדר!...' -רק בשביל שהצד השני לא ירגיש לא בנוח או כאילו הוא באמת אצל פסיכולוג (למרות שלרוב לאנשים זה לא מפריע יותר מידי וגם אם אני שותקת הם ממשיכים לדבר ולדבר), עושים את העבודה ונותנים לנפשות הניצבות מולי, דרור של מילים ובעיקר&nbsp;בעיות להשתחרר,&nbsp;הישר אל תוך המוח המימלא יותר מידי עמוס שלי.</span></span></span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"><span style="font-size: large;">&nbsp;</span></span><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;">&nbsp;</span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;">זה בעצם די קשה להיות "הידידה החמודה והמקסימה שלי שאני יכול לספר לה הכל ואף פעם לא חושב עליה בקטע רומנטי"</span></span></span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;">אני זקוקה למישהו שיקשיב גם לי או לפחות מקום שייתן לי לפרוק את מה שיש לי על הלב.</span></span></span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;">אז אני כותבת כאן. ואולי אף אחד לא קורה את זה חוץ מימני, אבל לפחות אני מרגישה כאילו פיניתי לעצמי עוד קצת מקום למחשבות אחרי שהכרטיס זיכרון כבר התריע 345267 פעם שהוא מפוצץ.<span style="mso-spacerun: yes;">&nbsp; </span><span style="mso-spacerun: yes;">&nbsp;&nbsp;</span></span></span></span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;">&nbsp;</span></span></span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"><span style="font-size: large;"><strong><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;">אם יש מישהו שקרה את זה,&nbsp;אז רק רציתי להגיד תודה. תודה שהקשבתם לחפירות שלי ולא פרשתם באמצע או לפני שהתחלתם.</span></span></strong></span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;">&nbsp;</span></span></span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;"><strong><span>^^^</span></strong><span>ואני תמיד שואלת את עצמי, אם&nbsp;בזמן שהם אומרים לי תודה על שהצלתי להם את החיים ומוסיפים 'אני אוהב אותך' קטן, האם זה בכלל אמיתי או שכולם מזייפים את האהבה ובזמן שהם מדברים, מה שעובר להם בראש&nbsp; זה &ndash;לאלאלאלאלאלא- בדיוק כמוני...</span><strong><span>^^^</span></strong><span><span style="mso-spacerun: yes;">&nbsp; </span></span></span></span> <p>&nbsp;</p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family: David;"></span><span style="font-family: helvetica;"><span style="font-size: small;">&nbsp;</span></span> <p>&nbsp;</p> </p> </p> </p> </p> </p> </p> </p> </p> </p> </p> </p> </p> </p> </p> </p> </p> </p> </p> </p> </p> </p> </p> </p></div>Tue, 22 Apr 2014 01:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (תמיד 120%)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=846246&blogcode=14094093http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=846246&blog=14094093