http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406heCopyright 2026 אנטי כריסטוס. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406&blogcode=14998717<div align="right" dir="rtl">לפני כמה ימים הבנתי שאני לא מצליחה להיזכר בילדות שלי. כן עולות בי פיסות ושבבי תמונות מאחורי הזיכרון, (את שבבי הזיכרון שכתבתי בזמן שישאראבלוג היה בתרדמת אעלה הנה בקרוב,) אבל לא עולה בי רצף מובנה ולינארי של חיים מוקדמים. הכל מטושטש, חלקי, מוכתם בסוכר או בריח של אלכוהול רפואי. אדם כותב כדי לבטא ולשמר. מה ניסיתי לזכור? את מה ניסיתי לשמר ולהשאיר כחותם? לא ייתכן שאת כל זה. דפדפתי אחורה כדי להתרפק מעט על העבר &ndash; ככל הנראה כל מה שאזכור משנותיי אלה, בזכות הכתיבה, הם המאבקים שלי &ndash; האישיים, המשפחתיים, החברתיים, מאבקי ליבה. הכל מלחמות. אני מתעבת מלחמות. מה יישאר מהשנים הללו? אני כבר לא זוכרת כמעט דבר. אני רוצה להאמין שהשתניתי; אני מקווה שאכן השתניתי ועברתי כמה תהליכים בגלגול הזה, בשנים שלא ביליתי כאן. כשלא הייתי, כתבתי המון על אור. אבל איך נזכרים?</div>Tue, 16 Jun 2020 04:57:00 +0200Antisblog20@gmail.com (אנטי כריסטוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406&blogcode=14998717http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842406&blog=14998717http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406&blogcode=14998579<div align="right" dir="rtl">ישבנו על הכורסאות הישנות בקליניקה החדשה שלך. החלל הזה רך ומכיל כמוך; כמה מזל יש לי. ישבנו שם כשראית את האמת; בשקט, לאט. תווי הפנים שלך נמלאו הבעה והערת הערות פה ושם. עניתי בחיוך. משהו השתנה בך אז. התעקלת ועיכלת רגע. "כפי שאת מתמסרת אליו, הוא מתמסר אלייך." וזהו. זה הכל. זה כל מה שקיוויתי להעביר לך.</div>Mon, 08 Jun 2020 02:22:00 +0200Antisblog20@gmail.com (אנטי כריסטוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406&blogcode=14998579http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842406&blog=14998579http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406&blogcode=14998528<div align="right" dir="rtl">זו כמו הנשימה הראשונה שממלאת את הריאות אחרי שהייה ממושכת מתחת למים.</div>Sat, 06 Jun 2020 01:26:00 +0200Antisblog20@gmail.com (אנטי כריסטוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406&blogcode=14998528http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842406&blog=14998528http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406&blogcode=14989328<div align="right" dir="rtl">כשתשכב לצדי הלילה יהיו הברות שלא יצאו מפי- כי קולי יעלם, ואשקוט. עיניים יוצפו בדמעות רפאים ולא אוכל לידך המלטפת, לצלך המגונן; לא אוכל לידיים עוטפות, ולירך אל ירך או לשפתיים מגששות. לא אוכל להיות.</div>Sat, 13 Apr 2019 10:03:00 +0200Antisblog20@gmail.com (אנטי כריסטוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406&blogcode=14989328http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842406&blog=14989328http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406&blogcode=14986917<div align="right" dir="rtl">הגוף בן עשרים ושלוש והנשמה בת ארבעים; כשהנשמה בת ארבעים, היא גדלה ומתקדמת: חמישים-שישים-שבעים. היא חושבת על המוות המתקרב ועל הבדידות המכרסמת באחורי הראש כמו טפיל, עכברוש או מחלה ממארת. וכשאדם יושב וחושב וחושב כל כך הרבה, גם בגיל עשרים ושלוש יצמחו לו כמה קמטים.</div>Thu, 21 Mar 2019 07:00:00 +0200Antisblog20@gmail.com (אנטי כריסטוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406&blogcode=14986917http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842406&blog=14986917http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406&blogcode=14979434<div align="right" dir="rtl">הבית חזר. כבר תכננתי לעבור לפלטפורמה אחרת, לעשות את השינוי שדורשים מאיתנו לעשות, להתקדם הלאה; אבל משהו כואב לי בפנים, אני לא מסוגלת. יש בתים אחרים, אבל הם לא ישרא. שום דבר לא ידמה לישרא אף פעם, ואי אפשר לוותר על הקסם שקורה פה. ובכל זאת, כדאי? אי אפשר שלא להרגיש שאנחנו על זמן שאול, ואני מפחדת על היצר ועל היצירה שלי, אני מודה. אבל לא מצאתי חלופה טובה יותר.</div>Wed, 16 Jan 2019 17:17:00 +0200Antisblog20@gmail.com (אנטי כריסטוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406&blogcode=14979434http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842406&blog=14979434http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406&blogcode=14979312<div align="right" dir="rtl">לא יכולתי.</div>Sun, 13 Jan 2019 23:29:00 +0200Antisblog20@gmail.com (אנטי כריסטוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406&blogcode=14979312http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842406&blog=14979312http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406&blogcode=14979175<div align="right" dir="rtl">קשה היה לי לדעת מה הסתרת מפניי, ומעולם לא הייתי זהירה כל כך. לא הרגשתי צורך. אבל הייתי צריכה להרגיש. הייתי יציבה כמו עלה ואתה היית יציב כמו מים, החזקת ולא החזקת אותי, אבל לא יכולתי לעמוד בפניך, היה בך משהו, אהבה עזה כלפיי. אם כי אני לא חושבת שהתכוונת באמת. ליווית לא ליווית, היית-לא-היית, והשארת אותי לדמם.</div>Sat, 12 Jan 2019 21:08:00 +0200Antisblog20@gmail.com (אנטי כריסטוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406&blogcode=14979175http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842406&blog=14979175http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406&blogcode=14979054<div align="right" dir="rtl">טעמתי אותך פעם. ככל שיכולתי, עד הסוף, לא ויתרת לי לרגע. התבוננתי בך וראיתי את ההשתקפות של הפחדים הכי עמוקים שלי. שחלילה לא ארפה, שלא אניח לך, שלא אעצור, וראיתי גם תשוקה פראית ורצון כזה וכל כך הרבה גאווה, שהרי בנקודות כאלה מתפכחים.</div>Fri, 11 Jan 2019 16:05:00 +0200Antisblog20@gmail.com (אנטי כריסטוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406&blogcode=14979054http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842406&blog=14979054http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406&blogcode=14978957<div align="right" dir="rtl">שש שנים עברו מאז שעברתי דירה, וקשה שלא לחשוב על זה. זאת אומרת, שש שנים הן הרבה זמן. הייתי כל כך צעירה. לא אהבתי את הבית החדש, ופחדתי לישון בו. החלל לא הרגיש לי מוכר ואפילו המיטה שלי, שהייתה אותה המיטה, לא הרגישה כך. הנוף מהחלון השתנה, החברות שלי נעלמו גם הן. שקט מוחלט. אם הייתי נשארת בבית הקודם, המצב היה זהה.</div>Thu, 10 Jan 2019 21:05:00 +0200Antisblog20@gmail.com (אנטי כריסטוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842406&blogcode=14978957http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842406&blog=14978957