http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349heCopyright 2026 BrightDarkness. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349&blogcode=14406185<div align="right" dir="rtl">קורס הסטיילינג בירין שחף החל בחודש אוגוסט. חרף החום הנורא, בכיתה תמיד היה קר. אל הכיתה הגיעו נשים בכל הגילאים, מצעירות ועד למבוגרות. כל אחת מגיעה מרקע שונה, ולכל אחת יש את הסיבה שלה לבחירה בקורס סטיילינג, כשהמשותף ביניהן הוא האהבה לאופנה.מה זה בעצם סטיילינג?STYLING - סגנון. מתייחס לאיך שהדברים נראים, מעוצבים. סטיילינג מאפשר יצירה של מראה אינדיבידואלי ומעניין, תוך שילוב נכון של פריטים. באמצעות סטיילינג ניתן ליצור לעצמך דמות ייחודית, המביעה את הפנימיות, המחשבות, והאמונות שלך.זאת הדרך שלך להראות לעולם מי אתה מבלי להשתמש במילים, אלא רק בפריטים ויזואלים.המחצית הראשונה של הקורס עסקה בהבנת החוקים של עולם הסטיילינג, ובסטיילינג אישי. מבין הנושאים שנלמדו: תיאורית הצבעים, התאמת בגדים למבני הגוף השונים, הלבשה תחתונה נכונה, סטיילינג אישי, סטיילינג לגבר, התאמת אקססוריז ועוד.אמנות האשליהלמה אנשים בכלל צריכים סטיילינג?לדעת להתלבש נכון בצורה שתחמיא למבנה הגוף שלך, יכולה להביא להעלאת הבטחון העצמי ודימוי הגוף. היא יכולה להיות החוט המגשר בינך לבין הגוף שלך, ולהעצים את האהבה העצמית שלך. וזה, לדעתי, הדבר הכ</div>Sun, 15 Nov 2015 22:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (BrightDarkness)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349&blogcode=14406185http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842349&blog=14406185http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349&blogcode=14394276<div align="right" dir="rtl">זה לקח חודש עד שמצאתי עבודה. במהלך החודש הזה טיילתי מראיון לראיון ללא הצלחה. רציתי להתקבל לעבודה כי צריך, אבל לא באמת רציתי לעבוד. אלה היו שבועות מתסכלים ומעייפים. שקרים והעמדת פנים שאני אדם אחר - זאת לא הייתה משימה פשוטה בשבילי.לבסוף מצאתי עבודה דרך לשכת התעסוקה. הגעתי לראיון עבודה למקום שהתברר כמפעל. המפעל נמצא במבנה תעשייתי גדול בעל שלוש קומות. בעבר, כשהם עוד היו מייצרים גם תוויות - למשל, התוויות שיש על הבגדים שאנו קונים - הייתה הצדקה לגודל ולמרחב של המקום. אך מאז שמלאכת הכנת התוויות עברה לסין, רוב שטחו של המפעל כלל לא מנוצל.כיום, למפעל יש תכלית אחת ויחידה; לייצר טליתות. נו, פיסת הבד הזאת עם הפסים, שהדתיים מאוד אוהבים ללבוש מתחת לבגדים. מיילא. סוף סוף יש לי הזדמנות לחיות על חשבונם, ולהרוויח כסף מפריט שבעיניי הוא חסר כל חשיבות. התקבלתי לעבודה במחלקת התפירה של המפעל. במחלקת התפירה עבדו נשים מבוגרות, רובן רוסיות. חלקן עובדות במפעל כ- 14 שנה ויותר. חלקן התחילו לעבוד שם כשהן היו צעירות, ופשוט נשארו, כי היה להן טוב. ביומי הראשון נתנו לי להתרגל למכונת תפירה תעשי</div>Sat, 17 Oct 2015 11:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (BrightDarkness)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349&blogcode=14394276http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842349&blog=14394276http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349&blogcode=14355979<div align="right" dir="rtl">איך אישה יודעת שהיא אוהבת את בן זוגה?האם זה נמדד לפי המילים שאת לוחשת באוזניו?או אולי מתבטא במספר הפעמים שאתם שוכבים בשבוע?יכול להיות שהמעשים שלך, כמו דאגה לבית, או האצבעות שלך שנעות בעדינות מעלה מטה לאורך הגב שלו, מעידות על אהבתך כלפיו?אולי זאת הקנאה, והמחשבות האיומות שלך על מה שהוא יעשה עם האקסית שלו, שהיא במקרה הידידה הכי טובה שלו שבאה לבקר כשאת לא בבית?יכול להיות שאת פוחדת לאבד אותו?ואולי זה הכל יחד.אהוב יקר, אני לא אדם קנאי, אבל הפעם קינאתי.אני לא אדם חשדן, דרוך כל הזמן, מודאג, אבל הפעם הייתי כל אלה.ובסוף גיליתי, שכל מה שחשבתי, חששתי, כל הסיפורים והתמונות שעברו לי בראש - היו מזויפות.כל זה היה יכול להימנע, אם לא היית מספר לי על הפנטזיות שלך, ביום הראשון שהצטרפתי אליך לדירה החדשה.הפנטזיות שלך, שנכון להיום אני לא מעוניינת להגשים לך, דפקו לי את הסוף שבוע. ממיילא אני שונאת ימי שבת. וזה הפך את יום השבת הזה לגרוע אף יותר.אני תוהה, למה כל הזמן שאלת אותי בשקט מה אני חושבת עליה. איך היא. אתה רוצה לדעת?אני אוהבת אותה. נחמד לי בחברתה. אני רוצה להתחבר איתה. ולהיות בקשר טוב איתה.אני לא רוצה לעש</div>Sat, 18 Jul 2015 23:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (BrightDarkness)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349&blogcode=14355979http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842349&blog=14355979http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349&blogcode=14338660<div align="right" dir="rtl">לפני כשבועיים הספר הגיע לארץ. יצאתי מהדואר עם חבילה חומה, שגודלה כחצי מפלג גופי העליון. תהיתי אם גם הספר שבפנים גדול כמעט כמו העטיפה.הוא אכן היה גדול מהממוצע.מה יש בספר? הכל. הפרקים הראשונים עוסקים במידות ומדידת הלקוח, בכלים הדרושים לעבודה, ובהסברים על קריאת הסימנים המסומנים על הגזרות. בהמשך מסבירים כיצד לשרטט גזרות בסיסיות של חולצות, מכנסיים, ג'קטים, ווסטים, וקפוצ'ונים. הספר נוגע גם בפיתוח של גזרות ונותן מספר של גזרות שפותחו מגזרות הבסיס.שלושה פרקים מוקדשים לסוגים השונים של הצווארונים, הכיסים, והשרוולים . פרק נוסף עוסק בזיהוי אי התאמה בין בגזרה לגוף ותיקונם.הסברים והוראותההוראות לשרטוט הגזרות נראים מסובכים ולא ברורים בהתחלה, אך הם נעשים פשוטים יותר לאחר שמתרגלים לסגנון ולשפת הספר.הספר מלא בתמונות.מידותהמידות הן באינצ'ים, אך אל דאגה, בסוף הספר יש טבלה להמרת מידות.סיכוםלפי התרשמותי, הספר מתאים מאוד למתחילים ולמתקדמים.וכעת אני צריכה למצוא גברים שמוכנים להיות שפני נסיון. יש מתנדבים?סטימפאנקמה קורה כשאין חשק לצייר, אבל אין משהו טוב יותר לעשות? מציירים בכל זאת. לאחרונה הבנתי שבציורי אופנה מ</div>Tue, 09 Jun 2015 21:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (BrightDarkness)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349&blogcode=14338660http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842349&blog=14338660http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349&blogcode=14330600<div align="right" dir="rtl">אתמול, ה-22.5, התקיים ה- World goth day. בלבוש גותי אהובי ואני יצאנו לחגיגה צנועה לציון היום. אכלנו ב- BBB- Black Black Black או BBB - Black Burger Bar האופציה שנשמעת הכי טוב מבין השניים.זה היה המקום הכי "גותי" שהצלחנו למצוא באיזור. ניסינו לאכול מאכלים גותים - או לכל הפחות מאכלים המזכירים לנו גותיקה, כמו אוכל בגוונים כהים, או פירות יער - אך כמובן שזה לא היה בנמצא. הוא הסתפק בהמבורגר וקולה, ואני אכלתי חזה עוף עם שעועית ירוקה ואיזה משקה בטעם פסיפלורה שכלל לא היה בטעם פסיפלורה.בזה הרגע, בעיר לייפציג שבגרמניה, מתקיים ה- Wave Gotik Treffen - הפסטיבל הגותי הכי גדול בעולם.זאת השנה השנייה שלא יכולתי להגיע אל הפסטיבל, עקב מחסור בממון. האם אני מקנאה כשאנשים מהקבוצה של הפסטיבל בפייסבוק מפרסמים תמונות, או כשהאנשים מהארץ שאני מכירה מעלים תמונות מהופעות?כן, אולי קצת.זאת הייתה חוויה; מתחמי הפסטיבל המפוזרים רחבי העיר, הנסיעה חינם בתחבורה, עיר שבה האנשים הרגילים הם המיעוט, בגדים מושקעים, מאה פלוס להקות שמופיעות, כפר ויקינגים, פיקניק ויקטוריאני, מתחם יותר גדול מאולם ספורט מלא בדו</div>Sat, 23 May 2015 20:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (BrightDarkness)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349&blogcode=14330600http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842349&blog=14330600http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349&blogcode=14326037<div align="right" dir="rtl">משכורת ראשונהמשכורת ראשונה, לאחר תקופה ארוכה ללא עבודה. פתאום אפשר לנשום לרווחה. את הימים שלפני המשכורת ביליתי בחיפוש אחר דברים לקנות. זאת מאחר וזמן רב לא קניתי משהו - בדים לא נחשב כי מדובר בצורך מסוג אחר שיש לתת עליו מענה. מצאתי כמה קולרים מעניינים וזולים, ונעליים מיוחדות שראיתי לפני חודש ונפשי חושקת בהן.אך כרגע ישנם דברים חשובים יותר שצריך לקנות.אז הנחתי בצד את כל המותרות, ובמקומן רכשתי ספר שרציתי לקנות כבר מספר חודשים; ספר המסביר כיצד להכין גזרות לגברים לפי טבלת מידות, ומידות אישיות!הוא כבר בדרך אליי, כך שבקרוב מאוד אוכל לתפור בגדים גם לגברים.לפני שרכשתי את הספר חיפשתי ספרים נוספים וקראתי עליהם ביקורות. לרוב הספרים היה קשה למצוא תצוגה מקדימה - האתרים סיפקו רק את הפרק הראשון מתוך הספר, שבו מדברים על הכלים הדרושים לעבודה וכו', כך שזה לא נתן לי מספיק מידע אודות טיב הגזרות.לבסוף בחרתי בספר Patternmaking for menswear; classic and contemporary by Myoungok Kim, Injoo Kim שהיה הספר היחיד שמצאתי לו הצצה יותר מעמיקה על הגזרות, וקיבל ברובו ביקורות טובות.החסרון היחיד ש</div>Wed, 13 May 2015 19:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (BrightDarkness)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349&blogcode=14326037http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842349&blog=14326037http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349&blogcode=14320384<div align="right" dir="rtl">אל כנס עולמות לא הגעתי. שמעתי מאנשים שהיה כנס ממש טוב, והקוספלייס היו מושקעים. מיילא.למה לא הגעתי? לא היה לי כסף. במקום זאת, מצאתי עבודה לארבעה ימים במהלך פסח. עדיף לעבוד, בכדי שיהיה לי את הסכום הדרוש לנסיעה לכנס הבא.את ארבעת הימים בעבודה העברתי בהפעלת דוכן יצירה לילדים. בהתחלה חששתי שלא אצליח להסתדר עם הילדים, אך מהר מאוד הבנתי שאני דיי טובה בזה.גיליתי שיש לי סבלנות אליהם - אין לי סבלנות לאנשים בוגרים. הרגשתי נוח ונהניתי לעבוד איתם.עוד בענייני עבודה; לאחר החג חזרתי לעבוד בתחנת הדלק, בלית ברירה. זאת מאחר ולא מצאתי עבודה אחרת.גם כאן הופתעתי לטובה. אני הרבה יותר סבלנית ובעלת נכונות לעזור. בשבועיים שאני עובדת שם, עבדתי עוד על עצמי, ועכשיו אני יכולה להתייחס יפה לאנשים ששואלים שאלות שהייתי מתעצבנת עליהם.אני גאה בעצמי, על שהצלחתי להפוך את התחנה - שהתקופה שעבדתי בה הייתה סבל בשבילי - למקום שנעים לי להיות בו.יום אחד אני רוצה להתנסות במכירות, תוך שימת דגש על עבודה בחנות. אסרטיביות, ויכולות מכירה אחרות הם דברים שחסרים לי. ולמרות זאת חשוב לי לנסות.כמו כן אני רוצה להתנסות גם בעבו</div>Sat, 02 May 2015 17:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (BrightDarkness)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349&blogcode=14320384http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842349&blog=14320384http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349&blogcode=14292926<div align="right" dir="rtl">הארוקון 2015 - בזבוז של כסף או חוויה?זה היה כנס ההארוקון הראשון שלי, אך בהחלט לא כנס האנימה היחיד שהייתי בו.לכנס הגעתנו לקראת שמונה ותפסנו מקום בתור לכרטיסים, מכיוון שלא הספקתי לרכוש כרטיסים מראש. למשקימי הקום היה יותר מזל (או שכל) להקדים ולקצר את זמן המתנתם בתור לרכישת הכרטיסים, ועד רגע הכניסה המיוחל שהיה בסביבות השעה עשר. אני משערת שאנשים שהגיעו יותר מאוחר נאלצו לחכות זמן רב בתור הארוך ובצפיפות. כבר הספקתי לשכוח איך מתנהלים התורות בארץ; חנוק, צפוף, זיעה של אנשים, חיכוך של עור דביק בעור דביק יותר, דחיפות, נפילות, הימעכות על האנשים העומדים מלפנים.לשמחתי זה היה בוקר. והקור של ירושלים מנע מאנשים להזיע. כך שנאלצנו להתמודד רק עם דחיפות, צפיפות ומחנק.אבל באמת, לא יהיה יותר טוב לכולם אם כל אחד יקבל מעט מרחב מחייה, מעט רווח בין אדם לאדם?קוספליי. אנשים לבושים בתלבושות של דמויות אנימה זה תמיד מחזה מלבב. במיוחד אם הם משקיעים, עושים דברים מסובכים ותופרים את הכל בעצמם. בין הקוספליי שהיו שם,ראיתי את סאסקה, מיסה ממחברת המוות, אדוארד, דמויות מדיסני, דמויות נוספות שאני מכירה ולא זוכרת את השם שלהן או מ</div>Fri, 06 Mar 2015 17:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (BrightDarkness)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349&blogcode=14292926http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842349&blog=14292926http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349&blogcode=14284953<div align="right" dir="rtl">אם אתה אדם ביישון, עם מעט בטחון עצמי, אחד שדואג לשלומם של אחרים ומשתדל מאוד שלא לפגוע ולדרוס אף אחד - מקומך בעולם הוא כנראה לא איתנו. כדי שהחברה תקבל אותך ותפנה לך מקום תצטרך להיות אסרטיבי, לדעת לבעוט כשצריך, להיות דעתן, לדעת למכור הכל! החל ממכירת מוצרים שאיש לא צריך - מכירת מים לאירופאים - וכלה בלדעת למכור את עצמך ואפילו את סבא וסבתא.אין לך את היכולות הדרושות, נכון?אם כך העולם הזה יהפוך לגהינום. לא מספיק שההתמודדות עם הביישנות, והמלחמה להעלאת הבטחון העצמי מכלה את כל האנרגיה שלך, אתה גם צריך למכור את עצמך בנסיון עלוב להשיג עבודה, ולהתפרנס איכשהו - אם לא בא לך לגור אצל ההורים כל החיים.אבל לכל מקום שלא תלך, יגידו לך לא. אתה לא מתאים. ולא בגלל שאתה לא חכם מספיק, לא נעים ואדיב, לא מסור ושירותי, לא בעל אישיות מעניינת וערכים. אלא פשוט בגלל שלא ידעת למכור את עצמך. שלא היית מסוגל לעמוד מול העין הבוחנת של המעסיק ולהקרין בטחון. גם אם הראית נכונות לעבוד וללמוד, גם אם הראית אסרטיביות, גם אם שיקרת קצת בעניין מקום מגוריך כדי להצליח להגיע לראיון.........כל זה לא עוזר....כי אתה לא יודע למכור את עצמך.כ</div>Wed, 18 Feb 2015 15:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (BrightDarkness)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349&blogcode=14284953http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842349&blog=14284953http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349&blogcode=14273670<div align="right" dir="rtl">אתמול באמצע הלילה נסעתי להביא את אהובי היקר מהעבודה. אני נהנית להעיף מבט חטוף במראה, ולראות את הכביש השחור מואר באור אדום אפלולי של מנורות הברקס. תאורת הרחוב בצומת לא דלקה, והעולם נראה חשוך יותר מהרגיל. יש משהו שונה בלשמוע את אותו השיר ביום ובלילה. משהו באווירה משתנה. ישנה מוזיקה שאני מוצאת אותה כמתאימה יותר ללילה, ומוזיקה שמתאימה יותר ליום. עליי לציין שהשעה 12 בלילה עדיין אינה מתאימה למוזיקה האפלה האהובה עליי. רק בעוד שעה היא תהיה מתאימה, והמוזיקה תעטוף את הלילה באווירה מסתורית. ככה אני אוהבת את הלילה שלי. אך אם להיות ספציפית, אני בכלל אדם של בוקר. אוהבת את הרעש וההמולה כשכולם ממהרים למחוז חפצם. לעומת זאת, אני לא אוהבת את הצהריים ואחר הצהריים, שמביאים איתם תחושות מנומנות שכאלה.בשבועיים האחרונים עסקתי בפיתוח כישורי ציורי האופנה שלי. מתברר שדווקא במקום הזה היצירתיות מכה בי במלוא העוצמה, אך היד לא מספיק מיומנת בכדי לבטא את היצירתיות. שזה קצת מתסכל. בכל זאת, לא ציירתי כבר מעל לשנה.להלן הציורים:זה הציור הראשון שעשיתי. בעקרון הוא לא ממש נחשב לציור אופנה, לדעתי, מכיוון שהדמות יצאה מעט נמוכה</div>Mon, 26 Jan 2015 14:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (BrightDarkness)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842349&blogcode=14273670http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842349&blog=14273670