http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843454היממה מורכבת מ-24 שעות שהן 1,440 דקות, שהן 86,400 שניות. בשנת שמש אחת יש כ-365.2422 יממות, שהן 365 יממות, 5 שעות, 48 דקות ו-46.08 שניות. בהגדרתה של היממה ניתן להבחין שזו יחידת זמן טבעית (להבדיל משעה, למשל, שהיא יחידת זמן מלאכותית).heCopyright 2026 Maya almog. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843454http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/54/34/84/843454/misc/27935658.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843454&blogcode=14173643<div align="right" dir="rtl"><p><span style="color: #00ccff;"><strong><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: #333333;"><strong><span style="color: #000000;">&nbsp;המדריך המלא לאמא עתידית לילד המעבדה:)</span></strong></span></span></strong></span></p> <p><span style="color: #000000;"><br /></span></p> <p><span style="color: #000000;">היום הראשון 03.08.14 </span></p> <p><span style="color: #000000;">היום &nbsp;ישבתי באחת הפגישות , בהן אני אמורה לסכם ולחתום על חוזה לשותפות הורית, "PAReNT MATING" כך קראתי לשותפות.</span></p> <p><span style="color: #000000;">זו סוג של שותפות,או משמורת משותפת, מסוכמת, וחתומה על ילד עתידי שעדיין לא נולד.:)</span></p> <p><span style="color: #000000;">ילד המעבדה החמוד שלי:)</span></p> <p><span style="color: #000000;"><br /></span></p> <p><span style="color: #000000;">שמתי לב, &nbsp;כי במהלך הפגישה. אני משכנעת את ה"פרנטמייט", (התחלתי להמציא מושגים משלי),למה בעצם להביא ילד.</span></p> <p><span style="color: #000000;"><br /></span></p> <p><span style="color: #000000;">לא ציפיתי האמת שאצטרך לשכנע.</span></p> <p><span style="color: #000000;">את הגבר הסטרייט שישב מולי על כוס היין, לבוש ומעונב,הוא ציפה שאשכנע, שיש את כל הסיבות המוצדקות בעולם למה בעצם כן להביא ילדים(?!) שאני אשכנע אותו &nbsp;אחרת חחחחחחח??????.<img title="אוף" src="../moodicons/oof.gif" alt="אוף" width="15" height="15" /></span></p> <p><span style="color: #000000;">בנוסף לכך בהקשר כלשהו נפלט &nbsp;ככה דרך אגב, "שיש ילדים, שלא שווה שיוולדו, ואולי אני פרימיטיבי אבל לא רואה איך שני הורים שלא גרים יחד מביאים ילד..."</span></p> <p><span style="color: #000000;">אוף-אז מדוע באת???? חחח<img title="עצוב" src="../moodicons/sad.gif" alt="עצוב" width="15" height="15" /></span></p> <p><span style="color: #000000;"><br /></span></p> <p><span style="color: #000000;">לאט לאט התחילה לחלחל בי ההבנה:של שני כללים אפשריים&nbsp;</span></p> <p><span style="color: #000000;">&nbsp;1)כי-השותף שלי לפרוייקט כה גדול, &nbsp;חייב להיות קודם כל גאי.</span></p> <p><span style="color: #000000;">2)ושנית שהוא חייב לחיות מחוץ לדפוסים ההיסטריים המעצבנים של איך צריכה להיראות משפחה.</span></p> <p><span style="color: #000000;">כי ברגע שאותו גבר, מקסים ומנומס אמר כי לא מתאר לעצמו שכך נראת משפחה.רציתי לתת לו סתירה מצלצלת.</span></p> <p><span style="color: #000000;">אמורה להיראות????:( למי לך?אז -זה אולי לא בשבילך.</span></p> <p><span style="color: #000000;"><br /></span></p> <p><span style="color: #000000;">מעט עייפתי מהפגישות האלה.נוצרה בי תחושה של אכזבה, כי לא מצאתי עדיין אדם שרוצה להיות הגון וישר ולהיתבסס על ידידות בלבד בהבאת ילד,לא לראות במסגרת הזו &nbsp;"דמוי גירושין". שום "דמוי" כלום. אלא להביא ילד פשוטו כמשמעו. לתוך עולם של 2 אנשים שחתומים על הסדר עסקי הגון וראוי.</span></p> <p><span style="color: #000000;"><br /></span></p> <p><span style="color: #000000;">בערב שישי נשארתי לבד.</span></p> <p><span style="color: #000000;">לא רציתי לראות לא את המחזרים ולא את השותפים ההוריים. נשארתי לבד כואבת ממש.</span></p> <p><span style="color: #000000;">מתי אני אהיה אמא?</span></p> <p><span style="color: #000000;">למה לי לא מגיע ליצור את ההורות בדרך שאני רוצה?:(&nbsp;</span></p> <p><span style="color: #000000;">נכון, אולי אינני רוצה זוגיות עכשיו, אין זה משנה שאני מאוכזבת וכואבת שם גם עדיין.</span></p> <p><span style="color: #000000;">אבל איך זה קשור לכך שאני רוצה להיות אמא, ללא שום קשר לזוגיות?</span></p></div>Sun, 03 Aug 2014 16:43:00 +0200anna.rozman@mail.huji.ac.il (Maya almog)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843454&blogcode=14173643http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843454&blog=14173643http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843454&blogcode=14049080<div align="right" dir="rtl"><div id="_mcePaste">בטל בטל בטל,</div> <div id="_mcePaste">סעיף מחוק....</div> <div id="_mcePaste">בטל בטל כפליים.</div> <div id="_mcePaste">רצון בטל למחוק למחוק.</div> <div id="_mcePaste">למחוק אותו כעת.</div> <div id="_mcePaste">אני במשוואה רווחת, את זרועותי מותחת,</div> <div id="_mcePaste">בטל בטל בטל...</div> <div id="_mcePaste">סעיף מחוק...</div> <div id="_mcePaste">בטל בטל כפליים.</div> בטל בטל בטל,סעיף מחוק....בטל בטל כפליים.רצון בטל למחוק למחוק.למחוק אותו כעת.אני במשוואה רווחת, את זרועותי מותחת,בטל בטל בטל...סעיף מחוק...בטל בטל כפליים.</div>Sun, 23 Feb 2014 12:07:00 +0200anna.rozman@mail.huji.ac.il (Maya almog)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843454&blogcode=14049080http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843454&blog=14049080http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843454&blogcode=14045992<div align="right" dir="rtl"><p><strong>אני תשוש.אני קיים</strong></p> <p>לעיתים קרובות, אנו שומעים מהקרובים טענה על תשישות ואיננו שמים לב על כך,או בחביבות ונימה מתנערת, אנו ממליצים על עוד שעת שינה נוספת, אכילת ירקות,או מאידך בשר מזין אדום של קרניבל מהוגן, או על פעילות ספורט,או גרוע מכך מנסים למצוא את מקור הבעייה במעמקי נפשו של קרובינו, -האב לא חייך מספיק דיו, והאמא נפטרה משברון לב.ועל כך חברינו התשוש כנראה סובל מסנדרום התשישות פלואוס גני.ואם גם אנו מלאי ציניות דיו נוסיף איזה משפט עוקצני על כך כי אנו מאחלים לו יותר סקס או פחות סקס מאידך.אך בסתר ליבינו אנו תוהים אם סיבה האמיתית &nbsp;האמיתית של חברינו כי עצלן.</p> <p>לעיתים קרובות זו חברתינו,ואז בא לידי ביטוי אלמנט הרוע האנושי בעוצמה הרבה יותר מרוכזת,ובפניה או מאחורי גבה (עדיף)נרמוז לה כי היא עצלנית,וכפי הנראה רוצה לוותר על קושי ומתחננת במסכנותה לרחמים.וחוץ מזה.אף אחד לא הבטיח לה גן של שושנים.</p> <p>הסיבה האמיתית היא פשוטה ומורכבת הרבה יותר, אם לחברכם רוב הזמן חם או קר,לא מספיקים לו/לה שעות שינה,יש לולה תקופות של שינויי מצבי רוח מעבר למעגל הציקלי הרגיל-לא הוא לא מטורף ואין צורך בכותנת משוגעים ,אדיבים שכמותכם!.יש לו כפי הנראה בעייה בבלוטת הטריס.</p> <p>במקרה של תסמינים המצויינים, לתשוש שלנו &nbsp;ישנה תת פעילות של בלוטת הטריס.</p> <p>התסמינים של בעייה זו פוגעים אכן באיכות חייו של אדם, אך הם סובייקטיבים, ורק במקים חמורים מאוד יכולים לגרום לסכנת חיים .</p> <p>אנשים אשר עוסקים בספורט יכולים לחוש את הבעייה בצורה ממוקדת כיוון שמודעים יותר לכאבי שרירים.בעת היפו-תרואידיזם(תת פעילות)ישנו כאבי שרירים ומפרקים.דבר נוסף- במקרים מסויימים יש לשים לב לשער יבש ושברירי ואף נשירת שער פתאומית תקופתית,גם באיזור הריסים.</p> <p><span>תת פעילות בלוטת התריס (היפו תירואידיזם) מראה על פעילות נמוכה של בלוטת התירואיד, שהינה בלוטה אנדוקרינית הנמצאת בצד הקדמי של הצוואר, ישר מתחת לתיבת הקול. הבלוטה מפרישה הורמוני תירואיד - T4 ו - T3. הפרשה מוגברת של הורמוני התירואיד עלולה להגביר את המטבוליזם התאי עד&nbsp;אם לא מופרשים הורמוני הבלוטה כלל, המטבוליזם ירד . ברוב המקרים של תת פעילות בלוטת התריס מדובר על תפקוד פחות מהאופטימלי של הבלוטה, אך היא מתבטאת בהאטה של תיפקודי התא והצטברות של פסולת מטבולית בכל מערכות הגוף. היפו-תירואידיזם נע בין נראה בקושי עד כדי סיכון לחיים.מטרת הטיפול</span>&nbsp;היא למנוע את התסמינים של תת פעילות של בלוטת התריס, אבל מכיוון שהתסמינים סובייקטיבים מטרת הטיפול גם להשיג איזון ביוכימי.</p> <p><span>במקרה של אשה בגיל הפוריות שמעוניינת בהריון, ישנן עדויות שעליה ברמת ההורמון הממריץ בלוטת תריס פוגעת בפוריות ולכן מומלץ טיפול, אם רמת ההורמון הממריץ בלוטת תריס מעל mU/L,&rlm; 2.5. בהריון, רמה מוגברת של ההורמון הממריץ בלוטת תריס קשורה בעיקר לשכיחות מוגברת של בהפלות ספונטניות ומוות עוברי וכן הפרעה בהתפתחות מערכת העצבים המרכזית שמלווה בהפרעה הכרתית.&nbsp;</span></p> <p><span>בעייה זו יכולה לגרום לחבריכם ירידה ניכרת ברמת החיים,תחושה מוגברת דכאונית. ותשישות.לא הוא לא עייף מעודף פעילות מינית:)-הוא רק צריך לבצע בדיקת דם פשוטה.תייעצו לו זאת:)תרגישו טוב.</span></p></div>Wed, 19 Feb 2014 16:31:00 +0200anna.rozman@mail.huji.ac.il (Maya almog)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843454&blogcode=14045992http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843454&blog=14045992http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843454&blogcode=14045126<div align="right" dir="rtl"><p><strong>סיפור זה הזכיר לי את סיפורה של אוניברסיטת אריאל</strong></p> <p>כשהייתי בת 5,זכורות לי באופן חד ריחות וצבעים מתקופה של סתיו, הכול התכסה בכתום,והיה ריח של אורן באוויר,אורן רטוב.</p> <p>אימי בדיוק התלבשה והתכוננה בכדי ללכת להצבעה&nbsp; המוניציפאלית, שאלתי כמו כל ילדה חטטנית למי היא מצביעה, השיבה לי כי יש רק מועמד אחד.נדהמתי, בחוסר הבנה,מדוע אם כך היא הולכת?!!?</p> <p>והיא השיבה לי כי צריכים.ולא הבנתי.שאלתי שוב ושוב, מדוע אם כך את הולכת?.היא השיבה לי-"כי צריכים".</p> <p>סיפור זה הזכיר לי את סיפורה של אוניברסיטת אריאל</p> <p>לפני כמה שבועות נגלה מול עיני סיפור של רינת צולק.שכתבה סטאטוס בפייסבוק, ואווי... השוותה את אוניברסיטת אריאל לכלא סורי.מדוע בעצם אסור לה להביע את דעתה או הרגשתה?נניח אם הייתה חשה אחרת בעוד סמסטר ומשנה את דעתה וטוענת כי אריאל נהדרת.נניח- האם אז זו הייתה&nbsp; דעה אשר ניתן להביע?</p> <p>אינני שואלת אם הדעה היא לגיטימית, אלא האם מותר לרינת צולק סטודנטית וכאישה צעירה להביע דעה.והאם מותר למוסד אקדמי להפעיל סמכות של הרחקה מין המוסד בגין אמרה בפייסבוק.זה במדינתנו &ndash; כן, אם אתם תוהים.הדיון מתקיים כאן, לא בסוריה.</p> <p>אגב שום תקנון של אוניברסיטה, גם אם הוא שולל את כל זכויות הסטודנטים הג'ינג'ים, והמרצים כחולי השער, אינו יכול להתקיים.התקנון מתבטל אם פוגע בחוק או חוקי היסוד.</p> <p>נניח כי לאוניברסיטה הוכחה הסמכות מתוקף החוק או הנהלים להרחיק את רינת צולק.הפגיעה בחופש הביטוי לא הייתה חייבת להיעשות בצורה כה לא מידתית.</p> <p>חופש הביטוי הוא עיקרון,כלומר חשיבותו כל כך גדולה, שמעוגן בחוקי היסוד, וגם אם לא היה.זה עדיין עקרון נעלה.</p> <p>באחד הטוקבקים על הנושא קראתי את תגובתה של&nbsp; אחת הסטודנטית מאריאל לתקשורת שטענה כי "כביסה מלוכלכת צריך לכבס בבית". האמירה כ"כ זעזע אותי, ולא הצלחתי להבין מדוע.</p> <p>ונזכרתי בסיפור הנ"ל:</p> <p>כאשר הייתי בת 6, ב-1 במאי יצאנו לתהלוכה שהייתה מתקיימת כל שנה.לא כי חשבנו כך או הבענו דעה.אלא כי הממשל חשב כך.</p> <p>ירד גשם, קצת כמו היום ,היה קר ועננים אפורים נפוחים ושחורים כיסו את השמיים,ירד גשם עז על ראשי ילדים ומבוגרים שהיו לבושים לתקופת האביב.הבגדים כוסו במלואם בגשם, חדרו לגופו של כל אחד בתהלוכה.לאחר 3 חודשים מאותו רגע פורסם &nbsp;שהיה אסון צ'רנוביל, כאשר כל העולם כבר ידע שירד גשם חומצי על ילדים, תינוקות, נשים, וגברים.כל זה קרה בגלל שכיבסו כביסה מלוכלכת בבית.</p> <p>אנשים צעירים , שמאלנים וימנים, צאו נגד אוניברסיטת כזו שמבטלת את חופש הביטוי- אריאל.אוניברסיטה כזו לא יכולה להיתקיים.היכן יעבור הגבול של אמירת הדעה?תהיו ערניים.דיון שמתקיים עכשיו הוא חשוב.שום אינטרס אקדמי של שום מוסד לא יכול להשתוות עם ערך חופש הביטוי.תהיו ערניים גבירותיי ורבותי, צעירים ומבוגרים סטודנטים ופרופסורים יקרים.יאמרו לכם במוסד עוד כמה שנים, שעל נושא מסוים נאסר לכתוב את התזה, שלא ירחיקו אתכם, בגלל נושא שבחרתם, דתי או חילוני,יאסרו לכתוב מיילים,היזהרו כפליים שלא תצטרכו לבחור מועמד&nbsp; אחד מתוך אחד.תהיו ערניים-שלא ייקחו מכם את היקר לכם מכל.את הראש &nbsp;החושב שלכם.והלשון המדברת</p></div>Tue, 18 Feb 2014 13:06:00 +0200anna.rozman@mail.huji.ac.il (Maya almog)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843454&blogcode=14045126http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843454&blog=14045126http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843454&blogcode=14043579<div align="right" dir="rtl"><p>כל עוד מסוגל לעצור את נשימותי....ששש אני אומר,</p> <p>תיבת קולי &nbsp;אוצרת בתוכה צלילים קסומים.</p> <p>ועוד 20 שניות ששש אני אומר.</p> <p>בולע את האור תחת גל גדול.</p> <p>מכשול גדול ,אולי רק סלע לפני...</p> <p>סשססס אני אומר</p> <p>,ועומק מים לא רואה ...</p> <p>אני מרגיש מכשול גדול </p> <p>אולי רק דג קטן מפריע מתנועע לפני.</p> <p>תצצצצ אני אומר.</p></div>Sun, 16 Feb 2014 09:44:00 +0200anna.rozman@mail.huji.ac.il (Maya almog)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843454&blogcode=14043579http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843454&blog=14043579http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843454&blogcode=14023499<div align="right" dir="rtl"><span>רציתי לוותר על כל מילותי,</span><br /><span>על כל נסיכותי,</span><br /><span>חפצתי לוותר,</span><br /><span>על כתר לוותר</span><br /><span>על כל ממלכותי,</span><br /><span>על כל ממלכותי בלי פחד לוותר.</span><br /><br /><span>רציתי לקנטר את כוח מילותי,</span><br /><span>לחפור עמוק עמוק את כל שירי,</span><br /><span>רציתי לוותר על כל הכוח לוותר</span><br /><span>ולא לנשום עמוק, את כל אותיותי.</span></div>Wed, 22 Jan 2014 12:00:00 +0200anna.rozman@mail.huji.ac.il (Maya almog)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843454&blogcode=14023499http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843454&blog=14023499http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843454&blogcode=14023481<div align="right" dir="rtl"><p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p><span>אַנִי.....אַנִי.....עֲכְשיו אַנִי גַדֵל</span><br /><span>עֲבֵה וּמִתְמֲלֵא</span><br /><span>לאורֵך אָדַמַה סְדוּקָה</span><br /><span>אַנִי.....אַנִי.....עֲכְשיו אַנִי גַדֵל</span><br /><span>ומתענג ומתמלא</span><br /><span>אַנִי.....אַנִי.....אַנִי.....</span><br /><br />מאיה</p></div>Wed, 22 Jan 2014 11:18:00 +0200anna.rozman@mail.huji.ac.il (Maya almog)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843454&blogcode=14023481http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843454&blog=14023481http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843454&blogcode=14023470<div align="right" dir="rtl"><div class="userContent _5pbx mbs"> <div id="id_52df882147e064516677755" class="text_exposed text_exposed_root">תָּבוֹא אֵלַי<br />אַל תִּתֵּן לִי לַעֲשׂוֹת כְּלוּם<br />אַתָּה תַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילִי<span class="text_exposed_show"><br />כָּל דָּבָר תַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילִי<br />כָּל דָּבָר שָׁרַק אַתְחִיל לַעֲשׂוֹת<br />תַּעֲשֶׂה אַתָּה בִּמְקוֹמִי<br />אֲנִי אַנִּיחַ תְּפִלִּין<br />אֶתְפַּלֵּל<br />הַנָּח אַתָּה גַּם אֶת הַתְּפִלִּין עֲבוּרִי<br />כְּרֹךְ אוֹתָם עַל יָדַי<br />שַׂחֵק אוֹתָם בִּי<br />הַעֲבֵר אוֹתָם מַעֲדַנּוֹת עַל גּוּפִי<br />חַכֵּךְ אוֹתָם בִּי הֵיטֵב<br />בְּכָל מָקוֹם גָּרֵה אוֹתִי<br />עַלֵּף אוֹתִי בַּתְּחוּשׁוֹת<br />הַעֲבֵר אוֹתָם עַל הַדַּגְדְּגָן שֶׁלִּי<br />קְשֹׁר בָּהֶם אֶת מָתְנַי<br />כְּדֵי שֶׁאֶגְמֹר מַהֵר<br />שַׂחֵק אוֹתָם בִּי<br />קְשֹׁר אֶת יָדַי וְרַגְלַי<br />עֲשֵׂה בִּי מַעֲשִׂים<br />לַמְרוֹת רְצוֹנִי<br />הֲפֹךְ אוֹתִי עַל בִּטְנִי<br />וְשִׂים אֶת הַתְּפִלִּין בְּפִי רֶסֶן מוֹשְׁכוֹת<br />רְכַב עָלַי אֲנִי סוּסָה<br />מְשֹׁךְ אֶת רֹאשִׁי לְאָחוֹר<br />עַד שֶׁאֶצְוַח מִכְּאֵב<br />וְאַתָּה מְעֻנָּג<br />אַחַר כָּךְ אֲנִי אַעֲבִיר אוֹתָם עַל גּוּפְךָ<br />בְּכַוָּנָה שֶׁאֵינָהּ מְסֻתֶּרֶת בַּפָּנִים<br />הוֹ עַד מַה תִּהְיֶינָה אַכְזָרִיּוֹת פָּנַי<br />אַעֲבִיר אוֹתָם לְאַט עַל גּוּפְךָ<br />לְאַט לְאַט לְאַט<br />סְבִיב צַוָּארְךָ אַעֲבִיר אוֹתָם<br />אֲסוֹבֵב אוֹתָם כַּמָּה פְּעָמִים סְבִיב צַוָּארְךָ, מִצַּד אֶחָד<br />וּמֵהַצַּד הַשֵּׁנִי אֶקְשֹׁר אוֹתָם לְמַשֶּׁהוּ יַצִּיב<br />בִּמְיֻחָד כָּבֵד מְאוֹד אוּלַי מִסְתּוֹבֵב<br />אֶמְשֹׁךְ וְאֶמְשֹׁךְ<br />עַד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתְךָ<br />עַד שֶׁאֶחְנֹק אוֹתְךָ<br />לְגַמְרֵי בַּתְּפִלִּין<br />הַמִּתְמַשְּׁכִים לְאֹרֶךְ הַבָּמָה<br />וּבֵין הַקָּהָל הַמֻּכֶּה תַּדְהֵמָה.</span></div> </div> <div> <div class="text_exposed text_exposed_root"><span class="text_exposed_show"><br /></span></div> </div> <div class="_5ys3"> <div class="mvm _5pb_ clearfix"> <div class="mrs _5pc1"><a rel="nofollow" class="_5dec" rel="nofollow" href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=447015308760817&amp;set=pcb.447034962092185&amp;type=1"></a></div> </div> </div> <br /></div>Wed, 22 Jan 2014 11:04:00 +0200anna.rozman@mail.huji.ac.il (Maya almog)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843454&blogcode=14023470http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843454&blog=14023470http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843454&blogcode=14021186<div align="right" dir="rtl"><p><strong>פרק1</strong></p> <p>יום רביעי לנדר.720 יממות. אינני חולמת.</p> <p>פעם,כאשר עוד צמות שערי הגיעו עד המותן, ומלאו לי חמש שנים. בחרתי &nbsp;הילד עם העניים האפורות הגדולות.בחרתיו, כדי להתנשק עמו-תחת עץ הבוכה ההוא, עם הענפים החובקים מטה, מכסים, מסתירים.</p> <p>וכשהגיע עת הסתיו, היו הענפים לובשים שמלה זהובה, כתומה וזוהרת כהדפסי קלימט.</p> <p>לקראת החורף-ללא כל בושה, היו פושטים את שמלתם הענפים.</p> <p>והם היו, לערומים ושדופים, מולנו המתנשקים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>לקראת החורף, אני והילד עם עיניים האפורות, העלנו תוכנית גאונית.בריחה דרמטית-לסין.</p> <p>בסין, ידענו &nbsp;כי נמשיך את המסע בהליכה על ראשינו, אל ביתנו הקט, אשר נבנה.</p> <p>הדבר יקרה כמובן עקב כוח המשיכה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>בסין ,אשר נמצאת בטבור השני של העולם, כולם ללא כל יוצאי הדופן, הולכים על הראש. ואנו, כדי לא להתבלט יתר על המידה-כמובן שנעשה כך.</p> <p>הקושיה העיקרית, אשר העסיקה אותנו, היא- הכיצד נעמיד את הטלביזיה, בלי שזו תדבק לתקרה, בכוח המשיכה הסיני.הצגתי טעון ממולח ומפולפל, כי ניתן יהיה לקשור את זו למנורה, וכך למנוע אי הבנות.</p> <p>קושייה הנוספת אשר הטרידה בעיקר אותי- היא מזג האוויר הסיני.</p> <p>הר יידוע לכולם כי האף קופא בחשיפה מהמנהרה לאקלים לא ידוע- כך&nbsp; שניתן להישאר ללא אף כלל.</p> <p>היום אפי ארוך דיו. מתברר כי לא קפא כלל בחשיפה מהמנהרה.</p> <p>היום אינני חולמת לא בלילות ולא בימים.יום חמישי לנדר.721 ימים ללא חלומות צבעוניים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אחד האהובים שלי-יכין. אפור העיניים עורך דין פלילי כעת. בגלימה מגונדרת בצבעי שחור לבן,&nbsp; בד עוטף חוטים רקומים בשדרה, כפתורי השרוול אחידים וזוהרים, בשמש הארעית הירושלמית. על כתפיו תמיד תיק מסע יוקרתי מעור. במחוזות הסין שלו אינני מבקרת.</p> <p>גם אפו לא קפא. שפתיו נסדקו מעט מנשיכות קלות. גומה קטנה עוד נשארה בלחי השמאלית. עיניו האפורות דהו והתכהו כדיו כחול עמוק. עיני התבהרו. נקודת חן עגולה, &nbsp;סימטרית על גבו, מאיירת את עמוד השדרה, ושתי צלקות גדולות לעבר הגב- חותם לחגורה של מבוגר. היום מפריעה אני למסעו.</p> <p>בסין שלו ישנה ילדה קטנה לבושה בשמלה ורודה עם פרחים ובלון ורוד סביב מותניה. "תותית" קטנה ויקרה.אינני יודעת אם בתו. מעניין מה היא שואלת על העולם. לבטח מציירת נורא יפה בכף ידה הקטנה? האם הולכת מעט על שתי כפות רגליה הזעירות? </p> <p>לילה החמישי לנדר. אחד אהובי היקרים. אבדה היקרה שלי. </p> <p>במשרדי, כיסא עור חום, חלון גדול אל השדרה, של איזור התעשייה. קר נורא לאפי במזג האוויר הסיני.</p> <p>&nbsp;</p> <p>נלחמנו יחדיו כל המסע לסין.כל מבחן,והתזה כמו לידה קטנה. דף- דף, חלוקים לבנים, ומאתיים מבחנות לפח, דפים שנמחקו שנקרעו במו ידי .התנשקנו ונלחמנו. אחד דחף את השני לעבר פתח המנהרה, ואור בקצה נראה קרוב כל כך, בהישג יד, כמו הענקים עמדנו על קצות האצבעות, והסין הייתה קרובה מתמיד.</p> <p>בטקס קבלת התעודות מוסמך- הוא לא היה לצידי. התרגשתי ודמיינתי כי הוא &nbsp;עומד על ראשו בכניסה לסין, אבל הוא כבר היה רחוק.סין שלו ושלי.</p> <p>לכשצאתי, ובידי התעודה היקרה- סימן ידוע&nbsp; לכול, למעבר הגבול לסין הרחוקה, גאה מתמיד ועם תעודה אדומה קשורה לצווארי. עם עצב מדוד בריכוז גבוהה של שמחה, כמעט מדוד במשורה. גז אציל שלא מתחבר יותר. להפתעתי, הוא עמד שם, ממש בכניסה לאולם והביט בי. מהצד השני של המנהרה- המימן, אחד האהובים שלי. אך מימן וחמצן לא תמיד נותנים -הם מים&nbsp; צלולים .לעיתים ניצוץ קל- והכול בוער.הסין בוערת, עם כל המגדלים, עם הריצוף של הקיסרים הסיניים שנסדק, ומנורות שמפילות את הטלביזיה מהתקרה</p> <p>לילה חמישי לנדר.עוד 35 יממות.</p> <p>אהובי אחד היקרים- &nbsp;עם ילדתו, תכול העיניים, כמו התיק שעל גבו, געגוע גדול לסין, של שנינו.</p> <p>&nbsp;</p> <p><strong>פרק 2</strong></p> <p>בעת הקיץ הגענו לסין הקטנה- רמת אשכול, אשר הפכה עם הזמן למושבה הנפרדת והבלעדית, של תושבי המדינה, הסינים חובשי מגבעות &nbsp;"בורסלינו" השחורות. בלב הסין הקטנה מצאנו במורד המדרגות, פתח למנהרה סודית. מנהרה, אשר נחפרה ביסודיות על ידי תושבי המקום -כניסה סודית לסין.</p> <p>אני, בנעלי העקב הסגולות ואהובי אפור העיניים, קפצנו לפתח המנהרה. </p> <p>ידיו חבקו בי מאחור בחוזקה. וכך רקדנו, התעלסות נהדרת, בתנועות קטנות.</p> <p>&nbsp;מחוגי השעון נעצרו. ועברו לשעון הסיני. בסין הקטנה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>***</p> <p>לעת החורף, במעילים כבדים עמדנו מול הבור שחפרנו בגן. יש לציין כי כל הילדות הפסיקו לשחק עימי, כיוון שהילד היפה ביותר בגן התנשק איתי תחת עץ הבוכה.</p> <p>אפי הארוך היהודי נדקר באכזריות תחת פתיתי שלג, אלא אם כן הייתי תופסת את הפתית כפרפר, הישר אל הכפפה &nbsp;הצבעונית ומביטה על האיורים הקלידוסקופיים שגדלו לכל עבר במחציות השנייה, כמעט מימד הרביעי. </p> <p>היה חורף. ואהובי האפור העניים לא שם כפפות בבריחה לסין. כך הלכנו יחד אחד לעבר הסין&nbsp; של השנייה. מתברר שהוא הצפין ואני הדרמתי.</p></div>Sun, 19 Jan 2014 15:15:00 +0200anna.rozman@mail.huji.ac.il (Maya almog)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843454&blogcode=14021186http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=843454&blog=14021186