<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>life is a bitch</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843766</link><description>אני כאן כדאי לשפוך את מה שעל ליבי.
מקווה שתזדהו איתו או לא, העיקר שלא תשנאו</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Annie&apos;s heart. All Rights Reserved.</copyright><image><title>life is a bitch</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843766</link><url></url></image><item><title>מציאות מדומה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843766&amp;blogcode=14047413</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הבנתי בסוף השבוע הזה מה אנשים יעשו כדי שמציאות שהם נמצאים בה לא יסחררו אותם.
הבית יכול להתפרק ורוחות סוערות בחוץ סוחפות את מה שהם היו רגילים להכיר אבל הם ישארו בשלהם כי הם לא רוצים לאבד את השליטה היקרה שלהם.
הגיע הזמן שאנשים יתעוררו ויסתכלו טוב טוב על העולם שבחוץ כי הוא אמיתי והוא המציאות שאנחנו חיים בה.
יש כל כך הרבה מקרים קלאסיים לתופעה הזאת. קחו לדוגמא את החור באוזון. אולי יש כאלה שלא יודעת בידיוק מהי התופעה הזו ומה היא עוד תעולל לנו אבל הם מבינים טיפה, אני בטוחה.
אבל מבחינתם זה עוד רחוק, העולם חי טוב והוא בריא. אבל הם לא מודעים לכך שזה ממש לא ככה. העולם נתן לנו את האפשרות לחיות בתוכו.
וכשאני אומרת עולם אני מתכוונת פיזית לכדור הארץ. הוא נתן לנו מתנה ואנחנו פשוט ממשיכים לדרוך עליה כאילו היא לא שווה כלום אבל היא שווה חיים.
העולם לא שייך לאף אחד, בעיקר לא לבני האדם. האנושיים יודעים להרוס, הם מקצועיים בזה.
להרסניים האלה יש כל כך הרבה מזל שביניהם נולדו כאלה שאכפת להם ושמחוברים למציאות, שיודעים מה קורה בחוץ ומבינים את ההשפעה.
אולי אני קצת ביקורתית אבל האנושות כולה לא במצב שאפשר לה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 21 Feb 2014 13:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Annie&apos;s heart)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843766&amp;blogcode=14047413</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843766&amp;blog=14047413</comments></item><item><title>כסף כסף כסף</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843766&amp;blogcode=14029719</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;למה אנשים כל הזמן דואגים לכסף כל הזמן ? ברור לכולנו שזה אחד הדברים הכי הכרחיים שקיימים בחיינו ובלעדיו, היינו חיים חיים מסריחים, אין כל ספק.
אבל למה זה הפך לנקודת השיא של חיינו ?
שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת כסף, נקודה. כמו כל אחד שאני רוצה שתמיד יהיה לי יותר ויותר אבל השאלה שלי למה זה הפך לכזה דבר ?
דבר שאנחנו כל כך חושקים אליו, גם אם יש לנו את הדברים הבסיסיים שאדם צריך בחייו - מזון,קורת גג מעליו וחשבונות שצריך לשלם שהם לא אמורים להיות הסיוט הגדול של האדם אם הוא יודע איך להתנהל ולדעת את גבולותיו וצרכיו.
אנשים, ובתוכם גם אני, צריכים ללמוד שאפשר להיות מאושרים מבלי לטבוע בשטרות.
לכל אחד צריכה להיות המתכונת שלו לאושר ומה חשוב לו בחיים, מה משמעות החיים בשבילו ומהו הדבר שהוא קל השגה אך יגרום ללב שלו להתחמם.
בישבילי, יש שתי דברים - מוזיקה ואהבה.
מוזיקה היא פשוט קסם. הכוחות שיש לה, להפוף את מצב הרוח בשניות של מקבץ צלילים וקולות. היא כל כך פשוטה ומופשטת ואם זאת היא כל כך מורכבת ועושה פלאים לנפש של האדם והחי. אני מודעת לכך שאין לי קול של ביונסה או חוש מוזיקלי ובעצם אין לי שום קשר ליצירת מ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 29 Jan 2014 21:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Annie&apos;s heart)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843766&amp;blogcode=14029719</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843766&amp;blog=14029719</comments></item><item><title>קטע ראשון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843766&amp;blogcode=14028572</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שלום, קוראים לי אנני , זה שם בדוי.
החלטתי להשתמש בשם בדוי מכיוון שהרצונות שלי מושכים אותי לכתוב הרבה על חיי הפרטיים ואולי לתת גם דוגמאות.
אני מתכוונת לכתוב על חיי, חיי אחרים, קצת על פילוסופיה ומשמעות החיים בשבילי.
יש לי כל כך הרבה מה להגיד ולספר ולהביע אבל צערי לא היה לי למי לספר. עד עכשיו שהחלטתי לפתוח בלוג שבו אוכל
לכתוב מה שאני רוצה מבלי לפחד שיתקפו אותי.
לאחר שחוויתי הרבה חוויות נפשיות קשות ושוב, אף אחד לא יודע עליהן כי אף אחד לא שמע עליהן, הגעתי לסוג של שלב בחיים שלי שהבנתי מהי השקפת העולם שלי, ואיך אני חושבת שהעולם צריך להתנהל ומה אני אוהבת ומה לא, ומה חשוב ומה לא.
מעולם לא הייתה לי סמכות הורית שיכלתי לראות בה כדמות ראויה לחיקוי. יש לי אבא ואמא ואחות גדולה ואחות קטנה.
אולי אני טיפה סנובית בנוגע לזה אבל סבלתי מהם נפשית הרבה והם ממש לא ראוים לי בחיים שלהם.
אישיותם פשוט נחרצת ועלובה. הם תקועים בחיים שלהם, לא זזים לשום מקום, דואגים לכסף שבורח בין הידיים ואחר כך בוכים על זה.
הם כל כך אטומים לעצמם ולמה שהם מכירים בלבד. אנשים צבועים, אינטרסנטים וחסרי רגשות. לפחות לגבי.
מה שהכי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 28 Jan 2014 12:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Annie&apos;s heart)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843766&amp;blogcode=14028572</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843766&amp;blog=14028572</comments></item></channel></rss>