http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280מחשבות, דעות, חוויות וכו', מחיי היומיום שנשפכים לי למחברת.heCopyright 2026 Colorfull. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280&blogcode=14150816<div align="right" dir="rtl">בוא אקח אותך לשדות התותשם שום דבר אינו אמיתישם שום דבר אינו אניהכל חלוםמבחנים רודפים אחרייוהמורה שרועה אל האדמהבזיבת דם היא מתהעם הרבה תותים</div>Wed, 02 Jul 2014 11:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (Colorfull)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280&blogcode=14150816http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842280&blog=14150816http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280&blogcode=14148021<div align="right" dir="rtl">אנחנו ביםואתה נראה נהדרמשתוללים במיםוהמציל צועקהו אנו מתפקעיםמצחוק.מתנשקים ברעבתנותשמש מטפסת לך עלהכתףואני מורח אותך בקרם הגנהמוכר ארטיקיםמסרסר בסחורתובמחיר מופקעאני קונה לשנינו ארטיק קרח בטעםלימוןופתאום</div>Sat, 28 Jun 2014 19:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (Colorfull)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280&blogcode=14148021http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842280&blog=14148021http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280&blogcode=14090388<div align="right" dir="rtl"> שאלה קשה. נראה לי שזה קרה לי, אני חושב על הבחור הזה כבר מיום שלישי כל היום, ואפילו חלמתי עליו בלילה. זה מוזר ביותר, כי לא זכור לי שדבר כזה קרה לי בחיים. לא יצאנו או משהו, פשוט נפגשתי עם חבר והוא היה שם. כלומר, חבר של חבר מה שעושה את זה עוד יותר מסובך(לא בן זוג). יש לו יופי קסום ואופי מיוחד, והוא כזה חמוד שבא לי לחבק אותו כל הלילה. אני לא בטוח אם באמת נדלקתי עליו, או שאני סתם פתטי, עלובה ובודד שרק מחפש שיזרקו לו עצם. מה אני אמור לעשות עכשיו?! זה כזה מתסכל אותי, מצד אחד אני יודע שלא יצא מזה כלום, אני לא ברמה שלו בכלל, והוא בטוח לא ישים עליי. אבל בכל זאת יצא לנו לדבר באותו הערב ודי זרם ונהנתי מכל רגע. אוף יש לי פרפרים בבטן. אני שונא את זה אהבה זה כואב.</div>Thu, 17 Apr 2014 18:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (Colorfull)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280&blogcode=14090388http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842280&blog=14090388http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280&blogcode=14087861<div align="right" dir="rtl"> אני עוצם את עיניי ושוכב בשדה ירוק וקסום, דשא מלטף את הזיפים שעל פניי. יש להקה המנגנת בקרבת מקום שירי ביטלס, Revolution 9 אם נהיה מדויקים. זה דפוק ואני אוהב את זה. אני עוטה מכנסי ג'ינס ישנות וחולצה לבנה, חלקה וקרועה, בדיוק כמו שאני אוהב. הכל שקט, נעים, ושלוות עולמים שרויה במקום הזה. אני פותח את עיניי ומסתכל לשמיים, יום יפה בחוץ, השמש מבצבצת מבין העננים הלבנים ומחממת אותי בנעימות. לפתע אני שומע בקול שקורא לי, זהו קול של גבר, קול שקט ומרגיע. אני מחכה שאשמע שוב את הצליל שמנעים את אוזניי. "זה" קורא לי לקום ולבוא אליו, אני נענה לבקשתו ומתרומםבאיטיות רבה ובשלווה אין קץ. זה רק אני והקול. אני מתחיל ללכת בשדה העצום שפרוס לפניי, פרחים מבצבצים אליי מצידי הדרך ומברכים אותי לשלום. ממשיך ללכת והוא קורא לי להמשיך, ואני מקשיב לו והולך אחריו. השדה הירוק אט אט נעלם, וצלילי הלהקה נחלשים ומברכים אותי לשלום. אני מגיע לאגם קטן, צבעו כחול עמוק ועצי אלה שוכנים בצדדיו. בצדו השני של האגם יושב מישהו. זה ההוא עם הקול אני מניח לעצמי, מרחוק אפשר לראות את חיוכו מבצבץ, והוא מאשר לי בהנהון ראש להמש</div>Mon, 14 Apr 2014 15:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (Colorfull)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280&blogcode=14087861http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842280&blog=14087861http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280&blogcode=14080994<div align="right" dir="rtl"> זהו סיפורו של יוני, בחור ממוצע ושגרתי, שהלך לפי הנורמות שהחברה מכתיבה לנו. כמו רובנו יוני סיים שניים עשר שנות לימוד בהצטיינות, שכללו חמש יח' מתמטיקה, 5 יח' פיזיקה, ועוד חמש, ועוד חמש, וכו'. כשהחל ללמוד בכיתה א' ידעו בדיוק איך לגזום את ניצני החופש, היצירתיות ובמקום זה לטמון בו את הקיבוע והשינון שכה חשובה כדי ללמוד כמו תוכי. לאחר התיכון, יוני התגייס ליחידה קרבית ביותר ובשלוש השנים האחרונות לא ראה וכמעט את הבית, החברים והמשפחה שכה התגעגעה אליו. והנה יום שיחרורו מצהבא הגדול הגיע, ויוני החל ללמוד משפטים, ולאחר מכן המשיך לתואר שני. כמובן שבלי עזרת הוריו המקסימים והתומכים יוני לא יכל לממן את הלימודים, הרי אי אפשר לסתדר במדינה כזו בלי עזרה של ההורים , ואם להורים אין אז אכלת אותה. בין לבין יוני הכיר בחורה מקסימה, שני שמה עם תואר ראשון בהנהלת חשובנות, הו חשבונות. מה שהספיק לו כדי לכרוע ברך ושאול את השאלה הנוראית. הם התחתנו כמו כל זוג ממוצע, רק כדי להרוס את הניצוץ והרומנטיקה ביניהם. בעזרתם של ההורים ושל אלוהי המשכנתא כמובן רכשו דירת ארבעה חדרים בפתח תקווה במחיר לא הגיוני בעליל. נ</div>Sat, 05 Apr 2014 17:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (Colorfull)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280&blogcode=14080994http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842280&blog=14080994http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280&blogcode=14075115<div align="right" dir="rtl"> ושוב אני לבד, מחבק את הכרית חזק חזק וחולם סיוטים. מתעורר בבהלה עם דמעות בעיניים, ומנסה להירגע. הכל רק חלום, או שלא? לבד, שגרה, צבא, עוד פעם סופ"ש ושוב פעם נגמר. שבוע נשרף וחדש מתחיל לו עם פתיל ארוך יותר. אתמול יצאתי עם חבר שמצא לעצמו צרפתי חמוד ביותר. שגרם לי לחשוב שוב על עצם היותי לבד. מה יש בי שלא מושך גברים. שואל את עצמי כל הזמן את אותה שאלה. מפנטז על מקסיקו. בלילה חלמתי סרט אימה שהקפיץ אותי מהמיטה וגרם לי להזיל דמעה. אני דפוק. בינתיים עוד סופ"ש כמעט ועובר לו, ריגושים רומנטיים כנראה שלא אמצא, ונראה שלעולם לא. בזמן שלא כתבתי כאן הספקתי למחוק את הפייסבוק, זה הדבר הכי גאוני והיפסטרי שעשיתי בו זמנית. http://youtu.be/AzB_Up0hlMw</div>Fri, 28 Mar 2014 16:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (Colorfull)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280&blogcode=14075115http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842280&blog=14075115http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280&blogcode=14046926<div align="right" dir="rtl"> יש בחור אחד, חמוד. הוא מתוק, שנון ואינטליגנט בזמן האחרון אנחנו מדברים די הרבה הוא גם טבעוני. יש לציין של סחי בכלל. הבעיה שאני לא מבין לאן הולך הקשר הזה. קבענו לבראנץ טבעוני מחר בסך הכל הוא בוחר זורם ומצחיק, אבלאני לא יודע אם אני רוצה אותו בתור חבר או ידיד. ובכלל, באיזה קטע הוא מסתכל עליי. בתכלס, אני בקטע של להכיר חברים חדשים, קצת יותר הומאים בחיי לא יזיק. מצד שני, אני די נמשך אליו. באלי קובה. </div>Thu, 20 Feb 2014 20:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (Colorfull)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280&blogcode=14046926http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842280&blog=14046926http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280&blogcode=14037654<div align="right" dir="rtl">לא יודע אם להאשים את החורף שמדכא לי את החיים או את עצמי. אני מוצא את עצמי ממורמרת כמו גרושה בת 40. פשוט שוכב לי במיטה בלי חשק לעשות כלום עם עצמי. כל השבוע אני רק מחכה לסופ"ש המיוחל שרק יגיע, ונתחיל לחגוג. אני אהיה הכי מאושר בעולם ואדמיין שאני בחופשה באיים הקריביים. וכשמגיע יום חמישי, ואני דוהר הביתה, ממהר, כי צריך להספיק מלא דברים. אז זהו שלא. אני מגיע הביתה, והופה נופל עליי הדיכאון. תחושה בלתי מוסברת של חוסר חשק מטורף וייאוש. אין לי כוח לצאת. ה"בחוץ" נראה כה מאיים ומרתיע, אני מדמיין בראשי סופות שלגים בחוץ שמונעים ממני לצאת. אז אני שוקע בחדר, שלאט לאט נראה יותר קודר ממקודם. שומע מוזיקה(זה דווקא טוב) ובדרך כלל אוכל בשביל כל המשפחה ומשמין בהתאם(איזה כיף לי). ואז נכנס לי לאטרף ומתמרמר עוד יותר, על האהבה שאינני מוצא, הגברים שבכלל לא שמים עליי. הביטחון העצמי שלי ברצפה, אני מודע לזה. אני יודע שאני לא כזאת מציאה, ואין לגבר מה לחפש בי בכלל, אבל עדיין יש בי תקווה ממש קלושה שאולי אמצא מתישהו את הבחור הנכון.(כן, לא יקרה) וכך עובר לי הסופ"ש בשבועות האחרונים. יוצאים מדי פעם עם חברים לאיזה בר מס</div>Sat, 08 Feb 2014 23:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (Colorfull)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280&blogcode=14037654http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842280&blog=14037654http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280&blogcode=14033572<div align="right" dir="rtl"> אז היום הלכנו לבקר את מעיין, החברה הכי טובה שלי בכלא 4. כן, זאתי שעישנתי איתה מדי פעם ירוק. היא נתפסה בגלל הפה שלה, סמכה על כל אחד והתגאתה בזה. לעומתה אני די שמרתי את זה בסוד. והנה היא בפנים ואני בחוץ. הגעתי לבקר אותה עם ההורים ועוד חברה. במשך חצי שעה, בעוד שמ.צ בוחנים אותנו מרחוק, היה נחמד. בדיחות על ג'וינטים נזרקו באוויר, ועל תאילנד החלומית שמחכה לשתינו כשנתשחרר סוף סוף. אין ספק שהיא השתנתה. כמה שעצוב ורע להגיד את זה, אני שמח שהיא עוברת את זה. זה חישל אותה לעולם האמיתי בחוץ, נתן לה נקודת מבט אחרת על חברות, אמון באחרים ועל העבודה הקשה שמחכה לה כשהיא תצא מהמאסר הארור הזה. גם לי הסיפור הזה נתן לי נקודת מבט אחרת על החיים. יותר נכון, נקודת מבט אחרת על הצבא. הבנתי כמה הגוף הזה מחפש להתעסק בשטויות במקום הדבר היחידי שהוא צריך להתעסק בו. לא בטוח שאם הייתי חוזר שנתיים וחצי אחורה הייתי מתגייס בכלל. בלי קשר, תחשבו חיובי, זה הדבר הכי חשוב שאני יכול להגיד לכם. כל דבר שעברתם או תעברו בחיים צריך להתסכל עליה בתור חוויה. גם אם היא קשה ונראית כסוף העולם, חשבו חיובי. :)</div>Mon, 03 Feb 2014 19:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (Colorfull)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280&blogcode=14033572http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842280&blog=14033572http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280&blogcode=14030381<div align="right" dir="rtl"> הוא יושב בודד. מסביבו מחילי הומואים מרימים, כמו שלא הרימו בחייהם. רובם מן הסתם שתויים, בתלבושת אחידה של גופייה צמודה וגינס מהודק, כמו שאני אוהב. גוף חטוב מבצבץ מתחת ולאט משאיר הרבה מקום לדמיון. כולםפ חתיכים במסיבות האלה. אני מתרמר על חיי העלובים. עיניי עדיין נעוצות בבחור הוא שיושב לבדו בצד. הוא נראה די מדוכא, אני לא מצליח לנחש למה. יש לו שיער שטני פרוע, בתוספת בלורית מקסימה. עיניו חומות וגדולות. הן מהפנטות אותי ממש. תווי פניו עדינות ויש לו אף קטן וחמוד כזה שמבצבץ באמצע הפנים. טיפות נמשים מעטרות את לחיו. הוא לבוש כמו הבחורים פה, בגופיה שדי הולמת אותו ובג'ינס זרוק, כמו שאני אוהב. זהו, הוא די מושלם בשבילי בסה"כ. אני ממשיך לרקוד , המחשבות בראשי מתרוצצות רק סביבו. אני זורק לו מבטים אבל הוא בכלל לא בכיוון להסתכל לעברי. אני נמצא בדילמה רצינית, לגשת או לא? שווה לנסות בכלל? הוא לא ישים עליי גם ככה. אז מה? תגש, מה הסיכוי שתראה אותו בעתיד? אחרי חצי שעה של התלבטויות עם אור(החבר שבאתי איתו), ותוך כדי ריקוד סוער לצלילי גאגא, אני מחליט לפנות אליו. כנראה שזה השפעת האלכוהול על מוחי. אני מסתכל ל</div>Thu, 30 Jan 2014 20:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (Colorfull)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=842280&blogcode=14030381http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=842280&blog=14030381