http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189בלוג על החיים בצל בעיות פוריות. על חיי זוג שכל מה שהוא רוצה זה להפוך למשפחה. כאן לא אדבר על טיפולים רפואיים. מאסתי ברפואה הקונבנציונלית. בחרתי לנסות לטפל בבעיות הפוריות שלי דרך רפואה אלטרנטיבית. זהו בלוג על ההתמודדות הנפשית עם "החיים בצל בעיות פוheCopyright 2026 אפרסק כתום יפה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/89/41/84/844189/misc/27987272.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189&blogcode=14108540<div align="right" dir="rtl">אז ביום חמישי הייתי אצל המתקשר. הוא טוען שהוא מקבל מסרים. מאיפה? כל אחד שיחשוב מה שהוא רוצה. אני חושבת מאלוהים. יש לו את היכולות לקבל מסרים וגם לראות את הגוף שלנו כמו רנטגן. הוא היה נחמד. אמר שבעיות הפוריות שלי קשורות ביחס שלי לבעלי ושנרחיב על זה בהמשך. אמר שהמצב הנפשי שלי קשור ביחסים של עם אימא שלי ושנרחיב גם על זה בהמשך. אמר שאני לא אוהבת את עצמי וזה חוסם אותי. שהשאיפה שלי לשלמות חוסמת אוותי. הוא הטעין אותי כביכול באנרגיות. אני בוחרת להאמין בזה. בינתיים ההוראות שהא נתן לי זה: 1. שלוש תרגילים מיוגה שאמר לי לבצע כל בוקר. 2. ביקש לצמצם את צריכת מלח וחומץ ולהימנע מחצילים. 3. ביקש לאכול תפוח אחרי כל ארוחת צהריים 4. ביקש לאכול כל יום 2-3 עגבניות וקצת פלפל צ'ילי. 5. אמר לי לעשות כל יום הליכה של שעה. סך הכל לא משהו יותר מידי קשה. התור הבא שלי הוא ליום שני עוד שבוע. אמר שצריכה להיפגש איתו כל שבוע אבל הפעם יהיה שבוע וחצי כי נוסע לעבוד בספרד. בסך הכל אני אופטימית. הוא ידע עלי הרבה דברים שלא יכל לדעת אם היה אדם רגיל. בימים האחרונים אני חושבת המון על דברים שהוא אמר לי ומגי</div>Sat, 10 May 2014 21:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (אפרסק כתום יפה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189&blogcode=14108540http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=844189&blog=14108540http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189&blogcode=14106352<div align="right" dir="rtl">מה לכתוב? על פניו הכל אותו דבר. עוד יום רביעי שגרתי. עוד נסיעה לחיפה. עוד דיקור. עוד עיסוי רחם. ובעיקר עוד כסף שנשפך. אין לי מושג האם וכמה אני מתקדמת לקראת המטרה שלי. אני יודעת שאני לא בהריון. אבל לא יודעת כמה קרובה או רחוקה ממנו.. האם החמשת החודשים האחרונים של הנסיעות לחיפה קידמו אותי במשהו. אין לי מושג. אולי אני ממש על סף ההריון הרצוי. ואולי אני רחוקה ממנו מליון שנות אור. אני מעדיפה לחשוב שלאט לאט אני מתקרבת אליו. אל הבטא החיובית. היום היה עוד יום רגיל. עם אותו כאב לב רגיל. אההה ונמרח לי בטעות שמן על השער (שמן של עיסוי) עשה את השער שלי ג'יפה לגמרי. בקושי הצלחתי לסרק אותו </div>Thu, 08 May 2014 00:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (אפרסק כתום יפה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189&blogcode=14106352http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=844189&blog=14106352http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189&blogcode=14105284<div align="right" dir="rtl">אני ממשיכה לישון עד הצהריים. משתדלת ללכת לישון לא יותר מאוחר משתיים. ישנה בערך 12 שעות. כנראה שהגוף זקוק לזה. כנראה שהנשמה זקוקה לשקט הזה. אתמול היה יום הזכרון. בערב הייתה צפירה ועמדתי. בבוקר שמעתי אבל לא קמתי מהמיטה. בושה וחרפה. אנשים נהרגו כדי שאני אשן בשקט אני אפילו לא יכולה לקום לכבד את זכרם. אני ממשיכה לקחת ציפרלקס לדיכאון. חצי כדור בינתיים. אומרים שצריך כמה שבועות עד שהוא יתחיל להשפיע אבל נדמה לי שאני לאט לאט מרגישה יותר טוב. אתמול בליה היה לי התקף פאניקה. זו תופעת לוואי ידועה של הכדור. שבהתחלה הוא יכול להגביר חרדות. בגלל שידעתי שזה יכול לקרות אז נשארתי יחסית רגועה. העיקר שבינתיים אין תופעות לוואי מגעילות אחרות כמו בחילות או סחרחורות. אתמול בערב, יום יום העצמאות אכלתי פיתה עם חומוס. למה כי התחשק לי. ונזכרתי ביום עצמאות אחר. לפני שנה. כשעוד הכל היה בסדר. גם אז אכלתי פיתה עם חומוס. האוכל נשאר אותו אוכל. כל השאר כל כך שונה. אופציית האי וי אף נפלה. עזבנו את הבית שלנו. אני עם כל מיני צלקות. פיזיות ונפשיות. רק שנה עברה והכל כל כך השתנה. התקוות שהיו אז התח</div>Tue, 06 May 2014 20:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (אפרסק כתום יפה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189&blogcode=14105284http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=844189&blog=14105284http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189&blogcode=14103992<div align="right" dir="rtl">אתמול התחלתי ציפרלקס. היום היה היום השני. זהו כדור אנטי דכאוני רביעי שאני מנסה. אין ספק שיש לו הכי פחות תופעות לוואי. לגבי התועלת עדיין אי אפשר לדבר. קודם צריך להגיע למינון הנכון ואז לחכות כמה שבועות. כדורים נוגדי דיכאון מתחילים לפעול אחרי שבועיים שלוש ולפעמים אפילו אחרי חודש. בינתיים זה נראה טוב. ואני אופטימית. בימים אלו אני לא עושה הרבה. אוכלת. ורואה טלוויזיה. וכנראה שזה לא כזה נורא. כנראה שהייתי צריכה את הטיים אאוט הזה כי לאט לאט הכאב מהבטא השלילית נרגע. לאט לאט הכאב מתפוגג. נראה לי שאני עדיין רחוקה מלחזור לחיים אבל לפחות כבר לא כואב לי 24 שעות ביממה. אתמול הייתי בפייסבוק. ראיתי תמונה של מישהי שפעם למדתי איתה. מישהי שפעם הייתה חברה שלי. היא בהריון. מתקדם. שלישי במספר. יש לה כבר שתי בנות יפיפיות. למה? למה יש כאלה שיש להם הכל וכאלה שאין להם כלום? אני לא באה להגיד חס וחלילה שאין לי כלום בכלל אלא לום מבחינת ילדים. אתמול כתבתי פה על המתקשר שאני אמורה ללכת אליו ביום חמישי. הוא אמור להגיד לי מה חוסם אותי. מה מונע ממני להרות. אחרי שהוא יגיד את כל מה שיש לו להגיד</div>Sun, 04 May 2014 20:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (אפרסק כתום יפה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189&blogcode=14103992http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=844189&blog=14103992http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189&blogcode=14102964<div align="right" dir="rtl">הכאב על הבטא השלילית מתחיל להתפוגג קצת. הדיכאון עדיין פה. היום התחלתי לקחת כדור אנטי דכאוני חדש בשם ציפרלקס. מקווה שהוא יעזור. בינתיים אני מעבירה את ימיי בצפייה בסרטים. את לילותיי בשינה. ישנה איזה 12 שעות ברצף. מידי פעם בעלי גורר אותי לבריכה. לא עובדת. את הדיאטה וההליכות הזנחתי לגמרי. אתמול הסתבר לי שהמנקה שלי נפלה ושברה את היד. היא נסעה על רולרבליידס ונפלה. ואני כל כך אגואיסטית שבמקם להשתתף בצערה מתעצבנת עלי. מה יש לאישה בת 50 לנסוע על רולרבליידס? מי ינקה לי עכשיו? אני פשוט מפלצת. בעבר כתבתי פה על הספר של בעלי. שלאשתו היו בעיות פוריות. ואז אחרי שהייתה אצל איזה מתקשר היא הצליחה להרות. המתקשר אמר לה שיש לה עלבון על אימא שלה. וברגע שהיא תשחרר אותו היא תהרה. היא בהתחלה לא ידעה על מה הוא מדבר. בסוף הבינה. שחררה והרתה. אתמול קבעתי תור למתקשר הזה ליום חמישי. מפחדת שוב לפתח ציפיות. מפחדת להתאכזב. יש בי חלק שמעדיף לא ללכת אליו. שמעדיף תמיד לשמור את האופציה הזאת. שלא רוצה ללכת ולהתאכזב ולאבד גם את התקווה הזאת. אני נראת מוזנחת. צריכה לעשות מילוי ציפורניים וגבות אב</div>Sat, 03 May 2014 19:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (אפרסק כתום יפה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189&blogcode=14102964http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=844189&blog=14102964http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189&blogcode=14101653<div align="right" dir="rtl">אז ניסיתי סרוקסט במשך יומיים. הוא עשה אותי חולה. יותר מידי תופעות לוואי. היום קניתי ציפרלקס. מחר אנסה אותו. זה נעשה ללא ידיעת הפסיכיאטרית. חבל לי לתת לדיכאון לאכול אותי במשך שבוע חצי עד הפגישה הבאה שלנו. אגב אמונה באלוהים זה משהו מאד חזק. למרות שאני בדכאון נוראי למרות שאפילו להתקלח קשה לי כן הלכתי לכותל היום. התחייבתי ללכת כל שבוע אני עושה את זה. זה הזוי. קשה לי לקחת לעצמי משהו לאכול. קשה לי לענות לטלפון. אבל לכותל אני הולכת. כי עם אלוהים לא מתעסקים. כי החוכמה היא לעשות משהו כשקשה. כי זה היה מבחן ועמדתי בו. ואני שמחה שכך.</div>Thu, 01 May 2014 23:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (אפרסק כתום יפה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189&blogcode=14101653http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=844189&blog=14101653http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189&blogcode=14100143<div align="right" dir="rtl">הייתי אצל פסיכיאטרית נתנה לי סרוקסט כדור אנטי דכאוני כמו כל הכדורים האחרים שניסיתי גם הוא עושה לי סחרחורת אני עייפה אני ישנה ביום ובלילה לא עובדת והאמונה שאי פעם אצליח להיכנס להריון הלכה ממני מחר צריכה לנסוע לחיפה אין לי כח לזה והאמת גם אין טעם לא מאמנה שמשהו יכול לעזור נמאס לי נשבר לי</div>Tue, 29 Apr 2014 22:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (אפרסק כתום יפה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189&blogcode=14100143http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=844189&blog=14100143http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189&blogcode=14099423<div align="right" dir="rtl">אני לא מצליחה לצאת מהדיכאון הזה לא מצליחה לקום בבוקר ישנה המון שעות לא מצליחה לעבוד לא מצליחה לעשות הליכות או להתמיד בדיאטה אפילו לארומה לא ממש מצליחה ללכת היום הייתה צפירה בגלל יום השואה כמעט כל המשפחה של סבתא שלי הושמדה בשואה ומרוב דיכאון אפילו לא הצלחתי לקום מהמיטה ולעמוד אפילו לבריכה אני לא מצליחה ללכת בעלי גורר אותי לשם בכח אוף איך יוצאים מהדאון הזה עכשיו? זה יוצאים מהמחשבות של מה אם זה אף פעם לא יצליח? מחר הולכת לפסיכיאטרית שלי חייבת משהו לדיכאון הנוראי הזה אני לא מצליחה לצאת מזה לבד</div>Mon, 28 Apr 2014 22:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (אפרסק כתום יפה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189&blogcode=14099423http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=844189&blog=14099423http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189&blogcode=14098835<div align="right" dir="rtl">אני קמה מאוחר אני לא עובדת אני אוכלת ואוכלת ואוכלת מעלה את כל הקילוגרמים שהורדתי במאמצים רבים אני שורצת כל היום מול הטלויזיה אני כל הזמן בפאניקה של מה אם זה אף פעם לא יצליח אני עייפה אני מותשת מזה שהחיים שלי על הולד מה זה יהיה ככה לנצח? לנצח לא אוכל להנות מכלום וכלום לא יעניין אותי? מליון פעם הצלחתי לצאת מהבוץ הזה שאני כל פעם נופלת לתוכו אבל הפעם חוששני שלא נשאר לי יותר כח </div>Mon, 28 Apr 2014 00:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (אפרסק כתום יפה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189&blogcode=14098835http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=844189&blog=14098835http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189&blogcode=14097640<div align="right" dir="rtl">ביום חמישי בערב יום וחצי אחרי הבטא השלילית נשברתי השאלה שלא עוזבת אותי היא האם זה אי פעם יצליח? האם אי פעם אכנס להריון? האם החיים שלי אי פעם יחזרו למה שהם היו קודם? לשלווה? בסופ"ש ישנתי 24 שעות מנוחה? בריחה? לא יודעת.. בשעות בהן לא ישנתי ראיתי טלוויזיה. לא עבדתי. לא שמרתי על תזונה נכונה. אימא שלי קיצרה את הנסיעה שלה מחודש לשבוע לאור ההתפרקות שלי סיפור ארוך מה ואיך ואין לי כח לפרט אני עייפה כבר שבעה חודשים עברו מאז האי וי אף הכושל והחיים שלי הם כאוס אחד גדול אני מנסה לחיות מחודש לחודש להיות אופטימית אבל השאלה של מה אם זה אף פעם לא יקרה פשוט לא מרפה ממני כואב לי ועצוב לי ואני עייפה ואפילו ההתפרקות הנוכחית שלי היא לא ממש התפרקות כי אפילו להתפרק כבר לא נשאר לי כח</div>Sat, 26 Apr 2014 19:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (אפרסק כתום יפה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=844189&blogcode=14097640http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=844189&blog=14097640