<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Cola with the burnt-out taste</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2019 Mooner. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Cola with the burnt-out taste</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/87/54/84/845487/misc/28178864.jpg</url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487&amp;blogcode=14285781</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין לי חשק לחיות
אין לי כוח.
איבדתי את האור היחיד שהיה לי בחיים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 20 Feb 2015 00:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mooner)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487&amp;blogcode=14285781</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=845487&amp;blog=14285781</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487&amp;blogcode=14279612</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תפסיקי להוציא עליי עצביםולהגיד שאני כמו כולםואז לבקש סליחהכאילו אווה.http://m.youtube.com/watch?v=wycjnCCgUes&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 07 Feb 2015 21:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mooner)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487&amp;blogcode=14279612</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=845487&amp;blog=14279612</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487&amp;blogcode=14278096</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;רגוע לי.http://youtu.be/uPy5igZJnVwהלא כן?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 04 Feb 2015 19:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mooner)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487&amp;blogcode=14278096</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=845487&amp;blog=14278096</comments></item><item><title>בחרתי מצב רוח</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487&amp;blogcode=14263342</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מרגישה ממש בודדה.
וחרא לי בלימודים.
שונאת
מתמטיקה
שונאת
בא לי לרדת לשלוש יחדות ולעשות הכל בראש שקט
אבל לא.
אני ממש צריכה חבר טוב או חברה טובה שיהיה אכפת להם מהקשר שלנו, לפחות יותר ממה שלי אכפת.
אני צריכה חיבוק...
וחופש...
ואוכל...
אבל אין :(
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 06 Jan 2015 19:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mooner)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487&amp;blogcode=14263342</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=845487&amp;blog=14263342</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487&amp;blogcode=14164917</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני כל כך הפוכה מאז המלחמה הזאת.אפילו חולשה פיזית כבר השתלטה עליי.אני לא בן אדם חזק, מוות מזעזע לי את השגרה. בכל פעם שחייל או אזרח שלנו נהרגאו נפצע אני מרגישה איך הכל נהיה חנוק וסוגר כל כך פתאום.המחשבה הזו שהייתי מעדיפה לחטוף עוד מליון גראדים, העיקר שלא יכנסו, לא מניחה לי. וזה מכרסם בי כל כך, כל כך כואב שכל צפייה בחדשות מלווה במחנק בגרון ודמעות בעיניים, אבל אני יודעת שאין עוד ברירה ואת המחיר הזה כולנו נאלץ לשלם. ועם כל המלחמה הזאת העולם הפרטי שלי הולך לאיבוד, אני בעיקר שוכחת לחייך. עוד יותר מתסכל הוא להרגיש איך את דועכת, אחרי הפרידה מהחבר הזה שלך. אני לא יודעת אם לקלל אותו, אני לא יודעת אם הוא שווה בכלל את המחשבה שלי, אבל אני לא מצליחה שלא להאשים אותו בשינוי שלך. לעזאזל, איך נעלמת לי ככה? אנחנו קרובות כמו תמיד, אבל משהו בך השתנה. שום דבר אחר לא מזיז לך, רק הוא והוא והוא והוא. למרות שהוא איננו, תכלס.אני לא מאשימה אותך, אבל זה צובט לי את הלב לראות אותך ככה.אני... פשוט מרגישה חסרת אונים. אני גרועה בלעזור לאנשים, פשוט גרועה. עם כל הכוונות הטובות שלי, אני פשוט לא מועילה.ואלוקים... כמה שהיית&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 21 Jul 2014 21:51:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mooner)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487&amp;blogcode=14164917</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=845487&amp;blog=14164917</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487&amp;blogcode=14162032</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא שמים עליי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 17 Jul 2014 23:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mooner)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487&amp;blogcode=14162032</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=845487&amp;blog=14162032</comments></item><item><title>כבר לא יודעת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487&amp;blogcode=14115428</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז זה קצת נדחס בפנים. נדחס עמוק ונסגר שם בלי יכולת לצאת.למה אני מדחיקה את זה? לא מספרת יותר שום דבר, שותקת הרבה?אולי כי אין לי למי לספר? וכשיש... אני בורחת, אני מרגישה שמקשיבים לי אך ורק מתוך אילוץ, ובמקרה שלך, אולי כדילהחזיר לי טובה. אני בורחת, בורחת מכל דבר שכבר אין לו טעם בחיים שלי. בורחת מדברים שיכולים להסתבך, מדברים חדשים, מאתגרים, מאנשים שאהבתי. אני רוצה להסתתר. לא רוצה יותר להיפגע. מעדיפה להיכנס לחדר, להגיף את התריסים ולהתחפר בתוך המיטה. זו הבריחה שלי, החושך הזה. אני שואלת את עצמי אם אני בדיכאון, אני בטוחה שעוד אנשים שואלים את זה (הממ רק שהם מוסיפים לזה אנורקסיה. כן, אין לי מושג) .לפעמים אני מגיעה למסקנה שלהתרחק מהכל זה הפיתרון, אולי אם אעלם ואדחף את עצמי לפינה חשוכהזה יעזור.אני רק יודעת שגיל ההתבגרות דפק אותי חזק. אני בלי מגנים, או עם יותר מידי.שחררו אותי, אני רוצה את הלבד הזה. אני מפנטזת עלהיום הזה שאהיה לבד עם עצמי, בלי אף אחד שישב לי על הראש ויכתיב לי מה לעשות.כמה אפשר לשתוק ככה ולהתעלם? כמה אפשר להמשיך עם האדישות הזו בכל מה שנוגע לחיים שלי? נשבר לי, אני כבר לא מכירה את עצמי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 19 May 2014 15:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mooner)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487&amp;blogcode=14115428</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=845487&amp;blog=14115428</comments></item><item><title>כשאותי אי אפשר לאהוב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487&amp;blogcode=14100038</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה כל כך כואב שלא זוכרים את יום ההולדת שלך, במיוחד האדם הזה שלך (שהיה שלך, יותר נכון לומר) .זה כל כך כואב לתת מעצמי בלי גבולות במשך שנתיים, לאהוב בן אדם, לעשות בשבילו הכל כולל הכל, לחכות שיאהב בחזרה, לראות את האהבה הזו שמתקדמת בצעדי ענק לקראתי, להרגיש נאהבת, לחוות אושר טהור... עד שבא אדם אחר ובקלות כל כך לוקח הכל, בחודש אחד מחורבן.הכי כואב זה לראות את זה מהצד, לראות את האהבה שלי מתנפצת מול הפנים בלי אפשרות לעשות כלום.אני שואלת את עצמי מה עשיתילא בסדרועונה באותה נשימה שכנראה אני לא טובה מספיק בשביל אף אחד.למה להטיח לי את זה בפרצוף? למה לנופף לי עם האהבה החדשה שלך מול העיניים, לומר שמעולם לא הרגשת טוב כל כך אחרי שכבר אמרת את זה בזמן שהיית איתי? למה למה למה?פאק, למה? אני לא חושבת שזה מגיע לי... ואולי זה כן. בלאט, אני שווה לתחת.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 29 Apr 2014 19:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mooner)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487&amp;blogcode=14100038</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=845487&amp;blog=14100038</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487&amp;blogcode=14084366</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יום מזויין.לא מספיק זה, גם נמחק לי בטעות הפוסט הראשון. כמו שאמרתי, יום מזויין.
					
			   
			&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 10 Apr 2014 00:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mooner)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487&amp;blogcode=14084366</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=845487&amp;blog=14084366</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487&amp;blogcode=14082854</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;






אני מקשיבה למה שיש לך לומר, לכמה שטוב לך איתו, לכמה שהוא גורם לך לצחוק. 
אני פאקינגמתפוצצת מרוב קנאה אבל בולעת את זה, איכשהו. אני אפילו לא יודעת איך אני מצליחה להישאר מולך עם פרצוף אדיש. 
את מספרת ליעליו בכוונה, אני יודעת שאת עושה את זה כדי לגרום לי לקנא. אני גם יודעת שלא כל כך זוהר כמו שאת מספרת.
אני אומנם לא בת הזוג שלך או וואט אבר, אבל אני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר וזה מציק לי שבא מישהו שגונב אותך ממני וגונב גם את החלל של כל השיחות שלנו.
אני מפחדת שיגיע הרגע הזה שבו האהבה שלך אליו תגיע לרמה של האהבה שלך אליי... אבל זה יקרה, זה כל כך צפוי שזה יקרה. אתם רק בתחילת הדרך ואני ואת בטח נלך לאיבוד בעקבות הקשר ביניכם.
הפחד הזה ששוב הכל יתחיל לאבד צבע אצלנו, שנתרחק, שנפגע ונמשוך כתפיים כאילו כלום.
את לא יודעת, אבל אני פשוט לא מסוגלת לאבד אותך שוב. אני לא רוצה להצטער שאין לי אותך.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 07 Apr 2014 23:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Mooner)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=845487&amp;blogcode=14082854</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=845487&amp;blog=14082854</comments></item></channel></rss>