http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883כתיבת שירים, סיפורים ומחשבות על החיים ..heCopyright 2026 rule of the game. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883&blogcode=14254595<div align="right" dir="rtl">עברתי לבלוג חדש (: http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=853769</div>Sun, 21 Dec 2014 11:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (rule of the game)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883&blogcode=14254595http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843883&blog=14254595http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883&blogcode=14133094<div align="right" dir="rtl">לפעמים נדמה לי שאני חיה מאובססיה לאובססיה. מגידול הזרעים לאהבת העצים, משחייה מהירה, להיסחפות מכאיבה מעניין אותי איך זה מרגיש לא חשוב ורק לזרום איך קורה שאנשים משתגעים מכל כך הרבה דברים בחיים. השעון שתיקתק סימן לי עכשיו שעברה יממה, ואיזה מוזר שסיימתי עוד שורה מעניין למה ההיסטוריה חוזרת על עצמה </div>Sun, 08 Jun 2014 22:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (rule of the game)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883&blogcode=14133094http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843883&blog=14133094http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883&blogcode=14089859<div align="right" dir="rtl">כי רציתי לעצור ומשכת מיד והכאב שביד כבר נמרח על המקום שאילו מגיעות כל הדקירות ואתה עלוב שהיה יכול להיות האהוב אז די כבר אני נסחפת לים ואתה גורר אותי כמו מכונה מקולקלת בדרך לפח יש לי חלקים בריאים וחדשים הלב צריך חלקי חילוף, תחלוף כבר . אהבה אבודה</div>Thu, 17 Apr 2014 00:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (rule of the game)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883&blogcode=14089859http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843883&blog=14089859http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883&blogcode=14078960<div align="right" dir="rtl">הייתי כבר במקום הזה הוא היה פעם שדה של קוצים. ילדה מפוחדת שם בין אנשים, וקולות של טירוף, רגשות כלואות בין סורגים. לא הייתה כאן שמש, הייתה המנורה. לא היה כאן אור, הייתה רק האשלייה. מצחיק כמה צדקו היוונים, בתוך המערה באמת יותר חמים. איך חלפו להן השנים.. מבור הגעתי לפסגה, וזה מצחיק כי חזרה האשלייה, יש עכשיו עוד סורגים, הגלגל הסתובב, יש מחזור לחיים. מה כבר ההבדל בין השנים? אבל יש הבדל ויש שינוי, הגלגל הזה עכשיו יותר בנוי. יש סורגים- אבל חיצוניים, הרגשות כלואות &ndash; אבל מחפשות הסברים. יש כאן ילדה, נערה, אישה, בין אנשים שמחפשים תקווה. </div>Wed, 02 Apr 2014 21:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (rule of the game)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883&blogcode=14078960http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843883&blog=14078960http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883&blogcode=14063447<div align="right" dir="rtl">החיים שלך התחילו בסיבובאכזריאיך נפגשנו, זרים.היה מבט אוהבים.דרכים מתפצלות ואהבות נשארות,זה החוק הטבעי של רוב הרגשות.בוא נזרוק מכאן אנשיםונהיה מאוחדים.בוא נחייה רק לרגע בלי אשמות ההורים.רצנו להרים כמעט ערומים,מכל המסכות שאספנו בחיים.</div>Thu, 13 Mar 2014 19:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (rule of the game)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883&blogcode=14063447http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843883&blog=14063447http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883&blogcode=14063445<div align="right" dir="rtl">כי הייתי מיוחדת בשני העולמות, בין העבר לעתיד, בין ברכות לקללות. הייתה לי ציפור מלווה, והברכה בענייה נובעת מקללה. לים שלי כבר נמאס מתנועות, יופי הרי לא נוצר מקוויות. אני עצמי גדלתי בזכותי, ולא אני לא, שווה בגלל הישרדותי. הייתם מדברים על שלום ואחווה, שוויון בפני כל המשפחה. רגש כזה לא גדל מחיזוק האחר להתגבר על קשייו, ולא, לא מהנצחת השוני בחייו. שוויון הוא בשבילי אהבה וקבלה, לראות את האדם כיצר הבריאה. אל תנציחו את הזוהר והגדולה, בתוך השוני והקושי בדרכה. </div>Thu, 13 Mar 2014 19:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (rule of the game)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883&blogcode=14063445http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843883&blog=14063445http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883&blogcode=14058146<div align="right" dir="rtl">ילדה כזאת יפה, ולב לה כלבנה. ואתה רואה אותה כאיום על הברכה. תגיד לי איך היו טובחים בציפורים, רק בגלל ששוטטו במרחבים. וגן מלא פרחים, ושק של בקבוקים שבורים. היו שם תינוקות, בין הלהבות. תגיד לי איך שברו זכוכית, רק בגלל אדם מסיט. ובאמצע המדבר, בור של חולות. ואנשים שם כבר רוצים למות בתוך הארונות. תגיד לי איך מרשע הסהר נברא הסטן, רק בגלל שלא היינו בצבע הלבן. ולנו בעירנו כבר מזמן יש נהרות, ועוד טיפות לים, אתה מוסיף להם גדרות. אני אגיד לך איך לא תגיע לשם, תרגיש את העבר, ותקשר אותו למחר.</div>Thu, 06 Mar 2014 22:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (rule of the game)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883&blogcode=14058146http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843883&blog=14058146http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883&blogcode=14047326<div align="right" dir="rtl">והוא כאפר לרגלייך עומד ושיר ליבך בשלו מהדהד. מה עשית לו ילדה, מה עשו החיים, איך זוג יונים הפך לזרים. תגידי מה קורה כשהלבנה נעלמת, תגיד לה איך שיר נולד. תניחי לו ותהיי נאהבת, הגש לה את לב הזר לעד. מה יהיה בלילות של גשמים, מה יהיה כשהוא לבד מה קורה כשאש לא נדלקת, איך בכלל נוצרת אהבה?</div>Fri, 21 Feb 2014 11:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (rule of the game)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883&blogcode=14047326http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843883&blog=14047326http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883&blogcode=14047324<div align="right" dir="rtl">ציפור לבנה מול חלונך יושבת, ירח בלי פנים, צחור ומאיר. אולי בשערי ליבך עומדת יפה ומחייכת, אלת המנעולים. שירי נשים וילדים שוקטים שמים בין הסתיו ליופי האביב. אולי יום אחד יתפייסו הזרים, וחורף לא יהיה עוד בין העלים לפרחים. אבן גדולה בליבך מונחת מדשאות של עלבון ובכי תמים. אולי יום אחד ניפגש בנחת, ושוב כענן נשוט בחיים. </div>Fri, 21 Feb 2014 11:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (rule of the game)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883&blogcode=14047324http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843883&blog=14047324http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883&blogcode=14047086<div align="right" dir="rtl">למדת לאהוב אותי דרך השליטה. אובדנה היה ים של שנאה. חיכיתי ליום בו אוכל להגיד- הוא איתי גם ברגעי החזקים. למדת לאהוב אותי לתקופות קצרות. יום או שעה, ואז המכות. חיכיתי ליום בו אפסיק כבר לבכות - בו תאהב אותי שנה אחת ברציפות. אתה יודע אבל, ששליטה היא חולשה לא תוכל להרגיש בה אהבה. בסופו של דבר היא רק אשלייה אפילו הטבע הוא שליט הבריאה. למדתי לאהוב דרך השליטה, למדתי לשנוא כל תקופה קצרה. אולם הגיע היום בו תוכל להגיד - היא אוהבת אותי תמיד תמיד.</div>Thu, 20 Feb 2014 23:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (rule of the game)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843883&blogcode=14047086http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843883&blog=14047086