<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>היום זה רק אתמול של המחר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539</link><description>&quot;בתוך נפשי ההרס העצמי אוכל אותי משאיר בי סימנים גודל איתי..&quot; (אביב גפן -זוהרים)</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ילדה משומקום. All Rights Reserved.</copyright><image><title>היום זה רק אתמול של המחר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539</link><url></url></image><item><title>נעלמתי ונאלמתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539&amp;blogcode=14327987</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מין תקופה כזו שהכל נראה חסר טעם
הכל מכאיב, הכל פותח את הפצעים
תקופה כזו שכל דבר
מזכיר לי את הידיים האלו שלא נתנו לנשום
לא נתנו לחלום
לא נתנו להיות ילדה..
שבכל פרצוף, אני רואה אותו
פתאום כולם נורא דומים לו
להוא יש את השיער שלו
ולהוא את תווי הפנים
והוא גם גדול ושרירי כמוהו
וכולם נורא דומים לו
כל פעם שהשם שלי נשמע אני בודקת שהוא לא בסביבה
חרדה כל הזמן.
שהוא יחזור
ויגע
ויכאיב
ולא יתן לנשום
ולא יתן לחיות
:(&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 17 May 2015 21:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ילדה משומקום)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539&amp;blogcode=14327987</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843539&amp;blog=14327987</comments></item><item><title>מעצר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539&amp;blogcode=14314019</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עצרו אותי כי נלחמתי. נלחמתי בשטן. העזתי. &amp;quot;אבל למה אלימות?&amp;quot; שאלה החוקרת..עניתי &amp;quot;כי יש אנשים שמבינים רק דרך כאב, כמו שהם יודעים להסביר רק כשהם מכאיבים&amp;quot;
יומיים של מעצר בגלל שהעזתי להרים מקל ולהכאיב לו, שהכאב שהוא הכאיב לי עדיין לא עבר.....ולא יעבור גם עוד שנים...
&amp;lt;br/&amp;gt;-הקטע נשלח דרך הטלפון הסלולרי-&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 20 Apr 2015 01:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ילדה משומקום)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539&amp;blogcode=14314019</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843539&amp;blog=14314019</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539&amp;blogcode=14308342</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בואי נצעק מבניינים של עשירים
נשתה משקאות חריפים
נעשן סמים נישן בחניונים
ואז נגיד שהחיים יפים

לא אכלת היום
לא אכלת בכלל
שוב את מנסה לרדת במשקל
לא הייתה לי ברירה את משיבה
שתינו יודעות שזה עניין של בחירה

בואי נצעק מבניינים של עשירים
נשתה משקאות חריפים
נעשן סמים נישן בחניונים
ואז נגיד שהחיים יפים

בימים גשומים מתחבאות בביניינים
אין לנו אמצעים לאיכות חיים
אבל בכל זאת שוב קונות סמים
מאיפה הכסף כולם שואלים
שתיקה עם חיוך מרוח על הפנים
לכו תריצו לעצמכם סרטים רעים
על זנות והפקרות ושבי התעללות
תסתפקו שתיקה ותהנו מהספק
גם ככה מהצד שלי נראה שהקרב ובא רק מתרחק

בואי נצעק מבניינים של עשירים
נשתה משקאות חריפים
נעשן סמים נישן בחניונים
 ואז נגיד שהחיים יפים
ואז נגיד שהחיים טובים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 09 Apr 2015 00:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ילדה משומקום)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539&amp;blogcode=14308342</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843539&amp;blog=14308342</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539&amp;blogcode=14305555</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אפשר לקרוא לו הםשני אנשים בגוף אחדשני קולות שקול אחד מהם נכחדזוג עיניים עצומותזוג אוזניים אטומותוזוג ידיים מכאיבותאם היית קצת פחות אתם ויותר אתהואת אם רק היית מקשיבהאם את אתה אתם הייתם רואים גם אותיהלוואיוהייתם מביניםשני אנשים בגוף אחד שביחד אולי מרגישים קצת לבדשתי אמיתות סותרות שעם השנים הופכות להיות זהותשני אנשים בגוף אחד עם צלע שלישיתאניבצדאם היית קצת פחות אתם ויותר אתהואת אם רק היית מקשיבה אם את אתה אתם הייתם רואים גם אותיהלוואי והייתם מביניםשני אנשים בגוף אחדתרגיל מתמטי מאתגרהצלע השלישית אני.מנסה לתקןמניסיון לכישלון מחליטה לוותר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 03 Apr 2015 01:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ילדה משומקום)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539&amp;blogcode=14305555</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843539&amp;blog=14305555</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539&amp;blogcode=14296982</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שלום ותודה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 15 Mar 2015 00:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ילדה משומקום)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539&amp;blogcode=14296982</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843539&amp;blog=14296982</comments></item><item><title>טריגר גילוי עריות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539&amp;blogcode=14288790</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום סיפרתי לפיסכולוגית פעם ראשונה על מה שעברתי עם אבא.
באתי מוצפת, חרדה, מנותקת שיכורה..
ישר היא קלטה.
שמשהו לא רגיל
שמשהו מכביד
מכאיב
פוצע.
היא אמרה לי &quot;אני רואה עלייך שאת לא בטוב אם תרצי לספר לי על זה אני איתך לגמרי&quot;
שתקתי. ודמעה זלגה בקצה של העין.
היא שאלה אם מותר לה לחבק אותי, אמרתי &quot;תעשי מה שבא לך&quot;
אבל כלכך לא רציתי חיבוק.
היא חיבקה והתחלתי לבכות בלי מעצורים.
והכל יצא.
&quot;זה אבא, הוא חזר&quot;
&quot;מקסימה מה הכוונה הוא חזר&quot;
&quot;התמונות שלו נוגע, התמונות שלו מסרק את שיערי בעדינות ואז מושך בפראות, התמונות שלו דוחף את הזין לתוכי עד שאני בוכה ואז מצליף עם חגורה כי אסור לבכות ואני ילדה רעה&quot;

שתקנו כמה דקות והיא אמרה לי שאני אמיצה כלכך וחזקה כלכך
ואיך שהצלחתי לשרוד לבד עד היום וכמה שזה קשה שמי שאמור להגן כלכך פוגע.
ושהיא שמחה שאחרי שלוש שנים נתתי בה מספיק אמון כדי לגעת בדברים הכי רגישים.

רציתי שהיא תשתוק. שנשתוק ביחד. שהיא רק תהיה. בלי לדבר.
פשוט תהיה שם. תכיל את ההתפרקות שלי, את הדמעות את הזוהמה את הכאב את האשמה.

הייתה לנו פגישה של כמעט שעתיים. עד שנרגעתי לגמרי.
היא לא רצ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 25 Feb 2015 19:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ילדה משומקום)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539&amp;blogcode=14288790</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843539&amp;blog=14288790</comments></item><item><title>נעלמתי. אבל חזרתי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539&amp;blogcode=14286923</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז ככה.
היה לי (עוד) ניסיון אובדני.
ואושפזתי, בפעם המי יודע כמה...
לכן לא הייתי כאן לא כתבתי ונעלמתי מהנוף.


לפעמים כל מה שאני צריכה זה רק חיבוק.
אבל גם את זה אין לי ממי לקבל.

רק רציתי לצאת לנשום אויר.
והיא הביאה אותם שישקשרו אותי.
והייתי קשורה 9 שעות
אבל זה מעט.
הייתה שם מישהי שהייתה קשורה 34 שעות.
רק רציתי לנשום אויר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 22 Feb 2015 05:37:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ילדה משומקום)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539&amp;blogcode=14286923</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843539&amp;blog=14286923</comments></item><item><title>מחשבות שכאלה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539&amp;blogcode=14048954</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;אמרו לה לגשת, אמרו לה לשכבלחצו לה בבטן, הרביצו בגבאמרו לה ילדה, את פנים אחרות מכולםאמרו לה ילדה, אין לך מקום בעולםאמרו לה תראי, את חושבת אחרתוגם כשגדלת את עדיין זוכרתנשברת ועפה לשמיים שלךואולי במקרה יגמרו החיפושיםואולי הוא יהיה הדבר שבשבילוהחזקת חייםואומרים לה לשמוח, רוצים שתאהברוצים שתצחק, שתחיה ועכשיואבל איך בחלום, היד מתרוממתזה נראה אמיתי והנה היא שובמשחקת איתם והם נחמדיםאוספים ממתקים ושומרים&quot;הבנתי שהגבר הראשון שלי היה בגיל 5 וזה היה אבא שלי, והחברים שלו.כן,האדם הזה שהערצתי. שסגדתי לו (עדיין למען האמת). האדם הגדול החזק המושלם הזה.יכול להיות שאני רציתי את זה? ובגלל זה סגרתי את הפה?או שאולי לא היה איפה לפתוח, ומי שיבין, ומי שירגיש ומי שידע...לא יודעת.שוב אחרי כל כך הרבה זמןהסתכלתי על עצמי במראהבחנתי כל איבר שלגופיוגיליתי רק כמה אני שונאתאת מה שמשתקף מולי.אני מביטה עלייועל המראה משתקפת דמותדמות שאיני מכירה כללשלא רוצה להכיראני כל כך שונאת אותי.אני שונאת את העינייםשלא מצליחות להחזיק את הדמעות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 23 Feb 2014 05:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ילדה משומקום)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539&amp;blogcode=14048954</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843539&amp;blog=14048954</comments></item><item><title>חדר קטן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539&amp;blogcode=14045753</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שלום לך חדר קטןיותר אני לא מתחבא פהשלום לך סיוט ישןאני לא חולם אותך הלילהשלום לך אהובה יפהתודה על כל רגעי חסדשלום לך אמא מסכנהבאמת ניסיתי הכלשלום לך חבר יקרתשכח מכל מה שתיכננותשכח



&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 19 Feb 2014 06:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ילדה משומקום)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539&amp;blogcode=14045753</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843539&amp;blog=14045753</comments></item><item><title>הניידת של עמותת עלם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539&amp;blogcode=14024853</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמו כל יום חמישי רגיל, הולכת לפגוש את המתנדבים של ניידות עלם. מקום אחד שבו אני שייכת. מקום שלא אכפת להם אם אני שיכורה או צלולה, שמחה או מדוכאת, הם שם. הם שם כדי להישאר. הם לא נבהלים ולא בורחים, לא כועסים ולא שופטים - רק עוטפים מקבלים ומכילים.
היום אחד המתנדבים שם אותי במצב התמודדות לא פשוט, ישבתי איתו, דיברנו על החיים, בעיקר על המוות.
הוא אמר לי שהוא כמעט אף פעם לא ראה אותי מדברת איתו מלב אל לב. מהדברים הכי עמוקים שלי.

דיברנו על הבית, על הפגיעות הכי קשות, פעם ראשונה שנפתחתי ככה למישהו. סיפרתי לו הכל. סיפרתי לו למה באמת כואב.

הקטע פה, שהוא גבר, וכן נתן לי להרגיש שאפשר לסמוך עליו שהוא שונה שהוא רוצה רק לטובתי. בלי אינטרסים.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 24 Jan 2014 00:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ילדה משומקום)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843539&amp;blogcode=14024853</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843539&amp;blog=14024853</comments></item></channel></rss>